בגידה כעילת גירושין

במדינת ישראל גירושין בין יהודים מתבצעים בהתאם להלכה, כעדות נוספת לאופייה הייחודי של מדינת ישראל, כזה אשר משלב הן אלמנטים דמוקרטים והן אלמנטים יהודים. כמו כן, כחלק מאותן תקנות הלכתיות, נקבע כי ישנן מספר עילות ותקדימים אשר בעת קיומם משפיעים במידה רבה על אופיים של הגירושין, כאשר קיומה של בגידה היא מבין החריפות שבהן.

לאותן תקנות נהוג לקרוא בעגה ההלכתית עילות גירושין, כאשר להבנתם ולהכרתם ישנה חשיבות רבה, בשל ההשפעה הכבירה שיכולה להיות לשימוש בעילה שכזו. לפיכך, לנוכח שכיחותו הרבה של הליך הגירושין, ככזה אשר הופך ונהיה נפוץ יותר לאורך ציר הזמן, במאמר הקרוב נרחיב על בגידה כעילת גירושין.

 

כיצד הפכו עילות גירושין לאמצעי במשפט גירושין

בטרם נתעמק בבגידה כעילת גירושין כשלעצמה, חשוב לבאר ולתת את הדעת על מדוע מלכתחילה הפכו עילות גירושין לחלק בלתי נפרד מהליך הגירושין בישראל. הסיבה לכך היא הסכמים אשר נחתמו עוד בקום המדינה בין הרבנות הראשית דאז לבין נציגי המדינה שבדרך, אשר במסגרת אותם הסכמים אשר נהוג לכנותם גם הסכמי הסטטוס קוו, נקבע כי יהיו מספר תחומים אשר לנציגי הדת ומסודותיהם יהיה וטו ואוטונומיה אודותם.

כלומר, נקבע כי בעניינים המערבים כשרות, שבת, חינוך, ולבסוף – דיני משפחה (נישואין / גירושין) המדינה תפעל באופן שמחדד ומבהיר את צביונה הדתי, כמו גם תעניק אוטונומיה לקהילות דתיות אשר מבקשות להיבדל ולהחמיר מאשר המדינה מאפשרת.

 

נישואין וגירושין בין יהודים – רק דרך הרבנות

בהתאם ובהמשך לכך, נקבע כי כלל הנישואין והגירושין בישראל יתבצעו על ידי מוסדות הדת של בני הזוג, כאשר יהודים יכולים להינשא ולהתגרש אך ורק במסגרת הרבנות ובתי הדין הרבניים. כמו כן, החשיבות והקשר לעילות גירושין נובעת מן העובדה כי אותם בתי דין רבניים, אשר מהווים ערכאה משפטית מקבילה לבתי המשפט לענייני משפחה, נוהגים לשפוט בעיקר לנוכח המשפט העברי והלכותיו.

 

בתי הדין הרבניים אל מול בית המשפט לענייני משפחה

זאת ועוד, כי עצם כפילות הערכאות בין בית המשפט לענייני משפחה, קרי הערכאה המשפטית האזרחית, לעומת בית הדין הרבני אשר הינו הערכאה המשפטית הדתית, עלולה לבלבל מעט ולהקשות על הבנת ההליך.

לכן, ראוי לציין כי למעשה על אף כי מדובר ב- 2 בתי דין אשר עוסקים בענייני גירושין, רק לבית הדין הרבני, כלומר לערכאה הדתית, קיימת היכולת והסמכות לאשרר נישואין וגירושין ולנסוך לתוכם תוקף. מנגד, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בכלל ההליך והיבטיו השונים של הליך הגירושין, בעודו מתייחס להיבטים שונים כדוגמת הסכמי משמורת ילדים, חלוקת ממון, וכן הלאה.

בנוסף לכך, ההבדל המהותי בין 2 הערכאות נובע מעקרונות אשר לפיהן שופט בית המשפט לענייני משפחה, אשר רואה לנגד עיניו את עקרונות המשפט המקובל בדומה למרבית העולם המערבי, בעוד שמנגד בית הדין הרבני שופט בעיקר לנוכח ההלכה ותקנותיה השונות אשר מגולמות במשפט העברי. עובדה זו חשובה בעיקר בעניינה של בגידה, כיוון שהאופן בו 2 הערכאות הללו רואות את חומרתה שונה בתכלית, כפי שמיד נרחיב.

 

מה הן עילות גירושין?

כמו כן, עילות גירושין הוא שמן של אותן תקנות אשר צוינו בראשית המאמר, כאשר לנוכח קיומן רשאי בן או בת הזוג אשר לזכותם עומדת העילה, לדרוש את סיומו של הקשר במיידית באותו מקבל את גיבוי בית הדין הרבני לקבלת / מתן גט בהקדם.

כלומר, לאור העובדה כי ביהדות לתא המשפחתי שמור מקום רם ומכובד, לא נוהגות הערכאות המשפטיות אשר דנות במקרי גירושין להורות על היפרדות מהירה וסיום הקשר, זאת ועוד כי לנוכח העובדה כי ביהדות כל עוד מי מבין בני הזוג חפץ לשמור ולקיים את הקשר, אין להורות לו אחרת, הצורך בעילות גירושין מתחדד דרמטית.

 

האם קיימת חובה להיעזר בעילת גירושין כדי להתגרש?

רוצה לומר, על פי ההלכה, לא יכול פלוני/ת להתגרש אילו בן/ת זוגו/ה עדיין חפץ לשמור ולקיים את הקשר, כאשר אילו עדיין קיים סיכוי לשלום בית, בית הדין הרבני צפוי לאפשר ולתמוך בזוג לפתור את בעיותיהם באופן שאינו מערב בהכרח גירושין.

לכן, באמצעות עילת גירושין, יכול אדם אשר על אף סירובו של מקבילו לקשר להתגרש, לקבל את תמיכת בית הדין הרבני לנוכח קיומה של אותה עילה, כאשר האחרון יורה לזוג לתת גט ולהיפרד בהקדם, מפאת קיומה של עילת גירושין תקינה.

לעומת זאת, אין הדבר אומר שחובה לקיים עילת גירושין כדי להתגרש, כאשר גם אילו לא קיימת עילה שכזו לטובת מי מבין המעורבים, בהינתן רצונם המשותף לסיים את הקשר ולפצוח בדרך חדשה וחיים עצמאיים, לא צפוי בית הדין הרבני לעמוד בדרכם כיוון שהוא סבור שהשארה בכוח של בני זוג אינם חפצים בכך מהווה מקרה של יצא שכרו בהפסדו, כיוון שהדבר עלול להדיח אותם לקיים חטאים ומנהגים שאינם נאותים בין בני זוג.

 

עילות גירושין והאינטרס הכלכלי הנלווה להן

בנוסף לכך, סיבה נוספת אשר לאורה רבים בוחרים להיעזר ולהשתמש בעילות גירושין, היא שכאשר אדם מוכיח את קיומה של עילת גירושין מוצדקת, הדבר יכול להוות מכפיל כוח כלכלי לא מבוטל בהקשרן של גירושין וההשלכות הנלוות להם.

רוצה לומר, בהינתן ובית הדין יקבל את תביעתו של אדם לעילת גירושין, אזי שייתכן ולנוכח זאת יוכל אותו צד אשר טען לעילה, לקבל פטור מתשלום כתובה או לחליפין לדרוש את תשלומה במלואה, כאשר הדבר תקף גם לדמי מזונות מוקטנים או מוגדלים בהתאם, אשר יתלוו לאותה תביעה.

לפיכך, בשל סכומי העתק אשר לעתים מתלווים לכתובות נישואין, יש בכך עניין דרמטי וקרדינלי לכל גירושין, אשר עלול לשנות מקצה לקצה את השלכות ההליך ופסיקותיו.

 

סוגי עילות הגירושין וההבדלים ביניהן

זאת ועוד, כי חשוב להבהיר שעילות גירושין משתנות במידה רבה בינן לבין עצמן, כאשר ישנן עילות אשר מהוות מנת חלקן של נשים בלבד, כמו גם עילות אשר מנגד מהוות אפשרות רק עבור גברים, כאשר ישנן גם עילות משותפות ל- 2 הצדדים מבלי קשר למגדר הטוען.

כמו כן, ישנה עילה אחת אשר נבדלת מכל השאר, אשר הינה עילת הבגידה, הסיבה לייחודה ולשוני הרב שקיים עבורה הוא שבהינתן הוכחתה של בגידה, אשר מוגדרת על פי ההלכה כמנת חלקה של אישה בלבד, האישה ”אסורה לבועלה ולבעלה”, כיוון שהיא ”זנתה תחתיו”, כלומר תחת בעלה.

רוצה לומר, ההלכה קובעת כי אילו אישה בגדה בבעלה, כאשר גם לעניין זה ישנן השגות וחידודים, אזי שחובה על הקשר המשותף והזוגי שלהם להסתיים לאלתר, כאשר אין לכך מחילה, ולא ניתן לתקן את שנעשה, כעדות לאופן החריף בו בית הדין הרבני רואה את עצם קיומה של בגידה.

 

מה היא בגידה וכיצד מגדירות אותה הערכאות המשפטיות?

בהמשך לכך, קיים הבדל מהותי ודרמטי בין האופן שבית הדין הרבני מגדיר ונוהג לנוכח בגידה, לעומת האופן בו רואה אותה בית המשפט לענייני משפחה.

כלומר, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה בוחר להדיר רגליו מהעיסוק בבגידה, כאשר לעת קיומה הוא לא פועל באופן שמקטין או מגדיל את זכויותיו של מי מבין בני הזוג, בשל ההשקפה כי לא זה תפקידה של הערכאה המשפטית ומערכת המשפט להטיף מוסר אודות אשר נעשה בחדרי חדרים, כמו גם כי מדובר בעניין סובייקטיבי אשר קשה להגדיר ולתחום תחת מעשה אחד, בית הדין הרבני נוקט בגישה יותר אסרטיבית.

רוצה לומר, בית הדין הרבני רואה בבגידה כעילת גירושין, כמעשה אשר מוגדר כקיום יחסי מין בין אישה לגברים אחרים בעודה נשואה, כאשר אילו גבר טוען לקיומה של עילה שכזו, עליו להעמיד לטובתו 2 עדי ראייה אשר יכולים לגבות ולחזק את טענותיו.

כמו כן, במידה ויצליח להוכיח ולשטוח את טענותיו באופן שירצה את בית הדין, בהינתן בגידה פטור הצד הנבגד מתשלומי מזונות עבור אשתו (מבלי שיש לכך השפעה על מזונות הילדים כמובן), כמו גם כי יכול לעלות בידיו להשתחרר מעול תשלום הכתובה לחלוטין.

 

רועה זונות כעילת גירושין נשית לעומת בגידה

יתרה מכך, על אף כי בגידה מוגדרת מנת חלקם של גברים בלבד, גם עבור נשים קיימת אפשרות בעלת קווי השקה אשר נוגעת לאופן בו הערכאות המשפטיות רואות אירועי הפרת אמונים בין בני זוג, כאשר אילו גבר בוגד באשתו לעתים תכופות ובאופן שכיח, נהוג להתייחס אליו כרועה זונות.

השלכתו של צעד זה אינה דרמטית כדוגמת עילת הבגידה, כיוון שבניגוד לבגידה בעבור רועה זונות לא קיימת החובה ההלכתית לסיים את הקשר לאלתר ולהתגרש, לעומת זאת – בית הדין יכול להורות על תשלום כתובה מלא ודמי מזונות מוגדלים בהינתן קיומן של בגידות ממושכות והתנהגות שאינה מקובלת על ידי גבר אשר הוגדר כרועה זונות.

 

סרבנות גט לנוכח קיומן של עילות

בהיבט אחר, לעתים רבות בעת האחרונה קיימת תופעה אשר מגלמת את היעדר ההסכמה של בני זוג אשר נשפטו תחת ערכאה דתית לקבל את מרות בית הדין ופסיקתו, כאשר הן מפאת חוסר הרצון להתגרש או שמא דווקא מחוסר שביעות רצון אודות ההסכם אשר נכרת, בן/ת הזוג מסרבים למלא את תפקידם בהליך הגירושין אשר מוכרח להתבצע גם הוא לאור תקנות ההלכה – ולהתקיים מרצון חופשי גמור.

כלומר, בשל העובדה כי הליך הגירושין עצמו, כלומר מסירת הגט לאישה וגירושה והתרתה לכל אדם, מוכרח להתבצע מרצון חופשי ומלא של המעורבים בגירושין, אילו מי מביניהם יחליט כי אינו חפץ לקיים את חלקו, לא יהיה ניתן לגרש את הזוג כהלכה, כאשר המשמעות היא למעשה מניעת יכולתו של אדם להתגרש, על אף כי קיימת עילת גירושין בידו וכי בית הדין הרבני תומך בתביעתו.

 

סרבנות גט והסנקציות בעקבותיה

לפיכך, נוהג בית הדין הרבני ומוסדותיו השונים ביד תקיפה וחריפה כנגד אותם גורמים אשר עושים דין לעצמם ומבקשים לעגן ולמנוע את היכולת להתגרש מבן/ת זוגם עד לאחרונה, כאשר הוא מטיל עליהם מספר רב של סנקציות חברתיות כלכליות ואזרחיות, בעודו מונע מהם חידוש רישיונות כגון רישיון נהיגה, רישיון תעסוקתי, ודרכון. בנוסף גם לגביית מזונות חודשיים בעבור הצד העגון, ולעתים במקרים בהם הסרבן לא חזר ונמלך בו מדעתו – אף מאסר בפועל.

הסיבה לכך היא התפיסה כי בעת שלילת חירות וזכויות מאדם (כפי שעושה הסרבן לצד המעוגן), יש לשלול ולפגוע בזכויותיו שלו כדי להפעיל עליו לחץ לסור בו ממנהגיו ומעשיו.

 

לסיכום – בגידה כעילת הגירושין המרכזית ביותר

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, בגידה מהווה עילת גירושין חמורה ובעלת השלכות רבות, כאשר לנוכח קיומה, אילו תוכח כהלכה ובהתאם לאשר דורש בית הדין הרבני, יש בעילה זו פסיקה חד משמעית אשר נועדה לחסל את עצם קיומם של הנישואים, כמו גם אשר פסיקה אשר יש בה בשורות כלכליות נרחבות עבור הצד הנבגד, בשל הפיצויים וההפטרים שהוא עלול לזכות להם לנוכח אותה עילה.

מנגד, גם בעבור נשים קיימת האפשרות להיעזר בעילה או בטענה אשר מחזיקה בקווי דמיון והשקה לבגידה, כדוגמת עילת רועה זונות, כאשר על אף כי מדובר בעילה בעלת השלכות פחות קרדינליות, היא עדיין יכולה לסייע לאישה אשר מבקשת לסיים בהקדם את נישואיה לבעל בוגד, כמו גם להעניק לה זכויות כלכליות מוגדלות בשל כך.

לבסוף, עצם המשקל הרב שקיים לעילות גירושין בכלל ועילת גירושין בגידה בפרט, מחזק את הצורך להכיר וללמוד את ההליך על בוריו, על פי כמה וכמה אילו הנכם נמצאים בפתחו של הליך גירושין, כדי שתוכלו למצות את מלוא זכויותיכם אשר מעוגנות בחוק בהקדם האפשרי ועל הצד הטוב ביותר.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

אשמה בגירושין

בישראל גירושין מצויים במתח מסוים בין הנהוג על פי המשפט העברי וההלכה אשר נוהגים בהתאם להלכות שמקורן עוד בעת העתיקה, לבין אשר יש לכונן לאור

אלימות במשפחה כעילת גירושין

בשנים האחרונות הפכו גירושין לשכיחים במיוחד, כאשר מספרם של הזוגות המתגרשים עולה בצורה תכופה ובאחוזים אשר מצמצמים את הפער לאשר מצוי בארצות הברית ושאר העולם

אי יכולת קיום יחסי מין כעילת גירושין

עילות גירושין הן חלק בלתי נפרד מגירושין בין יהודים במדינת ישראל, כעדות מובהקת לאופייה הייחודי של מערכת המשפט בישראל, ככזו אשר מגלמת בתוכה היבטים מודרניים

גבר המסרב לזון את אשתו כעילת גירושין

במדינת ישראל גירושין מתרחשים לאור פסיקות המוסדות הדתיים של אותם בני זוג. כלומר, יהודים מתגרשים ומתחתנים בהתאם לאישורה של הרבנות הראשית ומוסדותיה, כאשר הדבר נכון

מעשי כיעור כעילה לגירושין

לנוכח הנהוג במדינת ישראל – כאשר גירושין נעשים על פי אשרור מוסדות הדת במדינה, קרי הרבנות הראשית ובאי כוחה, הליך הגירושין מחזיק במאפיינים ייחודיים בהיבט

אישה שזנתה כעילה לגירושין

גירושים הפכו בשנים האחרונות לתופעה רווחת במיוחד, כאשר על אף שמרבית הזוגות מחליטים להיפרד מכיוון שהם לא רואים עוד עתיד לקשר המשותף, לעתים הפרידה נובעת

עבירה על דת יהודית כעילה לגירושין

גירושין הפכו בשנים האחרונות לתופעה רחבה אשר הולכת וגדלה, כאשר רבים הזוגות אשר מוצאים את עצמם פוקדים פעם נוספת את מוסדות הרבנות לעת הצורך לפרק

טענת מומים כעילת גירושין

הלכות הגירושין בישראל שואבות את השראתן מתקנות וחוקי ההלכה אשר מעוגנים במסגרת המשפט העברי הקדום, זה אשר הונהג בימי קדם עוד הרבה בטרם כוננה מדינת

עבירה על דת משה כעילה לגירושין

על הפיכתו של הליך הגירושין לשכיח במיוחד אין עוררין, כאשר יותר זוגות מאיי פעם פוקדים את מוסדות הרבנות בבקשה להתיר את הקשר שנקשר בינם טרם

‏‏עוד גירושין - יריב ואקנין
ויתרת על ייעוץ עם עורך דין גירושין? מחכה לך: הפסד בְּמִשְׁמֹרֶת | הפסד של רְכוּשׁ | תּוֹצָאוֹת רָעוֹת נוספות
אל תהמר/י על כל מה שחשוב לך.