ערעור החלטה ועדה רפואית

עורכת דין ענבל תמם
עו"ד דיני עבודה ענבל תמם - זמינה לייעוץ

מדינת ישראל מעניקה לאזרחים ולתושבי הקבע המתגוררים בתוך גבולותיה, מגוון רחב של זכויות חברתיות וכן מטריה רחבה של זכויות סוציאליות וביטחון סוציאלי. משמעות הדבר היא שכל מי שמתמודד עם בעיות רפואיות, בעיות  נפשיות ועוד קשת רחבה של בעיות שיש להן גוון סוציאלי והשפעה על היכולת שלו להתפרנס בכבוד, יכול להגיש תביעה ולבקש  סעד כלכלי ופיננסי וכן זכויות רבות אחרות באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

עם זאת, עקב ריבוי המשימות של המוסד לביטוח לאומי ומפאת המספר הגדול של תביעות המוגש לו מדי שנה, פיתחו אנשי המקצוע של המוסד החשוב הזה אמצעים ותהליכים לבחינה מסודרת של התביעות. אחד המכשירים העומדים לרשות הממונים על האישור או הדחייה של תביעות שעיקרן תביעות כספיות על רקע בעיות רפואיות או נפשיות, הינן הוועדות הרפואיות.

הוועדות הללו הן המסננת של הביטוח הלאומי, המסייעות לו לממש את זכותם של מי שאכן נמצאו זכאים לקבלת זכויות שונות, לרבות קצבאות, ולדחות את הבקשה של מי שנמצאו בלתי זכאים מסיבות שונות, או שהזכאות שלהם איננה מצדיקה את התביעות הכספיות שלהם. 

למרבה המזל, גם מי שבקשתו נדחתה מכל סיבה שהיא, רשאי להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית שעסקה בעניינו. עם זאת חשוב לציין כי הערעור ידון אך ורק בבקשה כפי שהוגשה, ולא במסמכים חדשים או בראיות חדשות.

אם נמצאו כאלה, יש להגיש בקשה מחודשת ולא בקשה לערעור. מדובר, אם כן, בנושא מורכב, שכל מי שמתעתד להגיש תביעה כל שהיא למוסד לביטוח לאומי, חייב להכיר על בוריו. לכן בשורות להלן נדון בעניין החשוב והמשמעותי הזה בהרחבה.

 

המוסד לביטוח לאומי – מה זה בעצם?

ראשיתו של המוסד לביטוח לאומי בחוק שהתקבל בכנסת ישראל בשנת 1953. בחסות החוק הזה החל המוסד הכל כך חשוב הזה לפעול במדינת ישראל. בשנת 1995 התקבל חוק הביטוח הלאומי החדש, שעל פיו ובהתאם לו מתנהלת כל הפעילות של המוסד לביטוח לאומי בישראל כיום. תפקידו של המוסד לביטוח לאומי, הוא לדאוג שאף אזרח או תושב מדינת ישראל, לא יישאר מאחור ולא יהיה במצב שלא יעמדו לרשותו אמצעי קיום, ולו המינימאליים ביותר.

זאת, בנוסף להטבות נוספות המאושרות מעת לעת, והמאפשרות לשפר את איכות החיים של אנשים שהגורל התאכזר אליהם, או שהגיעו לגיל שבו הם זקוקים לתמיכת המוסד או מכל סיבה אחרת. ההיגיון העומד מאחורי היוזמה הברוכה הזאת, הוא שכלל האזרחים במדינת ישראל או תושבי קבע או אחרים העובדים בתחומה ומייצרים הכנסה, יממן את המיעוט אשר נזקק לתמיכה כספית וסעד כלכלי.

למעשה המוסד לביטוח לטומי הוא חברת ביטוח עם זיקה חברתית עמוקה. ואכן, חלק משמעותי מתקציב הביטוח הלאומי, מגיע מן הניכויים לטובת הביטוח הלאומי משכרו של כל עובד שכיר ומהעברה של סכומים משלימים עבור כל עובד מצד המעסיקים. בנוסף, הפעילות הברוכה של הביטוח הלאומי ממומנת גם באמצעות תקציב המדינה.

 

באילו תחומים עוסק המוסד לביטוח לאומי?

מגוון התחומים שבהם עוסק המוסד לביטוח לאומי הוא רחב מאוד. הביטוח הלאומי משלם קצבאות נכות לילדים ומבוגרים שיש להם מגבלות גופניות או נפשיות, המונעות מהם את הזכות הבסיסית לעבוד ולהתפרנס בכוחות עצמם. זאת, בניגוד לזכות כפי שהיא עומדת לכל אדם שהוא שלם בגופו ובנפשו. 

סוג אחר של קצבאות הוא קצבאות לנפגעי פעולות איבה, קצבאות נכות לילדים וכן קצבאות המשולמות לנפגעי תאונות עבודה. בנוסף, אחראי המוסד לביטוח לאומי גם לתשלום דמי אבטלה לעובדים אשר איבדו את מקום העבודה שלהם או הנמצאים בחופשה ללא תשלום (חל"ת).

המוסד הזה גם אחראי להעברת קצבאות הילדים המשולמות על פי חוק לכל אזרח ותושב מבוטח שיש לו ילדים עד גיל 18. בנוסף, משלם הביטוח הלאומי מדי חודש, קצבאות זקנה לאזרחים ותושבים שהגיעו לגיל פרישה – שישים ושבע שנים לגברים, ושישים ושתיים שנים לנשים. הקצבה משולמת למרבית האזרחים הוותיקים, ובתנאי שהכנסתם אינה עוברת רף אשר נקבע מעת לעת. 

מעבר לנושא של תשלום קצבאות, הביטוח הלאומי באמצעות הוועדות הרפואיות שלו, קובע אחוזי נכות המקנים למי שזכאי להם הטבות נוספות, כגון פטור חלקי או מלא ממס הכנסה וזכות לרכישת רכבים ללא מס וכן זכויות אחרות, הנגזרות מעצם ההכרה שלהם כנכים. בנוסף, משולמות עוד קצבאות, לקבוצות אוכלוסיה שונות, כגון ניצולי שואה.

  

מהם השלבים בהגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי בדרך לקבלת קצבה?

בשלב הראשון, חשוב לאסוף את כל המסמכים הנוגעים למצבו הרפואי  או הנפשי של מגיש התביעה. ככל שהמסמכים מפורטים יותר ועדכניים יותר, כך התקפות שלהם גבוהה יותר. עם זאת, יש מקרים שבהם גם מסמכים רפואיים ישנים יכולים לשמש עדות למצבו של התובע, או של האדם שבשמו מוגשת התביעה, לאורך שנים.

עם המסמכים הללו ניתן למנות תוצאות של בדיקות, מסמכים המעידים על ניתוחים וטיפולים שהתובע מקבל, חוות דעת של רופאים ועוד. תובע המיוצג על ידי עורך דין, יכול להעניק לו הרשאה לרכז את כל המסמכים הרפואיים הנדרשים בשמו. 

בשלב הבא של הגשת התביעה יש למלא בקשה לתביעת נכות ולצרף אליה את כל המסמכים הקיימים. אם יש מסמכים ספציפיים הנדרשים בטופס הבקשה, יש לדאוג להשיג אותם. חשוב למלא את כל הטפסים בצורה מדויקת ונאותה. זה המקום לציין שכל טעות, שגיאה או פרט חסר, עלולים לעכב את ההתקדמות לקראת השגת הקצבה הנדרשת או התמיכה.

ההמלצה החד משמעית כאן היא להסתייע בעורך דין, שינווט את התביעה וידאג לכך שהיא תוגש בצורה מסודרת ועל פי הכללים. כך אפשר לחסוך זמן יקר ולוודא שההתקדמות לקראת אישור התביעה תהיה מהירה. עם זאת, חשוב לציין גם שבסניפי הביטוח הלאומי ניתן להסתייע חינם באנשים שזה בדיוק התפקיד שלהם – לסייע בהגשת תביעות ובמילוי טפסים.

 

מה בודקת הוועדה הרפואית ומהי החשיבות שלה?

לאחר שהוגשו הטפסים, השלב הבא הוא הוועדה הרפואית, שהיא למעשה השלב המכריע באישור או בדחיית התביעה. הוועדה הרפואית מורכבת מרופא מומחה אחד או יותר, הבודק את התובע ורושם את ממצאי הבדיקה. לשם כך הוא מסתייע גם במסמכים שהוגשו עם בקשת התביעה.

אם התובע מגיש בקשה בגין יותר מליקוי או פגיעה אחת, יכול להיות שהוועדה תכלול יותר מרופא אחד, או שתהיה יותר מוועדה רפואית אחת. את הממצאים שלו, הרופא הבודק רושם ומעביר את חוות הדעת שלו לרופא מוסמך. הרופא הזה מתרגם את הממצאים של הוועדה הרפואית לאחוזי נכות. לשם כך הרופא כאמור מסתייע בספר המבחנים של המוסד לביטוח לאומי.

 

דחיית תביעה והגשת ערעור על החלטת הוועדה הרפואית

קיימים לא מעט מקרים, שבהם מחליטה הוועדה הרפואית לדחות את התביעה של מבקש הקצבה לחלוטין, או לאשר אחוזי נכות נמוכים מהמצופה. במקרים כאלה, יש צורך להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית. הערעור יוגש לועדת הערר של המוסד לביטוח לאומי.

הערעור יכול להיות על קביעת הוועדה באופן כללי, על אחוזי הנכות או על החלטת פקיד התביעה על אי הכושר של התובע. ועדת העררים תדון בבקשת התובע ותנקוט כל אמצעי על מנת לוודא שההחלטה שלה תהיה שקולה וצודקת. גם בקשת הערעור, כדאי שתתבצע תוך קבלת סיוע של עורך דין מקצועי המכיר את הנושא ומתמצא בו.

 

מה חשוב לדעת על הגשת ערעור לבית המשפט על החלטת הועדה הרפואית

אם גם ועדת הערר של המוסד לביטוח לאומי דחתה את הבקשה באופן מלא או חלקי, עומדת לזכות התובע האפשרות להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה. הבקשה חייבת להיות מוגשת לבית הדין לעבודה הסמוך למקום מגוריו של מגיש התביעה או של מי שהתביעה הוגשה בשמו. הבקשה חייבת להיות מוגשת לבית הדין לעבודה בתוך שישים ימים ממועד הדחייה של התביעה על ידי ועדת הערר של המוסד לביטוח לאומי.

חשוב ואפילו מומלץ להסתייע גם כאן בעורך דין מנוסה המכיר את הנושא על בוריו, ויודע איך להגיש את הבקשה בצורה מסודרת, ברורה וכזאת שתעניק לתובע את הסיכוי הטוב ביותר לקבל אישור לתביעה שלו מהמוסד לביטוח לאומי. מי שאינו יכול לממן את שירותיו של עורך דין מקצועי ומיומן, יכול לבקש סיוע משפטי מלשכת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים. חשוב לציין שהסיוע הזה ניתן גם הוא על ידי אנשי מקצוע, והוא חינמי.

עם זאת, חשוב לדעת שהערעור על החלטת ועדת הערר של המוסד לביטוח לאומי, יכול להיות רק בגין סוגיה משפטית. המשמעות היא שלמערער אין זכות להעלות טענות חדשות או לצרף מסמכים חדשים הנוגעים לתביעה שלא נכללו בתביעה המקורית.

הערעור מתייחס אך ורק להחלטת הוועדה, המבוססת על המסמכים והראיות למצבו הרפואי והנפשי של התובע שהונחו בפניה. כל דיון אחר הוא למעשה פתיחה מחדש של התיק, או כרוך למעשה בהגשת תביעה חדשה לחלוטין.

 

למה חשוב להסתייע בעורך דין בהליכי ערעור על החלטת הועדה הרפואית?

אחת הטעויות שעושים רבים מאלה המגישים תביעות בנושאים שונים למוסד לביטוח לאומי, היא הנטייה שלהם להגיש את הבקשה בכוחות עצמם וללא כל סיוע חיצוני. על פניו, האפשרות למלא בצורה נכונה ומדויקת את הטפסים השונים הנדרשים לצורך הגשת התביעה נראית קלילה ופשוטה למדי.

כל מה שנדרש, לכאורה, הוא למלא את הטפסים ולצרף אליהם מסמכים רפואיים. עם זאת, בדיוק במקום הזה נופלות לעתים טעויות מצערות: מילוי לא נכון של הטפסים, סעיפים שונים שממלא הטופס לא התייחס אליהם, או העדר מסמכים הפוגע בסיכויי ההצלחה של התביעה – כל אחד מאלה עלול לגרום לכך שהתביעה תתעכב או אפילו תידחה על הסף. 

אולם כאשר עינו הפקוחה של עורך דין מיומן ומנוסה שוזפת את הטפסים הללו ואת המסמכים הנלווים, הוא יודע להצביע על מה שחסר ועל הדרכים האפשריות להגיע למסמכים חסרים.

ככל שמילוי הטפסים מסתיים מוקדם יותר, כך  תתקיים הוועדה הרפואית במועד מוקדם יותר ותיסלל הדרך לאישור התביעה, או למעבר לשלב הבא אם היא תידחה. עורך דין מנוסה יכול לתת הערכה מושכלת באשר לסיכויי התביעה להתקבל, כבר בשלב הראשוני של איסוף המסמכים הרפואיים והגשת התביעה.

 

ליווי של עורך דין בשלבי התביעה השונים – מה הוא כולל?

עורך הדין שנבחר על ידי התובע, מלווה אותו כאמור, לאורך כל הדרך, מרגע יצירת הקשר ועד לסיום המוצלח של התביעה. בדרך כלל, יערוך עורך הדין תחקור קצר לתובע על מנת לעמוד בקווים כלליים על האפשרויות של התובע להשיג קצבה או הטבות מהמוסד לביטוח לאומי. אם האפשרות להשגת תוצאה חיובית היא ריאלית, אזי ימשיך עורך הדין את התהליך וילווה את התובע. עם זאת, יש מקרים שבהם העצה של עורך הדין תהיה להימנע מלהתחיל את התהליך כיוון שסיכויי ההצלחה שלו הם נמוכים.

זה לא אומר שהתובע לא רשאי להמשיך בכוחות עצמו, אבל זה אומר שעורך הדין, עם כל הניסיון והידע שלו, מטיל ספק באפשרות של התובע לזכות בתביעה. אם עורך הדין החליט שאכן יש סיכוי לתובע לממש את הזכויות שלו, הוא ילווה את התובע לאורך כל הדרך, תוך מתן עצה ותמיכה וייצוג שלו מול הרשויות השונות במקרה הצורך. 

 

למה חשוב כל כך להסתייע בעורך דין מול המוסד לביטוח לאומי?

המוסד לביטוח לאומי הוא, כפי שכבר נאמר לעיל, המוסד האחראי על מיצוי הזכויות של אנשים שיש להם בעיות רפואיות ואחרות מילדות, או כתוצאה מתאונה או מחלה. עם זאת, למוסד הזה מוגשות מדי שנה מאות אלפי תביעות. למרבה הצער, חלק גדול מהתביעות הללו מופרכות וחלקן נדחה לאחר בדיקה.

אמנם מרבית התביעות שנדחות הן תביעות מופרכות או כאלה שהוגשו בתקווה שיתקבלו, אפילו בטעות. אבל למרות הרצון הטוב של עובדי המוסד לביטוח לאומי, קורה לא אחת שגם תביעות מוצדקות לחלוטין נדחות.

ואולם ככל שהגשת התביעה מלווה בידי איש מקצוע, שבמקרה שלנו הוא עורך דין מיומן המתמחה בתחום ומכיר היטב את אופן ההתנהלות של המוסד לביטוח לאומי, הסיכויים של תביעה כזאת להצליח הם גדולים יותר מצד אחד, והסיכויים שלה להידחות בגלל טעות הם קטנים יותר מצד שני.

עצם העובדה שהתביעה מלווה בידי עורך דין מיומן, מרמזת על כך שהוא בדק את התביעה ווידא שלכל הפחות יש הצדקה לכאורה להגיש אותה. לפיכך לא ימהרו הממונים על הנושא במוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעה, אלא אחרי בדיקה מדוקדקת.

 

איך בוחרים עורך דין מיומן לצורך ערעור על החלטת ועדה רפואית? 

בראש ובראשונה, כשבאים לבחור עורך דין שיסייע בהגשת תביעה, חשוב לבדוק מהו הניסיון של עורך הדין ומה מידת ההצלחה שלו. בנוסף, חשוב שבין מגיש התביעה לבין עורך הדין תהיה כימיה ותהיה הבנה הדדית. מאוד קשה לעבוד עם איש מקצוע מלווה, ויהיה טוב ככל שיהיה, בהעדר כימיה והבנה הדדית.

אחרי הכל, מבחינת התובע מדובר בתביעה שעשויה להשפיע בצורה משמעותית על המשך מהלך החיים שלו. עורך הדין הנבחר ידע להסביר למגיש התביעה את המסלול המדויק שעליו לעבור, מבלי להתעלם גם מהקשיים הצפויים ומהמהמורות השונות שעלולות להתגלות בדרך להצלחה. ככל שההסבר יהיה הוגן יותר וככל שעורך הדין יהיה גלוי יותר בכל מה שקשור לסיכונים – אבל מנגד גם לסיכויים של התובע להצליח במהלך, כך יגבר האמון של התובע.

 

ערעור החלטה ועדה רפואית

המוסד לביטוח לאומי מפעיל ועדה רפואית, המוסמכת לפסוק האם אדם אשר הוכר בתור נפגע עבודה בעקבות מחלת מקצוע או תאונת עבודה שאירעה במסגרת עבודתו או בעקבותיה, הותירה בעובד נכות צמיתה או זמנית.

גם את דרגת הנכות שספג העובד, מוסמכת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לפסוק. למרבה הצער, נפגעי עבודה רבים בישראל חשים לעתים שנעשה להם עוול, כאשר תביעתם להכרה באחוזי נכות מול המוסד לביטוח לאומי נדחית על הסף, או מתקבלת באופן חלקי בלבד, בנסיבות שאינן מוצדקות בעיניהם.

למרבה המזל, ניתן להגיש ערעור על ההחלטה שנתקבלה בוועדה הרפואית, באמצעות הוועדה הרפואית לעררים מטעם המוסד לביטוח לאומי. זהו הנושא בו יעסוק המדריך שלפניכם.

 

מי יושב בוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי?

בוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, פוגש נפגע העבודה רופא מומחה או שניים, העוסקים בתחום הרפואי הנוגע לפגיעת העבודה שבגינה תובע העובד קבלת פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי.

רופאים מומחים אלו ידועים גם בתור "פוסקים רפואיים", ובנוסף אליהם מכהן בוועדה הרפואית גם מזכיר הישיבה, שפועל על תקן רשם מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר אמון על תיעוד טענותיו של המבוטח לצד פרוטוקול הוועדה הרפואית, ובמקביל – אחראי גם לכך שזכויותיו של התובע ישמרו בהליך. 

 

כיצד מתקבלת החלטת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי?

לאחר שהמבוטח מגיש למוסד לביטוח לאומי את בקשתו להכרה באחוזי הנכות שלו מעבודה, הוא נדרש להופיע בפני הוועדה הרפואית של המוסד, האחראית להכריע בדבר קבלת או דחיית הבקשה הוועדה הרפואית כוללת כאמור, רופא מומחה יחיד או יותר, שבודק את העובד ואת מסמכי הבקשה שהגיש, ומתעד את ממצאי הבדיקה, מסקנותיו וחוות דעתו.

במידה והבקשה להכרה בנכות מעבודה מתייחסת לפגיעות מרובות, עשויה הוועדה הרפואית לכלול יותר מרופא מומחה אחד, ובמקרים מסוימים – עשוי המבוטח להידרש להופיע בפני וועדה רפואית נוספת.

בשלב הבא, ממצאי הרופא או הרופאים המומחים המייצגים את המוסד לביטוח לאומי, עוברים לידיו של רופא מוסמך שאחראי לפסוק את שיעור אחוזי הנכות שיקבעו לנפגע העבודה, על פי מסקנות הוועדה הרפואית. בקביעת אחוזי הנכות, נעשה שימוש בספר המבחנים לנכות כללית ונפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי.  

 

מה עושים במקרה של דחיית הבקשה או קביעת אחוזי נכות נמוכים מהמצופה?

כאשר הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי דוחה על הסף את הבקשה של המבוטח להכרה באחוזי נכות, או מאשרת לו אחוזי נכות נמוכים מכפי שציפה, מגיע המועד להגיש ערעור על ההחלטה של הועדה הרפואית. את הערר הנ"ל יש להגיש לידי ועדת הערעורים של המוסד לביטוח לאומי באופן שיוסבר בהמשך. 

 

באיזו עילה רשאי עובד לערער על החלטת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי?

הגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית, יכולה להתבצע כנגד החלטת הוועדה בכללותה (קרי דחיית תביעת הנכות של המבוטח), בנוגע לקביעת נכות חלקית במקום נכות מלאה, בגין אחוזי הנכות הנמוכים שנפסקו לתובע, או ביחס למועד תחילת נכות מאוחר מדי שהוגדר לנפגע העבודה. אולם חשוב לציין בהקשר זה, כי גם למוסד לביטוח לאומי עצמו, שמורה הזכות לערער על החלטת הוועדה הרפואית, כפי שנסביר בהמשך.

 

באילו נסיבות ערעור על החלטת הוועדה רפואית מוגש מטעם המוסד לביטוח לאומי?

ישנם מצבים שבהם רופא הביטוח הלאומי סבור כי ההחלטה אליה הגיעה הוועדה הרפואית אינה מוצדקת. במצבים מסוג זה, עשוי המוסד לביטוח לאומי להגיש ערר על החלטתה של הוועדה, גם אם מדובר בערעור שהוא דווקא לטובת המבוטח, למשל:

  1. במקרה בו נקבע למבוטח שיעור נכות שאינו בהתאם לסעיפים בספר המבחנים לנכות כללית ונפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי.
  2. במצב שבו הוועדה הרפואית עסקה בפגיעות שאינן נוגעות לפציעת העבודה או תאונת העבודה של המבוטח.
  3. ככל שממצאי הוועדה הרפואית עשויים להצדיק קביעת אחוז נכות גבוה או נמוך מכפי שנפסק לעובד מטעם הוועדה הרפואית. 

 

איך מגישים למוסד לביטוח לאומי ערעור על החלטת ועדה רפואית?

במידה ואתם סבורים כי החלטת הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, עשתה עמכם עוול, אתם רשאים, כאמור, להגיש ערעור על ההחלטה, ולהציג בו את טיעוניכם. את כתב הערר יש להגיש בכתב לסניף המוסד לביטוח לאומי באזור מגוריכם.

שימו לב: ערעור שלא יכללו בו נימוקים, יזכו אתכם במכתב מהמוסד לביטוח לאומי שבו יצויין המועד האחרון בו תוכלו להגיש את נימוקיכם לעניין הערעור. עם זאת, אין פירוש הדבר כי ערעור שאינו כולל נימוקים מפורטים בהכרח לא יתקבל.

 

מהו חלון הזמנים להגשת ערעור על החלטת הוועדה הרפואית?

את הערעור שלכם תוכלו להגיש בתוך חודש (30 ימים) מן המועד בו נמסרה לכם הודעת המוסד לביטוח לאומי בנוגע להחלטה של הוועדה הרפואית בעניינכם. עם זאת, את הנימוקים הנלווים לערעור תוכלו להגיש גם בנפרד, בתוך עד 60 ימים ממועד קבלת ההודעה ובה החלטת הוועדה.

 

מתי ייערך הדיון בערעור שהגשתי והאם אדרש להיות נוכח בו?

הוועדה הרפואית לערעורים לרוב נוהגת לערוך דיון בערר שהוגש לה, בתוך פרק זמן שנע בין 60 ימים לבין 90 ימים ממועד הגשת הערעור של התובע. חשוב לציין כי התובע נדרש להיות נוכח בעת הדיון בערעור שהגיש לוועדה הרפואית לעררים.

אף שניתן לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי המטפל בבקשת הערעור שלכם, בבקשה שלא לחייב אתכם להיות נוכחים בדיון בערר, אנו ממליצים שלא להיעדר ממנה. ישנה חשיבות רבה לנוכחותו של המערער בדיון בעניין הערעור שהגיש.

יתרה מכך, ייטיב לעשות מי שיגיע לדיון של הוועדה לעררים בליווי של עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי עבודה.

 

מה קורה במסגרת הדיון בערעור על החלטת הוועדה הרפואית?

להלן השלבים המתקיימים בדרך כלל בדיון ערר על החלטת ועדה רפואית:

  1. בשלב התכנסות התובע וחברי הוועדה, מזכיר הועדה מציג את חברי הוועדה ואת תחום מומחיותם.
  2. בשלב הבא, מגיש הערעור נדרש לשטוח את נימוקיו להגשת הערעור בפני הנוכחים.
  3. בחלק מן המקרים, המבוטח מתבקש לעבור בדיקה פיזית על פי החלטתו של רופא הוועדה.
  4. במידה ובדיקה גופנית אינה נדרשת, החלטת הוועדה נשענת על הרשומות הרפואיות בתיק הרפואי של המבוטח.

 

מהן התוצאות האפשריות של הגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית?

וועדת העררים רשאית לפסוק לנפגע עבודה שהגיש ערעור על החלטת וועדה רפואית, שיעור נכות גבוה או נמוך מזה שנקבע לו מטעמה של הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, ואף לאשר או לבטל כליל את ההכרה באחוזי נכות כלשהם. 

 

מה חשוב להביא בחשבון כשמגישים ערעור על החלטת ועדה רפואית?

היות ועדת העררים למעשה בודקת מן היסוד את המצב של התובע, פירוש הדבר הינו כי היא ייתכן גם תרחיש שבו הערעור יוביל דווקא להקטנה נוספת של  שיעור הנכות שנפסק לנפגע העבודה.

ניתן לומר, אם כן, שלא כל ערעור מסתכם בהכרח בשיפור מצבו של התובע. עם זאת, למבוטח, ככל שהוא נוכח בדיון של ועדת הערר, שמורה הזכות לבטל את הערעור שהגיש על מנת לשמור על שיעור הנכות שנקבע לו במקור. במידה והתובע אינו נוכח, הוועדה תקפיא את הדיון ותשלח לו התראה על אפשרות להפחתה בשיעור הנכות שנקבע לו.

בתרחיש כזה, יוכל המבוטח לשלוח למוסד לביטוח לאומי בקשה למשיכת הערעור שלו ושמירה על זכויותיו הקיימות.

 

האם ניתן להגיש ערעור גם כנגד ההחלטה של ועדת הערר?

כן. גם המבוטח וגם המוסד לביטוח לאומי, רשאים להגיש לבית הדין האזורי לעבודה ערעור על החלטת ועדת העררים, בתוך פרק זמן של 60 ימים ממועד קבלת החלטת וועדת העררים בכתב.

עם זאת, ניתן לערער על היבטים משפטיים בלבד בהחלטתה של הוועדה ולא על שיקולים רפואיים. מידה ויש צורך לערער גם על פסק הדין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה, אפשר לעשות זאת מול בית הדין הארצי לעבודה.

 

ערעור על החלטת ועדה רפואית מבצעים בעזרת עורך דין בלבד

לאור העובדה שערעור על החלטת ועדה רפואית יכול להסתיים גם באופן שאינו משרת בהכרח את האינטרסים של העובד, חשוב מאוד "להקדים תרופה למכה", ולהתייעץ מבעוד מועד עם עורך דין המתמחה בהתנהלות מול ועדות רפואיות במוסד לביטוח לאומי.

 

איזה סיוע מספק עורך דין בתביעות מול ביטוח לאומי?

אם יש לך צורך בהגשת תביעה לקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, כדאי ליצור קשר כבר כעת עם עורך דין מיומן שילווה אותך לאורך כל הדרך – החל משלב הכנת התביעה, דרך איסוף המסמכים הרפואיים השונים ומילוי הטפסים לצורך הגשת הבקשה, וכלה בשלבים המתקדמים יותר.

זאת, כולל ועדות רפואיות או הגשת ערר אם עולה הצורך בכך בהמשך הדרך. ככל שעורך הדין המלווה הוא מיומן ומנוסה יותר, כך הסיכויים להצלחה בתביעה גבוהים יותר.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד.

המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה. 

ערעור החלטת ועדה רפואית – ניידות

המוסד לביטוח לאומי מציע קצבת ניידות ושלל הטבות שונות למבוטחים אשר אובחנו בתור מי שמתמודדים עם ליקוי בריאותי בגפיים התחתונות שלהם – ליקוי המגביל את

ערעור החלטת ועדה רפואית – ילד נכה

קצבת ילד נכה היא תשלום חודשי אותו המוסד לביטוח לאומי משלם להורים עבור ילדיהם שאובחנו כילדים בעלי צרכים מיוחדים. מטרתה של קצבה זו הינה לתמוך

ערעור החלטת ועדה רפואית – שירותים מיוחדים

אנשים הנדרשים לסיוע מיוחד בביצוע פעולות יומיומיות, כגון רחצה, לבישת בגדים, אכילה וכדומה, עשויים להיות זכאים לקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, שנקראת קצבת שירותים מיוחדים.