הפרשה לפיצויי פיטורים של מתמחה

תוכן עניינים
עורכת דין ליאת פייגל
עו"ד דיני עבודה ליאת פייגל - זמינה לייעוץ

בהתאם לצו ההרחבה לפנסיה חובה, כל מעסיק בישראל מחויב להפקיד עבור עובדיו הפרשות לקרן הפנסיה (או מכשיר פנסיוני אחר לבחירת העובד -קרי, ביטוח מנהלים או קופת גמל), הן לרכיב תגמולי העובד והן לרכיב תגמולי המעסיק. נוסף על כך, מחויב המעסיק בהפרשת כספים לרכיב פיצויי הפיטורים במכשיר החיסכון הנבחר, על חשבונו בלבד. עם זאת במקרים רבים כאשר יחסי העבודה בין מעסיק לעובד מכוננים במסגרת התמחות, כדוגמת התמחות בתחום המשפטים, לא ברורה למעסיק חובת ההפרשה לפיצויי פיטורין עבור המתמחה. כיצד מתייחס החוק בישראל לסוגיה מורכבת זו? על כך נדון בהרחבה במסגרת הסקירה הבאה.

 

האם צו ההרחבה בנושא פנסיית חובה חל על מתמחים?

אין עוררין על כך שמתמחים בתחום עריכת הדין נחשבים כעובדים של החברה המכשירה אותם, וככאלו – חלות עליהם הוראות החוק שמגדירים דיני העבודה במדינת ישראל. הדבר מעוגן במסגרת חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א 1961, שבו נקבע:

"דינו של מתמחה, לכל דבר ועניין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת, יהיה כדין עובדו של המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעסיקו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא-הגנה לישראל".

בנוסף לחקיקה זו, במסגרת סעיפים 3 א' ו – 4 א' בצו ההרחבה לפנסיית חובה, נקבע באופן מפורש שהוראות הצו רלוונטיות לכל עובד במשק הישראלי, למעט חריגים ספציפיים המפורטים בו.

ניתן אם כן לסכם, כי מסעיפים אלו נגזרת גם תחלותו של צו ההרחבה בנושא פנסיית חובה על מתמחים בעריכת דין.

 

הפרשה לפיצויי פיטורים של מתמחה – מניין נובעת אי הבהירות בנושא?

למרות האמור לעיל, חשוב לציין כי דיני העבודה מחריגים מתמחים מזכויות עובדים מסוימות, כדוגמת הזכות לפיצויי פיטורים. למעשה, חוק פיצויי פיטורין התשכ"ג 1963 אינו תקף למתמחים, כפי שמוסכם במסגרת סעיף 41 א' לחוק לשכת עורכי הדין וכן בסעיף 1 לתוספת לחוק הנ"ל, אשר מצוין בו חוק פיצויי פיטורין.

בהינתן ההחרגות הללו, אנו נדרשים לסוגיה: האם משרד עורכי דין אשר מעסיק מתמחים, נדרש להפקיד לטובתם הפרשה לפיצויי פיטורים כחלק מן ההפרשות הפנסיוניות שלהם? (כאמור רכיב פיצויי הפיטורין נמנה על רכיביה של קרן הפנסיה המקיפה).

 

כיצד מתייחסת ההלכה הפסוקה לסוגיית חובת ההפרשה לפיצויי פיטורים של מתמחה?

במסגרת הפסיקה בסוגיה שנדונה לעיל, בית הדין לעבודה קבע כי ההחרגה של חוק פיצויי פיטורין מיחסי עובד מעביד המתקיימים בין מתמחים בתחום המשפט למעסיקים המכשירים אותם (בעגה משפטית – "המאמן"), אין בה כדי להחריג באופן אוטומטי את זכותם של העובדים לתשלומי מעסיק לחיסכון הפנסיוני, אשר מגלם בחובו גם הפקדות מטעם המעביד לרכיב פיצויי פיטורין. 

זאת מאחר ותשלומי הפנסיה מעוגנים במסגרת חקיקה נורמטיבית נפרדת ובלתי תלויה בחוק פיצויי פיטורין. יתר על כן, מטרתה של ההחרגה של הזכות לקבלת פיצויי פיטורין איננה נוגעת כלל ועיקר לזכותו של עובד לפנסיה מקיפה. לבסוף, המחוקק שואף לנתק את הקשר בין נושא תשלום פיצויי פיטורין לעובד על פי חוק, ובין רכיב פיצויי הפיטורין המהווה חלק מקרן הפנסיה המקיפה של העובד.

 

מדוע קיימת הפרדה בין הזכות לתשלום פיצויי פיטורין למתמחה לבין חובת ההפקדה לרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה?

מהות ההחרגה של חוק פיצויי פיטורין מיחסי העבודה בין מתמחה למאמן (קרי, החברה המכשירה את המתמחה) טמונה במהותם יוצאת הדופן של יחסי ההעסקה בין הצדדים, שמעצם טיבם מתקיימים לתקופה מוגבלת בלבד, כמוגדר בחוק. בהינתן המגבלות הקבועות בחוק לעניין העסקת מתמחים בתחום המשפטים, כאשר מסתיימים יחסי העבודה בין המאמן למתמחיו, הדבר אינו מתבצע בחזקת פיטורין ומכאן שלמתמחה לא נזקפת הזכות לתשלום פיצויי פיטורין. 

עם זאת, בכל הנוגע לתשלומי הפנסיה של המתמחה, היות והחיסכון הפנסיוני נצבר לאורך כל ימי עבודתו של העובד לרבות תקופת ההתמחות, ונועד להתעבות גם במסגרת המעבר בין מעסיקים, החוק מייחס חשיבות רבה לשמירה על רצף ההפקדות למכשירי החיסכון הפנסיוני של העובד – יהא מעמדו אשר יהא. הגם שרצף זה הוא שמקנה לעובד את הכיסוי הביטוחי למקרי נכות או פטירה.

למותר לציין כי כל האמור לעיל חל על הפקדות המעסיק לפנסיה צוברת ולא לפנסיה תקציבית, שגם היא מוחרגת מזכויותיהם של מתמחים בהתאם לחוק שירות המדינה גמלאות.

 

אז מה הקשר בין פנסיה לבין פיצויים? על הגדלת היקף הפנסיה על חשבון פיצויי הפיטורין

אף שהשם "רכיב פיצויים" עלול להטעות, כאשר המונח נזכר בהקשר לקרן הפנסיה המקיפה של עובדים במשק הישראלי, ובכללם מתמחים בתחום המשפטים, הכוונה, כאמור, אינה לפיצויי פיטורים מהסוג המשולם לעובד שנאלץ לעזוב את מקום עבודתו בנסיבות של פיטורין או התפטרות בנסיבות מזכות / התפטרות בדין פיטורין.

עם זאת, חשוב להכיר בכך שהודות להסכמות אליהם הגיעו ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים שונים בישראל, התאפשרה הגדלתה של אחוז ההפקדות של המעסיק לחיסכון הפנסיוני, מעבר למינימום שהתאפשר במסגרת פנסיית היסוד.

הגדלה זו מתאפשרת למעשה על חשבון חלק מזכאותו של העובד לתשלום פיצויי פיטורין כחוק.  לכן אף שמקור ההפקדות לרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה הוא חוק פיצויי פיטורין, כעת משהומרה חלק מהזכאות לטובת הזכות הנצברת לביטוח פנסיוני לעובד, הכוונה אינה לפיצויי פיטורין המשולמים לעובד בנסיבות של סיום העסקה.

 

בשורה התחתונה

בהינתן כל האמור לעיל, כשעובד מסיים את תקופת העסקתו אצל מעסיק נתון שלא הפקידו למענו כספים לחיסכון הפנסיוני, אותו עובד יהא זכאי לקבל פיצוי שנקרא "חלף הפקדות המעסיק לתגמולים ולפיצויים". זכות זו תקפה גם במידה והעובד לא נחשב זכאי לתשלום פיצויי פיטורין על פי חוק פיצויי פיטורין. הדבר חל כמובן גם על מתמחים בעריכת דין, אשר זכאים לתשלומי פנסיה מקיפה מצד החברה המאמנת שלהם, בכפוף להוראות שנקבעו בצו ההרחבה לפנסיית חובה עבור כלל העובדים במשק הישראלי. 

 

התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא זכויות מעסיקים, זכויות עובדים או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה. 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו