חוק פיצויי פיטורים – הלנת שכר

חוק פיצויי פיטורים התשכ”ג 1963, קובע כי עובד שהועסק לפחות במשך שנת עבודה מלאה ורצופה אחד אצל מעסיק מסוים ופוטר מעבודתו, יהיה זכאי לקבלת פיצויי פיטורים מאותו מעסיק. יתרה מכך, גם תרחיש שבו עובד עוזב את מקום עבודתו מיוזמתו הוא, בעקבות עיכובים בתשלום שכרו, עשוי לזכות אותו בפיצויי פיטורין.

זאת היות והלנת שכר נחשבת במקרים מסוימים כהרעה בתנאי ההעסקה של העובד – המאפשרת התפטרות בדין מפוטר, המזכה בתשלום פיצויי פיטורין כחוק. בסקירה שלהלן נסבר ימהי הלנת שכר בראי החוק בישראל, מה בין הלנת שכר וחוק פיצויי פיטורין, ומה נדרש העובד לעשות כדי לקבל פיצויי פיטורין בשל הלנת שכר.

 

מהי הלנת שכר בראי החוק בישראל?

המושג הקרוי הלנת שכר הוא מושג תנכי שפירושו, שעל המעסיק לשלם את שכרו של אדם שעבד עבורו בעבור העבודה כבר בתום יום העבודה. עיכוב בתשלום, נקרא “הלנת שכר”, כיוון ששכרו של העובד כביכול מוחזק בידי המעביד במהלך הלילה. גם בחוקי העבודה המודרניים, ובכלל זה חוקי העבודה במדינת ישראל, הלנת שכר היא עבירה ומעסיק המלין שכרו של עובד יחויב בתשלום פיצויים.

החוק בישראל קובע שאת השכר החודשי יש לשלם לא יאוחר מאשר ביום התשיעי של החודש העוקב. אולם בחלק ניכר מהגופים העסקיים והממשלתיים, השכר משולם הרבה קודם. גם במערכת הביטחון, השכר משולם מראש עבור החודש העוקב.

 

מה בין הלנת שכר וחוק פיצויי פיטורין?

ישנם מקרים שבהם העובד מתפטר ביוזמתו ולא מפוטר על ידי המעסיק, אשר בהם העובד זכאי בכל זאת לקבל פיצויי פיטורין. מדובר בהתפטרות בדין מפוטר, כשהעובד שעזב את מקום עבודתו עושה זאת על רקע נסיבות כמו הרעת תנאי העסקה, מעבר של העובד למקום מגורים המרוחק מאוד ממקום עבודתו, הגעת העובד לגיל פרישה, בעיה בריאותית של העובד או בני משפחתו המחייבת טיפול שוטף, לידה ועוד.

במידה ונסיבות כאלו הופכות רלוונטיות, העובד המתפטר מיוזמתו נדרש מבחינת חוק פיצויי פיטורין להציג הוכחה לכך שעבד במשך 12 חודשים ויותר אצל מעסיקו הנוכחי, כדי שיהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים למתפטר. ההלכה הפסוקה במדינת ישראל מעידה על מגמה לפיה בתי הדין לענייני עבודה פוסקים לטובת העובד כאשר מוגשת תביעה לתשלום פיצויי פיטורין בעקבות התפטרות יזומה של העובד – בעקבות הלנת שכר מצד המעסיק.

 

האם הלנת שכר נחשבת כהרעה ממשית בתנאי ההעסקה?

על פי פסיקתו של בית הדין האזורי לענייני עבודה, בנושא של פיצויי פיטורים במקרים של הלנת שכר, בנסיבות שבהן עובד נאלץ להתפטר לאחר מקרים חוזרים ונשנים של עיכובים בתשלום שכרו, התפטרותו תהיה בחזקת פיטורין ולא בחזקת התפטרות, מה שיקנה לו זכאות לקבלת פיצויי פיטורין מן המעסיק. זאת מתוך התבוננות על הלנת שכר כהרעה של ממש בתנאי העסקתו של העובד.

על פי סעיף 11 א’ בחוק פיצויי פיטורין, ככל שחלה הרעה בתנאי ההעסקה של עובד והוא התפטר מעבודתו בגינה, אותו עובד יהיה זכאי לקבל תשלום של פיצויי פיטורין מן המעסיק חרף העובדה שלא פוטר אלא התפטר ביוזמתו הוא. לכן הלנת שכר מהווה עילה לתביעת פיצויי פיטורין גם במקרה של עזיבה יזומה של מקום העבודה בהחלטת העובד.

 

כיצד נקבע סכום פיצויי הפיטורין לעובד שהתפטר מעבודתו בעקבות הלנת שכר?

סכום פיצויי הפיטורין לעובד במשכורת חודשית, שהתפטר מעבודתו בעקבות הלנת שכר, מחושב כמכפלה של שכרו החודשי של העובד במספר שנות עבודתו אצל המעסיק האמור. עבור עובדים בשכר שעתי או יומי, סכום הפיצויים יחושב כמכפלה של כמות שנות עבודתו אצל המעסיק בשכר של שבועיים.

 

מה עוד נלקח בחשבון בתחשיב פיצויי פיטורין במקרי הלנת שכר?

כאשר מחשבים את סכום פיצויי הפיטורין לעובד במקרה של הלנת שכר ובכלל, גם הסעיפים בחוזה ההעסקה של העובד וכן הסכמים קיבוציים החלים על העובד, נלקחים בחשבון על פי חוק.

 

מתי יש לשלם פיצויי פיטורים ומהם פיצויים מולנים?

סעיף 20 בחוק הגנת השכר קובע כי את פיצויי הפיטורין נדרש המעסיק לשלם לעובד במועד הפסקתם של יחסי עובד מעביד או לחילופין במועד הקבוע במסגרת הסכם קיבוצי ו / או צו ההרחבה החלים על אותו עובד. ככל שפיצויי הפיטורים לא שולמו בידי המעסיק בתוך תקופה בת 15 יום מן המועד שנקבע במסגרת הסכם ההעסקה, ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה, ייחשב הדבר כהלנת פיצויי פיטורין.

 

הידעתם? הלנת פיצויי פיטורים עשויה לזכות את העובד בפיצוי נוסף

חשוב לדעת שהלנת פיצויי פיטורין עשויה לזכות את העובד בתשלום פיצויים נוספים כנגד מעשה ההלנה. סכום הפיצויים בתרחיש כזה יקבע על פי משך הלנת הפיצויים:

  • בהלנת פיצויי פיטורים אשר שולמו לעובד מאוחר מן היום ה – 15 אך לא עוכבו למשך למעלה מ – 30 יום, המעביד שהלין אותם יחוייב בתוספת של הפרשי הצמדה עבור התקופה שחלה מן היום השישה עשר ועד המועד בו פיצויי הפיטורים שולמו הלכה למעשה.
  • בהלנת פיצויי פיטורים אשר שולמו לעובד מאוחר מן היום ה – 30, המעביד שהלין אותם יחוייב בתוספת של הפרשי הצמדה עד למועד שבו הפיצויים שולמו הלכה למעשה.
  • בהלנת פיצויי פיטורים אשר שולמו לעובד באיחור של מספר חודשים, המעביד שהלין אותם יחוייב בתוספת של 20 אחוזים כנגד סכום הפיצוי הכולל בנוסף להפרשי הצמדה עבור כל חודש של הלנת הפיצויים.

 

אילו סכומים רשאי המעסיק לקזז מפיצויי הפיטורין המשולמים בעקבות הלנת שכר?

מפיצויי הפיטורין המשולמים לעובד ומתוך פיצויי ההלנה, רשאי המעסיק לקזז חובות שהעובד חייב לו או סכומים הניתנים לניכוי מתוך פיצויי הפיטורין על פי הוראות החוק.

לצורך העניין, עובד הזכאי לתשלום פיצויי פיטורין מתוך קופת הגמל שלו באופן חלקי או מלא, על בסיס הפקדותיו של המעסיק למכשיר זה, לא יהיה רשאי לקבל פיצויי הלנת פיצויי פיטורין בגין הסכום שמגיע לו לקבל מקופת הגמל, ככל שהמעסיק דאג להודיע לחברה המנהלת את קופת הגמל בתוך 15 ימים מן המועד לתשלום פיצויי הפיטורין, כי הוא מאשר את שחרורם לטובת העובד (באמצעות הודעה בכתב).

 

האם חוק ההתיישנות חל על תביעות פיצויים בגין הלנת פיצויי פיטורין?

במידה ואתם שוקלים להגיש תביעת נזיקין בגין הלנת פיצויי פיטורין, חשוב שתדעו כי ישנה תקופת התיישנות החלה על תביעות מסוג זה על פי סעיף 20 ד’ בחוק הגנת השכר.

סעיף זה מגדיר שניתן יהיה לראות את הלנת פיצויי הפיטורין בחזקת הלנת שכר, ובלבד שהתביעה הוגשה לבית הדי האזורי לענייני עבודה בתוך פרק זמן שלא יעלה על 12 חודשים מן המועד בו השכר נחשב כשכר מולן, או בתוך פרק זמן של חודשיים מן המועד שבו שולם לעובד השכר הנוגע לפיצוי – לפי המוקדם מן השניים.

יחד עם זאת בידי בית הדין האזורי לעבודה נתונה הסמכות להאריך את תקופת ההתיישנות הנ”ל ולאפשר לעובד להגיש תובענה בתוך שלושה חודשים במקום חודשיים.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

איסור על עישון במקומות עבודה

נושא העישון במרחב הציבורי מוביל לא אחת לחיכוכים בין מעשנים לבין אנשים שאינם מעשנים ומרגישים אי נוחות לנוכח סכנת העישון הפאסיבי ואי נעימות בעקבות החשיפה

תיבת הדואר האלקטרוני של העובד

עובדים רבים נוהגים להשתמש בתיבת הדואר האלקטרוני שלהם במהלך עבודתם לצרכים אישיים שאינם בהכרח קשורים בתפקידם. נשאלת אם כן השאלה: האם מדובר בהתנהלות לגיטימית מצד

חישוב שעות נוספות בימי מנוחה

בסעיף 17 בחוק “שעות עבודה ומנוחה – תשי”א, 1951” מוגדרת התמורה שתינתן לעובדים שהועסקו בימי המנוחה השבועית או בחגים. במדריך זה נסביר כיצד מתבצע חישוב

חוק פיצויי פיטורים – משכורת 13

ישנם עובדים במשק הישראלי הזכאים לקבלת משכורת תמורת חודש עבודה נוסף כהטבה מצד המעסיק. המונח המשמש לאזכור הטבה זו הינו “משכורת 13” היות ומדובר על

חובת הקטנת הנזק במשפט העבודה

חובת הקטנת הנזק במשפט העבודה במדינת ישראל, נגזרת מסעיף 14 בחוק החוזים (“תרופות בשל הפרת חוזה”), תשל”א – 1970. החובה הזו הופכת רלוונטית כאשר מתבצעת

חוקי מגן בתחום דיני העבודה

יחסי העבודה בין עובדים ומעבידים בישראל מוסדרים באמצעות חקיקה אשר מחייבת כל מעביד לספק זכויות אלמנטריות לעובדיו. החוקים הללו אלו נחשבים כחוקי מגן בתחום דיני

יחסי מרות במקום עבודה

יחסי מרות בעבודה הם נושא שנדון לא מעט בערכאות משפטיות ובפרט בהקשר של תביעות בגין הטרדה מינית בעבודה. אין ספק כי זהו נושא רגיש, הטומן

יחסי מרות בעבודה

יחסי מרות בעבודה והטרדות מיניות הם נושאים שנדונו לא מעט בערכאות משפטיות. מדובר בנושא רגיש, המקפל בתוכו דילמות לא פשוטות. הדילמות הללו נוגעות לקונפליקט בין

חוק פיצויי פיטורים

פוטרתם מעבודתכם? רוצים לדעת האם מגיעים לכם פיצויי פיטורים? הגעתם למקום הנכון! במאמר זה נפרט רבות על נושא הזכאות לקבלת פיצויי פיטורין על פי חוק

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נחקק בעקבות הצורך באכיפתה של צורת העסקה הוגנת, מכבדת ושוויונית של כל שכבות האוכלוסייה בישראל. חוק זה מאפשר לשכבות אוכלוסיה מוחלשות

ארנסט גדייב עורך דין דיני עבודה
בּוֹרוּת תִרְמוֹס את הזכויות שלך, אל תתמודד לבד! עו"ד שראה הכל - זמין עכשיו לייעוץ מנצח!