במה מסלקים את חובות העיזבון

חוק הירושה הוא אחד מהחוקים הכי שימושיים שיש, היות שהוא מגדיר את אופן ההתמודדות הנדרש עם תרחישים שונים הנוגעים לטיפול בצוואות וירושות. היות ומדובר על עולם תוכן מורכב כל כך שמכיל לא מעט אפשרויות פעולה, חוק הירושה מפרט ומגדיר לאורך לא פחות מ -161 סעיפים את הכללים שעל פיהם יש להתנהל. אחד מן הסעיפים האלו הוא סעיף 100 לחוק הירושה, אשר עוסק בסוגיה במה מסלקים את חובות העיזבון.

היות ומדובר על שאלה שמתגלה כרלוונטית עבור אנשים רבים ברגע האמת, ראינו לנכון להקדיש לה מאמר משל עצמה. בשורות הבאות נסביר מה הקשר בין חובות לעיזבון ואילו אפשרויות פעולה זמינות ליורשים שנדרשים לטפל לא רק ברכוש שמועבר לחזקתם עם פטירת קרובי משפחתם, אלא גם בחובותיהם.

 

מה בין ירושה לבין חובות?

כל אדם יכול, בטרם הוא הולך לעולמו, לערוך צוואה שבה מפורטים כל ממונו, רכושו ונכסיו. פעולת עריכת הצוואה היא פעולה חשובה מאוד, שכן ללא מסמך צוואה – יצטרכו היורשים לרשת אותו בהתאם לחוק הירושה על פי דין. במסגרת קריאת הצוואה ולקראת הוצאתה אל הפועל, נמצאים לפעמים חובות אשר עומדים כנגד חלק מהנכסים. אז מה עושים במקרה כזה? ובכן, כאן בדיוק נכנס לתמונה הנושא של סילוק חובות העיזבון.

 

מהן הוראות חוק הירושה בסוגיית סילוק חובות העיזבון

סעיף 100 לחוק הירושה נוגע לשאלה “במה מסלקים את חובות העיזבון?”, והוא מכיל ארבעה תתי סעיפים המתייחסים לכל מיני תרחישים שיכולים להתקיים בפועל לאחר שאדם הולך לעולמו.
סעיף 100 א’, למשל, מציין כי במידה ואכן קיימים חובות על שם המוריש, על מנת לסלק אותם יעשה שימוש קודם כל בכספים אשר נכללים הם בעיזבון. סעיף 100 ב’ ממשיך את הטיפול בנושא זה ואומר, כי במקרה בו על מנת לבצע סילוק חובות יש להשתמש בנכסי העיזבון, מנהל העיזבון יצטרך להציע אותם לרכישה על ידי היורשים עצמם במחיר שאינו נופל ממחיר השוק.

 

מהי תרומתם של סעיפים 100 ג’ ו – 100 ד’ לעניין סילוק חובות העיזבון?

ממשיך סעיף 100 לחוק הירושה ומציין שתי הוראות נוספות הרלוונטיות לענייננו:
סעיף 100 ג’ מורה על כך שבמידה והמוריש בחר להוריש נכס כלשהו לפלוני, הנכס לא יוכל להתממש כל עוד ניתן יהיה להשתמש בנכסי עיזבון אחרים על מנת לסלק את החובות הקיימים כלפיו. סעיף 100 ד’ הולך יד ביד עם סעיף 100 ג’, והוא מציין כי מנהל העיזבון יכול לקבל הרשאה מבית המשפט לביצוע פעולות אחרות מאלו המצוינות במסגרת סעיף ג’, וכך המכירה של נכסי העיזבון שקיימים עליהם חובות תוכל להתבצע באמצעות גורמים כמו ההוצאה לפועל.

 

במה מסלקים את חובות העיזבון – הלכה למעשה

ברגע שניגשים לטפל בשאלה “במה מסלקים את חובות העיזבון?”, צריך לקחת בחשבון גם את האופן שבו הפעולה הזו מתבצעת. ראשית, עוד לפני שיחולק העיזבון בין היורשים המצוינים בצוואה או בצו הירושה, יוחזרו החובות לנושים השונים שלהם המוריש חייב. כן, העניין הזה הוא חד משמעי ומפורש – זכותם של הנושים להיפרע מחובו של המנוח כלפיהם באמצעות עזבונו, קודמת לזכאותם של היורשים לקבל את חלקם בירושה, והיא תבוא לידי ביטוי בהתאם לגובה החובות.

 

מה קורה במידה ולא קיימים מספיק כספים על מנת להשיב את החובות?

בחלק מן המקרים קורה מצב שבו החוב לנושים גבוה יותר מהסכומים והרכוש שקיימים בעיזבון. מקרה זה יוביל לתרחיש בו רק הכספים והרכוש שיכולים לעמוד בתור תשלומי החובות יועברו אל הנושה, ואילו במידה ויוותרו חובות כאלו ואחרים גם לאחר מכן – יתרת החוב תעמוד בעינה, והיורשים לא יצטרכו לקחת על עצמם את תשלומיה לנושה.

 

במה מסלקים את חובות העיזבון: על מי האחריות נופלת כאן בעצם?

במידה ומי שמטפל בנושא חלוקת העיזבון של המוריש הוא גורם רשמי כמו מנהל עיזבון – האחריות לסילוק חובות העיזבון מוטלת עליו. במידה ולא מונה מנהל עזבון לשם ניהול חלוקת הנכסים של המנוח, והיורשים הם אלו המטפלים בנושא זה – האחריות לסילוק חובות העיזבון מוטלת עליהם.
כך או כך, מדובר כאן על נושא שמחייב טיפול, ברגע שבו מנהל העיזבון או היורשים מתוודעים לקיומו של חוב כזה או אחר מצד הנפטר.

 

המוריש הלך לעולמו? יורשיו נושאים בחובותיו מעתה

ברגע שאדם הולך לעולמו, חובותיו עוברים אל היורשים על פי החלק היחסי של כל אחד ואחד מהם בעיזבון. אמירה זו היא ברת תוקף אלא במקרה שבו המוריש ציין הוראות אחרות לגבי העניין, שיגדירו מחדש את נשיאת החובות על ידי היורשים.

 

האופן שבו מסולקים החובות ובמה מסלקים את חובות העיזבון

באשר לשאלה במה מסלקים את חובות העיזבון, כדאי להכיר את סדר העדיפויות שעל פיו ייפרעו החובות:

  1. העדיפות הראשונה היא להוצאות שקשורות בהסדרי הלוויה, הקבורה והמצבה של המוריש. 
  2. העדיפות השניה היא להוצאות אשר קשורות בהגשת הבקשה לקבלת הצווים השונים – צו ירושה או צו קיום צוואה, וכן הוצאות ניהול העיזבון, במידה והוצאות אלו אכן חלות על העיזבון. 
  3. העדיפות השלישית היא לחובות אשר המוריש היה חייב לצדדים שלישיים ונותרו בעינם בעת לכתו. החובות הללו כוללים גם את הסכומים אשר מוזכרים בכתובה, זאת במידה וסכומי הכתובה הם סבירים ולא גבוהים באופן משמעותי מהסכומים המקובלים. 
  4. העדיפות הרביעית היא לסכומים אשר מיועדים לבן או בת הזוג של המוריש, גם במידה והם אינם נשואים אלא ידועים בציבור, במסגרת הסכם ממון או בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

 

איך אפשר לדעת שאכן קיימים חובות על העיזבון?

הגורם האחראי על חלוקת העיזבון, בין אם הוא מנהל העיזבון ובין אם הוא היורשים, מחויב לפרסם מודעה אשר מזמינה את הנושים של המוריש להגיש תביעה. תביעה זו תוכל לעמוד לרשותם על מנת לפרוע את החוב בפועל. בהתאם, יוכלו הנושים להגיש את התביעה בפרק הזמן של לפחות 90 יום מהרגע שבו פורסמה המודעה.

 

מה קורה במידה והוגשה תביעה אחרי שהעיזבון כבר חולק ליורשים?

מקרה זה גם הוא מקרה שצריך להביא בחשבון, והוא מתאר מצב שבו לא היתה כל ידיעה ליורשים או למנהל העיזבון על חובות כאלו ואחרים, לא התבצעה כל פניה מטעם נושה כזה או אחר באשר לפרעון החוב ולא נפתחה כל תביעה בנושא. במקרה כזה, הנושה יוכל לתבוע את היורשים עצמם בתוך פרק זמן של שנתיים מרגע שחלפו 90 יום מרגע פרסום המודעה. כמו כן, התביעות כלפי כל יורש יתבצעו בהתאם לחלקם היחסי בעיזבון הכללי.

 

למי ניתן לפנות לקבלת סיוע בסוגיה של סילוק חובות העיזבון?

עורך דין לענייני צוואות וירושות הוא הגורם שנכון וכדאי לפנות אליו כאשר עומדים בפני סיטואציה שקשורה בסילוק חובות העיזבון. הידע המקצועי, הניסיון וההיכרות של עורך דין המתמחה בדיני צוואות וירושות, יוכלו להביא אתכם לתוצאות שמשרתות את האינטרסים שלכם, בצורה יעילה, מקצועית וראויה.

התכנים בעמוד זה אינם מהווים חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין עם התמחות בדיני ירושה ועיזבון, והם מובאים לידיעה כללית בלבד. מידע זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום צורה. במקרה בו נדרש טיפול משפטי בנושא צוואה או ירושה, יש לפנות ישירות לקבלת סיוע מעורך דין מומחה.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

שכרו של מנהל העיזבון

מימוש צוואה הינו הליך מורכב אשר לעיתים אורך זמן רב ומכיל מורכבויות רבות. במידה והיורשים אינם מצליחים לבצע הליך זה באופן עצמאי, מתמנה אדם הקרוי

סדר העדיפות בין חובות העיזבון

לא מעט אנשים מותירים אחריהם נכסים, ממון ורכוש כאשר הם הולכים לעולמם. מי שנהנה מכל אלו, לאחר מותו של המוריש, הם היורשים שהוגדרו בצוואתו או

מנה וחלק בעזבון

סעיף 47 וסעיף 51 לחוק הירושה, עוסקים בשני נושאים חשובים המשלימים זה את זה. הסעיפים הללו מתייחסים למצב בו כותב הצוואה הוריש לאדם אחד או

ניהול עיזבונות

נושא הירושה והעיזבון הוא נושא מורכב למדי, אשר לעיתים דורש טיפול ייחודי. המורכבות של הנושא נובעת מעצם העובדה שבכל מצב שבו יש יותר מיורש אחד,

אמצעים לשמירת העיזבון

עיזבון הוא מושג המתאר את הירושה שהותיר אדם כלשהו שהלך לעולמו, על כל המרכיבים שלה. בדרך כלל, המושג הזה זהה למה שנהוג לקרוא לו “ירושה”.

סמכויות מנהל העיזבון

סמכויות מנהל העיזבון המוגדרות תחת סעיף 97 לחוק הירושה והן באות לידי ביטוי בכמה וכמה אופנים שונים בעת עריכת הצוואה ובמועד הוצאתה אל הפועל, לאחר

הסתלקות היורש מזכותו בעזבון

אנשים רבים יודעים כי יום יבוא והם ירשו את עיזבונם של קרובי משפחתם, עם לכתם לעולם שכולו טוב. אולם ישנם מקרים אשר בהם מעוניין יורש

הסתלקות מעיזבון

מרבית האנשים מודעים לכך שבבוא היום רכושם וממונם של בני המשפחה שלהם יועברו לחזקתכם בירושה. במקרים מסוימים יהיו אלו ההורים, במקרים אחרים האחים, כמו גם

עו"ד צוואות וירושות - יריב ואקנין
צוואה עלולה לגרור לסִכְסוּכִים מְיֻתָּרִים.
יחד איתי - הכל יטופל על מי מנוחות.