התפטרות ופיטורים

סיום יחסי עובד מעביד הוא אחד הדברים היותר קשים ולעיתים גם מורכבים לביצוע. זאת, בעיקר מפאת ההיבט הנפשי שעלול להתלוות לנושא. ככל שתקופת העבודה של המתפטר או המפוטר במקום העבודה שאותו הוא עוזב תהיה ארוכה יותר, כך העזיבה תהיה קשה יותר. פסיכולוגים רבים משווים את התגובה המאפיינת חלק גדול מן המפוטרים לאובדן המשרה שלהם, לתגובה המאפיינת אובדן של אדם קרוב, ולא בכדי.

הדבר מעיד בעיקר על החשיבות העצומה של מקום העבודה בחיים של כולנו. אבל לא רק מבחינה נפשית, אלא גם מנקודת המבט החוקית, התפטרות או פיטורים ממקום העבודה אינם עניין של מה בכך. בשורות הבאות נעסוק בהיבטים השונים של סיום היחסים בין העובד לבין המעביד ובהבדל בין פיטורין לבין התפטרות. 

 

סוגיות חשובות לעניין התפטרות ופיטורין

ישנן סוגיות רבות מתחום דיני העבודה אשר עולות לעתים קרובות בהקשר של התפטרות ופיטורין: מה ההבדל העיקרי בין התפטרות העובד מרצונו החופשי לבין פיטורין יזומים של העובד על ידי המעביד? מתי יש צורך במתן הודעה מוקדמת הן בהתפטרות והן בפיטורין? מהן המשמעויות הכספיות של ההתפטרות עבור המתפטר? באילו מקרים המתפטר זכאי לכל התנאים של אדם אשר פוטר מתפקידו בצורה יזומה על ידי המעביד? מתי יכול המעביד לפטר את העובד ללא כל התחשבות בהשלכות של הפיטורין על העובד? מהו שימוע לפני פיטורין? מהם האישורים והטפסים שבהם חייב המעביד לצייד את העובד בתום תקופת ההתקשרות בין הצדדים? מהי התפטרות בעידנא דריתחא? איך יכול עורך דין מנוסה לסייע בהליך פיטורים או התפטרות שקט ויעיל? בכל הסוגיות הללו נעסוק בהרחבה בשורות הבאות.

 

התפטרות, פיטורין וההבדלים ביניהם

לכאורה, הן ההתפטרות והן הפיטורים מסיימים באופן סופי ומוחלט את היחסים בין העובד לבין המעביד. לרוב, סיום ההעסקה מסיים אחת ולתמיד גם את הקשר בין מקום העבודה לבין העובד. זאת למרות שמעת לעת מתרחשים מצבים שבהם עובד חוזר אחרי תקופה מסוימת למקום העבודה הקודם שלו (למשל, בעקבות התפטרות בעידנא דריתחא, שבה נעסוק בהמשך).

עם זאת, ההבדל בין עזיבה יזומה של מקום העבודה, קרי התפטרות, לבין פיטורים שאותם יזם המעסיק, הוא משמעותי. מנגד, יש מקרים שבהם המתפטר יכול לקבל את מלוא הזכויות שלו, למרות שהוא יזם לכאורה את סיום ההעסקה שלו עצמו.

 

התפטרות וקבלת פיצויי פיטורין

אחת ההשלכות המיידיות של התפטרות יזומה של העובד, היא העובדה שבעצם ההתפטרות העובד מאבד לכאורה את הזכות שלו לקבל את פיצויי הפיטורים המגיעים לו. על פי החוק בישראל, עובד שעבד במקום עבודה יותר משנה שלמה אחת, זכאי לקבל פיצויי פיטורין בגובה משכורת חודשית אחת עבור כל שנת עבודה. ואולם המגבלה היא שהמעביד יכול לשלם את הפיצויים אך ורק אם הוא פיטר בעצמו את העובד. אחרת, הפיצויים לא בהכרח ישולמו.

ואולם במקרים רבים, המעביד מעדיף לשלם לעובד את הפיצויים ולא להמשיך ולהחזיק בעובד שאיננו מעוניין להישאר במקום העבודה והוא עלול לעשות את העבודה שלו בחצי לב. גם אם העובד לא יבצע עבירות ולא ייזום פגיעה במקום העבודה, עצם העדר הרצון שלו להגיע לעבודה יוצר בעיה, הן של איכות העבודה והן של מורל ירוד שלו, המשפיע בהכרח על כל הסביבה. 

 

מה בין פיטורין וחובת תשלום מלא של כספי הפיצויים לעובד?

בניגוד להתפטרות יזומה, אם המנהל או הבעלים של מקום העבודה מפטר את העובד, הוא מחויב לשלם לעובד את כל התגמולים המגיעים לו. מדובר כמובן על חלק הפיצויים בהפקדות לפנסיה ועל שחרור כל הכספים שהצטברו לזכות העובד. כיוון שנכון להיום גם חלק הפיצויים מופקד לטובת העובד בקרן הפנסיה ולא מוחזק אצל המעביד, כל מה שהמעביד שפיטר עובד צריך לעשות, הוא לתת לו מכתב המשחרר למעשה את הפיצויים.

 

מתי אפשר להתפטר ובכל זאת ליהנות מתנאים של מפוטר

למרות האמור לעיל, יש כמה וכמה מצבים שבהם גם אדם שעזב ביוזמתו את מקום העבודה, יהיה זכאי לתנאים זהים לאלה של מפוטר. עם התנאים הללו ניתן למנות מעבר מאזור המרכז לפריפריה, או לחילופין מעבר למקום רחוק ממקום העבודה. בנוסף, הרעה בתנאי העבודה וכן הרעה במצב הבריאות של העובד, עשויים להעניק לעובד עילה להתפטרות בתנאים של פיטורים. 

גם אישה לאחר לידה שאופי העבודה דורש ממנה שעות עבודה מרובות, רשאית להתפטר. באותה המידה הדבר נכון, אם מקום העבודה מרוק יותר מארבעים קילומטר מבית המגורים שלה.

 

התפטרות בדין מפוטר בעת העתקת מגורי העובד לפריפריה או למקום מרוחק

באופן עקרוני, מדינת ישראל מעודדת מעבר לפריפריה. לכן זה אך מתבקש לאפשר קבלת פיצויי פיטורין אם המתפטר עובר מאזור המרכז לפריפריה. כך או אחרת, מי שעובר למקום שהמרחק ממנו למקום העבודה עולה של שישים קילומטר, יכול בהחלט להתפטר, וההתפטרות תהיה בדין מפוטר, עם כל ההשלכות הכרוכות בכך. 

 

מתן הודעה מוקדמת לפני פיטורים ולפני התפטרות

בכל מקרה שבו עובד מסיים את עבודתו אצל המעביד, קיים הצורך במתן הודעה מוקדמת. כאשר מעביד מפטר עובד, הוא חייב לתת לעובד הודעה מוקדמת לפני הפיטורים. זאת, על מנת לאפשר לעובד להתארגן ולהכין את עצמו לשינוי. ככל שתקופת העבודה אצל המעביד היתה ארוכה יותר, כך תקופת ההודעה מראש תהיה ארוכה יותר. 

כל מעביד המפטר עובד, חייב לא רק לתת הודעה מוקדמת, אלא גם לאפשר לעובד להמשיך לעבוד עד תום תקופת ההעסקה. במקרים בהם המעביד מוותר על האפשרות הזאת, הוא עדיין יהיה חייב לשלם את שכרו של העובד כאילו עבד, מרגע מסירת מכתב הפיטורים ועד למועד שבו הם ייכנסו לתוקף. אסור למעביד במקרה הזה לעשות שימוש בימי החופשה הצבורים של העובד, אלא הוא חייב לספק לעובד אפשרות לעבוד בפועל.

כל עובד שמתפטר, חייב להודיע על ההתפטרות מראש. גם כאן. אורך התקופה שהעובד יעניק למעביד תלויה בוותק של העובד. יש מקרים בהם המעביד יכול לבקש ארכה נוספת, והעובד רשאי להסכים או לדחות את הבקשה.  

 

המשמעויות הכספיות של ההתפטרות עבור המתפטר

האמת העירומה היא, שאדם שהחליט לסיים באופן יזום את ההעסקה שלו, אבל אין לו סיבות אשר החוק מכיר בהן ככאלה ההופכות אותו למתפטר בדין מפוטר, עלול להפסיד לא מעט. בראש ובראשונה, על פי החוק המעסיק לא חייב לשלם לעובד שהתפטר מרצונו את פיצויי הפיטורים, כולם או חלקם. ככל שסכום הפיצויים גבוה יותר, כך המכשול העומד בפני העובד להתפטרות הוא גבוה יותר. בנוסף, עובד שהתפטר ומעוניין לנצל את זכותו לקבלת דמי אבטלה, עלול לגלות שהוא רשאי לקבל אותם רק בתום תשעים ימים מיום ההתפטרות.

עם זאת, ההתפטרות לא פוגעת באורך תקופת האבטלה המגיעה למתפטר. יש אנשים העושים את החשבון הזה היטב. לדוגמא – אדם לפני פנסיה, המתפטר 11 חודשים לפני תאריך הפרישה. שלושה חודשים הוא אמנם לא מקבל שכר, אבל לאחר מכן הוא יקבל דמי אבטלה במשך שמונה חודשים, ולאחר מכן יקבל פנסיה.

 

איך מתבצעים הליכי התפטרות או פיטורין על פי חוק?

כאשר המעסיק מעוניין להודיע לעובד על פיטורין, ההודעה אינה יכולה להגיע משום מקום. בכל מקום עבודה מסודר, וככל שהעובד המפוטר הוא בעל ותק רב יותר, הליך הפיטורים חייב להיות מסודר. בשלב הראשון, העובד חייב לקבל הודעה מוקדמת לפני פיטורים.

ההודעה חייבת לכלול את הכוונה של המעביד לשקול את המשך ההעסקה של העובד. כמו כן, העובד חייב להיות מוזמן לשימוע, כאשר בהזמנה מפרט המעביד את העילה לפיטורין. ההזמנה חייבת להניח בידי העובד את האפשרות להביא עורך דין או כל אדם אחר מטעמו, לשימוע לפני פיטורין.

בדרך כלל, מי שבפועל נוכח בשימוע הם העובד, נציג ההנהלה, מנהל משאבי אנוש ונציג ארגון העובדים או וועד העובדים. ברוב המכריע של המקרים, ברור מראש ששום דבר לא ישנה את רוע הגזירה. עם זאת, יש מקרים חריגים שבהם הליך הפיטורים אכן הופך למסובך ומורכב.

 

פיטורין על רקע עבירה פלילית של העובד

עובד שהמעביד תפס אותו בקלקלתו בעת ביצוע גניבה או מעילה או עבירה פלילית אחרת, עלול להיות מורחק ממקום העבודה בו ביום שבו התרחשה העבירה. במקרים כאלה, המעסיק רשאי להשעות את העובד לאלתר עד לשימוע.

עם זאת, המעסיק איננו רשאי להימנע מעריכת שימוע או מכל תנאי אחר שעשוי להתלוות להליך הפיטורין. אמנם לכאורה המעסיק יכול להימנע מלשלם פיצויי פיטורים לעובד. עם זאת, הניסיון מלמד שבמרבית המקרים המעביד מעדיף לשלם פיצויים ולתבוע את העובד לאחר מכן.

כך או אחרת, ההתנהלות של המעביד כפופה לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין של העסק, לרוב, ובעיקר במקרים שבהם העובד נמצא בעמדה שבה הוא יכול לאיים או להשפיע על עובדים אחרים, המעסיק יעדיף לשלם את שכרו לתקופה שבין ההודעה על פיטורים לבין סיום העבודה בפועל.

 

אישורים וטפסים שבהם יש לצייד את העובד בתום תקופת ההעסקה

האישור הראשון במעלה שהמעביד חייב לצייד בו את העובד, הוא אישור על שחרור כספי הפיצויים. מדובר באישור שנמסר לעובד, ובמקביל מועבר לקרן הפנסיה של העובד. בלי האישור הזה, לא ניתן לשחרר את הפיצויים עד למועד היציאה לגמלאות. זה המקום להזכיר שגם אם לעובד אין כוונה למשוך את הפיצויים, הוא עדיין חייב לקבל אישור.

זאת, פשוט כיוון שאם אי פעם בעתיד הוא ירצה למשוך אותם, הוא עדיין יזדקק לאישור. למרבה הצער, קרה לא פעם שמעסיק לא העביר אישור כזה לעובד. בבואו למשוך את הפיצויים הוא נזקק לאישור, אבל כבר לא היה מי שיתן לו אותו כי העסק נסגר, שינה שם או שינה בעלות.

אישורים נוספים הם האישורים המאפשרים לעובד למשוך את קרן ההשתלמות שלו בבוא המועד, וכן אישור על תקופת ההעסקה. האישור האחרון יכול להתקבל אך ורק אחרי ששולמה לעובד המשכורת האחרונה ואחרי שהופרש ממנה הסכום הנדרש לקרנות הפנסיה.

האישור על תקופת ההעסקה הוא חשוב בעיקר לצורך החתימה בלשכת העבודה. במרבית המקרים, המעבידים מעבירים את האישור בעצמם למוסד לביטוח לאומי, אבל עדיין חשוב לקבל אותו, על כל מקרה שלא יבוא.

 

על חשיבותו של מכתב הפיטורין לעובד

אם עובד פוטר ולא התפטר, חשוב שהוא יקבל במעמד ההכרזה על הפיטורים שלו, מכתב פיטורים תקף. במכתב הזה תירשם הסיבה לסיום ההעסקה. הסיבה צריכה להיות כזאת שעומדת באמת המידה הנדרשות לקבלת דמי אבטלה. דוגמה לסיבה רצויה – פיטורין בגין שינויים ארגוניים במקום העבודה.

דוגמה לסיבת פיטורין בעייתית – "העובד פוטר על פי בקשתו" דוגמה לסיבה טובה אבל בעייתית – "העובד פוטר בגלל תפקוד לקוי". הנה כי כן, מתברר שהמעסיק מחזיק את גודלו של העובד בידיו, ובמידה רבה יכול להשפיע על העתיד שלו במכתב אחד קצר.

 

התפטרות או פיטורין בשעת כעס

אחד המצבים, אשר למרות שלא מדברים עליהם הרבה מתרחשים לעיתים קרובות, הוא מצב שבו עובד מתפטר ממקום העבודה שלו, או לחילופין מפוטר ממנו, ב"עידנא דריתחא" – קרי, בשעת כעס. פירוש הדבר הוא שההתפטרות או הפיטורין בוצעו בשעה שהמפטר או המפוטר הודיעו על הפיטורין ברגע של כעס איום ונורא, שעיוור את עיניהם וגרם להם לומר דברים שלא רצו ולא התכוונו להגיד, ולא היו אומרים בכל זמן אחר.

לפעמים הדבר יכול לקרות בגלל ויכוח על נושא רציני, ולפעמים בעקבות התרתחות הדדית על נושא בעל חשיבות משנית. בכל מקרה, הדברים הובילו לכדי כך שאחד הצדדים הודיע לצד השני על כוונתו. 

אם אדם התפטר ממקום העבודה שלו בעידנא דריתחא, הוא רשאי בתוך זמן סביר לחזור בו מההתפטרות שלו. ואולם החזרה שלו לעבודה מותנית ברצונו של המנהל או המעסיק. אם המנהל החזיר את העובד למקום העבודה, הרי שלא קרה דבר.

אבל אם המנהל מסרב ועומד על רצונו לקבל את ההתפטרות של העובד, הרי שהחוק יתייחס לכך כאילו העובד פוטר, ולא התפטר. החוק מכיר בכך שבשעת כעס אנשים אומרים דברים שלאו דווקא התכוונו לומר, אבל מכיר גם בזכותו של המעסיק לקבל את הדברים כפשוטם.

מצבים כאלה נבחנו לא פעם על ידי עורכי דין המתמחים בדיני עבודה, והמסקנה היתה תמיד זהה – הודעה על התפטרות שנמסרה ברגע של כעס, אבל המעסיק מקבל אותה ומסרב להניח למפוטר לחזור בו, תיחשב להודעת פיטורים לכל דבר ועניין, עם כל המשתמע מכך, כולל מסירת מכתב פיטורים למפוטר.

מנגד, אם מעביד פיטר אדם בשעת כעס, אבל לאחר מכן ביקש לחזור בו אבל המפוטר סרב לחזור, הרי שהחוק יתייחס למצב כאילו העובד התפטר מרצונו החופשי, עם כל המגבלות הכרוכות בכך – עד כדי מניעת הפיצויים, במקרים מסוימים. מאליו מובן, שבשני המקרים על האדם שהתפטר או פיטר בשעת רוגז, לחזור בו בתוך זמן סביר. 

 

עורך דין דיני עבודה והתפקיד שלו בהליכי התפטרות ופיטורים

בכל עסק המכבד את עצמו, לא תתבצע שום פעולה הקשורה בשימוע לעובד, פיטורין או התפטרות שלו, בלי מעורבות של עורך הדין של העסק. עורך הדין הזה צריך, בין השאר, להיות מומחה בדיני עבודה.

ככל שעורך הדין מומחה ובעל ידע רב יותר, כך היכולת שלו לסייע לעסק גם במקרים חריגים ויוצאי דופן תהיה ודאית יותר. זה המקום להזכיר שלמרות שעל פניו נראה שהחוק בישראל בכלל וחוקי העבודה בפרט נוסחו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, הרי שהאמת היא שהחוק משאיר הרבה מאוד מקום לפרשנות.

ככל שהליך הפיטורים או ההתפטרות של העובד הוא מסובך יותר, כך המקום של עורך דין והעזרה שהוא יכול להושיט לממונים על הנושא בעסק הם חשובים יותר. עורך דין מנוסה ומיומן יידע לתת פרשנות שתסייע לעסק להימנע ממהמורות מיותרות או מהפתעות עתידיות, במקרה שעובד שסיים את העבודה שלו יחליט להגיש תביעה. 

 

איך לבחור עורך דין דיני עבודה לעסק?

בחירת עורך הדין לעסק, חייבת להתבסס על שילוב של שלושה פרמטרים חשובים: הראשון – הניסיון של עורך הדין והיכולת שלו להתמודד עם בעיות שונות שמתעוררות, בצורה יעילה ושקולה.

מרבית הבעיות מתרכזות בעובדים, אבל מקצתן גם עלולות לגעת בתחומים אחרים. אמת המידה השנייה לבחירת עורך דין, היא מידת האמון שנוצרת בינו לבין מנהל העסק או הבעלים שלו. ככל שההתנהלות של עורך הדין מול ההנהלה היא שקופה יותר, כך האמון בין הצדדים יגדל. 

אמת המידה השלישית היא, כמובן, היכולת של עורך הדין לפעול גם בשטחים אחרים ובבעיות אחרות, עסקיות בעיקר, המתעוררות מעת לעת. אם יש לכם צורך בשירותיו המקצועיים של עורך דין מיומן המתמחה בדיני עבודה וביחסי עובד מעביד, צרו קשר כעת לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, על מנת להבטיח את מיצוי זכויותיכם.

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד.

המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה. 

 

It seems we can't find what you're looking for.
עורך דין דיני עבודה איתי אדרת
עו"ד דיני עבודה איתי אדרת - זמין לייעוץ
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
או השאירו פרטים בטופס: