יורש שנפטר לפני המוריש

במציאות חיים אידיאלית הורים מורישים את רכושם לילדיהם, ואלה בתורם מעבירים את נכסיהם לידי הדור הבא. אלא שהמציאות אינה תמיד פועלת על פי כללים מוכתבים, וישנם מקרים רבים בהם אנשים המוגדרים כיורשים בצוואה נפטרים לפני מותו של המוריש. במאמר זה נסקור מה קובע החוק במקרה של יורש שנפטר לפני מוריש, נבין את המצבים השונים המתוארים בחוק ונעמיק מעט בנושאים אחדים.

 

יורש שנפטר לפני מוריש – לשון החוק

סעיף 49 בחוק הירושה קובע כי:

“זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו – אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין; בכל מקרה אחר הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת.”

לשון החוק מעט מורכבת, ואנו נשתדל לסקור את המצבים בצורה מפורטת וברורה.

 

“ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו”

מילים אלה מתארות את המצב הראשון של יורש שנפטר לפני מוריש. מצב זה הינו כאשר המצווה רשם בצוואתו בצורה מפורשת מהי החלוקה הרצויה בעיניו במקרה ואחד היורשים ייפטר לפניו. מצב זה קרוי “יורש במקום יורש”, והוא מוגדר בחוק הירושה בסעיף 41: “המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון…”. במצבים מעין אלה מכבדים את רצונו של עורך הצוואה והיורש השני מקבל את חלקו של היורש הראשון.

 

“אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים”

משפט זה מפרט את המצב השני: כאשר עורך הצוואה לא מינה יורש במקום יורש, וליורש שנפטר קיימים צאצאים. במצב זה קובע החוק כי יורשיו של היורש שנפטר זוכים בחלקו בעיזבון על פי “כללי החלוקה שבירושה על פי דין”. בסעיף הבא נרחיב מעט אודות משמעותה של החלוקה על פי דין.

 

מהם כללי החלוקה של ירושה על פי דין

חוק הירושה סעיפים 10-17 מפרט את סדר הירושה במקרה שבו לא קיימת צוואה, ונביא את הסדר הרשום בחוק בקיצור רב:

יש בן זוג וצאצאים מחלקים ביניהם באופן שווה, ובן הזוג מקבל מספר דברים נוספים.
יש בן זוג והורים בן הזוג מתחלק עם ההורים באופן שווה.
יש בן זוג ואחים בן הזוג מקבל שני שליש והאחים מקבלים את השליש הנותר.
אין בן זוג ויש הורים וצאצאים הצאצאים קודמים להורים ומקבלים את הכל.
אין בן זוג הורים או אחים נכסי העיזבון מועברים לידי האפוטרופוס הכללי למספר שנים, ובהיעדר פניה של אחד היורשים – מועברים לידי המדינה.

 

יש לציין כי במקור לשון החוק הייתה “…אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים או בן זוג…”, אולם בתיקון מס’ 7 לחוק הושמטה המילה “בן זוג”, והוא אינו מוגדר עוד כיורש על פי דין במצבים מעין אלה.

 

“הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת”

המצב השלישי הינו במקרה שהמצווה לא פירט יורש במקום יורש, וליורש אשר נפטר לפני המוריש אין יורשים משל עצמו. במצבים אלה חלקו של היורש מתבטל. סתם המחוקק ולא פירש מי זוכה בחלקו של היורש – האם חלקו מתחלק בין יתר הזוכים הכתובים בצוואה, או שמא מתחלק בין היורשים על פי דין של עורך הצוואה בלבד.

לשאלה זו אין הכרעה חד משמעית, אם כי בית המשפט נוטה לחלק בין הזוכים בצוואה, ולא בין היורשים על פי דין, מכיוון שהזוכה שחלקו התבטל הינו יורש הכתוב בצוואה ולא יורש על פי דין.

 

אז מי בפועל זוכה במקרה של יורש שנפטר לפני המוריש?

נסקור בקצרה את שפירטנו עד כה:

אם צוין יורש אחר יורש – מעבירים אל היורש השני.
אם לא צוין יורש אחר יורש – מעבירים ליורשיו של היורש שנפטר, על פי סדר הקדימויות הרשום בחוק.
אם אין ליורש שנפטר יורשים, מעבירים ליורשיו של המצווה.

 

האם ניסוח יורש במקום יורש בצוואה הינו דבר נפוץ?

ישנם מצבים רבים בהם עורך הצוואה חושש ממצב שבו אחד היורשים הכתובים בצוואה ייפטר עוד בחייו – אם בגלל אורח חייו של היורש (עוסק במקצוע מסוכן למשל) מצבו הבריאותי (סובל ממחלה כלשהי), גילו המתקדם של היורש או סתם משנה זהירות. מכיוון שכך, כתיבת יורש במקום יורש הינה פעולה נפוצה המופיעה בצוואות רבות.

 

מה עושים במקרה שבו גם היורש אחר היורש נפטר לפני המוריש

בית המשפט נחלק בקביעה מה לעשות במצב מעין זה:

מצד אחד: ההיגיון העומד מאחורי העברת נכסי העיזבון לידי יורשי היורש הינו בכך שאנו מקיימים את רצונו המשוער של המצווה, קרי, מכיוון שהמצווה ביקש להעביר לידי אדם מסוים ולא לידי יורשיו שלו – אנו משערים שנוח לו להעביר אף לידי יורשי היורש ולא לידי יורשיו. היגיון זה כוחו יפה אף במקרים של יורש אחר יורש שנפטר, ועל כן יש להעביר את העיזבון לידי יורשיו של היורש השני.

מצד שני: עצם הפירוט של יורש אחר יורש מעיד כי המצווה אינו מעוניין להעביר את נכסיו לידי יורשי הזוכה, אלא לידי אדם אחר. על אחת כמה וכמה שהמצווה אינו מעוניין להעביר לידי יורשי היורש השני, וכלשון השופט גולדברג: “וכשם שלא רצה כי צאצאיו של היורש הראשון יזכו בחלקו, כן לא רצה שצאצאיו של היורש השני יזכו בחלקו”.

סוגיה זו עדיין שנויה במחלוקת, ומסתבר שהפסיקה תוכרע על פי הנסיבות והגורמים של כל מקרה לגופו.

 

סיכום

נסיבות החיים מזמנות מצבים מורכבים ומפותלים, ועל החוק לתת מענה ישר והוגן לכלל המצבים. הנבחרת המשפטית מורכבת מעורכי דין מובילים בתחומם, המכירים את כל המצבים המנויים בחוק בצורה יסודית. נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה ובכל בקשה, ולתת לכם את השירות המקצועי הטוב ביותר.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

איתור יורשים

באופן כללי, כאשר אדם נפטר מועברים נכסיו לידי יורשיו. לעיתים ישנו קושי בביצוע פעולה זו מכיוון שאיננו יודעים מי הם היורשים או שלא כל היורשים

חלוקת ירושה בין יורשים

במהלך חייו צובר האדם רכוש ונכסים רבים ומגוונים. לאחר מותו, רכוש זה צריך לעבור לידי יורשיו, באשר יהיו. העברה זו נושאת בחובה מורכבויות רבות, הן

יורש במקום יורש

בצוואה מפרט האדם את החלוקה הרצויה של נכסיו לאחר מותו. משמעות כתיבת הצוואה הינה רצון המצווה לשלוט בחלוקת העיזבון, ולא לחלק על פי החלוקה המקובלת,

יורש שמת לפני המוריש

אף שאנו רוצים להאמין שהעולם פועל באופן הגיוני, ישנן דוגמאות מובהקות לכך שהדברים לא תמיד מתרחשים כפי שהיינו מצפים. למשל, כאשר מדובר על מקרה שבו

יורש פסול ויורש שהסתלק

חלוקת הירושה בין היורשים, בין אם היא מתבצעת בהתאם לצוואה שכתב הנפטר עוד בחייו ובין אם היא מתבצעת מתוקף חוקי הירושה, מסתיימת במרבית המקרים בזמן

מי יורש כשאין צוואה

נושא הירושה ודיני הירושה הוא נושא מורכב למדי. הדבר נכון תמיד, ונכון על אחת כמה וכמה אם הנפטר לא הותיר אחריו צוואה חוקית וקבילה, באשר

יורש על תנאי דוחה

כל מוריש אשר עורך צוואה, רשאי לשלב בה אי אילו הגדרות אשר יורו על אופן חלוקת הירושה, כמו גם תנאים שיאפשרו לכל יורש לזכות בחלק

עו"ד צוואות וירושות - יריב ואקנין
צוואה עלולה לגרור לסִכְסוּכִים מְיֻתָּרִים.
יחד איתי - הכל יטופל על מי מנוחות.