האם ניתן לחייב בעל או אישה בגט לפני חלוקת הרכוש

ישנם רבים אשר משווים את הליך הגירושין למשחק שח מט מאתגר עם מי שזה עתה חלק עימם חדר מיטות, כאשר לתזמונם ולאופן בו נעשים המהלכים השונים במסגרת ההליך, השפעה דרמטית על אופיו, כמו גם על פסיקותיו השונות.

זאת ועוד, כי גם למגרש בו יערכו אותם גירושים יש השפעה משמעותית על תוצאותיו, כאשר המקום בו יערך הגירושים, קרי הערכאה המשפטית – מקבל מקום רב וחסר תקדים בעת הצורך לפסוק אל מול בני זוג.

הסיבה לכך טמונה בליבת המשפט הישראלי והיותו תמהיל של 2 שיטות משפט אשר שונות במידה רבה זו מזו, כעדות נוספת למורכבותה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.

לפיכך, במאמר הקרוב נסקור את מאפייני ואופיים של השאלה האם ניתן לחייב בעל או אישה בגט לפני שהתבצעה חלוקת הרכוש.

 

משפט עברי אל מול משפט מודרני – בית הדין הרבני אל מול בית המשפט לענייני המשפחה

בטרם נבאר או נרחיב אודות השוני הקיים בין הערכאות השונות וההשפעה שיש לכך על השאלה שבה עסקינן. ראוי לפזר את הערפל אודות זהות הערכאות המשפטיות הקיימות בישראל, כמו גם האופן בו כל אחת מהן רואה את המציאות.

זאת כאשר בעוד שבית המשפט לענייני משפחה אשר הינו בית משפט ממלכתי מטעם המדינה, הוא נוהג לשפוט על פי ערכים מודרניים וחילוניים יותר, רוצה לומר כאלו אשר בראש מעיינם זכויות הפרט כדוגמת חירות האדם, חופש הבחירה, שוויון גמור בפני החוק וכן הלאה. מנגד בית הדין הרבני שופט לפי ההלכה והמשפט העברי, אשר נוסחו בעת עתיקה יותר בה ערכים ליברליים אלו היו עוד בחיתוליהם אם בכלל, כאשר מעט השתנה בתפיסתם לאורך השנים

 

מסקנת המתגרשים לאור השוני בין הערכאות

רוצה לומר, קיימים בישראל 2 בתי משפט אשר עלולים לדון בתיקים כמעט זהים לחלוטין, בעודם מקבלים פסיקות והחלטות שונות בתכלית. כאשר עובדה זו, של ריבוי ושוני בין ערכאות משפטיות, גרם לפתיחתו של מרוץ בהינתן רצונו של זוג להתגרש, כאשר כל אחד מבני הזוג גוזר לאור נסיבותיו האישיות את זהות הערכאה אשר לטעמו ולדעתו תטיב עימו בעת ההליך, מרוץ אשר זכה לכינוי – מרוץ הסמכויות.

 

מרוץ הסמכויות – גילומו של הרצון לכרוך את עניין הגירושין בקרב אחת מן הערכאות המשפטיות

בהמשך לכך, נהוג כי כאשר מי מבין בני הזוג הגיש את תביעתו לגירושין בקרב מי מבין הערכאות המשפטיות הקיימות לטובתו, כלומר בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כלל ההליכים במסגרת הגירושין של אותו זוג ינוהלו במסגרת אותה ערכאה, פרט להענקת התוקף לגירושין כשלעצמם, אשר מהווה מנת חלקו הבלעדית של בית הדין הרבני.

לפיכך, בעת ההבנה שקיים רצון אצל בני הזוג להיפרד, לעתים רבות ניתן להבחין בתחרות ממשית אשר קיימת בין בני הזוג להגיש את תביעתן לידי ערכאה מסוימת בשל הרצון שזו תערוך את גירושיהן, לאור האופי השונה בו הן נוטות לבחון את הנסיבות שהובילו לגירושין.

לדוגמה, בהינתן בגידה, הצד הנבגד עלול להתקבל בסבר פנים חמות יותר בבית הדין הרבני לעומת בית המשפט לענייני משפחה, אשר אינו סבור כי יש להאשים בן זוג בביצועה של בגידה, שכן לא תפקידה של הערכאה המשפטית להטיף מוסר או לשפוט אדם אודות אשר עשה בחדרי חדרים.

ובחזרה לעניינו, לאור העובדה כי בית המשפט לענייני משפחה לא יכול לחייב אדם בגט, אלא לדון אך ורק בענייני רכוש וממון והסכמים נלווים להסכם הגירושין כדוגמת הסכמי משמורת בין ההורים וכן הלאה, נתעמק מעתה אך ורק בקשר שבין ממון לגט במסגרת הערכאה ההלכתית, קרי בית המשפט הרבני.

 

סיכוי לשלום בית כאבן בוחן

זאת ועוד, כי בעת הצורך לבחון האם יש לקיים את רצון הזוג (או מי מבינם) להתגרש בטרם נוסחו כהלכה הסכמי הממון, בוחן בית הדין הרבני את השאלה – האם קיים עוד סיכוי לשלום בית בין 2 בני הזוג. הסיבה לכך היא המשקל הרם והחשוב אשר משווע בית הדין הרבני לתא המשפחתי, כמו גם רצונו להפחית ולהמעיט עד כמה שניתן את מקרי הגירושין.

 

בית הדין נזהר בצעדיו – בכדי למנוע חציית נקודת אל חזור

כלומר, אילו בית הדין הרבני יגיע למסקנה כי קיים יסוד סביר שלזוג עוד קיים סיכוי להחזיק ולנהל מערכת יחסים זוגית אשר תכליתה החזקת התא המשפחתי וקיומו בשלמותו, ייתכן כי יקבע שאין צורך מהותי למהר עם חלוקת הרכוש או קיומו של הסכם ממון, שכן ביצוע של צעד שכזה יהיה משול לחציית הרוביקון בעבור הזוג וחריצת עתידם המשותף.

רוצה לומר, ייתכן ובעוד בית הדין הרבני יורה על פיצול ממון, הוא עלול לדחוף את הזוג מעבר לנקודת האל חזור, אשר הדרך שנמתחת ממנה ואילך עוברת אך ורק בגירושים, על כלל משמעותיהם השונות.

 

התנהלות בית הדין הרבני לאור היעדר סיכוי לשלום בית

לעומת זאת, אילו יתרשם בית הדין הרבני כי סיכוי לשלום בית אינו קיים, לאור מערכת היחסים העכורה בין בני הזוג, הבעת רצונם המשותף להתגרש, או מטעם כל רושם כזה או אחר אשר היה קיים בידם, הוא עלול להורות על הפרדה גמורה בין זה לזה, מתוך הבנה כי לזוג אין עוד עתיד וסופו להתגרש.

 

הצורך למתן גט מהיר לנוכח הרצון למניעת חטאים מאולצים

הסיבה לרצונו של בית הדין הרבני להאיץ בהליך, נובעת מרצונו להימנע ממקרים בהם גבר ואישה נשואים מקיימים מערכות יחסים מקבילות עם זרים בעודם עדיין נשואים בשל הימשכותו של ההליך, כאשר ההלכה רואה בכך חטא חמור של ניאוף, אשר אילו מדובר באישה שעודנה נשואה (אפילו אם רק פורמלית) אשר מקיימת יחסי אישות עם גברים אחרים, אזי שהם פסולים מלהינשא לה בעתיד, כאשר ילדיהם המשותפים ייחשבו לדיראון עולם כממזרים.

לפיכך, בהינתן הרושם כי הזוג סיים את דרכו המשותפת, סביר מאוד כי בית הדין הרבני יורה על שחרור כבלי הנישואין, כאשר את ענייני איזון המשאבים ופירוק ממון הדדי, יערכו בשלב אוחר יותר, כאשר בני הזוג אינם עוד זוג, אלא 2 אינדיבידואלים אשר מבקשים לחלק את זכויות הקניין המשותפות שלהם אודות רכוש.

 

לנוכח סירוב קבלת מרות בית הדין

כמו כן, לעתים רבות ניתן להבחין בבני זוג אשר אחד מהם מבקש לעשות שימוש משפטי ציני באופן הרם בו בית הדין רואה את חשיבות קיומו של טקס הגירושין כהלכה, בעודו מתנה את תקפותו של הסכם גירושים, כנגזרת ברצונם של בני הזוג לקבל ולתת את הגט כהלכה.

כלומר, אילו מי מבין בני הזוג לא הסכים עם פסיקת בית הדין הרבני, הוא עלול לסרב לקבל או לתת את גיטו, כאשר ההשלכה של כך למרות הוראתו של בית הדין לעשות זאת, עלולה להתגלם בסנקציות ועיצומים רבים אשר יושתו על אותו צד, אשר נהוג לכנותו – סרבן גט.

 

התייחסות בתי הדין הרבניים כנגד סרבנות גט

זאת ועוד, כי בעבור אלו שהוגדרו כסרבני גט נוהג בית הדין הרבני ביד קשוחה אשר מחמירה לאורך השנים, כאשר באפריל 2019 אף הוגדרה סרבנות גט כעבירה שלאורה הושלח אדם לבית סוהר עבור 15 חודשי מאסר.

לעומת זאת, מרבית מקרי סרבנות הגט יטופלו באופן אשר ישאף להצר את צעדיהם בהיבטים שונים ומחמירים פחות אך חמורים דיים בכדי להניא אדם מלנקוט בצעד שכזה, אשר מונע ממי שזה עד עתה היה שותף לחייו את הזכות לחופש ואת זכות הבחירה.

 

סנקציות כנגד סרבנות גט

כלומר, כחלק מן הסנקציות אשר מושתות על סרבני גט ניתן למצוא מניעת הכנסתם לשיעורי תורה, מניעת הכנסתם למניין תפילה, אי מילה של ילדיהם, כמו גם קבורתם מחוץ לקבר ישראל בעת הצורך. בנוסף לכך, במישור הכלכלי, סרבן גט עלול להיות מחויב בתשלום דמי מזונות קבועים עבור הצד המעוגן, זאת בנוסף לביטולה של כתובה או חיוב בתשלומה המלא (כתלות במגדרו של הסרבן).

זאת ועוד, כי גם במישור האזרחי ישנן סנקציות כנגד סרבני גט, כאשר אילו אדם נוקט בסרבנות גט, הוא פסול מלהתמודד עבור משרות ציבוריות או לשמש בתפקיד בכיר בגופים או חברות ממשלתיות.

כמו כן, אילו הוא פועל במשלח יד אשר מצריך קבלת רישיון מיוחד מטעם המדינה, כדוגמת עורך דין, רופא, רואה חשבון וכן הלאה, רישיון זה עלול להילקח ממנו, כאשר גם רישיון נהיגה או דרכון עלולים להימנע מאותו אדם, כמו גם צו אי יציאת מהארץ אשר יונפק לו.

 

לסיכום

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, גירושין בישראל הם הליך מורכב מאין כמותו, אשר מצריך בחינה מדוקדקת ומחשבה תחילה בעבור כל צעד ושעל אשר נעשה בתוכו, כאשר לעתים די בקיומה של עובדה קטנה ומזערית בכדי לשנות בתכלית את כלל ההליך.

כמו כן, בהקשר לשאלה אשר לשמה התכנסנו, יש לראות בצורך לחיוב גט בטרם נוסח ובטרם הוסדרו הסכמי הממון והרכוש המשותף בין בני הזוג, כנגזרת לשאלת קיומו או היעדרו של שלום בית, כאשר אילו הסיכוי לקיומו של האחרון עודנו קיים, אזי שייתכן ובית הדין הרבני יעדיף להימנע מביצוע צעדים קרדינליים אשר עלולים לדחוף את הזוג לכדי ביצוען של גירושים.

לעומת זאת, כאשר מבחין בית הדין הרבני כי קצו כל הקיצים ועתידו של זוג זה הוא לחיות מעתה והלאה בנפרד, הוא עלול לחייבם להיפרד בהקדם המיידי, בכדי למנוע את כינונם של קשרי זוגיות אשר אינם עולים בקנה אחד עם ההלכה, כלומר אשר עלולים להדיח את בני הזוג לקיומם של יחסים שמוגדרים כניאוף.

לפיכך, לאור המשקל הרב אשר ניתן לזהות הערכאה המשפטית בעת הצורך לכרות הסכם גירושין, מומלץ להיעזר בשלב מוקדם ככל הניתן בסיוע משפטי כדוגמת עורך דין גירושין, בכדי שהאחרון יבאר ויפרוש בפני הזוג את כלל האפשרויות השונות אשר מונחות בפניהם, כמו גם ההשלכות של כל צעד, בכדי שההליך יעבור על הצד הטוב ביותר, ובהקדם האפשרי.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

חיוב בעל בגט בנסיבות של בגידה

הליך הגירושין בישראל מורכב כשלעצמו לאור היותו תמהיל אשר שואף לאיזון עדין במיוחד, בין משפט עברי קדום אשר מונחה לאור ההלכה והוראותיה, לבין עקרונות משפט

דרכי כפיית גט

לא תמיד הרצון לסיים קשר ולהיפרד הוא מנת חלקם של 2 הצדדים בו, כאשר הדבר מקבל משמעות יתרה וחסרת תקדים, לאור העובדה כי במדינת ישראל

מתי יש צורך בגט מבית דין רבני

במדינת ישראל קיים מצב ייחודי בכל הנוגע לאופיו של המשפט, כאשר בניגוד למרביתן של המדינות המערביות האחרות בעולם, פרט לשיקולים מודרניים ונאורים אשר שמים את

חיוב בעל גט בנסיבות של התעללות

לאור היותה של מערכת המשפט הישראלית כזו אשר נוהגת במידה רבה לאור פסיקותיו של המשפט העברי, כאשר הדבר מובא לידי ביטוי ביתר שאת כאשר הדבר

השעיה מעבודה בשל סרבנות גט

היחס של כלל הגופים המעורבים בהליך הגירושין כלפי סרבני גט הוא נוקשה, זאת בשל התפיסה כי כיום בעת המודרנית אין מקום לכפיית רצונו של אדם

סרבנות גט

לאור היותה של מערכת המשפט בישראל ככזו אשר מכילה בתוכה מרכיבים מודרניים וחילוניים כיאה למדינה דמוקרטית, לצד אלמנטים דתיים ומסורתיים בהתאם לאופייה כמדינה יהודית, קיימים

‏‏עוד גירושין - יריב ואקנין
ויתרת על ייעוץ עם עורך דין גירושין? מחכה לך: הפסד בְּמִשְׁמֹרֶת | הפסד של רְכוּשׁ | תּוֹצָאוֹת רָעוֹת נוספות
אל תהמר/י על כל מה שחשוב לך.