בגידה

אף על פי כי חלו תמורות רבות ומרחיקות לכת באופן בו בני אדם מקיימים את יחסיהם השונים, החל מהאופן בו בני משפחה מתקשרים זה עם זה, דרך האופן ורמת המחויבות אשר נלווית למונח חברים וקולגות וכמובן עומקן ואופיין של מערכות יחסים בין בני זוג, אשר עד לפני כמה מאות שנים היו נדמות כדמיוניות, לאור האופן בו הן קיימות כיום, אשר משתנה חדשות לבקרים.כלומר, שינויי הטכנולוגיה והמודרנה שהתלוותה לחיינו, שינו באופן ניכר גם את אופיים וטיבם של מערכות היחסים השונות בהן אנו חברים. עם זאת, עובדה אשר הייתה קיימת דאז ועודנה נוכחת היום – היא כי רבים אלו אשר שרויים במערכת יחסים זוגית – רומנטית, אשר לעתים רבות רועים בשדות זרים, על אף כי הדבר עודנו אינו מקובל ברבים, עד כדי החשבתו לעבירה פלילית של ממש.

לבגידה שכזו עלולה להיות השלכות מרחיקות לכת, כאשר אילו מדובר בזוג אשר הינו נשוי, לאור ניפוצו של רכיב האמון באותה מערכת יחסים מונוגמית, הוא עלול לבחור להתגרש ולסיים את ההתקשרות, כאשר לבגידה יש תפקיד מרכזי גם בהליך משפטי זה, כלומר בהליך הגירושין.

 

מה היא בגידה?

בגידה היא כאשר ציפייתו של מי מבין בני הזוג לבלעדיות ו/או לשמירת אמונים מופרת על ידי בן/ת הזוג הנוסף, כאשר האחרון מבצע פעולה ישירה אשר בין אם נעשתה ביוזמתו ו/או שהוצעה לו, מפרה את חובתו כלפי בן/ת הזוג שלו.

כלומר, כאשר אדם בוחר לבצע פעולה או להשתתף באינטראקציה רומנטית ו/או גופנית עם גורם אחר אשר אינו במערכת יחסים עימו, תוך כדי שאותו אדם מתעלם מן המחויבויות וההסכמות אשר יש לו עם בן/ת זוג/תו הראשוני/ת.

 

בגידה כספקטרום אפור

בגידה משתנה ברמות חומרתה בהתאם לעיניים הסובייקטיביות אשר בוחנות אותה, כאשר ישנם מעשים אשר ייחשבו על ידי אדם אחד לבגידה גמורה בעוד שאחר יראה בהם התנהגות ללא רבב ודופי, לפיכך – ההסתכלות על בגידה היא בהכרח נקודתית וסובייקטיבית, ואינה ערך בינארי.

בנוסף לכך, כאשר בגידה מתרחשת במהלך נישואין היא מוגדרת כניאוף, כאשר ניאוף נחשב לביצועה של בגידה ברמת חומרה משמעותית יותר, לאור העובדה כי מדובר במעין הפרת חוזה ואמון בין הנואף לבין אדם נוסף אשר נקשר אליו בקשר נישואין, כאשר האחרון משמש כטקס הבעת אמון ואיחוד וכריתת חוזה בין 2 אנשים שהתייחדו בברית זו.

בגידה
בגידה

 

בגידה בהיבט הדתי

רבים רואים בבגידה ככישלונו של אדם לעמוד בפיתויים אשר הונחו בפניו בעת קבלת ההחלטה, כאשר לאור טבעם החייתי של בני האדם לא מפתיע לגלות כי בגידות היו מנת חלקם של בני אנוש עוד משכבר הימים.

לאור זאת, רבים המוסדות הדתיים במגוון הדתות אשר בחרו להתייחס לסוגיה ולנסות להילחם בתופעות הבגידה והניאוף, מתוך כוונתם להשליט סדר יום מוסרי יותר, בהתאם להשקפת עולמם הדתייה.

 

בגידה ביהדות

סימוכין לכך ניתן לשאוב ממקורות רבים ביהדות, כאשר אפילו בעשרת הדיברות במעמד הר סיני צוינה הדיברה – ”לא תנאף”, בין האיסור על רצח לגניבה, זאת בנוסף כמובן להחשבתה של הבגידה כעבירה אשר מוגדרת כגילוי עריות, וככזו היא בגדר ייהרג ואל יעבור.

כמו כן, המקרא רצוף אירועי בגידה וניאוף אשר מוכיחים את שכיחותה של התופעה עוד בימי קדם. כלומר, עוד היישר מאשת פוטיפר אשר ניסתה לפתות את יוסף בעודה נשואה, ועד לדויד המלך אשר שלח את אוריה החתי, בעלה של בת שבע אל מותו בקרב למען יוכל לחבור לאלמנתו, ניתן לראות כי האיסורים וההגבלות אשר חלו על אנשים בעודם מבקשים להתייחד עם אחרים, לא בהכרח עצרו אותם מלהשיג את מבוקשם – או לכל הפחות לנסות להשיגו.

 

בגידה בנצרות

בנוסף לכך, בנצרות ההסתכלות על בגידה נוגעת בעיקר להפרתו של חוזה ערכי אשר נכרת בין 2 הצדדים, בעודם מתחברים יחדיו בברית נישואין. זאת כאשר רבים השלטונות הנוצריים בעבר אשר הסתמכו על בגידה כאירוע שלאורו ניתן ורצוי אפילו להתגרש, זאת כאשר בימי נפוליאון לאור ניאופה של אישה גבר היה זכאי לדרוש גירושים, בעוד שאישה הייתה זכאית לכך אילו הפילגש של בעלה התגוררה עימם.

 

בגידה באסלאם

זאת ועוד, כי באסלם ההסתכלות על בגידה וניאוף היא חמורה על פי כמה מונים, כאשר אילו בדתות הקודמות ההסתכלות הייתה בעיקר אודות בושה ומבוכה חברתית, באסלאם יש דגש גם על ענישה דה פקטו של נואפים ובוגדים.

כלומר, במדינות רבות אפילו כיום, ניאוף ובגידה הינם עילה לענישה פיזית ועבירה פלילית, כפי שקורה במדינות כדוגמת פקיסטן, ערב הסעודית, איראן, כאשר באחרונה בעבור ניאוף יישלחו הנואפים לקבלת מלקות או אפילו סקילה עד מוות.

 

שכיחות התופעה

אף על פי כי נדמה שככל שחברה תהא חילונית וחופשיה יותר, כך תגבר תופעת הניאוף והבגידה בתוכה, הנתונים צפויים להפתיע, שכן בגידה חוצה מגדרים וקבוצות אוכלוסייה שונות, שכן היא מוגדרת כיצר בסיסי אשר טבוע בכולנו, אשר נובע מן הרצון להתרבות.

התופעה למעשה כל כך רחבה, עד כי כיום מאמינים שבחברה מערבית, 10% מן הילדים מקורם באבות אשר אינם להם. כלומר, אילו יבוצעו בדיקות אהבות בקנה מידה רחב ולאומי, אנו עתידים לגלות כי כ- 900,000 אזרחים במדינת ישראל גדלו תחת הורים אשר אינם באמת הוריהם ביולוגית.

זאת ועוד, כי ממדי התופעה כה גדולים, עד שהערכה היא שבקרב ציבורים חילוניים (אשר רק נתוניהם מובאים לאור נכונותם הבלעדית להשתתף במשאלים שכאלו) הערכות הן כי 85% מכלל הנשואים ביצעו מעשה אשר מוגדר על ידי מערכת יחסים מונוגמית כבגידה.

 

בגידה כדחף אבולוציוני

בהמשך לכך, מחקרים רבים מצביעים על בגידה כתולדתה של מנגנונים פרימיטיביים אשר טבועים בנו מראשית קיומנו. כלומר, כאשר אדם נאלץ לעמוד בפני הצעה אשר מנוגדת להתחייבותו כלפי בת זוג אחרת, כלומר – טרם בוצעה הבגידה, עצם ההגעה לצומת בה הוא יכול לפגוש שותפה מינית חדשה מציתה בו מנגנונים אבולוציוניים אשר נוגעים ליכולתו להתרבות.

בנוסף לכך, מחקרים רבים הראו שכאשר מציעים לעכברים מפגש מיני תכוף עם אותה השותפה, הם צפויים להביע פחות התלהבות ורצון עד כדי כלל לא בנקודה מסוימת, בעוד שאילו תוחלף השותפה כל פעם, הם לא צפויים לחוות דעיכה ברמת הרצון שלהם, לאור הדחף שלהם להתרבות ולהרחיב את מעגל צאצאיהם.

 

בגידה כחלק מן המשפט הישראלי

לאור תפקידה הדרמטי של בגידה כחלק מחיי החברה, היא זוכה להתייחסות ומקום של כבוד גם במערכת המשפט המקומית. לעומת זאת, בניגוד לתפיסה הרווחת, מערכתה משפט לא רואה בנישואין כהפרת חוזה מחייב אשר בגינו יש לתבוע פיצויים ממי מבין הבוגדים בטענת נזק או פגיעה במסגרת רשלנות.

זאת מכיוון שמערכת המשפט רואה את האיסור לניאוף כסוגייה חברתית מוסרית ואפילו דתית, אשר אינה מהווה עבירה פלילית שמצריכה בחינה של ערכאה משפטית והכנסת מערכת המשפט לתוך עניינים אישיים של בני זוג.

 

השפעתה של בגידה על חלוקת רכוש בעת גירושין

מנגד, אילו זוג החליט להתגרש לאור קיומה של בגידה, יכול הצד הנבגד לטעון כי בעוד הבוגד מעל באמונו, הוא הדגים הלכה למעשה כי אין לו כוונה לשיתוף הרכוש אשר אגד הזוג יחדיו, לאור זאת הוא יכול לתבוע להקטין את חלקו היחסי של הצד הנואף, כאשר משמעות הקטנה זו היא גירושין בתנאים כלכליים טובים יותר עבור הנבגד.

בהמשך לכך, בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול, אשר בחן מקרה בו אישה קיימה מערכת יחסים מחוץ לנישואין ללא יידוע בעלה, הוחלט כי כל אשר צבר הזוג עד הבגידה יחולק בין הזוג באופן שוויוני, בעוד שכל אשר צברו לאחר הבגידה יתחלק ביחס של 1:4 לטובת הגבר.

הנימוק לכך נובע מטענת בית הדין כי כאשר הסתירה האישה את הקשר מבן זוגה, יש לראות בכך כפיית שיתוף חיצוני על הגבר מבלי ליידעו, כאשר אילו היה נחשף לקיומו של קשר נוסף זה, אזי שהיה בוחר לסיים את הנישואין בהקדם המיידי.

לפיכך, לאור הסתרת הקשר האישה למעשה תעתעה בגבר ומנעה ממנו לקבל החלטה מושכלת בעניין נישואיהן, כיוון שידע כיצד יגיב לאור חשיפת הפרשה.

 

לסיכום

בני אדם בגדו עוד משחר הציביליזציה, כאשר המניעים לכך משתנים מדחפים אבולוציוניים, רדיפת כוח ושררה, או חוסר יכולת לדחיית סיפוקים. עם זאת, לאור התפתחותן של אמות מוסר וסדר משפטי בחברה, כמו גם ההבחנה בין נכון ללא נכון אשר משתנה חדשות לבקרים בכל חברה מודרנית, ניתן לצפות כי לאור שכיחותן העולה של תופעות כדוגמת הפוליגמיה, צפויים להתרחש שינויים גם בהיבט זה.

עד אז, בגידה תמשיך להוות עילה לקיומם של גירושין בכלל וגירושין בדין רכוש מוגבר לרעת הבוגד ו/או הנואף בפרט, כאשר אדם שנבגד יכול לכרוך את הבגידה כמנוף אשר מטיב עם תנאי גירושיו בהיבט הרכוש, לאור הסתכלותה הרחמנית והמפצה של הערכאות המשפטיות בישראל בבואן לבחון סוגיות שכאלו.

בגידה הינה הגדרה אמורפית ומשתנה מאדם לאדם, כאשר המתווה הבסיסי הוא סביב שבירת האמון בין בני הזוג, כתוצאה מפעולה ישירה הנעשה על ידי אחד מהם. הליך הנישואין נתפס כחוזה הנחתם בין בני הזוג, ובגידה למעשה מפרה את החוזה הנ”ל. כתוצאה מכך, ישנו אספקט משפטי לפעולה זו והשפעה רבה.
בגידות בישראל מתחלקות באופן שוויוני בחברה למרות הדעות הקדומות העלולות להיות לאנשים. קנה המידה של הבגידות הוא גדול מהצפוי, ועל פי הערכות רק בחברה החילונית כ- 85% מכלל הנשואים, ביצעו מעשה המוגדר על פיהם כבגידה באופן כזה או אחר.
למרות השכיחות הגבוהה של בגידות, ביהדות בגידה מופיעה באזכורים רבים כאשר הבולט מבניהם הוא בעשרת הדיברות “לא תנאף”. בישראל, בגידה היא מעשה דרמטי וזוכה להתייחסות רבה במערכת המשפט הישראלית. מערכת המשפט הישראלית תופסת בגידה כסוגייה מוסרית-דתית, אך אינה מוגדרת כפעילות פלילית בגינה יינתן עונש.
בעת גירושין המבוצעים כתוצאה מבגידה של אחד מבני הזוג, לצד הנבגד יכולת לטעון כי מתוקף בגידתו של הצד השני, הוא הצהיר כי אינו מעוניין לשיתוף הרכוש אשר אגד הזוג יחדיו. כלומר, מרגע הבגידה על הגירושין, כלל הרכוש הנצבר אצל בני הזוג יכול ללכת ברובו לצד הנבגד.

מאמרים נוספים באותו נושא

בגידה בתחום דיני המשפחה

בגידתם של בני זוג במסגרת מערכת יחסים מחייבת היא אינה בשורה טרייה או חדשה מרעישה, שכן מראשית ההיסטוריה המתועדת וכחוט השני לאורכה, בגידות היו תמיד

השלכותיה של בגידה על משמורת

בגידה היא אירוע שמשנה במידה רבה עד ללא היכר את טיב היחסים בין בני הזוג, כאשר מדובר בתופעה חריפה פי כמה מונים כאשר מדובר בזוג

השלכותיה של בגידה על מזונות

התרחשותה של בגידה מתוארכת עוד לימי קדם, בהם ראו לנכון השלטונות והמוסדות המשפטיים דאז להעניש ולהשחיר את שמם של אלו אשר הפרו את אמונם של

אז מה היה לנו עד עכשיו?
שתף/י
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram