טענת מומים כעילת גירושין

הלכות הגירושין בישראל שואבות את השראתן מתקנות וחוקי ההלכה אשר מעוגנים במסגרת המשפט העברי הקדום, זה אשר הונהג בימי קדם עוד הרבה בטרם כוננה מדינת ישראל ועימה גם הלכות המשפט המקובל, כלומר המשפט המודרני הנהוג במרבית חלקי העולם.

לפיכך, כמו גם לנוכח העובדה כי גירושין מהווים תופעה חברתית אשר גדלה בקצב מתמיד ומשמעותית, גדלה גם החשיבות של הבנת כלל ההלכות הללו בעיקר כאשר מי מבין בני הזוג אינו חפץ או מעוניין להסכים לגירושים, כאשר לנוכח זאת קיימת החובה להמצאת עילות גירושין שיוכרו על ידי בית הדין הרבני.

לכן, לאור המורכבות הרבה שנלווית לסיטואציה, כמו גם מתוקף היותה נסתרת מעיני רבים, במאמר הקרוב נרחיב ונבאר את אשר נוגע לטענות מומים כעילת גירושין, כמו גם עילות גירושין כשלעצמן.

 

עיגונו של המשפט העברי כעמוד תווך במשפט הישראלי

בהמשך לכך, הסיבה למיסודו של המשפט הישראלי ככזה אשר מכיל בתוכו גם אלמנטים דתיים – הלכתיים אשר מקורם עוד לפני אלפי שנים, נובעת ראשית מהסכמים אשר כוננו בראשית קום המדינה, כאשר נציגי המדינה דאז שאפו לרתום את תמיכת נציגי הציונות הדתית להקמת מדינת ישראל, כאשר לאחרונים קם חשש שמא המדינה שבדרך עתידה להיות חילונית לחלוטין.

לנוכח חששם, שיגר מי שלימים יהפוך לראש הממשלה הראשון של המדינה, דויד בן גוריון ז”ל מכתב בו הבהיר כי צביונה היהודי של מדינת ישראל יבוא לידי ביטוי בשלל היבטים, כאשר בנושאי שבת, כשרות, חינוך ודיני משפחה, לרבנות הראשית ובאי כוחה מובטח וטו או אוטונומיה בעניינים אלו אשר יהוו ביטוי להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.

 

כפילות ערכאות שיפוטיות

זאת ועוד, כי לנוכח אותה קביעה והסכם שעומד בעינו עד עצם כתיבת שורות אלו, נקבע כי למעשה כלל הנישואין וכפועל יוצא מכך הגירושין במדינת ישראל יתבצעו על ידי מוסדות הדת שבמדינה, קרי הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים. הדבר תקף גם עבור בני דתות שאינן יהדות, כאשר גם הם יכולים להינשא ולהתגרש אך ורק באמצעות ברכתן של מוסדות הדת הרלוונטיים להם.

כמו כן, נוצר מצב ייחודי בישראל כאשר קיימות 2 ערכאות אשר שופטות במידה מסוימת באופן שונה זו מזו, כלומר בעוד שישנו בית המשפט לענייני המשפחה, כבית משפט ממלכתי אשר מגלם בתוכו את ערכיה של מדינה דמוקרטית בה מושמים במרכז ערכים כגון זכות הפרט על כלל היבטיה השונים, כמו גם שוויון, ישנה ערכאה מקבילה אשר דנה בתיקים לעתים זהים, אך שבראש מעיינה קיימת ההלכה היהודית ותקנות המשפט היהודי.

 

הסמכות לאשר גירושין – רק בידי בית הדין הרבני

בנוסף לכך, מפאת העובדה כי ענייני משפחה כדוגמת גירושין ונישואין מצויים בידיהם של בתי הדין הרבניים, כדי להתגרש בישראל אדם (יהודי) מוכרח לקיים את הטקס ההלכתי הנהוג במסכת גירושין, בו למעשה גבר מעניק לאשה גט, אשר הינו קלף בו הוא מתיר אותה לכל החפץ בכך, ולמעשה מסתיים הפרק בו הזוג היה לבעל ואישה, כאשר מעתה ואילך הינם גרושים.

לעומת זאת, ההלכה קובעת גם שכדי לנסוך תוקף לתוך גירושין, מוכרח כלל ההליך להתבצע מרצון מוחלט של הגבר, כאשר קביעה זו למעשה מקשה מאוד על קיומו של הליך הגירושין, שכן אילו הגבר אינו מרוצה מהסכם הגירושין, בין אם כי מתנגד לקיומו מלכתחילה, או שמא מתנגד לפרטיו ועריכתו, הוא יכול למעשה לסכלו ולמנוע את קיומו בעודו מתנגד לקבל או לתת את הגט.

 

חרם דרבנו גרשום והשפעתו עד עצם היום הזה

לעומת זאת, כיום לא כך הדבר, כיוון שבזכות תיקון הלכתי אשר כונן בימי הביניים רבנו גרשום מאור הגולה זצק”ל, נקבע כי על אף שבהלכה דורשים את נתינתו של הגט על ידי הבעל מרצון מוחלט, קבע רבנו גרשום כי חל איסור על גירושה של אישה שאינה חפצה בכך, כמו גם כי אסור על גבר לשאת אישה נוספת בטרם התגרש מזו שכבר נשואה לו.

בכך למעשה רבנו גרשום תיקן את ההטיה אשר הייתה קיימת טרם לכן, כאשר כיום כדי להתגרש 2 הצדדים חייבים להביע הסכמה מלאה ומרצון כדי לקיים הליך גירושין כהווייתו. עם זאת ולנוכח זאת, עולה השאלה – כיצד ניתן להתגרש בהיעדר הסכמה של מי מבני הזוג?

 

עילות גירושין וחיוב מתן או קבלת גט כפתרון

התשובה לכך היא באמצעות עילות הגירושין אשר גם הן מגיעות מן ההלכה, אותן עילות, מהוות למעשה מעין סימנים אשר לנוכח קיומם רשאי מי מבין בני הזוג (בהתאם לסוג העילה) לטעון ולתבוע את סיומם של הנישואין הללו על אף מורת רוחו של בן/ת זוגו, כאשר בית הדין הרבני מכיר בכוחן ובחשיבותן הרבה של עילות אלו, ולכן נוטה לחייב את בן הזוג אשר מסרב להתגרש לקבל או לתת את הגט בעת קיומן.

כלומר, אותן עילות מהוות למעשה מעין הצדקה של אותו בן זוג אשר חפץ להתגרש, כאשר אילו קיימת אותה עילה לה הוא טוען, אין לעמוד בדרכו. העילות משתנות ונוגעות לעניינים פיזיים או לעניינים מהותיים, כאשר קיימות עילות בלעדיות לגבר לעומת עילות בלעדיות לאישה, כמו גם עילות משותפות לשניהם – כפי שנדון מיד נדגים באמצעות בחינת עילה שכזו, הלא היא עילת גירושין בשל מומים.

 

עילת גירושין בשל טענת מומים

בהמשך לכך, עילת גירושין בשל טענת מומים היא עילה הגורסת כי לאור העובדה כי לאחר שנישאו בני הזוג, אילו אחד מהם נחשף למחלות או למומים אשר קיימים בקרב בן/ת זוגו, כלומר בעלה או אשתו, כאשר אותו אדם אינו יכול להימשך יותר ולקיים יחסי אישות כשורה כתוצאה מהם, אזי ששמורה לו הזכות להתגרש תחת עילת גירושין.

רוצה לומר, אילו אדם נישא ונחשף לאחר הנישואין לקיומם של מומים ומחלות אשר הוסתרו ממנו וכתוצאה מהן לא קיים אצלו יותר חשק מיני או רצון לקיים יחסי מין עם אשר נישא לו, כמו גם לא היה נישא לו מלכתחילה, אזי שהוא רשאי לטעון לעילת גירושין בשל מומים ולסיים את הקשר.

כאמור, מדובר בעילה אשר קיימת הן לגבר והן לאישה, כאשר לשניהם שמורה הזכות לעשות בה שימוש.

 

האם ניתן להתגרש ללא עילת גירושין?

בנוסף לכך, חשוב להבהיר כי הדרך לגירושין לא עוברת בהכרח בהיעזרות בעילות גירושין. כלומר, אילו 2 בני הזוג תמימי דעים לגבי כוונתם להתגרש בהקדם, לא צפוי בית הדין הרבני לעמוד בדרכם או להערים קשיים בעודו מנסה להניא אותם מלעשות זאת.

הסיבה לכך היא שבהיעדר הרצון של לפחות אחד מבני הזוג לקיים שלום בית ולהמשיך את הזוגיות, סבור בית הדין כי הדבר עלול בסבירות רבה להוביל לפריצות וחטאים מצד בני הזוג, אשר יקיימו אורח חיים נפרד על אף היותם נשואים, וכפועל יוצא מכך עלולים להביא לעולם ממזרים בעודם נשואים.

לפיכך, השימוש בחיוב גט כתוצאה מעילות גירושין מתבצע אך ורק לאחר שמי מבין בני הזוג החליט כי אינו חפץ לאפשר לבן/ת זוגו להתגרש ממנו כהלכה.

 

ההשלכות של סירוב מתן או קבלת גט

זאת ועוד, כי קיים קונפליקט מסוים בין חיובו של בית הדין הרבני לתת או לקבל גט לנוכח קיומה של עילת גירושין, כאשר כפי שצוין טרם לכן מדובר בהליך אשר אמור להיערך מרצון המשתתפים בו. לפיכך, כאשר אדם מסרב לקיים את חלקו בהליך הגירושין כהלכה, הוא צפוי לעמוד בפני הגבלות ועיצומים שנועדו לשכנע אותו לסור ממנהגו, כאשר מוטלות עליו סנקציות רבות והיבטים אשר נוגעים לכל תחומי החיים.

 

סנקציות בשל סרבנות גט

כלומר, אילו אדם לא יסכים לתת או לקבל גט בהתאם, צפויים להישלל ממנו רישיונות מקצועיים אשר יש לו (כדוגמת עו”ד, רו”ח, רופא, פסיכולוג), בנוסף למניעת חידוש רישיון נהיגה ודרכון, כמו גם הטלת צו איסור יציאה מן הארץ. בנוסף לכך, הוא צפוי לעמוד בפני מניעת גישה לחשבון בנק, ואף לא יוכל להגיש מועמדות למשרות ציבוריות או בחברות ממשלתיות.

זאת ועוד, כי כאשר אדם מסרב באופן תקיף ועיקש לאפשר לבן/ת זוגו עד לאחרונה להתגרש ממנו, הוא עלול לעמוד גם בתשלומי מזונות קבועים עבור הגורם המעוגן, כאשר אילו מדובר בגבר הוא

עתיד לשלם לעגונתו את מלוא כתובתה, כאשר אילו מדובר באישה, היא עלולה לאבד את הזכות למזונות ו/או כתובתה כליל. בנוסף לכך, במקרים חריגים אף נגזר על סרבני גט עונש מאסר בפועל.

 

לסיכום – עילת מומים כעילת גירושין שוויונית ויעילה

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, עילות גירושין מהוות עדות נוספת להיותה של מערכת המשפט בישראל ייחודית וכזו אשר מורכבת מרבדים רבים אשר מגלמים את אופייה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.

כמו כן, עילת המומים אשר עומדת לחזקת 2 הצדדים בעת הצורך להתגרש, מהווה אמצעי שוויוני יחסית בהיותו קיים הן לגבר והן לאישה, אשר בעת הצורך ולנוכח סירובו של מי מביניהם, תאפשר לו להתגרש ולקבל או לתת את גיטו כרצונו, כאשר אילו מקבילו עודנו מסרב לשתף פעולה, הוא צפוי לעמוד בפני עיצומים והגבלות משמעותיות.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

אשמה בגירושין

בישראל גירושין מצויים במתח מסוים בין הנהוג על פי המשפט העברי וההלכה אשר נוהגים בהתאם להלכות שמקורן עוד בעת העתיקה, לבין אשר יש לכונן לאור

אלימות במשפחה כעילת גירושין

בשנים האחרונות הפכו גירושין לשכיחים במיוחד, כאשר מספרם של הזוגות המתגרשים עולה בצורה תכופה ובאחוזים אשר מצמצמים את הפער לאשר מצוי בארצות הברית ושאר העולם

בגידה כעילת גירושין

במדינת ישראל גירושין בין יהודים מתבצעים בהתאם להלכה, כעדות נוספת לאופייה הייחודי של מדינת ישראל, כזה אשר משלב הן אלמנטים דמוקרטים והן אלמנטים יהודים. כמו

אי יכולת קיום יחסי מין כעילת גירושין

עילות גירושין הן חלק בלתי נפרד מגירושין בין יהודים במדינת ישראל, כעדות מובהקת לאופייה הייחודי של מערכת המשפט בישראל, ככזו אשר מגלמת בתוכה היבטים מודרניים

גבר המסרב לזון את אשתו כעילת גירושין

במדינת ישראל גירושין מתרחשים לאור פסיקות המוסדות הדתיים של אותם בני זוג. כלומר, יהודים מתגרשים ומתחתנים בהתאם לאישורה של הרבנות הראשית ומוסדותיה, כאשר הדבר נכון

מעשי כיעור כעילה לגירושין

לנוכח הנהוג במדינת ישראל – כאשר גירושין נעשים על פי אשרור מוסדות הדת במדינה, קרי הרבנות הראשית ובאי כוחה, הליך הגירושין מחזיק במאפיינים ייחודיים בהיבט

אישה שזנתה כעילה לגירושין

גירושים הפכו בשנים האחרונות לתופעה רווחת במיוחד, כאשר על אף שמרבית הזוגות מחליטים להיפרד מכיוון שהם לא רואים עוד עתיד לקשר המשותף, לעתים הפרידה נובעת

עבירה על דת יהודית כעילה לגירושין

גירושין הפכו בשנים האחרונות לתופעה רחבה אשר הולכת וגדלה, כאשר רבים הזוגות אשר מוצאים את עצמם פוקדים פעם נוספת את מוסדות הרבנות לעת הצורך לפרק

עבירה על דת משה כעילה לגירושין

על הפיכתו של הליך הגירושין לשכיח במיוחד אין עוררין, כאשר יותר זוגות מאיי פעם פוקדים את מוסדות הרבנות בבקשה להתיר את הקשר שנקשר בינם טרם

‏‏עוד גירושין - יריב ואקנין
ויתרת על ייעוץ עם עורך דין גירושין? מחכה לך: הפסד בְּמִשְׁמֹרֶת | הפסד של רְכוּשׁ | תּוֹצָאוֹת רָעוֹת נוספות
אל תהמר/י על כל מה שחשוב לך.