אלימות במשפחה כעילת גירושין

בשנים האחרונות הפכו גירושין לשכיחים במיוחד, כאשר מספרם של הזוגות המתגרשים עולה בצורה תכופה ובאחוזים אשר מצמצמים את הפער לאשר מצוי בארצות הברית ושאר העולם המערבי, בו 50% מסך הזוגות המתחתנים מוצאים את דרכם לבסוף גרושים.

בנוסף לכך, תופעה אחרת אשר תופסת ממדים גדולים יותר בעת האחרונה, היא אלימות במשפחה, כאשר זו לעתים רבות מובילה באופן טבעי לגירושים ועירוב רשויות החוק השונות כמו בית המשפט, כדי שיאפשרו לזוג להיפרד בהקדם ולהפסיק את הקשר הרעיל שקיים ביניהם.

לפיכך, לנוכח שכיחותן של 2 תופעות אלה, כמו גם אשר מונח על הכף, במאמר הקרוב נבאר ונרחיב אודות עילת גירושין בשל אלימות במשפחה, כמו גם כיצד יש לעשות בה שימוש.

 

כיצד ניתן להתגרש בישראל?

בטרם נוכל לפרוש את מלוא היריעה אודות אלימות במשפחה כעילת גירושין, חשוב ראשית לבאר כיצד מתרחש הליך הגירושין כשלעצמו. לפיכך, בישראל בהתאם להסכמים אשר נכרתו בקום המדינה בין נציגי המדינה דאז לבין נציגי הציונות הדתית, הסכמים אשר מכונים – הסכמי הסטטוס קוו, נקבע כי גירושין ונישואין כחלק מדיני משפחה, יתקיימו לנוכח ובהתאם לאשר מצווה הדת וההלכה.

 

הסכמי הסטטוס קוו – מקור האוטונומיה והשפעתה בשטח קיום

הסיבה לכך היא הענקת אוטונומיה וזכות וטו לרבנות הראשית ובאי כוחה בענייני כשרות שבת חינוך וכאמור דיני משפחה, כדי להבטיח את צביונה היהודי של מדינת ישראל, אשר בעת קומה היו רבים שחשבו שתשווע לעצמה מאפיינים חילוניים בלבד.

לפיכך, נישואין וגירושין מתבצעים בישראל אך ורק תחת ברכתה של ראשות הדת הרלוונטית לאותו זוג, כאשר גם מוסלמים נוצרים דרוזים וצ’רקסים מתחתנים בהתאם לערכאה דתית רלוונטית שמאשררת ונוסכת תוקף לתוך נישואים או גירושין.

בעבור יהודים, המשמעות היא שעליהם להתגרש ולקיים את הליך מתן / קבלת הגט אך ורק במסגרת בית הדין הרבני, אשר מקיים את הליך וטקס הגירושין בהתאם להלכה ולאשורו.

 

בית המשפט לענייני משפחה אל מול בית הדין הרבני

זאת ועוד, כי בישראל קיים בית משפט לדיני משפחה, בית המשפט לענייני משפחה, אשר גם לו קיימת הזכות והסמכות להתערב בענייני גירושין ולפסוק בהם, כחלק ונושא משמעותי בדיני המשפחה.

לעומת זאת, על אף כי לבית המשפט לענייני המשפחה קיימת הזכות לערוך את תנאי הסכם הגירושין, בעודו קובע ופוסק בנוגע להסכמי מזונות, הסכמי ממון, משמורת ילדים וכן הלאה, אישור הסכם גירושין וביצועו בפועל מהווה מנת חלקו הבלעדית של בית הדין הרבני.

זאת ועוד, כי קיימים גם הבדלים לא מבוטלים בין פסיקותיו של בית הדין הרבני לבין אלו של בית המשפט לענייני משפחה, הבדלים אשר נובעים מהלכות המשפט ותפיסתה של כל ערכאה. כלומר, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה פוסק לנוכח עקרונות המשפט המקובל והמשפט העברי, כעדות לאופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, בית הדין הרבני נוהג בעיקר ככלל לנוכח תקנות המשפט העברי, מתוקף היותו מוסד דתי הלכתי.

 

דוגמה לשוני בין הערכאות על רקע קיומה של בגידה

דוגמה לשוני הרב שקיים בין ה- 2 מתחדדת בעיקר לנוכח קיומה של בגידה, כאשר סבור בית המשפט לענייני משפחה, כי מדובר למעשה במעשה שאין זה ראוי כי בית המשפט יטיף מוסר אודותיו שכן אינו מהווה עבירה פלילית ושיפוט אודותיו מהווה חדירה גסה לפרטיות, כמו גם כי לא ניתן לסווגה ולהגדירה לתוך שבלונה חד משמעית כיוון שמדובר במונח סובייקטיבי.

מנגד, בית הדין הרבני מחזיק בדעה שונה, בעודו קובע בדיוק מה היא בגידה לראות עיניו, כאשר הוא קובע אותה כקיום יחסי מין של אישה עם גברים אחרים בעודה נשואה, כאשר השוני מתחדד גם אודות הנכונות של בית הדין הרבני להקטין ולהגדיל את זכויותיהם של המעורבים בבגידה, בהתאם לצידם במעשה, כאשר לנוכח זאת זוגות אשר מתגרשים על רקע בגידה בוחרים לנוכח כך את זהות הערכאה בה הם מעוניינים לערוך את גירושיהם.

 

כיצד בית הדין הרבני פועל לנוכח גירושין

לפיכך, עתה משהבהרנו את תפקידו הקרדינלי של בית הדין הרבני, יש לציין כיצד האחרון פועל בתוך אותו חלל כאשר הינו למעשה המונופול היחידי הקיים עבור בני זוג יהודים. לכן, מטעם המקום הרם שמשווע בית הדין הרבני לתא המשפחתי, בעודו סבור כי לערך המשפחה ולקדושתה יש משקל רב ביהדות, הוא לא ממהר להורות על מתן גט וקיום הליך גירושין, במיוחד כאשר מי מבין הצדדים אינו חפץ בכך.

רוצה לומר, בהינתן רצון של מי מבין בני הזוג להמשיך ולקיים את הקשר המשותף שלהם, כלומר לשמור על שלום בית, בית הדין הרבני צפוי לתמוך בכך ולאפשר זאת כדי לשמור על התא המשפחתי ולמנוע גירושים. לעומת זאת, אילו מי מבין בני הזוג יוכיח כי קיימת לזכותו עילת גירושין, אזי שבית הדין הרבני צפוי לעמוד לזכותו ולהורות על סיום הקשר והנפקת גט, מטעם ומתוקף אותה עילה.

 

מה הן עילות גירושין

בהמשך לכך, עילות גירושין הוא שמן של מספר תקנות וחוקים אשר נמנות במסכת גיטין שבמשנה, אשר בהן מפורטות כלל הנסיבות והאירועים אשר לאור קיומן מי מבין בני הזוג רשאי לדרוש את סיום הקשר בהקדם האפשרי ולעתים תוך כדי קבלת פיצוי אשר מתגלם בהענקת פטור מתשלום מזונות או כתובה, או לחליפין אילו טענה האישה לקיומן – אזי שהיא תהיה זכאית לקבלת דמי מזונות מוגדלים ולעתים אף תשלום מלא של כלל הכתובה.

בנוסף לכך, עילות גירושין נבדלות זו מזו בעיקר על רקע סוג העילה והגורם שלזכותו היא קיימת. כלומר, ישנן עילות אשר עומדות אך ורק לטובת גברים, כדוגמת עילת הבגידה אשר הזכרנו טרם לכן, בעוד שישנן עילות הפוכות כדוגמת זו אשר נעסוק בה מיד – עילת אלימות במשפחה, אשר מהווה מנת חלקה של האישה, כמו גם עילות אשר משותפות ל- 2 הצדדים כדוגמת מומים ועקרות.

לפיכך, השימוש בעילות גירושין נובע מתוקף היותן גורם אשר מזרז ומהווה אסמכתה לביצועם של גירושין גם על אף חוסר שביעות רצונו של אחד מבני הזוג, כמו גם גורם אשר יכול להגדיל את זכויותיו של מי מבין בני הזוג אודות רכוש ופיצויים.

 

האם קיים צורך בעילת גירושין כדי להתגרש?

כמו כן, אין הדבר אומר כי על מנת להתגרש קיימת חובה בעילה דרמטית והרת גורל, כאשר לעתים רבות מספיק היעדר רצונם המשותף של בני הזוג להמשיך ולקיים את הקשר, כאשר אילו בית הדין הרבני יתרצה ויבחין כי אבד הסיכוי לשלום בית, אזי שסביר להניח כי יורה על סיום הקשר בהקדם.

 

אלימות במשפחה כעילת גירושין ייחודית

בהמשך לכך, בהינתן מקרים חריפים כדוגמת אלימות בתא המשפחתי, בין אם מכוונת כלפי ילדים משותפים או דווקא כלפי בת הזוג אסורה על פי ההלכה והדין העברי, כאשר בהתאם לנוכח קיומה, בין אם הינה פיזית מילולית או מינית, צפוי הצד הנפגע לקבל בהקדם גט ופיצויים בשל כך.

 

אלימות פיזית

כלומר, אלימות פיזית מהווה על פי הדין העברי עילה לגירושין, כאשר קיימת החובה בדומה לכל עילה להוכיחה בפני בית הדין. הוכחתה של אלימות פיזית מתבצעת באמצעות המצאת מסמכים רפואיים, עדויות, צילומים וראיות, אשר לנוכח בחינתן בית הדין הרבני יבחן האם ניתן לחייב גט, או גם לכפות גט כלפי בעל אשר נוהג בצורה שמסכנת את חיי אשתו.

 

אלימות מילולית

בנוסף לכך, בהינתן אלימות מילולית אשר מתרחשת בחזקת רבים, כלומר בפני קהל ואנשים אחרים, יכולה גם היא להיחשב כעילת גירושין, כאשר בדומה לאשר צוין לעיל, גם כאן קיימת חובת ההוכחה, בין אם באמצעות תיעוד ובין אם באמצעות ראיות.

 

צווי ביניים לנוכח תלונה על אלימות

זאת ועוד, כי בהינתן תביעתה של אישה לעילת גירושין בשל אלימות, עלול הצד אשר כנגדו נטען לביצועה של אותה אלימות לעמוד בפני צווי הרחקה והגנה אשר מונעים את גישתו למשפחתו.

 

בקשת שלום בית

כמו כן, קיימת לטובת הצד אשר כנגדו נטענו מעשי האלימות, הזכות להגיש בקשה לבית הדין הרבני לשלום בית, כאשר הוא למעשה חוזר בו ומכה על חטא, למען בקשה ותחנונים למען ניסיון נוסף לקיים מערכת יחסים תקינה ומתפקדת.

לעומת זאת, אין בבקשה זו כשלעצמה הצדקה לקבלת הבקשה, כאשר על פי הראיות וחומרת המקרה אשר הוצג בפני בית הדין האחרון יבחן ויגבש את החלטתו האם לאשרה ולאפשר לזוג לנסות לקיים מערכת יחסים תקינה או שמא יורה על היפרדות.

ההבדל בין האפשרויות נובע במידה רבה ממידת האלימות וממשך הזמן בה היא נערכה, כאשר ככל שמדובר באירוע מתמשך ושהתקיים לאורך זמן רב, אזי שיש בכך עילת גירושין. לעומת זאת, קיימים מקרים בהם כחלק משיפור עמדות טקטי במסגרת משפט הגירושין בוחר מי מבין הצדדים לטעון לעילה שכזו כדי לחזק את טענתו בעודו נוקט בחוסר תום לב.

 

סרבנות גט לנוכח עילות

זאת ועוד, כי תופעה אשר חוזרת על עצמה לעתים תכופות לנוכח קיומן של עילות גירושין, היא סירובו של מי מבין הגורמים אשר כלפיו מופנית העילה לקבלה ולקיים את הליך הגירושין לאשורו.

הסיבה ליכולתו הקדמונית של אותו צד למנוע למעשה מבן זוגו המקביל להתגרש נובעת מהעובדה כי ביהדות הליך הגירושין מוכרח להתבצע כאשר 2 הצדדים פועלים מרצון מלא וחופשי, כאשר אילולא כך המצב הגט אשר יינתן עלול להיחשב גט מעושה, וכזה להיפסל ולאבד תוכן או משמעות.

לפיכך, לנוכח קיומה של סרבנות שכזו, נוהגות הערכאות המשפטיות ביד קשה ותקיפה כנגד כל מי שבוחן לעגן ולמנוע זכויות בסיסיות ממקביליו, כאשר מוטלות על אותו סרבן סנקציות קשות וחריפות.

 

סנקציות כנגד סרבנות גט

בהמשך לכך, בהינתן סרבנות גט נוהגות הערכאות לגזור על הסרבן סנקציות בהיבטים כלכליים דתיים ואזרחיים, כאשר לדוגמה נמנעים ממנו שיעורי תורה או שירותי דת, כמו גם חל איסור על קבורתו בהתאם לדת משה וישראל.

בנוסף לכך, חלות הגבלות על הסרבן בהיבטי יציאה מן הארץ, קבלת או הארכת תוקפו של דרכון, החזקה או חידוש של רישיון נהיגה, מניעת יכולתו להגיש את מועמדותו למשרה בשירות המדינה או בחברה ממשלתית.

זאת ועוד, כי הוא צפוי לעמוד בפני הגבלות ועיצומים הקשורים למקצועו אילו זה מצריך הנפקת רישיון ייחודי מטעם המדינה בדומה לרופאים רואי חשבון עורכי דין וכן הלאה. כמו כן, מקרקעין ומיטלטלין של הסרבן עלולים לעבור הליך עיקול, כאשר לעתים אף הסנקציות מחמירות עד כדי מאסר בפועל של אותו סרבן.

 

לסיכום – אלימות במשפחה כעילת גירושין

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, קיומה של אלימות בתא המשפחתי לא חומקת מעיניה של הערכאה המשפטית אשר דנה באותה תביעת גירושין, כלומר בית הדין הרבני. לפיכך, בהינתן קיומה של אלימות שכזו, בין אם הינה פיזית מילולית או מינית, קיים יסוד סביר להניח כי בית הדין הרבני יורה על מתן גט מידי בעודו דורש מן הגורם האלים לקיימו בהקדם.

כמו כן, חשוב לציין כי אילו האחרון יחליט להימנע מקיום צו שכזה, אשר בבסיסו הזכות להגנה ולבחירה חופשית שקיימת לטובת כל אדם, בית הדין הרבני ינקוט כנגדו בהליכים וסנקציות בשלל היבטים, אשר נגזרו מן התפיסה כי אדם אשר מצר את צעדיו וחירותו של אחר, ראוי לשאת בסנקציות כנגד זאת.

לבסוף, לנוכח תפקידן המשמעותי של עילות גירושין, ככאלו אשר די בהן כדי להגדיל משמעותית את זכויות הקניין כחלק מגירושין, כמו גם לאפשר לאדם להתגרש בהקדם המיידי, חשובה באותה מידה ההיעזרות בסיוע משפטי מקצועי וייעודי, כדי להבטיח כי כלל ההליך מתבצע על הצד הטוב ביותר.

 

אחרית דבר – אלימות והטיפול הראוי לה

כמו כן חשוב לציין, אלימות היא לעולם לא עובדה מוגמרת אשר יש להשלים עימה. כאשר אילו הינך סובל מאלימות בתא המשפחתי, מומלץ לפנות לגורמי הרווחה והחוק כדי להחזיר את השקט והמרגוע לחייך הפרטיים. שתיקה, עלולה לסכן חיים.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

אשמה בגירושין

בישראל גירושין מצויים במתח מסוים בין הנהוג על פי המשפט העברי וההלכה אשר נוהגים בהתאם להלכות שמקורן עוד בעת העתיקה, לבין אשר יש לכונן לאור

בגידה כעילת גירושין

במדינת ישראל גירושין בין יהודים מתבצעים בהתאם להלכה, כעדות נוספת לאופייה הייחודי של מדינת ישראל, כזה אשר משלב הן אלמנטים דמוקרטים והן אלמנטים יהודים. כמו

אי יכולת קיום יחסי מין כעילת גירושין

עילות גירושין הן חלק בלתי נפרד מגירושין בין יהודים במדינת ישראל, כעדות מובהקת לאופייה הייחודי של מערכת המשפט בישראל, ככזו אשר מגלמת בתוכה היבטים מודרניים

גבר המסרב לזון את אשתו כעילת גירושין

במדינת ישראל גירושין מתרחשים לאור פסיקות המוסדות הדתיים של אותם בני זוג. כלומר, יהודים מתגרשים ומתחתנים בהתאם לאישורה של הרבנות הראשית ומוסדותיה, כאשר הדבר נכון

מעשי כיעור כעילה לגירושין

לנוכח הנהוג במדינת ישראל – כאשר גירושין נעשים על פי אשרור מוסדות הדת במדינה, קרי הרבנות הראשית ובאי כוחה, הליך הגירושין מחזיק במאפיינים ייחודיים בהיבט

אישה שזנתה כעילה לגירושין

גירושים הפכו בשנים האחרונות לתופעה רווחת במיוחד, כאשר על אף שמרבית הזוגות מחליטים להיפרד מכיוון שהם לא רואים עוד עתיד לקשר המשותף, לעתים הפרידה נובעת

עבירה על דת יהודית כעילה לגירושין

גירושין הפכו בשנים האחרונות לתופעה רחבה אשר הולכת וגדלה, כאשר רבים הזוגות אשר מוצאים את עצמם פוקדים פעם נוספת את מוסדות הרבנות לעת הצורך לפרק

טענת מומים כעילת גירושין

הלכות הגירושין בישראל שואבות את השראתן מתקנות וחוקי ההלכה אשר מעוגנים במסגרת המשפט העברי הקדום, זה אשר הונהג בימי קדם עוד הרבה בטרם כוננה מדינת

עבירה על דת משה כעילה לגירושין

על הפיכתו של הליך הגירושין לשכיח במיוחד אין עוררין, כאשר יותר זוגות מאיי פעם פוקדים את מוסדות הרבנות בבקשה להתיר את הקשר שנקשר בינם טרם

‏‏עוד גירושין - יריב ואקנין
ויתרת על ייעוץ עם עורך דין גירושין? מחכה לך: הפסד בְּמִשְׁמֹרֶת | הפסד של רְכוּשׁ | תּוֹצָאוֹת רָעוֹת נוספות
אל תהמר/י על כל מה שחשוב לך.