אישה שזנתה כעילה לגירושין

גירושים הפכו בשנים האחרונות לתופעה רווחת במיוחד, כאשר על אף שמרבית הזוגות מחליטים להיפרד מכיוון שהם לא רואים עוד עתיד לקשר המשותף, לעתים הפרידה נובעת מקיומו של אירוע שמערער את אמון בני הזוג, כפי שקורה בעת קיומה של בגידה.

בגידה שכזו מהווה מנת חלקם של כלל המגזרים באוכלוסייה, כאשר קיימות לה גם השלכות רבות בהקשר המשפטי ואף הכלכלי של גירושים בישראל, כאשר סוגייה זו מורכבת ומרתקת בעת ובעונה אחת.

לפיכך, לנוכח השכיחות הקיימת לאירועים שכאלה כמו גם לנוכח העלייה במקרי גירושין, במאמר הקרוב נרחיב אודות מקרי בגידות אשר מוגדרים על פי ההלכה כ”אישה שזנתה תחת בעלה”.

 

משקלה של בגידה – בהתאם לגורם שדן בה

בהמשך לכך, הסיבה לכך שלבגידה יש משמעות כה ניכרת בעת גירושין, אינה נובעת מהסכמה משפטית אשר קיימת בכלל העולם, אשר לאורה קיים צורך להעניש או לפצות בני זוג שאחד מהם ביצע מעשה שכזה, אלא מהווה אלמנט ייחודי במשפט העברי.

 

בגידה על פי בית המשפט לענייני משפחה

כלומר, אילו נבחן מקרי גירושין אשר נערכו במסגרת בית המשפט לענייני משפחה, לא נבחין בענישה חריגה כלפי הבוגד, כמו גם בהגדלת זכויותיו של הצד הנבגד, כאשר הסיבה לך היא תפיסתה של מערכת המשפט כי לא תפקידה להוות גוף המטיף ממוסר אודות אשר נעשה בחדרי חדרים, כמו גם מכיוון שלתפיסתה המונח בגידה רחב וסובייקטיבי מאוד, באופן שלא מאפשר אכיפה אחידה אודותיו.

 

זנתה תחת בעלה על פי בית הדין הרבני

לעומת זאת, כאשר מקרי גירושין נבחנים תחת עיניו של בית הדין הרבני, הערכאה המשפטית המקבילה לבית המשפט לענייני משפחה, לבגידה יש משקל רב מאוד אשר מגולם בפסקי הדין הקיימים לה.

זאת מכיוון שביהדות גבר אשר תפס את אשתו בוגדת בו, כאשר בגידה מתייחסת לקיום יחסי מין עם גברים זרים בלבד, כלומר מנת חלקן של נשים בלבד על פי ההגדרה, מוכרח להתגרש ממנה, כיוון שזו זנתה תחתיו, ולכן אסורה לבעלה ולבועלה. כלומר, לבעלה, ולמאהב אסור להיות עימה בקשר נישואין.

לפיכך, בשל הציווי ההלכתי הקיים לסיום הקשר לעת בגידה, כמו גם כי בית הדין הרבני והדת בכלל מקדשים את מקומו של התא המשפחתי ושואפים לשמור עליו, אדם הבוגד נתפס כאדם שבגלל אשר עשה בני הזוג מוכרחים להיפרד, כאשר לנוכח זאת ולאור הנזק שהוא גורם הן לבן/ת זוגו והן לילדיהם המשותפים, הוא צפוי לשאת בהשלכות שיגולמו בהסכם הגירושין.

 

השלכותיה של זנתה תחת בעלה כאשר דנים בה במסגרת בית הדין הרבני

ראשית כל בטרם נדון בהשלכות, חשוב לציין כי כדי לטעון לקיומה של בגידה, אשר כפי שניתן להבחין מקבלת יחס רב והשלכות בקנה מידה ייחודי, מוכרח הטוען לקיומה להוכיח ולהנפיק הוכחות אודותיה.

לכן, לנוכח קיומה של בגידה, כזו אשר מגובה ב – 2 עדי ראייה אשר צפו במתרחש ויכולים להעיד שאכן התרחשה בגידה שכזו, צפויה האישה לאבד את כתובתה ואת מזונות האישה אשר הייתה יכולה להיות זכאית להן בעת גירושין, כמו גם כי האישה צפויה להיות מחויבת לתת גט בהקדם האפשרי, כלומר לאפשר לגבר להמשיך בחיים עצמאיים כגרוש.

לפיכך, רבים הזוגות אשר מבקשים לכרוך את גירושיהם במסגרת ערכאה כזו או אחרת לנוכח האופן הייחודי בו ניתנת התייחסות לבגידה בבית הדין הרבני, כאשר אופן זה אינו קיים בבית המשפט לענייני משפחה. רוצה לומר, יוטב לצד הנבגד במידה רבה יותר לקיים את גירושיו במסגרת בית הדין הרבני, שכן שם תיתנן התייחסות אשר תתגלם בפסק הדין, לנוכח אשר נעשה כנגדו.

 

עילות גירושין וזנתה תחת בעלה כאחת מהן

זאת ועוד, כי הסיבה מלכתחילה שניתן משקל רב כל כך לקיומה של בגידה, או כפי שבית הדין נוהג להתייחס אליה – זנתה תחת בעלה, הוא הכללתה כעילת גירושין על פי מסכת גירושין.

אותן עילות גירושין, מהוות למעשה התייחסות מצד ההלכה למספר מקרים ואירועים אשר מהווים מעין סעיפים בחוזה הנישואין, כאשר לנוכח קיומן של מי מהן רשאי הצד שלזכותו קמה העילה, לעשות בה שימוש כחלק מן הגירושין כאשר לנוכח השימוש באותה עילה – זכויותיו בגירושין גדלות.

רוצה לומר, במידה ומי מבין העילות הללו מתקיימות, רשאי הצד שלזכותו היא עומדת לדרוש פטור מתשלום / תשלום מלא (בהתאם למגדרו של התובע) של כתובת האישה, כאשר הדבר נכון גם בעבור תשלומי מזונות שונים.

 

מדוע קיים צורך לאשרר גירושין או נישואין רק אצל הרבנות ומוסדותיה

כמו כן, שאלה אשר עלולה להופיע בקרב רבים, היא מדוע קיים צורך להסדיר את ענייני הגירושין דווקא באמצעות מוסדות הרבנות אשר נוהגים לבחון דברים בהקשר הדתי וההלכתי, כאשר הסיבה לכך נובעת מהסדרים אשר כוננו בקום המדינה, ומשפיעים עלינו כחברה עד עצם היום הזה.

במסגרת אותם הסכמים, אשר נכרתו דאז בין הנהגת המדינה שטרם הוקמה לבין נציגי הציונות הדתית, נקבע כי יהיו 4 תחומים בהם לרבנות הראשית ובאי כוחה – מוסדות הדת וביניהם בית הדין הרבני, וטו מוחלט או אוטונומיה לקיים את אורח החיים הדתי שלהם, כאשר אותם תחומים הינם חינוך, כשרות, שבת ולבסוף – דיני משפחה.

לפיכך, כלל הנישואין והגירושין בישראל מתרחשים ומתקיימים תחת ברכתה של הרבנות הראשית, כאשר גם אילו מדובר באזרחים שאינם יהודים, עליהם להינשא ולהתגרש רק תחת אישורם של מוסדות הדת הרלוונטיים להם.

 

ההבדל התפיסתי בין בית המשפט לענייני משפחה לעומת בית הדין הרבני

זאת ועוד, כי הסיבה שמלכתחילה קיים הבדל בין 2 הערכאות המשפטיות בישראל, על אף כי כפי שראינו הן עלולות להיתקל באותם המקרים בדיוק, נובעת מן העובדה שבתי המשפט האזרחיים בוחנים מקרים לאור תפיסת המשפט המקובל, הלא היא תפיסת המשפט הרווחת במרבית חלקי העולם, כאשר היא מקדמת ערכים מתקדמים ונאורים אשר שמים במרכז את האדם וזכויותיו השונות.

בנוסף לכך, בעיקר בדיני משפחה נוהג בית המשפט לענייני משפחה להכיל בשיקוליו, אלמנטים מן המשפט העברי, כלומר תקנות והלכות אשר מקורן עוד בבית שני, כביטוי לאופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל.

מנגד, בית הדין הרבני, רואה לנגד עיניו בעיקר את הלכות המשפט העברי השונה, אשר נגזרות מן המשנה ומן ההלכה, כאשר לנוכח זאת ניתן להבחין בהגדרות והתייחסות אודות מקרים אשר הינה שונה במקצת מהלך הרוח המודרני, כפי לדוגמה שניתן לראות במקרה זה של אישה שזנתה תחת בעלה, כאשר בגידה מיוחסת אך ורק לצד הנשי.

 

רועה זונות – מקבילה של זנתה תחת בעלה

זאת ועוד, כי אף על פי שבגידה מוגדרת בהלכה כמנת חלקה של האישה בלבד, או לכל הפחות בהיבט המשפטי של המונח, קיימת הגדרה נוספת עבור הצד הגברי אשר מקטינה בהיבט מסוים את חוסר השוויון או ההיעדר ההתייחסות למקרים בהם הגבר הוא הצד שבוגד.

כלומר, כאשר הבעל נוהג כלפי אשתו באופן שאינו מכבד אותה, כאשר הוא מקיים יחסי מין עם נשים אחרות, הוא עלול לעמוד בפני הגדרתו על ידי בית הדין הרבני כרועה זונות. משמעותו של צעד זה שונה מאשר של אישה שהוגדרה ככזו אשר זנתה תחת בעלה, מכיוון שכאן לא קיים חיוב למתן גט מידי, אך אילו במסגרת גירושין יוכח כי הבעל אכן נהג כך – הוא צפוי לעמוד בחובת תשלום מלאה אודות כתובתו ותשלומי מזונות מוגדלים עבור האישה, ואף להיות מחויב במתן גט.

 

סרבנות גט לנוכח זנתה תחת בעלה או רועה זונות

בהמשך לכך, לעתים בשל ההשלכות החריפות אשר מושתות על מי שמוגדר תחת בית הדין הרבני ככזה אשר נהג בצורה בוגדנית כנגד בת/ן זוגו, אשר הינן הן כלכליות והן חברתיות, ישנם רבים אשר בוחרים שלא לקיים את דרישת בית הדין הרבני ולתת גט כהלכה, קרי לאפשר את הגירושין.

הסיבה לכך נובעת הן מפאת היעדר הרצון להתגרש אשר עלול להתקיים גם בקרב הצד הבוגד, מפאת רצון לשלום בית, כמו גם בשל העובדה כי הסכם הגירושין הצפוי להירקם הינו כזה אשר עתיד להקטין את זכויותיהם הכלכליות ביחס לממון המשותף של בני הזוג, אילולא התקיימה הבגידה.

תופעה זו, של סירוב מתן גט לנוכח ציווי מבית הדין הרבני נקראת סרבנות גט, כאשר מדובר בתואר מפוקפק אשר מזכה את בעליו בסנקציות רבות אשר הינן כלכליות חברתיות תעסוקתיות ודתיות, כאשר אף עלולות להגיע לכדי מאסר בפועל.

לפיכך, מומלץ לכל אדם להימנע מנקיטה בצעד שכזה, לא רק מפאת שלילת החירות הבסיסית שנלווית לו הן מצד העגון שמבקש לצאת לחיים חדשים ונמנע, והן מצד המעגן שמסתכן בהצרת צעדיו ואף בעונש מאסר, אלא מפאת העובדה כי שכרו יצא בהפסדו, שכן רשויות החוק ימצו עימו את הדין, ובאופן שמתגבר לנוכח השנים.

 

לסיכום – זנתה תחת בעלה ועילות גירושין

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, הערכאות המשפטיות שונות במידה רבה באופן בו הן נוטות להתייחס לקיומם או היעדרם של מקרי בגידות בין בני זוג.

זאת כאשר בית המשפט לענייני משפחה לא מייחס לקיומה של בגידה משמעות בפסק הדין, על אף כי גם הוא סבור שאין מדובר במעשה חיובי, בעוד שמנגד בית הדין הרבני עלול להורות לאור זאת על הגדלת ובהתאם הקטנת זכויותיהם הכלכליות של המעורבים בגירושין, כאשר לנוכח קיומה של עילה קרדינלית שכזו עלולה להישלל מאישה כתובתה, כמו גם יסתיימו נישואיה בהקדם האפשרי.

כמו כן, במידה ולנוכח קיומה של עילת גירושין כלשהי, או פסק דין מטעם בית הדין הרבני, יחליט אדם כי אינו מעוניין לשתף פעולה ולאפשר את סיום הנישואין בהקדם, הוא צפוי לעמוד בפני סנקציות חריפות מטעם מוסדות החוק בישראל, כאלו אשר יצרו את צעדיו עד לאשר הוא ישתכנע וייתן או יקבל את הגט בהתאם.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

אשמה בגירושין

בישראל גירושין מצויים במתח מסוים בין הנהוג על פי המשפט העברי וההלכה אשר נוהגים בהתאם להלכות שמקורן עוד בעת העתיקה, לבין אשר יש לכונן לאור

אלימות במשפחה כעילת גירושין

בשנים האחרונות הפכו גירושין לשכיחים במיוחד, כאשר מספרם של הזוגות המתגרשים עולה בצורה תכופה ובאחוזים אשר מצמצמים את הפער לאשר מצוי בארצות הברית ושאר העולם

בגידה כעילת גירושין

במדינת ישראל גירושין בין יהודים מתבצעים בהתאם להלכה, כעדות נוספת לאופייה הייחודי של מדינת ישראל, כזה אשר משלב הן אלמנטים דמוקרטים והן אלמנטים יהודים. כמו

אי יכולת קיום יחסי מין כעילת גירושין

עילות גירושין הן חלק בלתי נפרד מגירושין בין יהודים במדינת ישראל, כעדות מובהקת לאופייה הייחודי של מערכת המשפט בישראל, ככזו אשר מגלמת בתוכה היבטים מודרניים

גבר המסרב לזון את אשתו כעילת גירושין

במדינת ישראל גירושין מתרחשים לאור פסיקות המוסדות הדתיים של אותם בני זוג. כלומר, יהודים מתגרשים ומתחתנים בהתאם לאישורה של הרבנות הראשית ומוסדותיה, כאשר הדבר נכון

מעשי כיעור כעילה לגירושין

לנוכח הנהוג במדינת ישראל – כאשר גירושין נעשים על פי אשרור מוסדות הדת במדינה, קרי הרבנות הראשית ובאי כוחה, הליך הגירושין מחזיק במאפיינים ייחודיים בהיבט

עבירה על דת יהודית כעילה לגירושין

גירושין הפכו בשנים האחרונות לתופעה רחבה אשר הולכת וגדלה, כאשר רבים הזוגות אשר מוצאים את עצמם פוקדים פעם נוספת את מוסדות הרבנות לעת הצורך לפרק

טענת מומים כעילת גירושין

הלכות הגירושין בישראל שואבות את השראתן מתקנות וחוקי ההלכה אשר מעוגנים במסגרת המשפט העברי הקדום, זה אשר הונהג בימי קדם עוד הרבה בטרם כוננה מדינת

עבירה על דת משה כעילה לגירושין

על הפיכתו של הליך הגירושין לשכיח במיוחד אין עוררין, כאשר יותר זוגות מאיי פעם פוקדים את מוסדות הרבנות בבקשה להתיר את הקשר שנקשר בינם טרם

‏‏עוד גירושין - יריב ואקנין
ויתרת על ייעוץ עם עורך דין גירושין? מחכה לך: הפסד בְּמִשְׁמֹרֶת | הפסד של רְכוּשׁ | תּוֹצָאוֹת רָעוֹת נוספות
אל תהמר/י על כל מה שחשוב לך.