במדינת ישראל, כמו בכל מדינה מתוקנת בעולם המערבי, זכאי כל אדם המגיע לגיל המתאים להפסיק לעבוד למחייתו ולפרוש לגמלאות. המשמעות היא שהפורש לגמלאות יקבל מהמדינה את קצבת הזקנה המגיעה לו כחוק בעת פרישה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, ואת קצבת הגמלאות אשר גובהה נגזר מגובה הסכום שהגמלאי צבר בקרן הפנסיה שלו.

מי שלא נזקפים לזכותו סכומים גבוהים בקרן הפנסיה, אם בכלל, יהיה זכאי במקרה הצורך לקצבת השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. זאת, בהתאם לגובה ההכנסה המשותפת לשני בני הזוג, או לגובה הפנסיה של אדם יחיד, אם אין לו בן או בת זוג. במאמר שלפניכם נדון בהיבטים השונים של פרישה לגמלאות ובאפשרויות הניצבות בפני מי שהגיע לגיל הפרישה הקבוע בחוק. 

 

סוגיות שחשוב להכיר בנושא פרישה

ישנן סוגיות רבות הנוגעות לנושא הפרישה לגמלאות, שחשוב שכל אזרח במדינת ישראל יתן עליהן את הדעת, כדי שיוכל להגיע ערוך ומזומן לרגע האמת.

במאמר זה נדון בסוגיות המרכזיות לעניין זה ובכללן: מהו גיל הפרישה הנהוג בישראל ומהם השינויים הצפויים בנושא הזה העתיד הנראה לעין? מהו מאזן אקטוארי ומה הקשר של מאזן כזה לשינויים בגיל הפרישה הצפויים במדינת ישראל? האם מי שהגיע לגיל פרישה בהכרח חייב לפרוש לגמלאות? ואם לא, מה מגוון האפשרויות העומדות בפניו? ולא פחות חשוב: מתי מתעורר הצורך להסתייע בעורך דין לקראת הפרישה? בשורות הבאות נשיב לכל השאלות החשובות הללו בהרחבה, על מנת להבהיר מהן הזכויות שכל פנסיונר בישראל זכאי להן.

 

מהי פרישה לגמלאות ומה ההיגיון העומד מאחוריה?

פרישה לגמלאות היא המועד שבו אדם זכאי להפסיק לעבוד לפרנסתו, ולקבל קצבה שתבטיח את הקיום שלו למשך שארית חייו. במדינת ישראל, כמו במדינות רבות בעולם המודרני, קיים מנגנון ביטוח לאומי המבטיח לכל פנסיונר תשלום כספי מינימלי שאמור לסייע לו לנהל חיים תקינים בתקופת הפרישה לגמלאות.

ההיגיון מאחורי הפרישה לגמלאות הוא כפול: ראשית, ישנה טענה כי איכות העבודה שאדם בגילאים מתקדמים יכול לספק למעסיק או למקום העבודה שלו היא נמוכה יותר עקב ירידה ביכולות הפיזיות שלו, וכך גם התרומה שלו למקום העבודה.

לפיכך, הוצאת עובד מבוגר לגמלאות, תאפשר למקום העבודה לקלוט עובד צעיר ואנרגטי שיחליף אותו, ויעניק למעסיק תמורה הולמת עבור השכר שהוא משלם לעובד. החלק השני בטיעונים לטובת הפרישה לגמלאות, הוא שאדם שעבר כל חייו הבוגרים, זכאי ליהנות למשך שארית חייו מהחסכונות שצבר ומהזכויות שנצברו לזכותו במשך השנים. 

בעבר, הזכות לצאת לגמלאות נחשבה זכות מהפכנית, כאשר לפני כן אנשים פשוט עבדו עד יום מותם. נכון להיום, כאשר תוחלת החיים עולה בהתמדה וכאשר הרפואה המודרנית מאפשרת לחלק ניכר מהאוכלוסייה לשמור על הבריאות לאורך שנים, יש המערערים על החובה לצאת לגמלאות ופועלים על מנת להפוך את היציאה לגמלאות לרשות, הנתונה לשיקול דעתו של הפנסיונר.

 

מהו גיל הפרישה במדינת ישראל לגברים ולנשים ומה השינויים הצפויים בו?

נכון למועד כתיבת שורות אלה, גיל הפרישה לגברים הוא 67 שנים. לנשים, גיל הפרישה כיום הוא 62 והוא אמור לעלות עד גיל 64 שנים בהדרגה, החל משנת 2021. עם זאת, אישה המעוניינת בכך יכולה להמשיך לעבוד גם היא עד גיל 67, כאשר בתקופת הביניים, החל מגיל 62, האישה זכאית גם לקבל קצבת ביטוח לאומי, בתנאי שההכנסה החודשית שלה איננה עוברת סכום מסוים, שנקבע מעת לעת.

 

מה זה מאזן אקטוארי ואיך הוא קשור להעלאת גיל הפרישה?

מאזן אקטוארי הוא מאזן המודד את הסכומים הקיימים בגוף פיננסי כל שהוא, בתוספת הכנסות עתידיות, אל מול ההוצאות העתידיות וההתחייבויות של הגוף הפיננסי הזה. ככל שההכנסות עולות על ההוצאות, המאזן האקטוארי הוא חיובי. ככל שההוצאות גבוהות יותר, המאזן האקטוארי שלילי.

במדינת ישראל, המאזן האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי הוא שלילי. המשמעות היא שבהעדר שינויים באופן ההתנהלות של המדינה, בעוד כמה עשרות שנים לא יוותרו בידי המוסד הזה כספים לתשלום ההתחייבויות שלו לאוכלוסיית הזקנים ולאוכלוסיות שונות בישראל.

המאזן הוא שלילי, כיוון שמצד אחד אנשים בישראל חיים יותר זמן, מושכים כספים ועתידים להמשיך ולקבל קצבאות הרבה יותר ממה שצפו המתכננים לפני כמה עשרות שנים. מנגד, תשלומי הביטוח הלאומי שמשלמים העובדים בגילאי העבודה, אינם מספיקים לכיסוי הגרעון. 

העלאת גיל הפרישה אמורה להחזיר את המאזן האקטוארי לתקנו ולהפוך אותו לחיובי. בדיוק מהסיבה הזאת הלאימה מדינת ישראל את קרנות הפנסיה הוותיקות, כאשר היה ברור שהן מתקדמות במהירות לקראת קריסה, שתשמוט את הקרקע מתחת לרגליהם של חוסכים רבים שחסכו כל חייהם בקרנות הללו.

גירעון אקטוארי חמור הוא בדיוק הסיבה לקריסה הכלכלית של חלק ממדינות אירופה, ובראשן יוון, שהעניקו הטבות כספיות משמעותיות לפנסיונרים, כולל גיל פנסיה שעמד על 55 שנה. מנגד, בחלק ממדינות סקנדינביה המודל הפנסיוני שונה מעט, כאשר שם תשלומי מס ההכנסה הם גבוהים מאוד, אבל המדינה היא הגוף המבטח כל אזרח לקראת הפנסיה.

 

האם מי שמגיע לגיל הפרישה חייב לפרוש לגמלאות?

החוק במדינת ישראל איננו מחייב אדם לפרוש לגמלאות. אם המעסיק מאפשר זאת, העובד יוכל להמשיך להיות מועסק גם אחרי גיל הפרישה. יתרה מזאת – יש מקומות עבודה שמעודדים את העובדים שלהם להמשיך ולעבוד, תוך הבנה שלניסיון יש ערך ששום עובד צעיר לא יכול לתרום לעסק. עם זאת, החוק מתיר למעסיק להוציא את העובד לגמלאות, גם אם העובד איננו מעוניין בכך.

כך יכול מעביד להפסיק את העבודה של עובד בלתי רצוי או לא יעיל, או לחילופין להוציא לפועל בקלות תוכניות התייעלות. בשירות המדינה, אין אפשרות לעובד להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפרישה, למעט מקרים חריגים מאוד. עם זאת, בעלי מקצוע שעבדו שנים ארוכות בשירות המדינה, אינם מנועים מלעבור לשוק הפרטי, או לפתוח קליניקות או משרדי ייעוץ משל עצמם.

 

מה האפשרויות העומדות בפני עובד בהגיעו לגיל הפרישה?

כאמור לעיל, מעסיק רשאי להסכים להעסיק עובד ותיק ומנוסה, גם אחרי גיל הפרישה. מצד שני, עובד לא יכול לחייב את המעסיק להמשיך להעסיק אותו ולהימנע מלהוציא אותו לגמלאות עם הגיעו לגיל פרישה. כשמדובר בנשים, המצב שונה מעט.

כאשר אישה מגיעה לגיל הפנסיה, שנכון למועד כתיבת שורות אלה עומד עדיין על 62 שנים, היא יכולה להחליט לפרוש לגמלאות, או להמשיך לעבוד עד גיל הפנסיה הקובע שהוא 67 שנים. בגיל הזה, המעסיק יכול להוציא גם נשים לפנסיה ללא הסכמתן. נכון להיום, כל הניסיונות לשנות את החוק בעניין הזה לא צלחו.

 

על קצבת זקנה, קצבת פנסיה וההבדלים ביניהן

במדינת ישראל, כל עובד וכל בעל עסק חייב להפריש חלק מהשכר שלו לטובת תשלומים למוסד לביטוח לאומי. המוסד הזה מעניק לכל תושב במדינת ישראל רשת ביטחון פנסיונית. הוא משלם דמי אבטלה, ומשלם גם קצבאות נכות למי שאינם מסוגלים לעבוד.

כל עובד שמגיע לגיל פרישה, זכאי לקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי. קצבת הזקנה כוללת קצבה בסיסית, וכן תוספת לקצבה בהתאם לוותק של המבוטח במוסד לביטוח לאומי, בנוסף, מבוטחים שאין להם הכנסה אחרת, זכאים להבטחת הכנסה בנוסף לקצבת הביטוח הבסיסית. 

קצבת פנסיה היא קצבה המשולמת לאדם שצבר לאורך שנות העבודה שלו סכומים בקרן הפנסיה שלו. גובה הפנסיה מתבסס באופן עקרוני על ממוצע השכר של העובד לאורך תקופת ההעסקה והחיסכון שלו. בדרך כלל, בכל שנת עבודה צובר העובד בקרן הפנסיה שלו תוספת של שני אחוזים לקצבה העתידית שלו.

כך, אחרי 35 שנה ישולמו לו שבעים אחוזים מהשכר הממוצע שלו, ובתנאי שלא פוטר מעולם ושלא משך את כספי הפיצויים. בקרנות הפנסיה החדשות, שכל החוסכים החדשים מופנים רק אליהן. אפשר להגיע לצבירה של 100 אחוזים ויותר, עבור אדם שעבד חמישים שנה או יותר ללא הפסקה. 

היום זה נשמע אולי מופרך, אבל העלייה בתוחלת החיים היא מתמידה ומשמעותית. לכן, מצב שבו אנשים יעבדו חמישים שנה או יותר עשוי להיות די נפוץ. גופים מסוימים מאפשרים צבירה שנתית גבוהה יותר, מה שמאפשר לעובדים בהם להגיע מהר יחסית לפנסיה משמעותית.

 

האם יש קשר בין הפנסיה לקצבת הזקנה?

אם אדם יצא לגמלאות ומקבל רק פנסיה וקצבת ביטוח לאומי, הוא יקבל את מלוא קצבת הביטוח הלאומי. זאת, משום שהפנסיה לא נלקחת בחשבון בחישוב ההכנסה החודשית של העובד לצורך ביטוח לאומי. ואולם מי שהגיע לגיל הפרישה אבל עדיין ממשיך לעבוד, יכול לקבל את קצבת הזקנה רק אם ההכנסה החודשית שלו אינה עולה על הסכום שנקבע לצורך כך על ידי הביטוח הלאומי.

לפיכך עובדים רבים עושים את החישוב הזה, ומגיעים בדיוק לשכר שאינו פוגע בקצבת הזקנה שלהם. ואולם בגיל 70 אין יותר מגבלות על ההכנסה, והמבוטח בביטוח לאומי יקבל את הקצבה בלי קשר לגובה ההכנסה החודשית שלו, אם הוא עדיין עובד ומקבל שכר.

 

האם החוק מאפשר גם לעבוד וגם לקבל קצבת זקנה?

כאמור לעיל, אפשר לעבוד ולקבל קצבת זקנה, אם השכר מהעבודה איננו עולה על השכר שנקבע לצורך כך מעת לעת. למרבה הצער, רבים מהאזרחים בישראל נאלצים להמשיך לעבוד, משום שלא חסכו בקרן הפנסיה בתקופה שחיסכון פנסיוני היה עדיין עניין של בחירה. נכון להיום, חיסכון פנסיוני הוא חובה, והתקווה היא שבתוך עשור יוכל כל חוסך לקבל קצבת פנסיה משמעותית, בנוסף לקצבת הביטוח הלאומי. 

 

האם יש דרכים נוספות להגדיל את ההכנסות בגיל הפרישה?

קצבת הפנסיה, הביטוח הלאומי וכן שכר עבודה, הן הדרכים המוכרות והידועות לייצר הכנסה בגיל הפנסיה. ואולם לאחרונה נפתח מסלול חדש, שנקרא קופת גמל להשקעה. מדובר בחיסכון או בהפקדה חד פעמית לקופת הגמל, שאפשר למשוך אותה בצורת פנסיה.

החיסכון הזה הוא משמעותי, בעיקר בתקופה שבה הריבית על פיקדונות היא אפסית וגם תוכניות החיסכון אינן אטרקטיביות כי הן לא נזילות. מנגד, השקעה בשוק ההון היא מסוכנת ועלולה לגרום להפסדים. מי שעומדים לרשותו סכומי כסף כל שהם אשר שוכבים בפיקדון ואינם נושאים ריבית, יכול להשקיע אותם באחת מקופות הגמל כאמור. הקופות מנוהלות בצורה מקצועית ונושאות בדרך כלל רווחים צנועים אבל יפים.

היתרון הגדול לחוסכים הוא שהרווחים האלה פטורים ממס, מה שמעניק לחוסך יתרון עצום ויוצר עבורו מקור הכנסה קבוע. בנוסף, קרנות כאלה שייכות לחוסך, והוא יכול להעביר בירושה את הכספים שנותרו בהן לאחר מותו, אם נותרו. למען הסר ספק – לא מדובר בחיסכון פנסיוני נוסף, אלא בחיסכון נושא ריבית ורווחים, שנשאר ברשות החוסך לאורך כל התקופה.  

 

אילו זכויות נוספות עומדות לזכות הפנסיונרים במדינת ישראל?

בשורות לעיל עסקנו בעיקר בנושאים פיננסיים, שהם הדבר החשוב ביותר שמטריד כל פנסיונר, ובצדק. בין אם נרצה בכך ובין אם לאו, הירידה בהכנסות עם הפרישה לגמלאות עלולה להיות משמעותית ויש צורך להיערך אליה מראש.

אבל מעבר לנושא הזה יש, כאמור, זכויות נוספות לכל פנסיונר. לרוב, הזכויות הללו נוגעות להנחות בתשלומים שונים, המפחיתים את ההוצאות הקבועות של הפנסיונר. עם ההנחות הללו ניתן למנות הנחות בנסיעות בתחבורה ציבורית וכן בתשלומים שונים לרשויות המקומיות.

בנוסף, זכאי כל פנסיונר למגוון רחב של הטבות והנחות בתחומים שונים, כולל אפשרות לפיתוח אישי והשכלה בתשלום מינימלי או ללא תשלום כלל. כל רשות מקומית מטפחת את אוכלוסיית הגיל השלישי, הן מטעמים אידיאולוגיים והן משום שמדובר בדרך כלל באוכלוסייה מבוססת  שבדרכה שלה תורת תרומה משמעותית לכלכלה.

 

מהי הכנה לפרישה ולמה זה כל כך חשוב?

אחד המושגים שכל פנסיונר לעתיד לומד להכיר, הוא המושג "הכנה לפרישה". ארגוני עובדים, מקומות עבודה ויועצים פרטיים, מציעים למי שאמור לפרוש בקרוב קורסים של הכנה לפרישה. האמת היא, שגם אם לא היו קורסים מאורגנים, היה חייב כל אדם להתכונן לפרישה.

היתרון של הקורסים הוא התהליך המוסדר והברור של ההכנה. היערכות לפרישה יש בה ממד נפשי, מעורב עם ממד פיננסי. בקורסים אלו, מקבלים הפנסיונרים לעתיד, כלים ועצות שונות שעשויות להשפיע על מצבם הפיננסי והאישי לטובה.

מומלץ מאוד לכל מי שעומד לפרוש לגמלאות בתקופה הקרובה, לצאת לקורס כזה. גם אם כל התכנים שהקורס מציע ידועים לכאורה למשתתף, עדיין הצורה שבה הם מועברים יכולה לעשות סדר במחשבות ולמנוע אובדן הכנסה או אי מיצוי של הטבות שיכולות לעזור לפנסיונר. 

 

כיצד התייעצות עם עורך דין מסייעת ליציאה מסודרת לפנסיה?

אף שהיציאה לגמלאות אמורה להתנהל בצורה חלקה, לעיתים קורה, למרבה הצער, שאנשים מגלים רק זמן קצר לפני היציאה לגמלאות, בעיות שונות בדרך לפרישה שקטה. אחת הדרכים למנוע מראש בעיות היא להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הפנסיה.

עורך דין כזה יכול לבדוק את החיסכון הפנסיוני ולייעץ לפנסיונר לעתיד באשר לזכויות שלו. לא אחת מתעוררות מחלוקות בין החוסך בקרן הפנסיה לבין הקרן עצמה, באשר לזכויות שלו.

אחרי עשרות שנים, מצער לגלות שהזכויות הן הרבה פחות ממה שהחוסך קיווה לו. לעיתים התקוות של החוסך אינן, ולא היו מעולם, מעוגנות במציאות. אבל יש מקרים שבהם קרן הפנסיה עשתה בחיסכון הפנסיוני פעולות שפגעו בחוסך, בלי אישורו וללא ידיעתו. 

עורך דין יכול לסייע לפורש בתיקון המעוות ובקבלת מלוא הזכויות המגיעות לאדם שכל חייו עבד למען הרגע הזה. דוגמה אחת מיני רבות, היא השקעת חלק ניכר מכספי החיסכון במניות בסיכון גבוה, גם בגילאים שבהם החיסכון הפנסיוני אמור להיות מושקע בצורה סולידית.

זאת, לעיתים, ללא רשות החוסך ויש מקרים שהדבר נעשה אפילו בניגוד לבקשה מפרשת שלו. זהו רק מקרה אחד מיני רבים, אבל הוא יכול להמחיש את החשיבות של הסתייעות בעורך דין כחלק מהליך מסודר לקראת הפרישה לגמלאות. עורך דין מומחה יכול לסייע גם במקרים שבהם מתעוררות מחלוקות אחרות עם מקום העבודה, עם ביטוח לאומי וכל מחלוקת אחרת בהקשר לתהליך הפרישה. 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד.

המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה. 

 

It seems we can't find what you're looking for.
עורך דין דיני עבודה איתי אדרת
עו"ד דיני עבודה איתי אדרת - זמין לייעוץ
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
או השאירו פרטים בטופס: