אי אכיפת תקנות בטיחות: מי אחראי ומי משלם את המחיר?

תוכן עניינים
עורכת דין ליאת פייגל
עו"ד דיני עבודה ליאת פייגל - זמינה לייעוץ

תקנות הבטיחות בעבודה בענפי המשק השונים במדינת ישראל מגדרות במסגרת "פקודת הבטיחות בעבודה" שנחקקה בשנת 1970. במסגרת דבר חקיקה זה, מצוינות הוראות החוק לגבי השמירה על כללי הבטיחות בסביבת העבודה – בין אם מדובר בעבודה שמתבצעת במתחם קבע, כדוגמת סביבת עבודה מפעלית או במשרד, ובין אם מדובר על עבודת שטח. למעשה, כל מעביד בישראל חייב לעמוד בתקנות הבטיחות הללו על מנת להבטיח את ביטחונם ורווחתם של עובדיו. למרבה הצער, ישנם מקרים רבים שבהם עובד נפגע בעבודתו עקב אי אכיפת תקנות הבטיחות בעבודה. נשאלת אם כן השאלה: מי אחראי לאכוף את תקנות הבטיחות בסביבת העבודה ומי יאלץ לשלם את המחיר על הפרתן? אלו הסוגיות שבהן נדון בהרחבה במסגרת המאמר הבא.

 

הענף בו תקנות הבטיחות בעבודה הכי נחוצות הוא הענף בו חלות רוב תאונות העבודה בישראל

אלפי עובדים נפצעים מדי שנה בעקבות תאונות עבודה המתרחשות בענף הבניה בישראל. מדובר בענף שנחשב למסוכן ביותר במשק הישראלי.

בשנים האחרונות התפרסמו אירועים שונים שבהם עובדי בניין חויבו לעבוד למרות המפגעים הבטיחותיים שאיימו באופן מיידי וברור על שלומם . נשאלת אם כן השאלה: מי אמור לתת את הדין במקרה בו חלה תאונת עבודה שניתן היה לצפות מראש לאור תנאי העבודה? בסוגיה חשובה זו נעסוק בהמשך אך ראשית, ננסה להבין מדוע אין אכיפה מסודרת של תקנות הבטיחות בעבודה בענף זה.

 

מי אחראי על הבטיחות בעבודה באתרי בניה בישראל?

ככלל מי שאמון על השמירה על בטיחות העובדים באתרי בניה הוא המעסיק הישיר, כשבפועל האחריות מונחת על כתפיו של המנהל הישיר של העובדים בשטח, קבלן הבניה או בעל אתר הבניה עצמו.

מתוקף מעמדם, גורמים אלו מחויבים לנקוט בכל אמצעי הבטיחות שתקנות הבטיחות בישראל מגדירות, על מנת למנוע את התרחשותם של אירועים שעלולים להסתיים בפגיעה בגופם או בחייהם של העובדים, לרבות: הדרכת העובדים לעבודה בכפוף לנהלי בטיחות ברורים, ביצוע בדיקות רפואיות לטובת הבטחת כשירותם של העובדים לבצע את  תפקידם, אספקת אמצעי מיגון שמישים לעובדים, והדרכתם בנוגע לסיכונים הכרוכים בעבודה.

 

מדוע תקנות הבטיחות בעבודה אינן נאכפות כהלכה באתרי בניה בישראל?

למרבה הצער, המציאות בשטח מעידה על כך שנהלי הבטיחות בעבודה אינם נאכפים באופן עקבי על ידי מנהלי עבודה באתרי הבניה. במרבית המקרים, מדובר בתוצר של רשלנות לצד השאיפה לסיים פרויקטי בניה במהירות האפשרית לשם קבלת תמריצים כספיים. לאור העובדה שעבודה המתבצעת תוך הקפדה על כללי הזהירות, אורכת בדרך כלל זמן רב יותר, השלמת הפרויקטים מתעכבת כתוצאה מכך, ואת זה – מנהלי העבודה פחות רוצים.

 

כיצד באות לידי ביטוי הפרות בתקנות הבטיחות?

אי אכיפת תקנות הבטיחות בעבודה, באה לידי ביטוי בענף הבניה והייצור במגוון אופנים, לרבות: אי שימוש באמצעי מיגון כמו קסדות, משקפי מגן ואפודים זוהרים, לצד שימוש בציוד שאינו תקין, שימוש בכלי הרמה, מנופים ומכשור עוצמתי ללא הכשרה מתאימה, ביצוע עבודות הבניה ללא הדרכה בנוגע לנהלי הבטיחות, העסקה של עובדים לא מקצועיים, שאין להם את ההכשרות וההסמכות הנדרשות כחוק, וכן הלאה. 

 

מי אחראי לאכוף את תקנות הבטיחות בסביבת העבודה – העובדים או המעסיק?

פקודת הבטיחות בעבודה קובעת כי המעסיק אחראי על ביטחונם של עובדיו מתוקף קיומם של יחסי עובד מעביד. גם הלכות הפסיקה בישראל תומכות באמירה זו. לפיכך, המעסיק נדרש לנקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירה על שלומם של עובדיו בסביבת העבודה, ובעת ביצוע העבודה.

אחריות זו מגלמת בחובה אף את חובת המעסיק לנקוט באמצעי בטיחות סבירים כדי למנוע פגיעה בגופם ובבריאותם של העובדים במסגרת עבודתם, וגם את החובה לפקח על העובדים כדי להבטיח שהם מקפידים על קיום הוראות הבטיחות בעבודה.

 

על הסכם הבטיחות בענף הבניין ואכיפתו בפועל

בעקבות הלחץ הציבורי בנושא בטיחותם של עובדי הבניין בישראל, בשנת 2018 נחתם הסכם הבטיחות בענף הבניין בין ההסתדרות לבין משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה. זאת בעקבות מאבק ממושך שנוהל בידי ההסתדרות בנושא זה. בהסכם זה נכללו הדרישות העיקריות אותן הציגה ההסתדרות לטובת הבטחת הצמצום של כמות תאונות העבודה המסתיימות במוות בענף הבניה הישראלי.

למרבה הצער, נכון למועד כתיבת שורות אלו, ניכר כי רק סעיפים בודדים מתוך אלו שנחתמו כחלק מן ההסכם, מיושמים כיום במלואם ונאכפים בשטח. למוצר לציין כי הקושי בהוצאת הסכם הבטיחות בענף הבניין מן הכוח אל הפועל נובע במידה רבה מן המצב הפוליטי הבלתי יציב במדינת ישראל של השנים האחרונות.

 

מי ישלם את המחיר על הפרת תקנות הבטיחות בעבודה שהובילה לתאונת עבודה?

כשעובד במדינת ישראל נפגע בעקבות תאונת עבודה, הוא רשאי להגיש תביעת פיצויים למוסד לביטוח לאומי. ככל שתאונת העבודה אירעה בעקבות רשלנות מצד המעסיק, רשאי העובד להגיש גם תביעת נזיקין כנגד מעסיקו על מנת לקבל פיצוי הולם בגין הנזק שספג בעקבות תאונת העבודה.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי החוק בישראל אינו מותיר את האחריות הבלעדית לשמירה על תקנות הבטיחות בעבודה במגרש של המעסיק. על העובד מוטלת האחריות לפעול בהתאם לנהלי העבודה שהמעסיק התווה לטובת השמירה על שלומו ובטחונו. כך שבמקרה בו מתברר שהעובד ספג פגיעה עקב רשלנות או חוסר זהירות מצדו, מהפיצוי שישולם לעובד מטעמו של המעסיק יקוזז סכום יחסי המשקף את תרומתו של העובד להתרחשות תאונת העבודה.

 

התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא תאונות עבודה או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין תאונות עבודה. 

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו