תקנות דיני עבודה – נשים

כבר עם הקמת המדינה הכיר המחוקק בישראל בצורך בנקיטת צעדים להבטחת שוויון זכויות מלא לנשים בעבודה. להלכה, שוויון הזכויות איננו מחייב אלא חקיקה שווה לעובדים משני המינים. אולם מפאת העובדה שבחלק ניכר מהמקרים האישה נושאת גם באחריות הכמעט בלעדית לגידול הילדים ותחזוקת התא המשפחתי, עלולות נשים, לסבול מאפליה או מהדרה ממקומות עבודה ומתפקידים שונים.

זאת למרות יכולתן למלא אותם היטב, ומכל מקום לא פחות טוב מכל גבר. חוק עבודת נשים ותקנות עבודת נשים שהותקנו על בסיס החוק הזה, נועדו להסדיר את הנושא ולהבטיח לנשים שוויון מלא בתעסוקה ובפרנסה. 

מהו חוק עבודת נשים ומדוע התעורר הצורך בחקיקת חוק מהסוג הזה? מהן הסוגיות המרכזיות אשר החוק הזה עוסק בהן? מהן תקנות עבודת נשים ולמה מצא לנכון המחוקק להוסיף אותן להוראות החוק? כיצד יכולות נשים לדאוג לכך שהזכויות שלהן על פי החוק תתקיימנה במלואן? מתי חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בדיני עבודה? ואיך אפשר לבחור את עורך הדין המתאים ביותר להגשת סיוע אפקטיבי במקרים של הפרת זכויות האישה בעבודה? בשורות הבאות נשיב לשאלות הללו ונעסוק בסוגיות שונות הנגזרות מהן. הנושא עצמו נרחב, ולכן נתמקד על קצה המזלג בסוגיות העיקריות הקשורות בו.

 

על חוק עבודת נשים והמשמעויות שלו   

בשנת 1954 נחקק חוק עבודת נשים בישראל. החוק הזה נועד להסדיר את הנושא של עבודת הנשים בישראל ולקבוע הוראות ותקנות להגנת הנשים העובדות. ההגנות הללו נוגעות לנשים היוצאות לעבודה, אבל יש להן גם משמעות לגבי נשים אשר בוחרות להישאר בבית ולעשות לביתן.

במדינת ישראל הצעירה, השתתפו גם נשים בבניין המולדת והן נשאו גם בתפקידי לחימה כלוחמות, כטייסות ובמגוון רחב של תפקידי שדה. ואולם דווקא באווירה הזאת של שוויון, הבינו המחוקקים בישראל שבהעדר חוק אשר יגדיר את זכויות הנשים בעבודה ויקבע אותן, עלולות נשים רבות המעוניינות לצאת לשוק העבודה ולשאת בנטל הפרנסה, לאבד למעשה את היכולת שלהן לנהוג כרצונן.

החוק מכיר בכך שבגלל השונות הפיזיולוגית והמורכבות של התפקידים של האישה במשפחה, יש צורך להגן עליה ולפעול על מנת לאפשר לה למלא את החובות שלה מצד אחד, ולשמור על מקומה בשוק העבודה מצד שני. חוק עבודת נשים פורט לפרוטות את המחויבות של מדינת ישראל ליצור מצע שיאפשר לנשים להשתלב בשוק העבודה.

 

מדוע התעורר הצורך בחוק עבודת נשים מלכתחילה?

הצורך בחוק המעגן את הזכויות ואת החובות של נשים בשוק העבודה, התעורר בעקבות העובדה שנשים רבות התקשו לשלב בצורה נאותה בין הצורך בפרנסה מצד אחד, כולל הצורך לסייע בפרנסת המשפחה, לבין הצורך לשמור על הבריאות בזמן ההיריון, ולטפל בילדים לאחר הלידה. זאת בנוסף למטלות שונות, שבאותה תקופה היו מנת חלקן של נשים בלבד. החוק נועד למנוע מנשים המעוניינות להצטרף לשוק העבודה, לעמוד בפני בחירה אכזרית בין הקריירה שלהן לבין הצורך לנהל חיי משפחה תקינים.

בקיבוצים נמצא פתרון הולם בדמות בית הילדים, ואולם כל כמה שהדבר עשוי להפתיע רבים, מרבית אזרחי מדינת ישראל התגוררו בישובים עירוניים, ומכל מקום לא בישובים שיתופיים. ואכן, חוק עבודת נשים והתקנות שהותקנו בעקבותיו במהלך השנים, יצרו מעטפת חוקית הולמת המאפשרת לנשים להשתלב היטב בשוק העבודה, בצורה שוויונית יחסית, וללא אפליה בדרך כלל.

 

הסוגיות המרכזיות בחוק עבודת נשים

חוק עבודת נשים דן בסוגיות שונות, שכל תכליתן להגן על נשים מפני אפליה וכן למנוע ממעסיקים להעסיק אותן בצורה פוגענית או בעבודות או בתפקידים אשר עלולים לפגוע בהן מתוקף היותן נשים. עם הסוגיות העיקריות שבהן החוק עוסק ניתן למנות את ההגדרה של עבודות אסורות ועבודות מוגבלות לנשים.

סוגיה משמעותית אחרת היא זכויות האישה במהלך חופשת לידה, וכן זכות האישה להעדר מהעבודה בנסיבות הקשורות בתפקידה כאם לילדים, או בדרך להורות. זכות חשובה נוספת היא הזכות של האישה לשמור על מקום העבודה שלה ועל היקף המשרה בזמן ההיריון.

מכך משתמע שלמעסיק אין זכות לפטר אישה בהריון ואין לו זכות לפגוע בזכותה לחזור לעבודתה עם תום חופשת הלידה שלה או לשנות את היקף המשרה שלה. כחלק מהשמירה על הזכויות, החוק מחייב את המעסיק גם להפריש עבור האישה תשלומים לצורך זכויות סוציאליות, ובתנאי שהאישה תמשיך גם היא להפריש את חלקה. 

 

עבודות אסורות או מוגבלות לנשים

אחד הדברים הידועים לכל הוא העובדה שהמבנה האנטומי של האישה הוא מורכב הרבה יותר מאשר זה של הגבר. כתוצאה מכך, הרגישויות של נשים למצבים מסוימים ולחומרים מסוימים הן גבוהות עשרת מונים מאלו של גברים. כך למשל, עבודה בטמפרטורות נמוכות מאוד עלולה לפגוע בפוריות של האישה. הדבר נכון אמנם גם לגבי גברים, אבל במידה פחותה בהרבה.

בנוסף, חשיפה לכימיקלים או לחומרים שונים כתוצאה מתהליכי עבודה במפעלים יצרניים, עלולה גם היא לפגוע הן בבריאות האישה והן בפוריות שלה. לפיכך ראה לנכון המחוקק למנוע בחקיקה את האפשרות לחשוף נשים לחומרים שברור וידוע שהם מזיקים. זאת, מבלי לפגוע בזכותן לעבוד באותו מקום עבודה, במחלקות אחרות.

 

חופשת לידה והיעדרות מהעבודה

החוק בישראל מעניק לנשים את הזכות לצאת לחופשת לידה. החופשה הזאת עשויה להתחיל לפני הלידה, אם מתעורר הצורך בשמירת הריון, ולהסתיים שישה חודשים לאחר הלידה. עם זאת, אישה רשאית, בהסכמת המעסיק, להאריך את חופשת הלידה שלה, גם אם ללא תשלום.

לחילופין אישה יכולה להתפטר ממקום העבודה שלא בתוך תשעה חודשים מיום הלידה, ולהיחשב כמפוטרת לכל דבר ועניין, כולל תשלום פיצויים וקבלת דמי אבטלה כדין. באשר להיעדרויות – החוק כאמור לעיל מתיר לנשים להיעדר ממקום העבודה, הן בתקופת ההריון והן בתקופה שלאחר הלידה, למטרות שונות המוגדרות בחוק: הנקה, טיפולי פוריות ועוד. זאת, בלי לפגוע בזכותן להמשיך להיות מועסקות במקום העבודה שלהן. 

 

הגבלת פיטורים ושמירה על היקף המשרה של עובדת בזמן ההיריון

אחת הבעיות שנשים נתקלו בהן בעבר, ונתקלות בה גם היום, למרות החקיקה הקיימת, היא הנטייה של מעסיקים לחפש עילה המצדיקה כביכול את הפיטורין של נשים שנכנסו להריון במהלך ההעסקה שלהן אצל מעסיק. על מנת לפטר אישה בתקופת ההיריון או לפגוע בהיקף המשרה שלה, המעביד צריך לקבל היתר מיוחד מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה. הממונה שוקל את הבקשה על כל ההיבטים שלה ורק אז מחליט על הענקה או שלילה של ההיתר למעסיק לפטר עובדת או לצמצם את היקף המשרה שלה. 

 

מהו ההבדל בין תקנה לחקיקה?

ההבדל העיקרי בין תקנה לבין חקיקה בחוק הישראלי בכלל, ובחוק הנוגע לעבודת נשים בפרט, נובע ממקור הסמכות שלהן. כאשר עושים שימוש במושג "חוק", מתכוונים לחוק שנחקק בהליך מסודר בבית המחוקקים של ישראל, שבמסגרתו דבר החקיקה עבר את כל הוועדות והאישורים והועלה להצבעה בכנסת, בשלוש קריאות. 

תקנה, לעומת זאת, היא תוספת לחוק שנוספה לו על ידי בעל סמכות, שהוא בדרך כלל השר הממונה או לכל הפחות באישור שלו. מבחינת התוצאה הסופית אין הבדל בין חוקים לבין תקנות, הן אלו והן אלו מחייבים כל אדם המתגורר בתחומי מדינת ישראל. אפשר לומר שהתקנות רק מפרטות את הסעיפים בחוק.

לעיתים, התקנות מוסיפות לחוק ממדים שונים, שלא היה ניתן להתייחס אליהם בעת שהחקיקה עברה בכנסת. כך למשל, תקנות עבודת נשים כוללות סעיף שהתווסף להן בשנת 2011,  האוסר העסקת נשים בגיל הפוריות במקום עבודה שבו מיוצר חומר הנקרא אטרטינט. החומר הזה עלול לסכן נשים בגיל הפוריות הנושמות אותו, ועלול למנוע מהן את האפשרות העתידית להביא ילדים לאוויר העולם. 

 

פנייה לעורך דין והגשת תביעה כנגד מעסיק בגין אפליית נשים על רקע תעסוקתי

המחוקק במדינת ישראל, קבע סנקציות חמורות למדיי שיינקטו כנגד מעסיק שפגע בזכויות האישה על פי חוק עבודת נשים. עם זאת, על מנת לכפות על המעביד למלא את הוראות החוק, או לחילופין לפצות נשים שהזכויות שלהן נפגעו, יש צורך להסתייע בשירותיו של עורך דין מקצועי, המכיר את הוראות החוק ויכול לעמוד על הזכויות של האישה.

אמנם חשוב להזכיר כי זכות התביעה עומדת לארגוני עובדים או ארגונים המייצגים את הזכויות של האישה הנפגעת. אולם רק ייצוג משפטי מקצועי והולם עשוי להביא לתוצאות המקוות – החזרה לעבודה, או פיצויים הולמים מהמעסיק שהפר את הוראות החוק.

על מנת להגיש תביעה בגין אפליית נשים במקום העבודה, או על ידי מעסיקים שבחרו שלא להעסיק אותה משיקולים שאינם ענייניים, כל מה שנחוץ מצד התובעת, הוא לשמור את כל המסמכים הרלוונטיים, החל מתלושי עבודה, דרך מסמכים רפואיים כאלה ואחרים וכלה במסמכים המעידים על הפרת הזכויות של האישה. זאת, במטרה להקל ולקצר את תהליך התביעה.

 

על תקנות עבודת נשים והמשמעות שלהן

תקנות עבודת נשים הן תקנות שהותקנו מכוח החוק ועל בסיסו, על מנת לתרגם את החוק ולהתאים אותו לסיכונים ולמצבים חדשים, שלא היו קיימים כאשר חוקק חוק עבודת נשים לפני עשרות שנים, כולל גם העדכונים השונים שלו. תקנה ראשונה וחשובה, מגדיר בצורה מפורשת עבודות שהן מסוכנות לנשים בגיל הפוריות. עם זאת, נשים אשר עומדות בתנאים מסוימים יכולות להיות מועסקות בהן.

בנוסף, יש גם עבודות אשר התקנות אוסרות במפורש להעסיק בהן נשים בגיל הפוריות. עם זאת, אין מניעה לנשים להיות מועסקות באותו מקום, אבל בעבודות שאינן מסכנות את הבריאות שלהן. עובדת אשר מועסקת במקום עבודה מהסוג האמור לעיל, חייבת להודיע למעסיק על הריון, בצירוף האישורים הרפואיים הרלוונטיים.

תקנות נוספות נוגעות להסדרת ההיעדרויות של האישה שנמצאת בטיפולי הפריה, וכן היעדרות לאחר הלידה. ככלל, התקנות הללו רק פורטות את הוראות החוק לפרוטות ומוסיפות פרשנות או סיכונים שלא היו מוכרים בעת חקיקת חוק עבודת נשים. למען הסר ספק – היחס לתקנות שהותקנו מכוח החוק, הוא שווה ליחס שיש לתת להוראות החוק. זאת, למרות שהתקנות לא נחקקו בהליך חקיקה מסודר.

 

המאבק על זכויות נשים והמשמעויות שלו בתחום התעסוקה

אפשר לומר במידה רבה של ודאות, כי חוק עבודת נשים, ולאחריו תקנות עבודת נשים, לא היו מגיחים לאוויר העולם, אילו המשיכו הנשים למלא את התפקיד המסורתי שיועד להן לכאורה, והוא הולדת ילדים וטיפול בבית ובמשפחה. עצם חקיקת החוק, מעידה על תפיסה מתקדמת של זכויות הנשים ולא ההיפך.

עובדה היא, שבמדינות הנחשלות שבהן נשים אינן יוצאות מביתן, ובוודאי שלא לצרכי עבודה, לא קיימים חוקים כאלה מלכתחילה. מצד שני, במדינות המתקדמות יש דיני עבודה שהם אפילו מתקדמים יותר מאלה הקיימים בישראל. 

ההיגיון העומד מאחורי החקיקה הזאת הוא כלכלי, אבל לא פחות מכך חברתי. אבל למרות הכל, יש עדיין מעסיקים בישראל שאינם פועלים על פי החוק, ופוגעים בזכותן של נשים לעבוד ולהתפרנס בכבוד ובאופן שוויוני לגברים. זאת, מתוך ראייה אגוצנטרית למדי של המצב והעדר רצון ממשי להתמודד עם האתגרים אשר העסקת נשים עשויה לזמן בצד המעסיק מעת לעת.

למרבה הצער, ישנם מעסיקים זהירים שמוצאים דרכים מתוחכמות לעקוף את המכשולים ולהימנע מן המהמורות הנובעות מאי מילוי הוראות החוק. עם זאת, במקרים בהם יש הפרה בוטה של החוק, יש מספיק ארגוני נשים ועורכי דין המתמחים בדיני עבודה, אשר יסייעו לנשים שנפגעו עקב כך להגיש תביעה ולעמוד על מלוא הזכויות שלהן. 

 

כיצד נשים יכולות למצות את הזכויות שלהן מול מקום העבודה?

כפי שכבר הוזכר לעיל, החוק מאפשר גם לגופים שונים ולארגונים להגיש תביעה בשם אישה שנפגעה מאי מילוי ההוראות של חוק עבודת נשים. עם זאת, מי שאכן מעוניינת להשיג תוצאות טובות במהירות, יכולה להסתייע בשירותיו של עורך דין המתמחה בדיני עבודה.

עו"ד דיני עבודה מקצועי דואג ללמוד את פרטי המקרה שמגיע אליו, לרכז יחד עם הנפגעת את כל המסמכים הקשורים בתיק התביעה, ולאחר מכן מלווה את הלקוחה בהגשת התביעה כנגד המעסיק כדי להבטיח את מיצוי זכויותיה. 

 

מה חשוב לדעת בבחירת עורך דין המתמחה בתקנות דיני עבודה הנוגעות לנשים?

הדרך להצלחה בתביעה כנגד מעסיקים שהפרו את הוראות החוק ופגעו בזכויותיהן של נשים כפי שהן מוגדרות בחוק זכויות הנשים ובתקנות, עוברת דרך עורך דין מנוסה מתחום דיני העבודה. בחירת עורך הדין צריכה להתבסס על שלוש אמות מידה:

ראשונה היא מידת האמון שנוצרת בין עורך הדין לבין האישה הנפגעת, שחייבת להאמין שהזכויות שלה אכן ימוצו בסיכומו של עניין. עורך הדין חייב להסביר ללקוחות שלו בצורה ברורה ומובנת מהם הצעדים שאותם יבצע ומהן התוצאות שהוא שואף להגיע אליהן.

ככל שהחזון של עורך הדין ברור יותר וככל שהדרך שאותה הוא מתווה מובנת יותר ומוסכמת על כל הצדדים, כך התביעה תוכך להתנהל בצורה טובה. מנגד, בהעדר אמון, כל התביעה עשויה להגיע מהר מאוד למבוי סתום.

אמת המידה השנייה היא מידת ההצלחה של עורך הדין בתביעות דומות. כאן, רשת האינטרנט יכולה לתת תשובות טובות. אפשר למצוא ברשת המלצות על כל עורך דין, טובות ורעות כאחת. כל מי שיש לו אפילו ידע מינימלי איך לחפש באינטרנט, יכול בקלות להגיע להמלצות, בין אם הן חיוביות ובין אם שליליות.

אולם הדרך הבדוקה ביותר לבחור עורך דין טוב, היא לשאול בעצתם של קרובים וחברים שנעזרו באופן אישי בשירותיו של עורך הדין הנבחר. בסיכומו של עניין, אין כמו המלצה אישית חמה, בעיקר אם היא מגיעה מאודם קרוב ואמין. 

 

נפגעת מאפליה במקום העבודה? כך תפעלי

חוק עבודת נשים נחקק על מנת להשיג שוויון עבור נשים בשוק העבודה ולהבטיח כי לא תתקיים אפליה כלפי נשים בסביבת העבודה ומטעם מעסיקים, על רקע מינן, או בעקבות הריונות, לידות או אחריותן כאמהות. במידה ואת חשה כי נעשה לך עוול במקום העבודה, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי המתמחה בתקנות דיני עבודה הנוגעות לנשים, ויוכל לסייע לך במיצוי זכויותיך מול המעסיק.  

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד.

המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה. 

 

It seems we can't find what you're looking for.
עורך דין דיני עבודה איתי אדרת
עו"ד דיני עבודה איתי אדרת - זמין לייעוץ
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
או השאירו פרטים בטופס: