רשלנות רפואית בגין אי השארת יולדת להשגחה בבית החולים

תוכן עניינים

זכותך לדעת! הידעת? למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס, גובה החזר עומד על 8,000 ש"ח בממוצע! לא צריך עו"ד כדי לבדוק זכאות, לבדיקת זכאות במחשבון קל ונוח לחצו כאן.

השליש השלישי להריון מהווה את ההגעה לסיום ההריון ובמסגרתו יכולות לחול אצל האם תופעות שונות שמצריכות בדיקה וניטור מעמיקים בבית החולים.

מצב שבו משחררים את היולדת בחזרה לביתה תוך התעלמות מסימנים חריגים או אי ביצוע בדיקות מתאימות, עשויה להיחשב כרשלנות רפואית אם נגרם נזק ליולדת או לתינוקה בדיעבד.

 

מתי זקוקה היולדת להשגחה רפואית?

כל אישה הרה מבצעת מעקבים אחרי הריונה אצל הרופא המטפל. לפי ההנחיות במהלך מעקב ההריון, יודעת האם שכל שינוי במצבה הרפואי, בתחושותיה או בתנועות העובר שהיא מרגישה מצריכים בדיקה ובירור מעמיקים. לפיכך, פנייה של יולדות לבית החולים במטרה לבדוק את תקינות ההריון נחשבת לנפוצה במיוחד ומסירה פעמים רבות ספקות וחששות.

לפי הנהלים הרפואיים, כל אישה הרה שמגיעה לבית החולים עם תלונה מסוימת חייבת לעבור בדיקות שישללו או יאשרו נסיבות קליניות כלשהן.

כך לדוגמה, אם האם מגיעה לבית החולים מאחר והיא חשה בירידה בתנועות העובר שלה, אמור בית החולים לבצע לה בדיקות בהתאם למצבה הרפואי, היסטוריית הלידות והמלצת הרופאים המטפלים. אם נצפתה כל חריגה או שקיים חשש שהמשך ההריון יתערער, מחויב בית החולים להשאיר את היולדת להשגחה צמודה במחלקת נשים, הריון בסיכון או יולדות.

במהלך ההשגחה אמורות להתבצע בדיקות נוספות לניטור מצבה של האם ועוברה ועל הצוות הרפואי מוטלת החובה להגיב ולספק מענה מתאים לכל תרחיש ותלונה.

 

תלות שמובילה לרשלנות

באופן שגרתי, קיימים יחסי תלות מוגברים בין היולדות לבין הצוותים הרפואיים המטפלים בהן. ההרה אמורה לבטוח בהליכי הבדיקות והניטור שמתבצעים לה ולציית להנחיות שנמסרו לה, מבלי שתמיד קיימת לה היכולת לדעת באותו הרגע האם מדובר בבדיקה לקויה או חלקית.

כשהאם ההרה מגיעה לבית החולים בתלונה מסוימת ובדיעבד הלידה שלה מסתיימת בנזקים לה או לעוברה, ניתן לבדוק האם התרחשה רשלנות רפואית. מקרה נפוץ מאוד של רשלנות, הוא זה שבו למרות הסימנים או התלונות, לא הושארה היולדת להשגחה בבית החולים ושוחררה לביתה, מה שגרם לנזקים בלידה עצמה.

 

היולדת לא הושארה להשגחה והעובר נולד ללא רוח חיים

בתביעה שהוגשה לבית המשפט, נטען כי בית החולים התרשל והביא למותו הטראגי של העובר.  להורים נפסקו פיצויים בסך 230,000 ₪.

התביעה עמדה במקור על סך 600,000 שקלים והוגשה כנגד משרד הבריאות. הרקע לתביעה נשען על מקרה שאירע בשבוע ה-40 להריונה של אם, שהגיעה לבית החולים לאחר שבדיקות המעקב השגרתיות אחר ההריון שלה הדגימו ריבוי מי שפיר.

בעקבות הנתון, האם הגיעה מיוזמתה לבית החולים אך שוחררה ממנו לביתה תוך כשעה. בהמשך היא חזרה למיון עם כאבי בטן חזקים והועברה מיד לניתוח קיסרי, מחשש למצוקה עוברית שהתרחשה ברחם ותרחיש מסוכן של היפרדות שלייה. בניתוח חולץ היילוד ללא רוח חיים, במצב של היפרדות שלייה מלאה.

האם בית החולים פעל בפזיזות כששחרר את הולדת לביתה? על פי התובעים, היה ניתן לזהות את היפרדות השלייה כבר עם הגעתה של האם למיון בפעם הראשונה ולפעול מיד בנושא, בייחוד לאור העובדה שהרקע הרפואי של האם כולל ריבוי לידות (זוהי הלידה ה-13) ובאופן טבעי היה צריך להיות מוגדר כהריון בסיכון.

על פי הנתבעים, שחרור היולדת לביתה בוצע לאחר שכל הבדיקות שנערכו לה היו תקינות. מעבר ללחצים השכיחים לשבוע זה בהריון שחשה היולדת, לא התרחש שום סימן נוסף שיעיד על בעיה.

לא היו תופעות של ירידת מים או דימום ולכן לא הייתה שום אינדיקציה להשאירה להשגחה. מכאן שהצוות הרפואי פעל לפי הנהלים ולא היה ניתן למנוע את מותו המצער של העובר.

הטענות משני הצדדים התקבלו באופן חלקי בבית המשפט: מרגע שהתלוננה התובעת על כאבים, לא היה מקום לשחרר אותה ולכן השחרור לביתה במקום להשאירה להשגחה מהווה רשלנות. נוסף לכך, לאם היו גורמי סיכון לרבות רקע מיילדותי עשיר וריבוי מי שפיר, מה שהיה צריך להביא לסיווג ההריון בסיכון.

בנוסף ציין בית המשפט, שלא נערכה לתובעת בדיקה לעומק לאור הנתונים שגרמו לה להגיע מיוזמתה לבית החולים ושמכתב השחרור שקיבלה ובו הנחיות, ניתן בניגוד לנהלי משרד הבריאות מאחר ולא נחתם על ידי רופא בכיר.

 

כל הסימנים היו "על הדף", אך הרופאים שחררו את היולדת לביתה

במקרה נוסף, הוגשה תביעה בבית חולים במרכז הארץ, בגין אי השארת היולדת להשגחה בבית החולים לאחר הלידה. תביעה זו הוגשה על ידי האם ובתה ובה צוין שהאם הופנתה לבית החולים בהמלצת הרופא, שם נערכה לה בדיקת מוניטור שהרשומות לגביה אבדו עם השנים. מעבר לכך לא נערכה לה כל בדיקה נוספת.

היא שוחררה וחזרה לאחר מכן, עם הופעת הצירים הראשונים. הבדיקות שיקפו מצוקה עוברית חמורה והיולדת הובהלה לניתוח קיסרי. בתה נולדה בסופו של דבר עם פגיעה מוחית ופגיעה רב מערכתית, הכוללות שיתוק חמור בארבע הגפיים, פיגור שכלי עמוק ועיוורון.

האם התקיימה כאן רשלנות רפואית?

בית המשפט קבע שהרופאים התנהלו ברשלנות שגרמה לכל הנזקים המדוברים. לו הייתה היולדת נשארת להשגחה והיו נערכות לה בדיקות מקיפות יותר, היה ניתן להקדים את מועד הלידה ולמנוע את הפגיעה.

עוד נקבע בהתאם לחוות דעתו של מומחה מטעם התביעה, שהרופאים היו מחויבים להשאיר את היולדת להשגחה בשל הפנייה שקיבלה מהרופא האישי ולא להסתפק בבדיקת מוניטור בלבד. בנוסף, יש לציין שלידה זו הייתה הראשונה לאחר טיפולי פוריות ממושכים ולכן מדובר באופן אוטומטי בהריון בסיכון. על הרופאים היה להתחשב בנסיבות אלו ולהימנע משליחת היולדת חזרה לביתה.

זאת ועוד – ידוע שבזמן ההריון נצפו מיעוט מי שפיר ושינויים בדופק העובר. במצב כזה, על בית החולים חלה החובה להתחשב בנתוני הבדיקות ולהשאיר את היולדת להשגחה בבית החולים תוך ביצוע בדיקות מוניטור אחת לכל כמה שעות (שעתיים-שלוש לפי הנוהל המקובל). על הצוות הרפואי להתייחס ולספק מענה מהיר לכל חריגה אפשרית או תלונה.

נושא נוסף שחיזק את הטענה שמדובר ברשלנות רפואית חמורה, הוא חוסר היכולת של הרופאים להמציא את תיעוד בדיקת המוניטור ולפיכך, לא היה בידם לעמוד בנטל ההוכחה לחוסר רשלנותם.

 

מהו גובה הפיצויים במקרים של אי השארת יולדת להשגחה?

רשלנות רפואית בגין אי השארת יולדת להשגחה בבית החולים עשויים לזכות בסכום פיצויים של מאות אלפי שקלים, כשהנזק שנגרם הוא חמור וקשה.

עם זאת, חשוב לציין שלא כל מצב שבו היולדת משוחררת לביתה ולידתה מלווה בנזקים, מהווה עילה לתביעת רשלנות. כך לדוגמה, אם יולדת במצב רפואי תקין לחלוטין דיווחה על ירידה בתנועות עובר ובבדיקותיה הכל היה תקין כך ששוחררה, יהיה קשה להוכיח שהתקיים קשר סיבתי בין ביקור בודד זה בבית החולים לבין לידה שנגרם בה נזק, בייחוד אם יתר הבדיקות שנערכו עד ללידה היו תקינות גם הן.

רשלנות רפואית במצב של אי השגחה מתבססת על נזק ישיר שנגרם כתוצאה מאותה אי השגחה – בין אם כתוצאה מהחלטה שלא לפי הנהלים הרפואיים המקובלים ובין אם כתוצאה מהתעלמות מרקע רפואי או תלונות לגבי כאבי בטן, דימומים, ירידה בתנועות עובר וכדומה. לכן במקרים אלו קיימת חשיבות עליונה להתייעצות משפטית אצל גורם מקצועי בקיא מאוד בנושא.

 

אישה לאחר לידה

זכותך לדעת! הידעת? למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס, גובה החזר עומד על 8,000 ש"ח בממוצע! לא צריך עו"ד כדי לבדוק זכאות, לבדיקת זכאות במחשבון קל ונוח לחצו כאן.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
עורך דין יוני לוי
עו"ד יוני לוי - זמין לייעוץ
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
או השאירו פרטים בטופס:
מידע נוסף
מה באמת כדאי לדעת על רשלנות רפואית

כולנו זקוקים לשירות שמעניקים לנו הרופאים מידי פעם. אומנם זה נכון שכאשר אנחנו צעירים ובריאים זה פחות מעניין אותנו, כי המפגשים היחידים שלנו עם הרופאים

נזקי גוף

נגרם לכם נזק באופן זמני או קבוע ביכולת התנועה וברמת התפקוד התקין? פנייה לעורך דין מומחה לעניין תבטיח כי תקבלו ייצוג הולם בזמן המשפט, וכי

חוות דעת רשלנות רפואית עיניים

פגיעה ביכולת הראייה באופן זמני או קבוע יכולה להוביל לקבלת פיצוי של אלפי שקלים, ולעיתים מיליונים. יחד עם זאת, על מנת לבסס את הטענה נדרשת

רשלנות רפואית בהריון

תקופת ההיריון, עבור נשים רבות, מאוד מרגשת, אך היא גם עלולה להיות מלחיצה. יש לא מעט בדיקות שכל אישה צריכה לעבור בהיריון והכול במטרה להבטיח

רשלנות רפואית בטיפול בנגיף הקורונה

נגיף הקורונה הוא נגיף מדבק במיוחד, שנחת על העולם כרעם ביום בהיר, והוביל לקריסה של מערכות בריאות רבות. מדובר בנגיף שמצריך משאבים ומאמצים רבים: צוותים

מתי יכולה להתרחש רשלנות רפואית

לצערנו הרב אנחנו רואים שבשנים האחרונות עוד ועוד תביעות בגין רשלנות רפואית מגיעות לפתחו של בית המשפט. מדוע זה קורה? איך מגיעים תביעה כזאת ומתי

רשלנות רפואית עקב היפרדות שליה

היפרדות שליה נחשבת לסיבוך הריון המאפיין כאחוז מכלל ההריונות ובמהלכו מעטפת השליה נפרדת מהרחם ומובילה לדימומים. תופעה זו מוכרת לרוב בשליש האחרון להריון ועלולה להוביל