זכויות בעלות על דירה

שאלת הבעלות אודות דירה היא סוגייה אשר מעסיקה זוגות רבים לעת הצורך לקיים הסכם גירושין בריא וכזה אשר 2 הצדדים מסכימים אודותיו. לעומת זאת, קצרה היריעה מלהכיל את כלל המקרים ותביעות הגירושין אשר נסובו סביב המחלוקת אודות נכס נדל”ני משותף, כאשר ההגדרה לאחרון היא חמקמקה וכרוכה במעשיהם של בני הזוג במרוץ השנים, או שמא דווקא בהיעדרם של אלו.

לפיכך, לנוכח החשיבות הקרדינלית הקיימת להחזקה בנכס שכזה, בוודאי לעת הצורך לקיים היפרדות כלכלית ופציחה בחיים עצמאיים ונפרדים, במאמר הקרוב נרחיב אודות זכויות בעלות על דירה כדוגמה אשר ממחישה ביתר שאת את החלל בו פועלת הפרדת הרכוש במסגרת גירושין.

 

גירושין וכפילות הערכאות שבו

ראשית כל בטרם נוכל לבאר את הסוגייה הנוגעת לחלוקת נכסי נדל”ן כחלק מהסכם גירושין, יש לתת את הדעת טרם לכן אודות החלל בו גירושין בישראל מתקיימים. כלומר, בישראל קיימות 2 ערכאות שונות אשר מוסמכות לקחת חלק בעריכת גירושיהם של בני זוג, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה.

 

הבדל אידיאולוגי

ההבדל בין הערכאות הללו מתבטא הן בסמכויותיהן השונות, והן באופן בו הן מנסחות את פסיקותיהן, כאשר בית הדין הרבני נוהג באופן ששואב את מרבית השראתו ממקורות המשפט העברי וההלכה, בהתאם להיותו מוסד דתי משפטי אשר מהווה בא כוחה של הרבנות הראשית.

בעוד שמנגד, בית המשפט לענייני משפחה אשר הינו הערכאה המשפטית האזרחית, פוסק בהתאם למשפט המקובל הקיים בכלל העולם המערבי ובעת ובעונה אחת עם עקרונות המשפט העברי, כגילום היותה של מדינת ישראל הן יהודית והן דמוקרטית.

 

הבדל סמכותי

בנושא הסמכות, על אף כי לבית המשפט לענייני משפחה שמורה הזכות לערוך את כלל פרטי ההסכם השונים, כלומר הסכם ממון, הסכם משמורת ילדים והחל מהעת האחרונה גם באופן בלעדי את דמי המזונות, לבית הדין הרבני קיימת הסמכות הבלעדית לאשרר הסכמי גירושין (וכמובן שגם נישואין), בנוסף לכלל ההיבטים הנלווים להסכם גירושין כשלעצמו.

 

חשיבות זהות הערכאה לנוכח חלוקת הממון

בהמשך לכך, הסיבה לחשיבותה של כפילות הערכאות לסוגייה שבה נעסוק, היא שלעתים אותן ערכאות נוהגות לנסח ולקיים הסכמי גירושין אשר מחשבים בתוכן שיקולים אשר משפיעים באופן ישיר על חלוקת הרכוש, כתלות באירועים אשר לוקים בחסר בערכאה המקבילה.

רוצה לומר, ישנם אירועים אשר לעת קיומם תבחר מי מבין הערכאות לנהוג באופן מסוים אשר לא יהיה קיים במקבילה לה, כאשר גילומה של אותה התנהגות הוא בחלוקת ממון שונה, או בהקטנה ובהתאם הגדלה של זכויות הקניין של בני הזוג בהתאם, כאשר הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא קיומה של בגידה רומנטית.

 

בגידה כאבן בוחן שלאורה נוהגות הערכאות באופן שוני בעת חלוקת רכוש

דוגמה לאופן השונה בו אותן ערכאות רואות לנכון להעניק ולקחת זכויות קניין לעת קיומם של אירועים היא כאשר מי מבין בני הזוג מקיים בגידה רומנטית כנגד מקבילו.

 

בגידה במסגרת בית המשפט לענייני משפחה

כלומר, אילו מי מבין בני הזוג אשר תביעת גירושיו מתנהלת במסגרת הערכאה האזרחית, בית המשפט לענייני משפחה, יטען כי לאור קיומה של בגידה רומנטית מצד מקבילו על בית המשפט לפצותו ולפסוק לטובת מתן רכוש וממון מוגדל לטובתו בשל היותו הצד הפגוע אשר נעשה כנגדו עוול, כמו גם כי זו אשמתו של בן/ת זוגו שבני הזוג הגיעו מלכתחילה לגירושין, הערכאה לא רואה לנכון לפצותו.

הסיבה לכך היא שלאור תפיסתו של בית המשפט לענייני משפחה אין זה מקומה של מערכת המשפט להטיף מוסר אודות אשר בני זוג עושים במסגרת חייהם הפרטיים, כמו גם כי לא מדובר במונח אחיד וסובייקטיבי אשר ניתן להכליל תחת שבלונה אחת, כאשר לבסוף גם אין זה נכון לתלות את האשמה בגירושין באחד מבני הזוג, שכן ההחלטה להתגרש הינה משותפת.

 

בגידה במסגרת בית הדין הרבני

לעומת זאת ובניגוד מוחלט, בית הדין הרבני נוקט בעמדה שונה וחריפה משמעותית, בעודו מגדיל וקובע מה היא בגידה לתפיסתו, אשר מהווה קיום יחסי מין מצד האישה עם גברים אשר אינה בעלה, כאשר לנוכח זאת אף הנישואים שלהם פסולים, כיוון ש”אישה שזנתה תחת בעלה אסורה לבעלה ולבועלה”.

כלומר, לעת קיומה של בגידה מצד האישה על הנישואין להסתיים בהקדם, כאשר לנוכח הציווי ההלכתי מדובר למעשה באשמתו של הצד הבוגד אשר מלכתחילה הביא את בני הזוג לסיום כפוי של הקשר.

לפיכך, בעת קיומה של בגידה (בדומה לקיומן של עילות גירושין דומות, כאשר קיימת גם עילה שדומה לזו כנגד הגבר), נוהג בית הדין הרבני לפטור את הבעל מתשלום כתובה בעבור אשתו, ומנגד כאשר מדובר בגבר אשר הוגדר על ידי בית הדין הרבני כרועה זונות, אזי שהאחרון צפוי לשאת בתשלום כתובה מלא כתוצאה מכך.

 

סיכום ביניים

המשמעות של ההבדל הרב בין הערכאות השונות נועד לחדד את העובדה כי למעשה כל אשר נציין מעתה ואילך בעניין העברת קניין כדוגמת נדל”ן מצד אחד למשנהו, תלוי ונקבע גם במידה רבה לנוכח זהות הערכאה אשר תדון בו, כאשר לנוכח זאת עלולה להשתנות הפסיקה במידה מסוימת, כאשר כמובן כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבות גירושיו.

 

העברת דירה כתוצאה מקיום הלכת השיתוף ואיזון המשאבים

בנוסף לכך, לעתים רבות קיימת מחלוקת אודות חלוקת הרכוש אשר אינה תלויה בזהות הערכאה, אלא דווקא לנוכח קיומה או היעדרה של הלכת השיתוף, עיקרון אשר מתחדד במידה רבה לנוכח שאלת הבעלות אודות נכס כדוגמת דירה.

כלומר, במדינת ישראל לאחר ה- 1.1.74, נקבע במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל”ג-1973 כי בהיעדרו של הסכם ממון או הסדר חוקי אשר מעגן את זכויותיהם של בני זוג אודות הרכוש והממון המשותף להם לעת קיומם של גירושין, כי יש לחלק את הממון שצבר הזוג בעודו יחדיו ואשר היה קיים למי מהם טרם לכן, בהתאם לעיקרון איזון המשאבים והלכת השיתוף.

בהתאם, עקרונות אלו גורסים כי יש לחלק את הרכוש באופן שוויוני וכזה אשר מותיר את 2 בני הזוג בסיום הגירושין ברשות אותו ממון יחסי אשר מקבילם קיבל, כמו גם כי בנוגע לרכוש אשר היה קיים לזכות הזוג עוד בטרם הפכו לכזה, קרי עיגנו את יחסיהם במסגרת נישואין, יש לבחון את קיומה של הלכת השיתוף.

לפיכך, אילו מי מבין בני הזוג נישא למקבילו/תו בעודו מחזיק בנכס כדוגמת דירה, אזי שאילו בני הזוג התגוררו באותה דירה במהלך נישואיהם, אף על פי כי רק אחד מהם עמל ופעל למענה כאשר הצד הנגדי לא היה שותף לרכישתה, ייתכן ותורה הערכאה המשפטית על מתן זכויות מסוימות לטובת הצד הנגדי לאור הלכת השיתוף.

הלכה זו גורסת כי כל אשר בני הזוג קיימו או הביעו את רצונם לקיים אודותיו בעלות משותפת, כפי שעלול לקרות במסגרת מגורים תחת אותה קורת גג, יש לחלוק גם בהתאם לעיקרון איזון המשאבים.

 

הסכם ממון – נתיב עוקף לאיזון המשאבים והלכת השיתוף

בנוסף לכך, לנוכח קביעה זו של המחוקק, רבים הזוגות אשר החליטו עוד בטרם נישאו ואף במהלך נישואיהם, להחריג ולהסדיר את מעמדם ובעלותם של מי מהם אודות כלל הנכסים הקיימים לזכותם, כאשר כמובן שהליך ההסדרה נעשה על פני מי מנוחות ובטרם רוחות הגירושין נשבו וזעזעו את התא המשפחתי.

הסדרה זו נעשית באמצעות כריתת הסכם ממון, אשר מהווה למעשה הסכמה כתובה בין בני הזוג וכזו אשר מעוגנת באשרור ההסכם על ידי ערכאה ברת סמכה למען נסיכת תוקף לתוכו, כאשר בשל זאת כל צד יכול למעשה לשמור כליל על כלל זכויותיו ברכוש, מבלי להיאלץ לחלוק אותן שלא לצורך.

 

העברת דירה כתוצאה מגירושין

בהיבט אחר, אילו כבר נפל הפור והתקבלה ההחלטה, בין אם במסגרת הסכמה ובין אם שלא, לחלוק ולהעביר זכויות אודות דירה או נכס נדל”ני מצד אחד למשנהו, חשוב לבאר ולתת את הדעת אודות כיצד בדיוק נעשית העברה שכזו בהיבטיה השונים, כיוון שלא מדובר בהעברת נדל”ן רגילה.

כלומר, העברת נדל”ן כתוצאה מגירושין היא אינה אירוע סטנדרטי אשר כרוך בכלל ההליכים הפורמליים, כאשר העברת נדל”ן שנעשית בין בני זוג מכל סוג שהוא, ידועים בציבור ונשואים כאחד, אינה מהווה אירוע מס, כאשר לנוכח זאת לא קיימת החובה לשלם מס רכישה ו/או מס שבח אודות הנכס.

כמו כן, מדובר בהעברת בעלות אשר אינה כרוכה בדיווח לרשות המיסים, כיוון שמדובר למעשה בנכס / רכוש אשר היה קיים מלכתחילה בבעלות האדם, גם אם לא פורמלית אזי שמהותית.

 

כיצד מתבצעת העברת הזכויות?

בנוסף לכך, על מנת לקיים כהלכה את העברת הבעלות אודות הדירה לזכות מי מבין בני הזוג, על בני הזוג להגיש בקשה לגורם בו רשמו את זכויותיהם ולהציג מסמכי טאבו רלוונטיים. לאחר מכן, בצירוף כמובן כלל העלויות הרלוונטיות, כלומר תשלומי האגרות השונות, יוכל מי מבין בני הזוג אשר הנכס רשום על שמו להנפיק ולהמציא מסמך טאבו עדכני אשר מהווה למעשה גושפנקה ואסמכתה מטעם הגוף בו נרשם הנכס אודות בעלותו הבלעדית אודותיו.

כאשר מעתה ואילך למעשה משהוסדרה שאלת הבעלות, אותו נכס למעשה משמש כנכס נדל”ן רגיל וסטנדרטי אשר רשום לטובת הצד/דים אשר נקבעו בטאבו.

 

לסיכום – דירה כסוגייה מרכזית אשר ניתן לפתור מבעוד מועד

כפי שניתן להבחין, העברת דירה כחלק מגירושין היא הליך אשר יכול להפוך למורכב במיוחד, כמו גם אשר ניתן לקצר ולייעל משמעותית באמצעות כריכת כלל ההבנות הרלבנטיות באמצעות הסכם ממון אשר מכונן מבעוד מועד ובטרם נוצר הקרע בין בני הזוג.

כלומר, העברת דירה יכולה להיפתר בקלות רבה יחסית באמצעות קביעת הגמול אשר יינתן (אם בכלל) לטובת הצד הנגדי בעת גירושין, כאשר לאור זאת יכולים בני הזוג לחסוך את כלל הבירוקרטיה והעלויות הנלוות להעברת בעלות בטאבו אודות אותו נכס.

כמו כן, יש לציין כי בהינתן הצורך לקיים העברת בעלות שכזו, ההעברה כשלעצמה תהיה פטורה מתשלום מיסים או מציונה כאירוע מס, לאור הנסיבות הייחודיות שקיימות בחלוקת התא המשפחתי וקריעתו, כאשר כחלק מכך מדובר גם כמובן בענייני ממון.

לעומת זאת, אילו בני הזוג לא קיימו הסכם ממון בעניינם בטרם לכן, הנכס עתיד להיחצות ביניהם בהתאם לאופי הגירושין שלהם, כאשר הכוונה היא לזהות הערכאה שתעסוק בתביעת הגירושין, כמו גם לנוכח נסיבותיהם הייחודיות של אותו זוג, כאשר לעתים עלול הדין להשתנות במידה רבה בעבור 2 מקרים זהים יחסית.

 

אחרית דבר

לפיכך, לנוכח ההבדלים הדרמטיים הקיימים בפסיקות, כמו גם המשקל הרב שקיים לנכס כדוגמת דירה במסגרת גירושין, כאשר נלוות לו עלויות סנטימנטליות וכלכליות כאחד, מומלץ במידה רבה לעת הצורך לבצע העברת בעלות שכזו להיעזר בסיוע משפטי הולם כדוגמת עורך דין גירושין אשר יוכל להבטיח כי כלל ההליך מתרחש על הצד הטוב ביותר.

 

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

חלוקת נכסים בגירושין

זוגות רבים צוברים הרבה מאוד רכוש במהלך שנות הנישואים שלהם. אנשים עובדים, מתקדמים בצורה מקצועית, עושים ילדים וצוברים כסף, רכוש ונכסים, אשר מהווים את הפירות

הוצאה לפועל בגירושין

המורכבות של הליך גירושין היא כמובן גדולה מאוד, ובניגוד לפרידה בין בני זוג, לעיתים יש צורך להגיע למצבי קיצון שמבטיחים את העמידה בהסכמי הגירושין. הנושא

חלוקת רכוש בגירושין

בני זוג אשר מתגרשים חווים קשת שלמה של קשיים רגשיים, שגם עולים מדרגה כאשר מגיעים לפן הפרקטי. יש את עניין המשמורת על הילדים, אך באותה

פירוק שיתוף במקרקעין

פירוק שיתוף במקרקעין הוא שמו של הליך אשר במרכזו ותכליתו היא קבלת תמורה בעבור החזקה בחלק ממקרקעין, כאשר קיים רצון בידי אחד מבעלי הנכס להיפטר

שיתוף חובות לאחר גירושין

ידוע לכל כי כחלק מהליך גירושין על בני הזוג לקיים הפרדת ממון אשר מבטאת ומגלמת למעשה את היותם מעתה ואילך 2 אינדיבידואלים אשר חדלים מלהתנהל

העלמת כספים בגירושין

לנוכח הצורך לקיים חלוקת ממון כחלק מהסכם הגירושין, כאשר לעתים בשל היעדר הכנה והיערכות מוקדמת נאלצים בני הזוג לקיים עקרונות מובנים בחוק אשר אינם משביעי

‏‏עוד גירושין - יריב ואקנין
ויתרת על ייעוץ עם עורך דין גירושין? מחכה לך: הפסד בְּמִשְׁמֹרֶת | הפסד של רְכוּשׁ | תּוֹצָאוֹת רָעוֹת נוספות
אל תהמר/י על כל מה שחשוב לך.