משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים

כאשר זוגות בישראל ניצבים בפני הליכי גירושין, המתנהלים על רקע קונפליקט חריף בין בני הזוג, עולה לעתים השאלה: האם ניתן להגיע להסדר של משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים? במסגרת הדיון בנושא זה בבתי המשפט בישראל נבחנה הסוגיה: האם יש הכרח לתקשורת תקינה בין האם לאב המתגרשים לשם קיום של אחריות הורית משותפת, או שישנם תנאים שבהם ניתן לבסס הסדר משמורת משותפת גם בלעדיה. את הסוגיה הזו נבחן בהרחבה במסגרת המאמר הבא.

 

כמה מילים על הסדרי משמורת משותפת

משמורת משותפת היא הסדר שמחלק את האחריות לגידול הילדים בין שני ההורים. במקרים רבים, מוצא בית הדין העוסק בתביעות גירושין ומשמורת, שזוהי המתכונת האידאלית לשמירה על טובת הילדים.

מחקרים רבים בעת המודרנית תומכים גם הם בהסדרי משמורת משותפת, בטענה שזו מספקת לאם ולאב הזדמנות שוויונית להיות נוכחים בחיי ילדיהם באופן משמעותי.

יחד עם זאת, עד לא מזמן נהוג היה להניח כי על מנת שמודל של אחריות הורית משותפת יהיה בר מימוש מוצלח, ההורים נדרשים לקיים ביניהם תקשורת תקינה כדי שיוכלו להגיע להחלטות משותפות לגבי הילדים. 

 

תקשורת תקינה בין ההורים – תנאי הכרחי לקיומה של משמורת משותפת?

בעבר בתי הדין לענייני משפחה בישראל, נהגו להתנות את ההגעה להסדרי אחריות הורית משותפת או בשמה המסורתי – “משמורת משותפת” בכך שהורי הילדים הקטינים ישמרו על ערוץ תקשורת חיובי ומכבד זה מול זה.

אולם בחלוף השנים, ניכרת מגמה בפסיקה לפיה בתי המשפט נוטים להתגמש בעניין הצורך בתקשורת “בריאה” בין ההורים המעוניינים לקבל משמורת שוויונית על הילדים. 

 

מדוע משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים היא “הרע במיעוטו”

אין עוררין על כך שהליכי גירושין אשר מובילים לפירוקו של התא המשפחתי, לעולם יערערו את הקרקע היציבה תחת רגליהם של ילדים, ובפרט כשמדובר על ילדים רכים שעודם במעמד של קטינים.

מטבע הדברים, במרבית המקרים למעט נסיבות יוצאות דופן, מוטב לו לילד כי גם אימו וגם אביו יהיו נוכחים בחייו ומעורבים בכל האספקטים של גידולו והטיפול בו. הדבר חיוני לבניית בטחונו העצמי של כל ילד ומתן מענה מלא לצרכים הנפשיים והרגשיים שלו.

אולם הלכה למעשה, כאשר מערכת היחסים בין הורי הילד עולה על שרטון, לעתים הנזק הנגזר מן המאמץ לשמר את התא המשפחתי בכל מחיר לטובת הילדים – רב על התועלת המופקת ממנו.

מסיבה זו, בבואו של בית המשפט לפסוק בסוגיית המשמורת והסדרי הראייה תוך התחשבות בעיקרון טובת הילד, לא נפסלת על הסף גם האפשרות לאפשר לשני ההורים להיות מעורבים במידה שווה בחיי הילדים, תוך שמירה על הפרדת כוחות בריאה.

 

מה בין חזקת הגיל הרך ומשמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים? 

על פי עקרון “חזקת הגיל הרך” המוגדר במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ילדים קטינים שטרם מלאו להם 6 שנים נשארים תחת משמורתה של אימם.

בשנים האחרונות ניתנו במסגרת ועדת שניט המלצות לבחינה מחודשת של חקיקה זו, במטרה לאפשר גם לאבות לקבל הזדמנות שווה למשמורת על ילדיהם הקטנים. אולם המלצות אלו טרם עוגנו במסגרת חקיקתית ובהלכה הפסוקה באופן גורף.

לפיכך בכל תביעת משמורת הנוגעת לקטינים מתחת לגיל 6, שבה נדרשת משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים, נדרש בית הדין המטפל לבחון כל מקרה לגופו ולעומקו, תוך התייחסות פרטנית לטובת הילד בנסיבות המקרה הנדונות בתיק.

 

כיצד מכריע בית המשפט בסוגיה של משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים?

על מנת לפסוק בתביעות משמורת במצבים שבהם בין הורי הילד אין תקשורת טובה, בית המשפט נדרש לבחון את מכלול הראיות והעדויות המונחות לפניו על ידי כל אחד מן הצדדים.

בנוסף, נוהג לגייס בית המשפט, אנשי מקצוע מומחים שיוכלו לספק חוות דעת אובייקטיבית ובלתי תלויה לעניין טובת הילד, ובכללם: פקידות סעד וגורמי רווחה / עובדים סוציאליים, המצוידים בידע ובניסיון המקצועי שמאפשר להם לגבש המלצות בנושא המשמורת במסגרת מסמך שנקרא תסקיר סעד, המוגש לבית הדין המטפל בתיק.

לרוב, נוהגים בתי הדין לענייני משפחה בישראל, לקבל את ההמלצות שסופקו להם במסגרת תסקירי הסעד, למעט מקרים חריגים שבהם קיימות ראיות שיש בהן כדי לסתור את חוות דעתם של אנשי המקצוע בנושא המשמורת על הילד.

 

על הצידוק למתן משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים

על פי הפסיקה בתביעות גירושין ומשמורת בבתי הדין למשפחה בארץ בשנים האחרונות, ניכר שמודל האחריות ההורית המשותפת, מתיישב בקנה אחד עם המחקרים השונים בהם הוכחה החשיבות של מעורבותם של שני ההורים בחיי הילד, ובפרט לאחר הגירושים.

כאשר שני ההורים נוכחים באופן שווה ופעיל בחיי הילד, הדבר תורם במידה ניכרת להתפתחותו המנטלית, הרגשית והגופנית התקינה, וכמובן לרווחתו הכוללת.

המחקר מעיד גם על כך שמעורבותו של האב בחיי ילדיו מאפשרת להם ליהנות מתחושה משופרת של ביטחון, יכולת הסתגלות טובה יותר, ותפקוד נפשי, חברתי וחינוכי גבוהה יותר, לעומת היכולת שמפתחים ילדים שההורים שלהם לא היו מעורבים בגידולם באופן שוויוני.

אי לכך, מערכת המשפט בישראל סבורה שיש לשקול לחיוב לאפשר משמורת משותפת גם ללא תקשורת טובה בין ההורים, וזאת לטובת הילדים, ומתוך ההבנה שבחלק הארי של המקרים, התועלות עולות על החסרונות.

 

תנאים שבהם ניתן לבסס הסדר משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים

על מנת לבסס הסדר משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים, נדרש בית המשפט לבדוק את האם והאב ביחס למספר פרמטרים וביניהם:

  • מצבו הבריאותי והנפשי של כל אחד מההורים 
  • מצבו התעסוקתי והכלכלי של כל אחד מההורים
  • המסוגלות ההורית של כל אחד מההורים 
  • הקשר בין כל אחד מההורים לילדים
  • מידת מעורבותו של כל הורה בחיי ילדיו
  • חומרתו של סכסוך הגירושין
  • כמה זמין כל אחד מן ההורים עבור ילדיו מבחינת לוחות זמנים ונכונות לבילוי זמן משותף
  • אופי הקשר בין ההורה לילדיו טרום היווצרות הקרע בין ההורים
  • גיל הילדים
  • רצונם והעדפותיהם של הילדים

 

מהי תקשורת פונקציונלית בין ההורים ואיך היא מאפשרת משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים?

כיום, ניתנים בבתי המשפט בארץ לא מעט פסקי דין שמאפשרים קבלת משמורת משותפת, גם במצבים שבהם לא קיימת תקשורת מוצלחת בין בני הזוג המתגרשים, כאשר בתי המשפט מסתפקים בקיומה של תקשורת פונקציונלית בלבד, שתאפשר תיאום בסיסי בין הצדדים בכל הנוגע לטיפול בילדים המשותפים.

מטרתה של תקשורת פונקציונלית הינה לבסס קווים מנחים לחלוקת האחריות בין ההורים לגידול הילדים ולטיפול בהם, גם כאשר הדבר כרוך באי אלו קשיים, בשלבים הראשוניים של ההסדר.

 

בשורה התחתונה

תקשורת פונקציונלית תקינה בין ההורים בכל הנוגע לטיפול בילדים המשותפים, היא הבסיס להצלחתו של כל הסדר משמורת משותפת. על מנת להגיע למצב בו שני ההורים מתגייסים להצלחת הסידור הזה, נדרשים לעיתים סיוע והכוונה הניתנים במסגרת הדרכה הורית המתבצעת באמצעות אנשי מקצוע יעודיים.

בסיכומו של דבר, הניסיון מלמד כי כאשר שני ההורים רוצים בטובת הילד, ושניהם ניחנו במסוגלות הורית ברמה גבוהה, ניתן בהחלט להתגבר על חילוקי הדעות וקשיי התקשורת שהתגלעו בתחילת הדרך, ולגבש מתכונת של תקשורת פונקציונלית מועילה שתאפשר אחריות הורית משותפת שתיטיב עם הילדים.

משמורת משותפת הוא מצב של שיתוף פעולה מלא בין שני ההורים. זהו מצב הנחשב פעמים רבות לטוב ביותר לטובת הילד, אך הוא מביא עימו הכרח לקבלת החלטות משותפות בין ההורים הגרושים בתחומים רבים הנוגעים לגידול הילד – השתתפות כלכלית ונשיאה בהוצאות ככל הניתן, בריאות, חינוך ועוד.
משמורת משותפת בבסיסה נוגעת לשיתוף פעולה, ועל כן נדרשת תקשורת בין ההורים. עם זאת, ניתן ואף קיימים תקדימים לקביעת משמורת משותפת על בסיס תקשורת פונקציונלית – שיח בסיסי בין ההורים הנוגע לגידול הילד ותו לא. עם זאת, שיתוף הפעולה נדרש משני הצדדים.
הורה המבקש משמורת משותפת, נדרש לעמוד בתנאים שונים אותם בוחן בית המשפט בעת הגשת הבקשה, יחד עם גורמי מקצוע מתחום העבודה הסוציאלית. התנאים נוגעים למצבו הכלכלי, בריאותי ונפשי של ההורה, יחד עם המסוגלות ההורית, מידת מעורבות ההורה והזמן אותו מסוגל לבלות עם הילד.
ניתן להגיע להסכם משמורת משותפת גם ללא תקשורת בין ההורים. מצב זה דורש, תחילה, שיתוף פעולה והבנה של טיב ההסכם משני הצדדים. רצוי להיעזר בגורם אובייקטיבי במהלך הדיונים טרם קביעת ההסכם, דוגמת עורך דין משמורת משותפת, כדי להגיע לכל ההבנות הנדרשות לפני תחילת המשמורת המשותפת.
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

משמורת של זוגות חד מיניים

אף שסוגיית הסכמי המשמורת והסדרי הראייה נדונה בדרך כלל בהקשר של הליכי גירושין בין זוגות נשואים, גם זוגות חד מיניים המגדלים ילדים יחדיו נדרשים לסוגיה

משמורת קטינה המתגוררת דרך קבע בחו”ל

תביעות משמורת שונות שהגיעו לבתי הדין לענייני משפחה בארץ במרוצת השנים, הציפו לא אחת את הסוגיה האם למערכת המשפט בישראל ישנה סמכות לפסוק במחלוקות הנוגעות

העברת משמורת מאב לאם

עד לא מזמן במקרים רבים, אימם של הילדים הייתה זו שהוענקה לה משמורת בלעדית על הילדים. אולם כיום ישנם מקרים לא מעטים שבהם בעל המשמורת

יישום הלכה שנקבעה בנוגע למשמורת

במסגרת החלטה שנתקבלה לאחרונה בתביעת משמורת בבית הדין לענייני משפחה, נקבע בבירור שגם במקרים שבהן לא קיים בין הורים גרושים הסכם של אחריות הורית משותפת,

משמורת משותפת ללא הסכמת האם

משמורת משותפת או בשמה הנוסף – “אחריות הורית משותפת”, היא פתרון אשר במסגרתו מתאפשר לשני בני זוג שהתגרשו, להמשיך ולהיות מעורבים בחיי הילדים המשותפים שלהם

משמורת ואחזקת ילדים

המושג ‘משמורת’ מתייחס לאחזקת ילדים קטינים בידי הוריהם והאחריות לגידולם ולמילוי כל צרכיהם הפיסיים, הנפשיים והחינוכיים. כשזוג שיש לו ילדים משותפים בוחר להתגרש ולא מצליח

העברת משמורת מאם לאב

יצירת סביבה חמה ואוהבת לילדים היא חשובה מאוד, ויש לה חשיבות יתר כאשר מדובר בהורים גרושים. כאשר ההורים מתגרשים ההשפעה הגדולה ביותר היא על הילד,

מדוע משמורת משותפת עדיפה לילדים

האתגרים העומדים בפני ילדים שהוריהם התגרשו הם פשוט עצומים. יש צורך לבצע החלטות הרות גורל, ולעיתים אף להעתיק את מקום המגורים ואת החיים למקום אחר,

‏‏עוד גירושין - יריב ואקנין
ויתרת על ייעוץ עם עורך דין גירושין? מחכה לך: הפסד בְּמִשְׁמֹרֶת | הפסד של רְכוּשׁ | תּוֹצָאוֹת רָעוֹת נוספות
אל תהמר/י על כל מה שחשוב לך.