נזקי חשיפה לשמש בעבודה

אין זה סוד כי מדינת ישראל היא מדינה שטופת שמש. בארצנו הקטנטונת, לטוב או לרע – יש שמש במרבית ימות השנה. משמעות הדבר בהקשר לבריאותנו, הינה כי אנו חשופים באופן מתמיד למגוון נזקים בריאותיים העלולים להיגרם לנו בעקבות החשיפה לשמש, ובפרט אם מדובר בשהייה בשמש לפרקי זמן ארוכים ללא שימוש באמצעי הגנה הולמים.

כתוצאה מכך – עולות לעתים מזומנות שאלות הנוגעות להכרה בנזקי חשיפה לשמש בעבודה בתור תאונת עבודה. בשורות הבאות ננסה לשפוך יותר אור על נושא נזקי החשיפה לשמש בעבודה, ונסביר באילו תנאים עובד שנפגעה בריאותו עקב חשיפה מתמשכת לשמש בעבודתו, עשוי להיות זכאים לפיצויים וזכויות רפואיות.

 

מהי תאונת עבודה על פי החוק בישראל?

תאונת עבודה מוגדרת בחוק הישראלי בתור אירוע חד פעמי ובלתי צפוי שמתרחש במהלך עבודתו של אדם או בעקבותיה וגורם לו לפגיעה גופנית או נפשית מתמשכת. תאונות עבודה מתרחשות על פי רוב בתצורה של פגיעה מובהקת כדוגמת חבלה, חבטה או נפילה.

למרות זאת, במסגרת פסקי דין שניתנו בבתי המשפט בישראל לאורך השנים, הוכללו גם מקרים רבים של פגיעות גופניות שאינן בעלות סממנים מהסוג שהוזכר לעיל. זאת על פי הלכת המיקרוטראומה, עליה נפרט בהמשך.

 

מהי הלכת המיקרוטראומה?

מיקרוטראומה פירושה פגיעה שהיא תוצר של סדרת פגיעות קטנות, שכל אחת מהן בפני עצמה נחשבת אמנם לפגיעה זעירה, אך באופן מצטבר – הן עשויות לגרום לנזק לא פחות חמור מפגיעה שאירעה בעקבות אירוע נקודתי ובולט.

גם נזקי חשיפה לשמש בעבודה, משתייכים לקטגוריית פגיעות מסוג מיקרוטראומה. ככאלו, הם מוכרים פעמים רבות בתור תאונת עבודה. זאת בהינתן שהנפגע מצליח להוכיח כי יסודותיה של הלכת המיקרוטראומה באים לידי ביטוי באופי הפגיעה שספג, כפי שנפרט בשורות הבאות.

 

מה בין דוקטרינת המיקרוטראומה לבין חשיפה לשמש בעבודה?

הלכת המיקרוטראומה נשענת על 2 נדבכים מרכזיים, והם:

 

הצורך בהוכחת גרימתן של פציעות קטנות בעלות אופי חזרתי, לעובד במסגרת עבודתו:

לשם הוכחת הנדבך הראשון בהלכת המיקרוטראומה, קרי מוטיב החזרתיות של הפגיעות הזעירות שהעובד לכאורה ספג בעבודתו, על הנפגע לספק ראיות התומכות בטענתו כי במהלך עבודתו נפגע פגיעות רבות באופן חוזר ונשנה, אשר גרמו לו לנזקים קטנים ומצטברים, שלא ניתן היה לאבחנם באותה העת, עד לשלב בו הנזקים הללו כבר הפכו לפגיעה ממשית שחיבלה בכושר העבודה של הנפגע.

לעניין זה, יצויין כי כאשר עובד מגיש תביעת נזיקין או תביעה למוסד לביטוח לאומי עקב פציעה מסוג מיקרוטראומה, עליו להוכיח שכל אחת מהפגיעות שספג בנפרד מהווה אירוע שניתן לשייך אותו לזמן ולמקום מוגדר, אותם ניתן לייחס למקום העבודה או לתנאי ההעסקה של העובד.

בנוסף, כדי להוכיח שמדובר על תאונת עבודה מסוג מיקרוטראומה, ידרש העובד להציג ראיות לכך שהיתה חזרתיות בסוג הפעולות, התנאים או הנסיבות אשר הובילו לפגיעה, במסגרת שגרת העבודה שלו.

למותר לציין כי אף שמהותן של המיקרו פגיעות נדרשת להיות חזרתית לשם ביסוס הטענה כי מדובר בפגיעת מיקרוטראומה, די בכך שהפגיעות יהיו דומות באופיין ולא זהות זו לזו.

כמו כן, במסגרת הפסיקה נקבע שאין חובה להוכיח כי כל פגיעה קטנה לכשעצמה גרמה לפציעה ממשית, אלא די בביסוס הטענה שמדובר על פגיעה מצטברת מסוג מיקרוטראומה, והוכחת הנזק הסופי שנגרם כתוצר של השילוב ביניהן.

 

הצורך בהוכחת קיומו של קשר סיבתי בין הפציעות הנ”ל לבין הנזק לו טוען העובד:

לטובת הוכחת הנדבך השני בהלכת המיקרוטראומה, קרי הקשר הסיבתי בין הפגיעות הזעירות שהעובד ספג לבין הנזק המצטבר לו העובד טוען, על הנפגע לספק לבית המשפט חוות דעת רפואית מטעם רופא מומחה, שתאשש את קיומו של קשר סיבתי כאמור לעיל.

כלומר, חוות הדעת של הרופא המומחה תידרש לספק תימוכין לכך שתנאי העבודה של העובד קשורים באופן ישיר לנזק ממנו הוא סובל, כפי שיוסבר להלן.

על מנת שהמיקרו פגיעות שהעובד ספג יזכו אותו בזכויות רפואיות ו / או פיצויים, על בסיס דוקטרינת המיקרוטראומה, עליו להוכיח את קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעות האלו ובין הפגיעה הכוללת שפגעה בכושר העבודה שלו. התובע נדרש להציג בפני בית המשפט תשתית ראייתית שתתמוך בטיעוניו, אם ברצונו להבטיח כי תביעת הפיצויים שלו תתקבל.

 

אילו ראיות נדרשות להוכחת קשר סיבתי בין תנאי ההעסקה לבין נזקי החשיפה לשמש בעבודה?

על מנת להוכיח שנתקיים קשר סיבתי בין החשיפה לשמש בעבודתו של הנפגע לבין הליקוי שפגע ביכולתו להתפרנס לכאורה, העובד ידרש להוכיח לבית המשפט כי תנאי העבודה שלו תרמו לפגיעה במצבו הבריאותי בסבירות של למעלה מחמישים אחוזים.

זאת באמצעות חוות דעת מרופא מומחה, שתובא בפני בית המשפט. בהינתן ויקבע כי קיים קשר סיבתי כזה, תיבחן סוגיית היקף ההשפעה של תנאי ההעסקה על מצבו הבריאותי של העובד במועד הגשת התביעה.

הכוונה כאן היא ליחס בין תרומתם של תנאי ההעסקה של העובד להתפתחות המוגבלות הפיזית לה הוא טוען, לבין מעורבותם האפשרית של גורמים תורמים נוספים. לעניין זה, די להוכיח כי לתנאי ההעסקה של העובד (קרי, העבודה בשמש) היתה תרומה בשיעור של עשרים אחוזים לפחות להתפתחות הליקוי לו הוא טוען.

 

אני סובל מנזקי חשיפה לשמש בעבודה – למי ניתן לפנות לסיוע?

בכל מקרה של פגיעה פיזית משמעותית בעקבות נזקי חשיפה לשמש בעבודה, מומלץ ביותר לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בהגשת תביעות בגין תאונות עבודה. זאת על מנת לבחון בעין מקצועית את סיכויי ההצלחה של התביעה בהתאם לנסיבות המקרה.

התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא תאונות עבודה או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין תאונות עבודה. 

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

הגשת תביעה בשל אובדן כושר עבודה

עובדים רבים בישראל מבוטחים בפוליסת אובדן כושר עבודה פרטית דרך אחת מחברות הביטוח. ביטוח אובדן כושר עבודה נועד להבטיח שבמקרה בו בעקבות מחלה או תאונה

אילו ביטוחים חשוב לעובד לעשות?

עובדים רבים בישראל – שכירים ועצמאיים כאחד, תוהים אילו סוגים של פוליסות ביטוח חשוב לעשות ואילו רלוונטיות פחות. לאור עומס האינפורמציה בנושא, קבלת החלטה מושכלת

ארנסט גדייב עורך דין דיני עבודה
בּוֹרוּת תִרְמוֹס את הזכויות שלך, אל תתמודד לבד! עו"ד שראה הכל - זמין עכשיו לייעוץ מנצח!