הכרה בטחורים כפגיעת מיקרוטראומה בעבודה

מחלת טחורים היא מצב בו כלי הדם באזור פי הטבעת מתנפחים באופן שגורם לכאבים רבים ואי נוחות. כאשר אדם סובל ממחלת טחורים בעקבות תנאי העבודה שלו, הוא רשאי להגיש תביעת פיצויים למוסד לביטוח לאומי על מנת שמחלת הטחורים תוכר בתור פגיעת מיקרוטראומה בעבודה.

מהי הלכת המיקרוטראומה, כיצד ניתן להוכיח שמחלת טחורים היא פגיעה מסוג זה ולאילו זכויות עשוי הנפגע להיות זכאי? על כך בשורות הבאות.

 

מהם טחורים ומה גורם להיווצרותם או להחמרתם?

טחורים הם כלי דם מוגדלים באזור פי הטבעת או החלחולת שעלולים לגרום לאדם הסובל מהם סבל ניכר. הטחורים מתגלים על פי רוב בעקבות הופעת דם בצואה, על נייר הטואלט או באסלה.

קיימים מספר גורמי סיכון שעשויים להוביל להתפתחות מואצת של טחורים, וביניהם: עצירות מתמשכת, ישיבה לפרקי זמן ארוכים, מחסור בפעילות גופנית, עלייה בלחץ הפנים בטני, שינויים בהרגלי האכילה המקשים על היציאות, ופגיעות חוזרות באזור פי הטבעת, שיכולות להגרם בעקבות נסיעה בדרכים משובשות וכן הלאה.

אף שטחורים אינם נמנים על מחלות המקצוע המוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי כברירת מחדל, אדם הסובל ממחלת טחורים כתוצר של תנאי ההעסקה שלו, רשאי להגיש תביעת פיצויים למוסד לביטוח לאומי על בסיס דוקטרינת המיקרוטראומה, ובמידה ויוכר כנפגע עבודה על בסיס זה, הוא יהיה זכאי לקבלת הזכויות רפואיות והתשלומים להם זכאים נפגעי עבודה בישראל כחוק.

 

אילו בעיות רפואיות נחשבות כמחלת מקצוע ובמה הן שונות מתאונת עבודה?

מחלת מקצוע הינה מחלה בה לוקה עובד במסגרת עבודתו. להבדיל מתאונות עבודה, כאשר עסקינן במחלת מקצוע, לא מדובר על בעיה רפואית שהיא תוצר של פגיעה חד פעמית שהתרחשה במקום ובזמן ספציפיים, אלא במחלה שהלכה והתהוותה בגופו של הנפגע כתוצר של תנאי ההעסקה שלו.

המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלות מקצוע רק במידה והמחלה שבגינה תובע המבוטח את זכויותיו, מופיעה באחת מן הרשימות של סעיפי הליקוי והמחלות השכיחות המופיעות בחוק הביטוח הלאומי ומתעדכנות משנה לשנה.

 

מהי מיקרוטראומה?

בבית הדין הארצי לעבודה מוגדר המושג ‘מיקרוטראומה’ באופן הבא:

“פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הפיך, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, הביאה בסיכומם הכולל לנזק ממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע… תדירותן לא חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהשנות בתכיפות שנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע”

כלומר, מיקרוטראומה היא מונח המשמש להגדרת פגיעות זעירות שאדם סופג באופן חזרתי באזור ספציפי בגופו במסגרת עבודתו, ומובילות לנזק מצטבר לאורך זמן. 

 

כיצד הלכת המיקרוטראומה רלוונטית להכרה בפגיעת עבודה?

דוקטרינת המיקרוטראומה מציעה פתרון עבור עובדים המתמודדים עם בעיה בריאותית שנוצרה או החמירה בעקבות עבודתם ואינה מנויה על מחלות המקצוע המוגדרות בחוק הביטוח הלאומי כאמור לעיל.

החוק במדינת ישראל מכיר בפגיעות מסוג מיקרוטראומה כפגיעות עבודה, ומכאן – אדם שיצליח להוכיח למוסד לביטוח לאומי שבמהלך עבודתו הוא ביצע פעולות מסוימות שהן בעלות מרכיב חזרתי, שהוביל לפגיעה מצטברת באיבר מסוים בגופו, יהיה זכאי לתשלום פיצויים.

 

הכרה בטחורים כתוצר של סדרת פגיעות מזעריות שניתן לשייכן לזמן ומקום ספציפיים

כאשר אדם נפגע במסגרת עבודתו פגיעות חוזרות ונשנות ואינו סובל מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי, על מנת שפגיעתו תוכר כפגיעת מיקרוטראומה בעבודה המזכה בפיצויים וזכויות רפואיות, עליו לספק למוסד לביטוח לאומי מספר הוכחות: 

  1. הוכחה להיותן של כל אחת מהפגיעות הזעירות שספג בעבודתו פגיעה שניתן לתחום למועד ומקום ספציפיים.
  2. הוכחה להיותה של מחלתו תוצר של הנזק המצטבר שנגרם לו בעבודה, להבדיל מגורם תחלואה שרק תרם להחמרה במצב רפואי קודם. 

 

טחורים שהוכרו כפגיעת מיקרוטראומה בעבודה – אילו זכויות רפואיות הם עשויים להקנות?

עובד שטוען כי הוא סובל מטחורים כתוצר של רצף פגיעות זעירות שספג במסגרת עבודתו, קרי – פגיעת מיקרוטראומה, יכול להגיש תביעת פיצויים למוסד לביטוח לאומי, ולהיבדק מול ועדה רפואית מטעם המוסד. חשוב לדעת שישנם מקרים שבהם המוסד לביטוח לאומי דוחה תביעות הנוגעות למיקרוטראומה.

במצב כזה, נהוג להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, על מנת לגרום למוסד לביטוח לאומי להכיר בתביעתו של העובד כפגיעת מיקרוטראומה, שתזכה אותו בתשלום גמלת נכות זמנית או קבועה, בהתאם למאפייניה של הפגיעה והיקפה.

 

האם יש דרך להוכיח שטחורים מהווים פגיעת מיקרוטראומה בעבודה?

בהגשת תביעת פיצויים בגין פגיעת מיקרוטראומה למוסד לביטוח לאומי, חשוב לצרף אליה חוות דעת רפואית מטעמו של רופא מומחה, שיוכל לאמת את טיעוניו של המבוטח בממצאים רפואיים רלוונטיים.

מטרתה של חוות הדעת הרפואית הינה לבסס את הטענה לקיום קשר סיבתי בין הפגיעות החוזרות ונשנות שהעובד ספג לכאורה, לבין הפגיעה בבריאותו, בין אם בדמות הופעתה של מחלת טחורים או בדמות בעיות רפואיות אחרות שניתן להוכיח כפגיעות מיקרוטראומה.

למרבה הצער, הוכחת קיומו של קשר סיבתי כאמור לעיל, אינה בהכרח עניין של מה בכך, ולעתים קרובות לא די ברשומות הרפואיות לבדן. מסיבות אלו, היה ואתה סובל ממחלת טחורים שנוצרה בעקבות תנאי עבודתך, חשוב מאוד לפנות לייצוג משפטי מקצועי של עורך דין תאונות עבודה. זאת במטרה למצות את זכויותיך מול המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח, ולקבל את הזכויות הרפואיות והפיצויים להם אתה זכאי כחוק.

התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא תאונות עבודה או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין תאונות עבודה. 

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

הגשת תביעה בשל אובדן כושר עבודה

עובדים רבים בישראל מבוטחים בפוליסת אובדן כושר עבודה פרטית דרך אחת מחברות הביטוח. ביטוח אובדן כושר עבודה נועד להבטיח שבמקרה בו בעקבות מחלה או תאונה

אילו ביטוחים חשוב לעובד לעשות?

עובדים רבים בישראל – שכירים ועצמאיים כאחד, תוהים אילו סוגים של פוליסות ביטוח חשוב לעשות ואילו רלוונטיות פחות. לאור עומס האינפורמציה בנושא, קבלת החלטה מושכלת

ארנסט גדייב עורך דין דיני עבודה
בּוֹרוּת תִרְמוֹס את הזכויות שלך, אל תתמודד לבד! עו"ד שראה הכל - זמין עכשיו לייעוץ מנצח!