ועדה רפואית משרד הבטחון

תוכן עניינים
מעוניינים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים אחרונים

הופעה בפני ועדה רפואית מטעם משרד הבטחון היא אחד השלבים בתהליך של תביעת פיצויים מאגף שיקום נכים במשרד הבטחון.

 

מה אומר החוק?

חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] מאפשר למי שנפצע או חלה במהלך שירותו במערכת הבטחון, או שמחלתו הוחמרה במהלך שירותו, לתבוע פיצוי והכרה בנכותו ממשרד הבטחון. קבלת התביעה כפופה להוכחת הקשר הסיבתי בין הפציעה או המחלה לבין השירות.

הקשר הסיבתי הוא אלמנט משפטי הכרחי לצורך הכרה בתביעה בגין נזק גוף. המשמעות עבור התובע היא כי עליו לספק ראיות מוצקות המוכיחות כי הפציעה או המחלה ממנה הוא סובל נגרמה בעקבות אירועים שחווה במהלך השירות, ושאלמלא שירת התובע במערכת הבטחון, לא הייתה נגרמת.

הזכאות לתבוע מוקנית לכל חייל משוחרר משירות סדיר, חייל בשירות קבע וכל אדם אחר אשר שירת במערכת הבטחון: שוטרים, מג"ב, עובדי שב"כ, עובדי מוסד, עובדי משרד הבטחון וכו'.

את התביעה יש להגיש לידי קצין התגמולים של משרד הבטחון הממונה על אזור המגורים של התובע.

 

הליך התביעה

טופס התביעה יוגש לידי קצין התגמולים, ובו יציג התובע את טענותיו, יתאר את עובדות המקרה ויפרט את מכלול הגורמים שהובילו לטענתו לפגיעה. בנוסף, יצרף התובע לטופס התביעה עדויות התומכות בגרסתו ומסמכים נוספים כמו למשל דו"ח פציעה, תצהירים וחוות דעת רפואית המאששת את קיומה של הפגיעה ושל המגבלה הנובעת ממנה.

לאחר קבלת טופס התביעה לידיו ובחינת הטענות המוצגות בו, יכריע קצין התגמולים האם במקרה שלפניו מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש כדי להכיר בנכותו של הנפגע. לצורך הכרעה זו, יכול קצין התגמולים להיעזר בחוות דעת של רופא מומחה מטעם משרד הבטחון אשר בדק את התובע.

היה וקצין התגמולים החליט לקבל את התביעה, יופנה התובע להתייצב בפני וועדה רפואית מדרג ראשון, המכונה גם ועדה מחוזית, לצורך קביעת אחוזי הנכות להם הוא זכאי. אחוזי הנכות שייקבעו בוועדה יקבעו האם התובע זכאי לתשלום פיצויים, ואם כן לאיזה סוג תשלום: מענק חד פעמי או קצבה חודשית.

 

הופעה בפני וועדה רפואית

הוועדה הרפואית המחוזית מורכבת מרופא יחיד המומחה בתחום הפגיעה הרלוונטי לתביעה או מספר רופאים, כאשר לפחות אחד מהם חייב להיות מומחה בתחום. בהופעה בפני הועדה, יתאר התובע את המגבלות והקשיים עמם הוא מתמודד בעקבות הנזק שאירע, ולאחר מכן יעבור בדיקה רפואית קצרה. לאחר שמיעת התובע, ביצוע הבדיקה הרפואית ועיון במסמכים הרפואיים, תקבע הועדה האם מדובר בנכות זמנית או לצמיתות, ואת דרגת הנכות באחוזים.

 

קביעת אחוזי הנכות היא למעשה נסיון להעריך את מידת המוגבלות של הנפגע בחיי היום יום שלו, בעקבות ההתמודדות עם המחלה או הפציעה. הערכה זו מתבססת על תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש”ל-1969, בהן תיאור מפורט של סוגי נזקים ושל דרגת הנכות המיוחסת להם. מדרג אחוזי הנכות אמור לשקף את חומרת הפגיעה, והפיצוי הנלווה לכל שלב במדרג נועד להקל על הנפגע בשגרת יומו:

  • 1%-9% נכות: התובע מוכר באופן רשמי כנכה צה"ל, אך אינו זכאי לפיצויים ממשרד הבטחון.
  • 10%-19% נכות: התובע זכאי מענק חד פעמי ממשרד הבטחון. מי שהוכרה לו נכות בדרגה זו, אך הגיש תביעתו לפני ה-1.1.1996, יהיה זכאי גם לקצבה חודשית.
  • 20% נכות ומעלה: התובע זכאי לקצבה חודשית, לטיפול רפואי והטבות נוספות על חשבון משרד הבטחון.

מי שנקבעה לו דרגת נכות בוועדה המחוזית אשר לדעתו אינה משקפת מהימנה את מצבו הרפואי האמיתי, רשאי להגיש ערעור תוך 45 ימים לוועדה רפואית עליונה. בוועדה העליונה, יסביר המערער מדוע לדעתו הדרגה שנקבעה לו אינה הולמת את חומרת מצבו האמיתית, ויציג בנוסף חוות דעת רפואית המחזקת את טענתו.

הוועדה הרפואית העליונה יכולה להחליט להעלות את אחוזי הנכות שהוכרו למערער, אך יכולה גם לשלול את ההכרה שכבר קיבל. על החלטות הוועדה הרפואית העליונה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.

 

תביעת בגין החמרת מצב

נכה צה"ל אשר חש כי חלה התדרדרות במצבו הרפואי, רשאי להגיש למשרד הבטחון תביעה בגין החמרת מצב. התובע יידרש להופיע שוב בפני וועדה רפואית, אשר תשקול האם ההחמרה במצב מחייבת להכיר באחוז נכות גבוה יותר עבור התובע.

תביעה כזו טומנת בחובה סיכון מסוים, שכן הוועדה מוסמכת לדון בכל התביעה מחדש, ולא רק בטענות להחמרת המצב. לכן, ייתכנו מצבים חריגים בהם הוועדה מחליטה לשלול מהתובע את אחוזי הנכות שכבר הוכרו לו, ובנוסף דוחה כמובן את התביעה בגין החמרת מצב. חשוב להכיר אפשרות זו ולהכין את התביעה באופן המיטבי, כך שתתבסס על טיעונים מוצקים, תכלול את מירב הפרטים ותיתמך בחוות דעת של רופאים מומחים.

 

סיכום

הליך הגשת תביעה לפיצויים ממשרד הבטחון מתוקף חוק הנכים אינו פשוט כלל ועיקר. אופן התנהלות התובע בהופעותיו מול הוועדות הרפואיות הוא קריטי להצלחת התביעה ולקבלת הפיצוי ההולם.

חשוב לדעת בטרם מתחילים בתהליך, את החסרונות שבניהול תביעה מול משרד הבטחון:

  • מסלול התביעה מול משרד הבטחון שולל מהתובע אפשרות לתבוע גופים מדינתיים אחרים, כמו למשל הביטוח הלאומי או את קרן נפגעי תאונות הדרכים.
  • על תביעות בגין מחלה או פציעה שהתרחשה בשירות חלה התיישנות של 3 שנים מיום השחרור. לאחר תקופה זו, הנפגע מנוע מלתבוע את משרד הבטחון, אלא אם כן פגיעתו כרוכה בנזק נפשי, עליו לא חלה התיישנות.
  • הגשת תביעה להחמרת מצב חושפת את התובע לסיכון שתישלל ממנו הכרה בנכות שכבר קיבל.

מובן כי נדרשת היכרות מעמיקה עם המערכת והבנה משפטית בתחום לצורך שיפור סיכויי הצלחת התביעה. בשל כך, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה, בעל נסיון וידע בתביעות מסוג זה.

למידע נוסף על תביעות משרד הבטחון: https://grinberglaw.com

תוצאות

המאמר עזר לכם?
שתפו עם החברים!
Share on facebook
Share on whatsapp
Share on telegram
מאמרים נוספים
שאולי תאהבו