משמורת ואחזקת ילדים

המושג ‘משמורת’ מתייחס לאחזקת ילדים קטינים בידי הוריהם והאחריות לגידולם ולמילוי כל צרכיהם הפיסיים, הנפשיים והחינוכיים. כשזוג שיש לו ילדים משותפים בוחר להתגרש ולא מצליח להגיע להסכמות בנוגע לסוגיה מי מבני הזוג יקבל משמורת על הילדים, נהוג להפנות את העניין להכרעת בין הדין לענייני משפחה או בית דין רבני במסגרת תביעת משמורת.

 

למה נועדו הסכמי משמורת ואחזקת ילדים?

כאשר זוג עם ילדים מחליט להתגרש, אחת השאלות הראשונות שעולות, הן עם מי מההורים יגורו הילדים וכמה מזמנם הילדים יבלו עם כל אחד מההורים. הסכמי משמורת ואחזקת ילדים והסדרי ראייה, נועדו אם כן, לקבוע כיצד יחולק זמנם של הילדים בין ההורים ומי יהיה ההורה המשמורן שיהא אחראי על גידולם.

 

מה אומר החוק בישראל על משמורת ואחזקת ילדים?

החוק בישראל קובעי כי הורים רשאים להגיע להסכמות משותפות לגבי זהות ההורה המשמורן שעימו יחיו הילדים, זכויותיו של ההורה השני וכיוצא באלו. למרבה הצער, ישנם מקרים לא מבוטלים שבהם ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמות בנושאים אלו. כתוצאה מכך הפסיקה בענייני המשמורת ואחזקת הילדים מגיעה לפתחו של בית המשפט.

 

אילו ערכאות מטפלות בתביעות משמורת ואחזקת ילדים?

אף שתביעות משמורת מוגשות על פי רוב לבית הדין לענייני משפחה, ישנם מקרים שבהם לאחר שתביעת הגירושין של זוג מגיעה להכרעה בבית דין רבני, והנושאים הכרוכים בה ובכללם משמורת ואחזקת ילדים, לא נדונו בבית הדין לענייני משפחה לפני כן, קביעת זהותו של ההורה המשמורן והסדרי הראיה יטופלו כחלק מתביעת הגירושים המתנהלת מול הערכאה הרבנית. 

 

מהו עקרון טובת הילד וכיצד הוא נוגע לנושא המשמורת ואחזקת ילדים?

עקרון טובת הילד הוא עקרון מרכזי אשר מנחה את בתי הדין בישראל כאשר הם נדרשים לפסוק בענייני משמורת ואחזקת ילדים ובפרט כשמדובר במשמורת על ילדים שטרם מלאו להם 18 שנים.

כאשר עולה הצורך להכריע בסוגיה מי מההורים יהיה אחראי לגידול הילדים, טובת הילד היא השיקול העיקרי שעומד לנגד עיניו של בית המשפט.

המושג “טובת הילד” מגלם בהקשר זה מגוון תחומי אחריות שההורה המשמורן מצופה לשאת בהם בהקשר לגידול הילדים ובכללם השמירה על בריאות הילד – הן במישור הגופני והן בפן הנפשי, הדאגה להשכלתו וחינוכו של הילד, ומתן מענה לכל צרכיו החומריים והרגשיים.

יכולתו של כל אחד מההורים לתת מענה שיעלה בקנה אחד עם טובת הילד, נבדקת בכל מקרה לגופו, על בסיס נתונים ראייתיים ומדידים, כפי שנסביר בהמשך. 

 

מהי חזקת הגיל הרך ומהי הרלוונטיות שלה לעניין המשמורת?

בחוק בישראל ישנו מושג שנקרא “חזקת הגיל הרך”, אשר קובע כי מוטב לילדים קטנים שטרם הגיעו לגיל 6 להישאר בחזקתה של אימם. לחזקה זו ניתן משקל רב בתביעות משמורת, כך שבתי הדין לענייני משפחה נוטים לפסוק לטובת האם. יחד עם זאת, בשנים האחרונות מסתמנת מגמה פסיקתית לפיה ניכר כי חזקת הגיל הרך איבדה במידת מה מהמשקל שניתן לה בעבר.

 

מה בין משמורת פיזית ומשמורת משפטית?

“משמורת פיזית” היא מונח המתייחס להחזקת הילדים ברמה הפיזית, בעוד שהמונח “משמורת משפטית”, משמעו אפוטרופסות. חשוב לדעת כי גם במצב שבו משמורת פיזית הוענק להורה מסוים, אין פירושו של דבר כי ההורה השני אינו זכאי לקבלת משמורת משפטית על ילדיו.

הלכה למעשה, במרבית המקרים שני הוריו של הילד מחזיקים במשמורת משפטית, קרי – אפוטרופסות עליו, עד שימלאו לו 18, ושניהם נותרים אחראיים לבטחונו, לבריאותו, להשכלתו ולרווחתו, מבלי שמתן המשמורת הפיזית לאחד ההורים בלבד גורע מכך.

 

כיצד מוכרעות תביעות משמורת ואחזקת ילדים בבתי המשפט בישראל?

כאשר בית הדין ניגש לפסוק בנושאים של משמורת ואחזקת ילדים במסגרת הליכי גירושין, הוא נדרש להתייחס בפסיקתו לטובת הילדים וזכותם לחיות חיים יציבים תחת חזקתו של ההורה המתאים ביותר לגידולם.

זאת כמובן מבלי שבית המשפט יתעלם מחשיבות הקשר של הילדים עם ההורה השני. סוגיית היכולת של הילדים לשמור על קשר רציף עם ההורה שלא קיבל משמורת, מקבלת משקל משלה כאשר בית המשפט בוחן את נושא המסוגלות ההורית.

לבסוף, נקבעת זהותו של ההורה בעל המשמורת על בסיס חומר ראייתי שהוצג לערכאה המטפלת בתביעת המשמורת או הגירושין. חומר זה עשוי לכלול בין היתר תסקירים מאנשי מקצוע שונים, חוות דעת של מומחים, עדויות שנאספו, ועוד.

 

מהו תסקיר פקידת סעד ואיך הוא קשור לנושא המשמורת ואחזקת ילדים?

תסקיר פקידת סעד הוא חוות דעת מצד אשת מקצוע מתחום הרווחה, הממונה מטעמו של בית הדין המטפל בתביעת המשמורת, במטרה להכריע איזה מההורים מציג מסוגלות הורית טובה יותר שמצדיקה את העברת הילדים לחזקתו כהורה משמורן.

לאחר אינטראקציה שמקיימת פקידת הסעד עם ההורים והילדים, דיווחיה ומסקנותיה לעניין מתן המשמורת מובאים בפני בית הדין. המלצות אלו נקראות תסקיר פקידת סעד והוא משמש את בית הדין בהכרעתו למעט מקרים יוצאי דופן.

 

האם לרצון ההורים יש משקל בסוגיות משמורת ואחזקת ילדים?

חשוב לדעת כי בכל הנוגע לסוגיות בנושאי משמורת ואחזקת ילדים, בתי המשפט בישראל אינם נוהגים לתת משקל רב לרצון ההורים. הדגש העיקרי בסוגיות אלו הוא כאמור טובת הילד, כאשר רצונם של ההורים נבחן אך ורק בצילו של עיקרון זה. 

 

כמה משקל יש לתת לרצון הילד בעת קביעת המשמורת?

כאשר בני זוג עם ילדים מצויים בהליכי גירושין, להתייעצות עם הילדים בסוגיית המשמורת יש משקל רב. ישנם מקרים רבים שבהם בתי הדין לענייני משפחה מבקשים לשמוע מפיהם של הילדים מי הוא ההורה שאיתו הם חפצים לחיות. לרוב שאלה זו מופנית כלפי הילדים על ידי השופט כחלק משיחה בלתי רשמית המתקיימת בלשכתו, מבלי שההורים יהיו נוכחים במעמד.

לעוצמת רצון הילד, כפי שהוא משתקף מדבריו, נוהגים שופטי בית המשפט להתייחס בכובד רוב בעת שהם מקבלים החלטה בעניין המשמורת, ובפרט כאשר ניכר מדבריו של הילד כי אחד ההורים ניסה להפעיל עליו לחצים כדי לשנות את העדפותיו.

בין השיקולים שנלקחים בחשבון בהקשר זה, נבחן גם גילו של הילד, בשלותו המנטלית והרגשית, הנסיבות שהובילו לתביעת המשמורת וכמות הלחצים שההורים מפעילים עליו בנושא. ככלל, משקל רב יותר ניתן לרצונם של ילדים בגיל מתקדם יותר.

המצבים העיקריים שבהם נוהג בית המשפט לפסוק בנושא המשמורת באופן המנוגד לכאורה לרצון הילד, הוא כאשר ניכר מדבריו של הילד כי בחירתו בהורה המשמורן עלולה להזיק לו או נובעת מהשפעה זרה שאינה תואמת בהכרח את ההעדפה המקורית שלו.

 

מתי נדרש סיוע של עורך דין גירושין בהסדרת ענייני משמורת ואחזקת ילדים?

גם כאשר הליכי גירושין כרוכים במאבקי כוחות בין בני הזוג שמבקשים להיפרד, מעטים הם הזוגות שאינם רוצים בטובת ילדיהם. אולם למרבה הצער, לעתים ההורים המצויים בהליכי גירושין, אינם רואים עין בעין בנושא טובת הילד, כשהדבר מגיע לקביעת זהות ההורה המשמורן.

זהו המקום בו נכון לאפשר לבית הדין לענייני משפחה לפסוק בסוגיה המורכבת של מתן המשמורת. היה ונקלעתם למאבק בנושא זה ואתם נוטים לפקפק במסוגלות ההורית של ההורה השני, זה הזמן לפנות להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין גירושין.

המושג משמורת מתייחס לאחזקת ילדים קטינים בידי הוריהם והאחריות למילוי כל צרכיהם – פיזיים, נפשיים וחינוכיים. הסכמי המשמורת נועדים לקבוע את הסדרי הראייה והזמנים בהם יבלו הילדים עם כל אחד מהוריהם לאחר הליך גירושים. ההסכמים נועדים לקבוע, בנוסף, מי יהיה ההורה המשמורן והאחראי על גידול הילדים.
לפי החוק בישראל, הורים רשאים להגיע בעצמם להסכמה משותפת לגבי ההורה המשמורן (האחראי על גידול הילדים), הסדרי הראייה, זכויותיו של ההורה השני וסעיפים נוספים בעת הליך הגירושים. עם זאת, במקרים רבים לא מצליחים ההורים להגיע להסכמה, והסכמי המשמורת ואחזקת הילדים נקבעים בבית המשפט.
כאשר בית דין נדרש לפסוק בענייני משמורת ואחזקת ילדים, העיקרון המרכזי לפיו תיקבע הפסיקה הוא עיקרון טובת הילד. לפי עיקרון זה, טובת הילד היא השיקול המרכזי, תוך התחשבות במספר היבטים – נשיאת האחריות ומסוגלות ההורה לגידול במישור הגופני והנפשי, דאגה לבריאות, חינוך ועוד.
במקרים רבים, לרצון הילד בנוגע לשאלת המגורים עם הורה משמורן יש משקל רב בקבלת ההחלטה. לרוב, רצון הילד ישמע בפני שופט בשיחה בלשכתו, ללא נוכחות ההורים. בנוסף, ייבחנו גילו של הילד, בשלותו המנטלית והרגשית והנסיבות שהובילו לתביעת המשמורת משני מהצדדים.
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

משמורת של זוגות חד מיניים

אף שסוגיית הסכמי המשמורת והסדרי הראייה נדונה בדרך כלל בהקשר של הליכי גירושין בין זוגות נשואים, גם זוגות חד מיניים המגדלים ילדים יחדיו נדרשים לסוגיה

משמורת קטינה המתגוררת דרך קבע בחו”ל

תביעות משמורת שונות שהגיעו לבתי הדין לענייני משפחה בארץ במרוצת השנים, הציפו לא אחת את הסוגיה האם למערכת המשפט בישראל ישנה סמכות לפסוק במחלוקות הנוגעות

העברת משמורת מאב לאם

עד לא מזמן במקרים רבים, אימם של הילדים הייתה זו שהוענקה לה משמורת בלעדית על הילדים. אולם כיום ישנם מקרים לא מעטים שבהם בעל המשמורת

יישום הלכה שנקבעה בנוגע למשמורת

במסגרת החלטה שנתקבלה לאחרונה בתביעת משמורת בבית הדין לענייני משפחה, נקבע בבירור שגם במקרים שבהן לא קיים בין הורים גרושים הסכם של אחריות הורית משותפת,

משמורת משותפת ללא הסכמת האם

משמורת משותפת או בשמה הנוסף – “אחריות הורית משותפת”, היא פתרון אשר במסגרתו מתאפשר לשני בני זוג שהתגרשו, להמשיך ולהיות מעורבים בחיי הילדים המשותפים שלהם

העברת משמורת מאם לאב

יצירת סביבה חמה ואוהבת לילדים היא חשובה מאוד, ויש לה חשיבות יתר כאשר מדובר בהורים גרושים. כאשר ההורים מתגרשים ההשפעה הגדולה ביותר היא על הילד,

מדוע משמורת משותפת עדיפה לילדים

האתגרים העומדים בפני ילדים שהוריהם התגרשו הם פשוט עצומים. יש צורך לבצע החלטות הרות גורל, ולעיתים אף להעתיק את מקום המגורים ואת החיים למקום אחר,

‏‏עוד גירושין - יריב ואקנין
ויתרת על ייעוץ עם עורך דין גירושין? מחכה לך: הפסד בְּמִשְׁמֹרֶת | הפסד של רְכוּשׁ | תּוֹצָאוֹת רָעוֹת נוספות
אל תהמר/י על כל מה שחשוב לך.