סירוב לקיום יחסי מין כעילה לגירושין

לאור אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, הליכים משפטיים בה לעתים רבות מחזיקים במאפיינים אשר באים בניגוד מסוים זה עם זה. כלומר, באופן שעלול אף לסתור אחד את משנהו ולהקשות על אדם מן היישוב להבין את פשר הפסיקות ומקורם.

דוגמה למקרה שכזה הוא עילת גירושין שקמה לנוכח סירובו של מי מבין בני הזוג לקיים יחסי מין עם משנהו, כאשר עילה זו מהווה הצדקה לגירושין וחיוב גט, כמו גם הקטנת זכויות הקניין של הצד אשר כנגדו קמה אותה עילה.

לכן, לנוכח היותו של הליך הגירושין שכיח במיוחד בשנים האחרונות, כמו גם מכיוון שמדובר בעילה אשר רבים בציבור כלל אינם מודעים לה ובוודאי שלא להשלכותיה, במאמר הקרוב נבאר ונפזר את מעטה הערפל אודותם.

 

גירושין בישראל – התנגשות בין 2 תפיסות עולם

בהמשך לכך, בטרם נוכל לבחון את הנושא בעודנו נכנסים בעובי הקורה, חשוב להבהיר מה הוא החלל בו פועלים גירושין במדינת ישראל. כלומר, במדינת ישראל קיים איזון ייחודי אשר מערב ומגלם את אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה בעת ובעונה אחת, כאשר ערכאות המשפט בה שופטות לנוכח אלמנטים דמוקרטים כפי שמתרחש במרבית העולם המערבי אשר פועל לפי עקרונות המשפט המקובל, לעומת אלמנטים הלכתיים ודתיים אשר נגזרים מאופייה היהודי, אשר מגולם במשפט העברי אשר נהוג בישראל גם כן.

כמו כן, בענייני דיני משפחה, מורגש משקלו של המשקל העברי ביתר שאת, כאשר גם הערכאה האזרחית (בית המשפט לענייני משפחה) וקל וחומר שהערכאה הדתית (בית הדין הרבני) בוחרים לגלם בהחלטותיהן את הלכות המשנה וההלכה.

 

חלקו של המשפט העברי – כנגזרת של הסכמי הסטטוס קוו

בהמשך לכך, הסיבה לקיומן של הלכות מהמשפט העברי ותפקידו הרם במערכת המשפט הנוכחית, נובעת מהסכם אשר נכרת בעת קום המדינה, כאשר נציגי המדינה דאז יצרו מספר הבנות אל מול נציגי הציונות הדתית, כאשר מטרתן של אותן הבנות הייתה לרתום את האחרונים לתמיכה במדינה, כיוון שהם חששו מצביונה החילוני שאינו מבטא דיו את היותה של מדינת ישראל יהודית.

לפיכך, דויד בן גוריון שיגר מכתב בו הוא מבהיר כי בהיבטי שבת, כשרות, חינוך ונישואין (דיני משפחה), תהיה קיימת לרבנות הראשית ולבאי כוחה זכות וטו או אוטונומיה לנהוג בהתאם לאורח חייהם ואמונתם, כאשר עובדה זו מגולמת ושזורה כחוט השני בהיבטים רבים עד עצם היום הזה, כאשר נהוג להתייחס אליו כהסכם הסטטוס קוו.

כמו כן, נקבע גם כי נישואין וכפועל יוצא מכך גם גירושין, יערכו בישראל אך ורק תחת הרשות הדתית של אותו זוג, כאשר לנוכח זאת נמנע מזוגות בני דתות שונות או מאותו המין להינשא, כמו גם כאשר קיים צורך להתגרש – יש לעשות זאת בהתאם לדת משה וישראל.

 

כיצד ניתן להתגרש?

לכן, כיום זוגות אשר מבקשים לערוך גירושים יכולים לבחור בין כיתות רגלם לעבר בית המשפט לענייני משפחה, אשר הינו הערכאה האזרחית – ממלכתית, בה ניתן לערוך את כלל הסכם הגירושין ולהביאו אך ורק לאישור אצל בית הדין הרבני למען נסיכת תוקף לתוכו, כאשר ניתן באותה מידה לערוך את כלל הליך הגירושין בקרב בית הדין הרבני, אשר נוהג לפסוק בעיקר לאור המשפט העברי ותקנותיו השונות.

 

מרוץ הסמכויות

עצם ריבוי הערכאות הנ”ל יכול לגרום למחלוקת בין בני זוג, כאשר אחד עלול להעדיף להישפט תחת ערכאה מסוימת בעוד שאחר עלול לבחור במקבילה לה, לפיכך – נהוג כי כאשר הוגשה תביעה ראשונית לידי מי מבין הערכאות, כלל הליך הגירושין שהחל בה יסתיים בה עד תומו, כאשר לבסוף כפי שציינו – ישלח ההסכם שייכרת לאישור על ידי בית הדין הרבני.

כמו כן, הגשת התביעה הראשונית זכתה לשם לנוכח תפקידה הקרדינלי, כאשר נהוג לכנות אותה כמרוץ הסמכויות, שכשמו כן הוא נובע מרצונם של רבים למהר ולהסמיך את הערכאה הרלוונטית, כדי שזו תדון בעניינם.

 

גירושין בבית הדין הרבני – תחת עילות גירושין

זאת ועוד, כי כאשר דנים במסגרת בית הדין הרבני, האחרון נוהג לייחס לתא המשפחתי כבוד ומקום רב, חשיבות אשר נגזרת לנוכח ערכי היהדות. לפיכך, על אף כי הדבר עלול להישמע תמוה, כאשר מי מבני הזוג אינו מעוניין להתגרש, או אינו חפץ בכך, לא ניתן לחייבו לעשות זאת אלא אם קיימת כנגדו עילת גירושין.

כלומר, אף על פי כי בהינתן רצונם המשותף של 2 בני הזוג ניתן להתגרש, מכיוון שבית הדין הרבני מכיר בעובדה שמשמאסו 2 בני הזוג בהמשך הקשר, הסיכוי לשלום בית קטן והסיכוי לחטאים ומעשים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה גדלים, כאשר עלולים להיוולד ילדים מחוץ לקשר אשר יוגדרו כממזרים, אילו אחד מבני הזוג ימשיך להפגין את רצונו לקיים את הנישואין – בית הדין הרבני לא צפוי לעמוד בדרכו.

לעומת זאת, במידה וקיימת לטובת מי מבין בני הזוג עילת גירושין אשר מוכרת על ידי בית הדין הרבני, אזי שיש בכך כדי לגרום לבית הדין הרבני לפסוק על מתן גט מידי, כאשר המשמעות של כך כבירה ונפרט אודותיה בהמשך.

 

מה הן עילות גירושין?

כמו כן, עילות גירושין הוא שם למספר אירועים וסיטואציות אשר מקורן במסכת גיטין ובהינתן קיומן הצד אשר עומדת העילה לזכותו יכול לדרוש את גירושיו לאלתר מן הצד שנגדו הוא מגיש את התביעה. זאת ועוד, כי לא רק שלנוכח קיומה של עילה צפוי בית הדין להחיש בזוג ולהורות להם להתגרש (כאשר לעתים מדובר ממש בצו הלכתי, כפי שקורה לעת בגידה), אלא גם מדובר בצעד בעל השלכות רבות וקרדינליות, שכן גורם אשר לזכותו קיימת העילה יכול לטעון לפטור מתשלום כתובה, או לחליפין אילו מדובר באישה – לקבלתה במלואה.

לפיכך, זוגות רבים אשר מתגרשים במסגרת בית הדין הרבני בוחרים להיעזר בכלי זה כדי להטיב את הסכם הגירושין, כמו גם לקבל פיצוי אשר הינו הכרחי בשעת הצורך, וכזה שאין לו התייחסות בערכאה האזרחית, קרי בית המשפט לענייני משפחה.

 

האופן השונה בו הערכאות השונות רואות את משקלן של עילות גירושין

דוגמה למקרה שכזה היא כאשר התרחשה בגידה מטעם מי מבין בני הזוג, כאשר בעוד שבית המשפט לענייני משפחה יבחר שלא להתערב או לפסוק לנוכח היבט זה, מטעם תפיסתו כי לא תפקידה של מערכת המשפט להטיף מוסר אודות שנעשה בחדרי חדרים, בית הדין הרבני רואה בכך עבירה חמורה אשר הובילה לפירוק התא המשפחתי על כלל חבריו, ולכן ראויה בהקטנת זכויות כלכליות מצד הבוגד, כמו גם פיצוי כלכלי למען הנבגד.

 

עילת סירוב קיום יחסי מין

זאת ועוד, כי עילות גירושין משתנות במידה רבה בהתאם לדמות הטוענת להן. רוצה לומר, קיימות עילות אשר הינן בלעדיות אך ורק לטובת גברים, בעוד שישנן אחרות אשר רלוונטיות אך ורק לטובת הנשים, כמו גם עילות כדוגמת עילת סירוב קיום יחסי מין – אשר עומדת לזכות 2 הצדדים.

כמו כן, עילה זו גורסת, כי אילו אחד מבני הזוג מסרב לקיים יחסי מין עם משנהו למשך למעלה מ- 6 חודשים, על אף כי הצד המסורב התרה ודרש זאת מבן/ת זוגה/תו, אזי שקיימת לזכותו עילת גירושין אשר באמצעותה הוא יכול לדרוש את סיום הקשר ומתן הגט המיידי, כמו גם פטור מתשלום כתובה או מזונות לה.

 

חשיבות התא המשפחתי אשר מגולמת בעילות השונות

כמו כן, על אף כי פן נמהר לפרשן ולנתח את הגורמים לעילה זו, שכן חשוב לזכור ולציין כי מקורה עוד בימי קדם ולפני אלפי שנים, קיימת תמימות דעים כי מערכת יחסים זוגית אשר לא קיים בה רצון ליחסי אישות בהינתן ואחד מן הצדדים חפץ בכך, היא כזו אשר אינה בריאה או מקיימת את תכליתו של הקשר שלשמו הוא נוצר – יצירת משפחה.

לפיכך, לנוכח החשיבות הרבה שקיימת בדת וכתוצאה מכך בהסתכלותו של בית הדין הרבני אודות הבאת ילדים לעולם, חשיבות אשר מגובה בקיומה של עוד עילת גירושין אשר קיימת ל- 2 הצדדים, כאשר אילו למשך 10 שנים לא מצליח הזוג להביא ילדים לעולם יש בכך גם עילה לגירושין מידיים, במידה ומי מבין בני הזוג מסרב לקיים יחסי מין – בית הדין הרבני נוטה לעמוד לטובת הצד המסורב.

 

סרבנות גט

זאת ועוד, כי לעתים רבות בשל פסיקת בית הדין הרבני למתן גט מידי בשל עילה, קמה לה התנגדות מצד מי מבין בני הזוג אשר קמה העילה נגדו. התנגדות זו נובעת מן העובדה כי העילה הקטינה את זכויות הצד שנגדו קמה העילה בהסכם הגירושין, או שמא דווקא מהיעדר רצונו להתגרש מלכתחילה.

ביטויה בפועל של התנגדות זו היא סירוב של אותו בן זוג לקיים את תפקידו וחלקו בטקס הגירושין, אשר לנוכח תיקונים ושינויים שחלו בו במרוץ השנים מחייב את מתן וקבלת הגט במהלכו כאשר התהליך מתבצע מרצונם המלא והמשותף של 2 בני הזוג.

 

סנקציות כנגד סרבני גט

לפיכך, לנוכח העובדה כי בעת סירובו של מי מבני הזוג להתגרש ולקיים את חלקו לא ניתן לקיים את הגירושין כהלכה, כאשר קיימים זוגות אשר למשך שנים רבות לא עולה בידם להתגרש מכיוון שאחד מהם נאחז בקרנות המזבח ומעגן את בן/ת זוגה/תו, נוקטות הערכאות המשפטיות בישראל יד קשה ותקיפה כנגד אותם סרבני גט.

דוגמה לכך היא הסנקציות הרבות אשר מושתות על סרבני גט, כאשר נבצר מהם להחזיק בדרכון או לעשות בו שימוש, הם לא יכולים לחדש את רישיון הנהיגה שלהם, לקבל רישיון מקצועי מטעם המדינה (עו”ד, רו”ח, רופאים), להחזיק במשרה ציבורית או בחברה ממשלתית, מוטלים עליהם קנסות בדמות דמי מזונות עבור העגון, ולעתים אף הסנקציות מאמירות עד כדי מאסר בפועל, כפי שקרה לאחרונה במרץ 2019.

 

 לסיכום – אי קיום יחסי מין כעילת גירושין

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, כיום מערכת המשפט בישראל נותנת משקל רב ויחס אודות אלמנטים ותקנות אשר כוננו בימי קדם, וקיימים עד עצם היום הזה כחלק ממשקלו של המשפט העברי – דתי במשפט הישראלי.

לפיכך, לעת הצורך להתגרש, גירושין מוכרחים לקבל את ברכתו ואישורו של בית הדין הרבני, בין אם נערכו תחת בית המשפט לענייני משפחה, או שמא באמצעות בית הדין הרבני, כאשר האחרון נוהג לעתים רבות לערוך אותם במלואם.

לכן, עילות גירושין כדוגמת אי קיום יחסי מין, מקבלות משקל ותוקף כעילה וסיבה מוצדקת אשר מוכרת על ידי החוק, אשר עומדת לזכות האדם שתובע אודותיה, כאשר אילו בית הדין הרבני יקבל ויאמץ את תביעתו, יש בכך בשורות כלכליות לא מבוטלות.

 

אחרית דבר

כמו כן לסיכום, מפאת החשיבות הרבה, גוברת וגדלה החשיבות של היעזרות בסיוע משפטי ובעורך דין גירושין אשר מודע ובקיא בשלל החידודים הרלוונטיים, כלומר כאלו אשר יכולים לסייע ולהבטיח כי כלל ההיבטים הייחודיים של הליך כדוגמת גירושין, יתקיימו לאשורו, ועל הצד הטוב ביותר עבורכם.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

אשמה בגירושין

בישראל גירושין מצויים במתח מסוים בין הנהוג על פי המשפט העברי וההלכה אשר נוהגים בהתאם להלכות שמקורן עוד בעת העתיקה, לבין אשר יש לכונן לאור

אלימות במשפחה כעילת גירושין

בשנים האחרונות הפכו גירושין לשכיחים במיוחד, כאשר מספרם של הזוגות המתגרשים עולה בצורה תכופה ובאחוזים אשר מצמצמים את הפער לאשר מצוי בארצות הברית ושאר העולם

בגידה כעילת גירושין

במדינת ישראל גירושין בין יהודים מתבצעים בהתאם להלכה, כעדות נוספת לאופייה הייחודי של מדינת ישראל, כזה אשר משלב הן אלמנטים דמוקרטים והן אלמנטים יהודים. כמו

אי יכולת קיום יחסי מין כעילת גירושין

עילות גירושין הן חלק בלתי נפרד מגירושין בין יהודים במדינת ישראל, כעדות מובהקת לאופייה הייחודי של מערכת המשפט בישראל, ככזו אשר מגלמת בתוכה היבטים מודרניים

גבר המסרב לזון את אשתו כעילת גירושין

במדינת ישראל גירושין מתרחשים לאור פסיקות המוסדות הדתיים של אותם בני זוג. כלומר, יהודים מתגרשים ומתחתנים בהתאם לאישורה של הרבנות הראשית ומוסדותיה, כאשר הדבר נכון

מעשי כיעור כעילה לגירושין

לנוכח הנהוג במדינת ישראל – כאשר גירושין נעשים על פי אשרור מוסדות הדת במדינה, קרי הרבנות הראשית ובאי כוחה, הליך הגירושין מחזיק במאפיינים ייחודיים בהיבט

אישה שזנתה כעילה לגירושין

גירושים הפכו בשנים האחרונות לתופעה רווחת במיוחד, כאשר על אף שמרבית הזוגות מחליטים להיפרד מכיוון שהם לא רואים עוד עתיד לקשר המשותף, לעתים הפרידה נובעת

עבירה על דת יהודית כעילה לגירושין

גירושין הפכו בשנים האחרונות לתופעה רחבה אשר הולכת וגדלה, כאשר רבים הזוגות אשר מוצאים את עצמם פוקדים פעם נוספת את מוסדות הרבנות לעת הצורך לפרק

טענת מומים כעילת גירושין

הלכות הגירושין בישראל שואבות את השראתן מתקנות וחוקי ההלכה אשר מעוגנים במסגרת המשפט העברי הקדום, זה אשר הונהג בימי קדם עוד הרבה בטרם כוננה מדינת

עבירה על דת משה כעילה לגירושין

על הפיכתו של הליך הגירושין לשכיח במיוחד אין עוררין, כאשר יותר זוגות מאיי פעם פוקדים את מוסדות הרבנות בבקשה להתיר את הקשר שנקשר בינם טרם

‏‏עוד גירושין - יריב ואקנין
ויתרת על ייעוץ עם עורך דין גירושין? מחכה לך: הפסד בְּמִשְׁמֹרֶת | הפסד של רְכוּשׁ | תּוֹצָאוֹת רָעוֹת נוספות
אל תהמר/י על כל מה שחשוב לך.