בית הדין הרבני

דיני המשפחה במדינת ישראל נשענים ביסודם על עקרונות ליברליים ודמוקרטיים, אולם קיימים תחומים במשפט בהם חוקי הדת הם אלו שנותנים את הטון. ייחודה של מדינת ישראל במישור המשפטי, טמון בכך שקיימת בארצנו מערכת משפטית כפולה בכל הנוגע לטיפול בדיני אישות: בית הדין לענייני משפחה ובית הדין הרבני.בידי בית הדין הרבני על שלוחותיו, נתונה הסמכות לדון ולפסוק בעניינם של אזרחים יהודים בכל הנוגע לנישואין וגירושין על כל החובות והזכויות הנלוות אליהם. בסקירה שלפניכם נסביר אודות בית הדין הרבני, מירוץ הסמכויות בהליכי גירושין, וההבדלים בין הליכי גירושין המתקיימים בערכאה הדתית לעומת הערכאה האזרחית.

 

מהו בית דין רבני ובמה הוא נבדל מבית דין אזרחי?

בית הדין הרבני הידוע גם בשם: מוסד הרבנות, מהווה ערכאה שיפוטית מקבילה למערכת בתי המשפט האזרחיים במדינת ישראל. ההלכה הפסוקה בבתי הדין הרבניים בארץ, בכל הנוגע לענייני נישואין, גירושין ודיני משפחה, נשענת על חוקי המשפט העברי וההלכה הדתית. בכך נבדל בית הדין הרבני באופן מהותי מבתי הדין האזרחיים ובפרט מבית הדין לענייני משפחה, שביניהם קיימת חפיפת מה בסמכויות ותחומי השיפוט.

 

סמכות בלעדית מול סמכות מקבילה בבית הדין הרבני

תיקי גירושין במדינת ישראל ניתנים כאמור לדיון בשתי ערכאות משפטיות מקבילות: בית דין לענייני משפחה או בית דין רבני. כל אחת מן הערכאות המשפטיות הללו היא בעלת סמכויות משלה, כשבכל הנוגע לסמכויות בית הדין הרבני, ישנה הבחנה בין הנושאים המצויים בתחום סמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים, לבין אלו שלבית הדין הרבני ניתנה סמכות מקבילה לעסוק בהם. סמכות מקבילה פירושה סמכות שיפוטית החופפת לזו שנמצאת בידי בתי הדין לענייני משפחה. 

בית הדין הרבני
בית הדין הרבני

 

סמכויותיו של בית הדין הרבני בנושא גירושין

בידיו של בית הדין הרבני נתונה הסמכות הבלעדית להכריע בענייני גירושין וגיור. זאת להבדיל מנושאים כדוגמת הענקת משמורת על הילדים וחלוקת הרכוש בגירושין, שבהם בית הדין הרבני מחזיק בסמכות חופפת לסמכות הנתונה בידיו של בית הדין לענייני משפחה. לסיכומו של עניין ניתן לומר כי גם בית הדין לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני, רשאים לדון בנושאים הללו.

כפל סמכויות זה מוביל לתופעה הידועה בתור “מרוץ הסמכויות בפתיחת תיקי גירושין”, שאודותיה נפרט בשורות הבאות. לעניין זה מן הראוי להזכיר שלבית הדין הרבני ניתנת הסמכות לפסוק בתיקים הניתנים לדיון בבית דין לענייני משפחה, אך ורק כשמדובר על סוגיות הנוגעות לתביעת הגירושין. מצב זה ידוע בתור “כריכת עניינים נלווים בתביעת גירושין”.

 

מירוץ הסמכויות בהליכי גירושין – במה מדובר?

בתחום המשפטי, המונח “מרוץ הסמכויות” משמש לתיאור של מצב שבו סכסוך בין שני צדדים יכול להגיע לדיון באחת משתי מערכות משפט נפרדות. במצב כזה, פעמים רבות לצדדים המעורבים יש נטיה להניח כי ההכרעה במחלוקת שנתגלעה ביניהם תושפע במידה ניכרת מהבחירה בערכאה השופטת שתטפל בתיק.

בתרחיש מעין כזה, נהוג להעניק לערכאה הראשונה שהתביעה הגיעה לפתחה, את הסמכות לדון ולהכריע בה, ומכאן השימוש במינוח “מירוץ הסמכויות”. ניתן לומר אם כן, שבתיקי גירושין הן לגבר והן לאשה יש אינטרס מובהק להיות הראשונים שיגישו את תביעת הגירושין, היות ובעשותם כן, יוכלו הם לבחור את הסמכות השיפוטית העדיפה עבורם – בית הדין הרבני או בית הדין לענייני משפחה. 

 

אילו נושאים בתיקי גירושין מושפעים מהבחירה בבית הדין הרבני?

מאחר וישנה חפיפה בין התחומים ששתי מערכות המשפט הללו מוסמכות לדון בהם, במצב שבו אחד מן הצדדים פונה לבית הדין הרבני כדי שיכריע בתביעת הגירושין שלו, הוא בעצם קובע באופן שרירותי וחד צדדי, כיצד יטופלו כל הנושאים אשר נוגעים להליכי הגירושין שלו: החל מנושא חלוקת הממון והרכוש, דרך עניין המשמורת על הילדים, ההכרעה בדבר הסדרי הראייה, וכלה בגובה תשלומי המזונות שיסופקו לאישה ולילדים ונושאים נוספים הנכרכים בתביעות גירושין.

 

מה ההבדל בין גירושין בבית הדין הרבני לגירושין בבית משפט לענייני משפחה?

בבית הדין הרבני, המשפט מתבצע על פי דין תורה ומערכת החוקים הדתית היא זו המנחה את הפסיקה בו. הדיינים בבתי הדין הרבניים נדרשים מתוקף תפקידם להיות פרואקטיביים בעת מתן ההכרעה בעניין שנידון בנוכחותם.

חלה עליהם חובה מוחלטת להגיע ל”דין אמת” – קרי, הכרעה חד משמעית שניתנה אך ורק לאחר שנבחנו כל הראיות שהובאו בהקשר הנדון, ונשאלו כל השאלות שיסייעו להוציא את האמת לאור. בהינתן שיטת פסיקה זו, בדיונים בבתי הדין הרבניים, סופיות הדיון אינה מהווה שיקול המנחה את אופן התנהלות ההליכים, ומכאן שיש להם פוטנציאל להתארך.

מנגד, בבתי הדין לענייני משפחה נהוגה השיטה האדברסרית, שמחייבת את השופטים המטפלים בתיק להיות פסיביים, ולאפשר לצדדים לטעון את טענותיהם בפניהם. פירוש הדבר הינו כי השופטים בבתי הדין לענייני משפחה, מנועים מלפעול על מנת לחשוף ראיות שלא הוצגו בפניהם ביוזמת הצדדים בתביעה. בהתאם לכך, ישנה סופיות לדיון בבית המשפט, וישנו הליך מובנה המסדיר את אופן גילוי המסמכים והצגת הראיות הנוגעות לתיקי גירושין. 

 

מי מספק ייצוג משפטי בתביעת גירושין המתנהלת בבית דין רבני?

אחת הסוגיות המרכזיות ששבות ועולות בהקשר לתיקי גירושין המתנהלים מול בית הדין הרבני הינה סוגיית הליווי המשפטי. ישראלים רבים מוצאים עצמם מבולבלים בסיטואציה כזו, ואינם בטוחים האם עליהם לפנות לקבלת סיוע משפטי מטוען רבני או להסתייע בשירותיו של עורך דין גירושין המתמחה בדיני משפחה? על מנת לענות על שאלה סבוכה זו, עלינו להסביר קודם כל, מה עושה טוען רבני וכיצד הוא יכול לספק ייצוג משפטי בתביעת גירושין המתנהלת בבית הדין הדתי.

 

מה תפקידו של טוען רבני? 

טוען רבני הוא אדם שהוסמך כחוק לספק ייצוג למי שמנהלים הליך משפטי בבתי הדין הרבניים בישראל. במסגרת הסמכתו של הטוען הרבני, הוא נדרש ללמוד ולהכיר את ההלכות הדתיות וההלכה הפסוקה שניתנה בבתי הדין הרבניים על פי דין תורה. 

 

האם עדיף להסתייע בטוען רבני או בעורך דין המתמחה בדיני משפחה?

לאור העובדה שטוען רבני מתמחה בדין תורה ובמשפט העברי, ניתן היה להניח כי בכל הנוגע לייצוג בתיקי גירושין המתנהלים בבית הדין הרבני, מוטב למעורבים להסתייע בשירותיו של איש מקצוע זה. אולם חשוב לזכור שלטוען רבני יש סמכות המוגבלת לבתי הדין הרבניים בלבד ולכן מדובר בבחירה שתגביל אתכם, במידה ותגלו כמו זוגות רבים במדינת ישראל המעורבים בהליכי גירושין, שחלקים מסוימים מהנושאים שעולים בתביעת הגירושין מחייבים בירור מול בית דין לענייני משפחה, ממילא.

במקום שבו עולה הצורך בפניה לערכאה משפטית אזרחית, לטוען הרבני אין כל סמכות לייצג אתכם ולכן אם ברצונכם למצות את זכויותיכם תידרשו לפנות לקבלת סיוע מעורך דין גירושין המתמחה בדיני משפחה, שיש לו הסמכות לייצג אתכם מול שתי הערכאות המשפטיות – הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.

 

נישאתי בנישואין אזרחיים – מה יקרה אם אאלץ להתגרש?

בעידן המודרני הבחירה להינשא בנישואין אזרחיים הפכה לברירה מקובלת מאוד עבור זוגות רבים בישראל. נשאלת אם כן השאלה: מה יקרה במידה והנישואין יעלו על שרטון ובני הזוג ידרשו להתגרש? אף שזוגות רבים מניחים שיהיו פטורים מפניה לבית הדין הרבני במידה ויתגרשו, מאחר ולא התחתנו ברבנות, מדובר בטעות.

למעשה, בידיו של בית הדין הרבני נתונה הסמכות הבלעדית לפסוק בענייני נישואים וגירושים של יהודים בישראל, ומכאן שגם אם נישאתם זה לזו בטקס אזרחי, היה ותבחרו לפתוח בהליך גירושין, לא יהיה מנוס אלא לעבור דרך בית הדין הרבני. 

 

היכן עדיף לי לנהל את תביעת הגירושין שלי – בבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה?

ככלל, ההלכה הפסוקה בבתי הדין הרבניים, מסתמנת כפסיקה שמרנית יותר במהותה מעצם היותה מבוססת על המשפט הדתי. מנגד, הפסיקה של בתי הדין לענייני משפחה אשר נשענת על המשפט האזרחי, זוכה למוניטין של פסיקה ליברלית יחסית.

בכל הנוגע לתביעות גירושין, אם כן, רבים טוענים שניהול תיק הגירושין בבית הדין הרבני מיטיב יותר עם הבעל וכי עבור האישה הפתרון העדיף והמתבקש הוא פניה לבית הדין לענייני משפחה. עם זאת, אף שקיים יסוד של אמת בטענות הללו, ראוי להתבונן על כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו הספציפיות.

 

התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן. המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה. 

בית הדין הרבני דן בכלל הנושאים הנוגעים לנישואין וגירושין אצל הציבור היהודי. בית הדין מהווה ערכאה שיפוטית והינו למעשה מקביל למערכת בתי המשפט. בין הדין הרבני הנקרא גם מוסד הרבנות, ונבדל משאר הסמכויות בזכות הישענותו המוחלטת על חוקי המשפט העברי וההלכה.
לאור סטטוס קוו הקיים במדינה, בין הדין הרבני הוא בעל הסמכות הבלעדית על נושא הגירושין. נושאים הסובבים סביב הגירושין, הנדונים לרוב בבית הדין לענייני משפחה, יכולים להופיע גם בבית הדין הרבני, אך ורק כאשר מדובר בסוגיות הרלוונטיות לגירושין באופן ספציפי, והן יקראו “כריכת עניינים נלווים”.
לרוב כאשר אחד הצדדים בתביעת הגירושין נדרש לבחור ערכאה שופטת, האופציות הפתוחות הן בית הדין הרבני או בית הדין לענייני משפחה. ישנו “מרוץ סמכויות” הבא לידי ביטוי במקרים בהם שני בני הזוג רוצים להיות הראשונים להגיש את התביעה, על מנת לבחור את בין הדין בו יתקיים הדיון.
בעוד בית הדין הרבני מונחה על פי התורה וחוקיה, הוא מספק הכרעות חד משמעיות לאחר שנבחנו כלל הראיות הנוגעות לתיק התביעה. תהליך זה אינו סופי וניתן להמשיכו לאחר הפסיקה. בניגוד לכך, בבית הדין לענייני משפחה, שני הצדדים מציגים את טיעוניהם, ולאחר מכן הפסיקה הינה סופית.

מאמרים נוספים באותו נושא

אישור גירושין בבית הדין הרבני

עומדים לחתום על הסכם גירושין או שחתמתם על הסכם כזה? עליכם להיות מודעים לעובדה שהסכם גירושין מקבל תוקף משפטי אך ורק לאחר שקיבל אישור גירושין

בית הדין הרבני בתהליך הגירושין

בית הדין הרבני או בשמו הנוסף – הרבנות, הוא הסמכות השופטת המקבילה לבית הדין לענייני משפחה בכל הנוגע לניהול תביעות גירושין במדינת ישראל. בית הדין

אז מה היה לנו עד עכשיו?
שתף/י
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram