איסור על עישון במקומות עבודה

נושא העישון במרחב הציבורי מוביל לא אחת לחיכוכים בין מעשנים לבין אנשים שאינם מעשנים ומרגישים אי נוחות לנוכח סכנת העישון הפאסיבי ואי נעימות בעקבות החשיפה לעשן הסיגריות וריחו. באופן טבעי, סכסוכים הנוגעים לסוגיה זו מתגלעים לעתים קרובות גם בסביבת העבודה ובפרט כאשר העובדים חולקים מרחב עבודה משותף.

משום כך, קיבל נושא העישון במקומות עבודה התייחסות מפורשת במסגרת החקיקה, אשר לפיה חל איסור על עישון במקומות עבודה, מלבד בחללים יעודיים אשר הוקצו לתכלית זו ועומדים בדרישות החוק. במסגרת סקירה זו נסביר כיצד האיסור על העישון במקומות עבודה עשוי להתפרש כהתנגשות של זכויות עובדים שונות, ומהם הפתרונות שהחוק מציג בניסיון ליישב את המחלוקות הללו.

 

לעשן בהפסקה במקום העבודה – מותר או אסור?

החוק בישראל קובע שחל איסור על עישון במקומות עבודה והוא תקף, כאמור, למעט עישון בחדרים נפרדים שהוקצו באופן ייעודי לתכלית זו, לפי שיקול דעתו של המעביד. פירוש הדבר הינו שעובדים רשאים לעשן בהפסקה במקום עבודתם, אך ורק אם קיים חדר עישון מוגדר בסביבת העבודה.

 

האם המעסיק חייב להקצות חדר עישון במקום העבודה?

באשר לסוגיה: “האם המעסיק חייב להקצות חדר עישון במקום העבודה?” התשובה היא לא. על מנת שהמעסיק יוכל להקצות חלל מסוים לשימושם של המעשנים, כל עובדי הארגון נדרשים לתת את הסכמתם הגורפת לכך. לעניין זה, די בעובד אחד שיתנגד להקמת חדר עישון מסיבותיו הוא, על מנת שלא תתאפשר הקצאת חלל למטרה זו במקום העבודה.

 

מהן הוראות החוק בישראל בנושא איסור על עישון במקומות עבודה

“החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ”ג 1983” הוא דבר החקיקה שמונע עידון במקומות ציבוריים ובכללם מקומות עבודה. זאת בכפוף לסעיף 15 המופיע בתוספת לחוק,
שבו מנויים מכלול המקומות שנחשבים כמקומות ציבוריים.

 

כיצד האיסור על העישון במקומות עבודה עשוי להתפרש כהתנגשות של זכויות עובדים שונות

במצב בו חל איסור על עישון במקומות עבודה, ישנם מי שיטענו כי הדבר מתנגד עם זכותו של העובד להפסקות בזמן עבודתו, ולנצלן כראות עניין לצרכיו האישיים, שגם עישון נכלל בהם. גם זכות העובד להפסקה בעבודה היא זכות עובדים בסיסית, ומכאן עלולה להתעורר המחלוקת בנושא, כפי שקרה לא אחת בתביעות שהגיעו לפתחם של בתי הדין לענייני עבודה בישראל.

 

באילו תנאים החוק מתיר לעשן במקום העבודה?

במסגרת פסיקה תקדימית שנתקבלה בנושא העישון במקום העבודה, בבית משפט השלום, נקבע שעל פי סעיף 15 בתוספת לחוק העישון, ישנם מספר תנאים מצטברים, שכאשר הם מתקיימים ניתן על פי חוק לעשן בסביבת העבודה:

  • ישנו אזור בעבודה שהוקצה במיוחד לעישון והוא שטח מסוג חדר או אולם.
  • העישון בחלל האמור הותר באופן מפורש מטעם גורם רשמי מטעם המעסיק, לאחר שהעובדים הסכימו לכך.
  • באזור שהוקצה למעשנים אין אנשים שאינם מעשנים.
  • ישנם פתרונות אוורור שמישים באזור המיועד לעישון.
  • אזור העישון אינו מהווה מפגע עבור אנשים באזורים אחרים בבניין.

 

על פי תנאים אלו, אין אפשרות למקם חדרי עישון במקומות שבהם ישנה תנועת עובדים. למשל במסדרונות המחברים בין חללי עבודה לחדרי השירותים או מטבחון העובדים, פינת הקפה ועוד. הדבר תקף גם לגבי חדרי המדרגות, מעברים שונים בבניין, אזור הלובי, המעליות וכיוצא באלו.

 

האם מותר לעשן בחדרי המדרגות במקום העבודה?

בהמשך לאמור לעיל, העישון בחדרי המדרגות במקום העבודה, אינו אפשרי. ההלכה הפסוקה מגדירה כי חדרי מדרגות לא ניתנים לשימוש כחדר עישון, מאחר והם אינם חדר או אולם, כפי שמתחייב בחוק לעניין זה. יתר על כן, אין אפשרות לייעד חדרי מדרגות בתור חללי עישון משום שזהו אזור המיועד למעבר של עובדים ועוברי אורח ממקום למקום בבניין.

בין האנשים הללו, ישנם מטבע הדברים גם מי שאינם מעשנים ולכן מבחינת החוק, אין הצדקה לכך שאנשים אלו, יסבלו מנזקי העישון הפסיבי בעל כורחם.

 

על מי מוטלת האחריות למניעת עישון במקום העבודה?

החוק בישראל קובע כי חל איסור גורף, כאמור, על עישון במקומות ציבוריים. איסור זה מכסה כפי שציינו קודם לכן, גם את העישון במקומות עבודה. בהתאם לכך, הגורם שהאחריות למניעת העישון בסביבת העבודה מוטלת על כתפיו הינו המעסיק.

זאת כאשר המעסיק נדרש על פי חוק לעקוב אחר נושא העישון במקום העבודה ולנקוט במירב הצעדים האפשריים למניעת העישון בסביבת העבודה שנמצאת תחת אחריותו. הדבר מחייב את המעסיק, בין השאר, לדרוש מעובדים ואנשים אחרים המעשנים בסביבת העבודה מחוץ לחדר העישון לחדול ממעשיהם, ובמקרה הצורך – אף להגיש תלונה כנגד האנשים הללו לגורם אכיפה כגון שוטר או נציג של הרשות המקומית בה נמצא מקום העבודה.

 

כיצד נדרש לפעול המעסיק על פי החוק כדי למנוע עישון בסביבת העבודה?

בהמשך לאמור לעיל, החוק מחייב מעסיקים לתלות שלטים בסביבת העבודה שבהם מובהר שהעישון במקום אסור. בהתאם לכך, המעסיק אינו רשאי גם למקם מאפרות בסביבת העבודה, וזאת כדי להימנע מעידוד עקיף של הנוכחים לעישון במקום.

מעסיקים: לא פעלתם לאכיפת איסור על עישון במקום העבודה? זה עלול לעלות לכם בקנס

מעסיק שלא דאג לאכוף באופן פעיל את מדיניות איסור העישון בסביבת הארגון שלו, על ידי תליית שילוט בהתאם לדרישות החוק ונקיטת הצעדים המנויים לעיל, חושף עצמו לקנסות בשיעורים הנקובים בסעיף 61 א ‘ 3 בחוק העונשין, שסכומם עולה על 75 אלף שקלים.

גם עובדים עלולים לשאת בסנקציות בעקבות עישון במקום העבודה

בהקשר לקנסות שנזכרו מעלה, מן הראוי להזכיר שגם אדם המעשן במקום עבודה או מציב בו מאפרות (עובדים ומעסיקים כאחד), מסכן עצמו בקנסות בשיעורים הנקובים בסעיף 61 א ‘ 1 בחוק העונשין, שסכומם עולה על 14 אלף שקלים.

זכויות העובדים בנושא מניעת עישון במקום עבודתם

עובדים אשר הרגלי העישון של זולתם במקום עבודתם מסבים להם אי נוחות וטרדה, רשאים על פי חוק לדרוש מאלו להפסיק לעשן. ככל שהמעשן מסרב לבקשתו של עמיתו לחדול ממעשיו, עומדת לו הזכות להתלונן למעסיק, והמעסיק, מנגד, נדרש להפעיל את כל האמצעים החוקיים להפסקת העישון של אותו גורם במקום העבודה.

ככל שהמעסיק מפר את חובתו זו, לעובד שהתלונן ישנה הזכות לתבוע אותו לדין וכן להגיש תלונה כנגד המעסיק לגורמים המתאימים במשרד הבריאות וברשות המקומית. במקרה שבו מעסיק מפטר עובד בעקבות דרישתו להפסקת העישון בסביבת העבודה, החוק יזכה את העובד בתשלום פיצויים על פיטורין בלתי חוקיים.

 

בשורה התחתונה

בהמשך לדיון המעניין בנושא איסור על עישון במקומות עבודה, חשוב לדעת כי היה והינכם עובדים אצל מעסיק שלא דואג לספק לכם מקום עבודה בטיחותי ונקי מעישון, אתם רשאים לפנות להתייעצות מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

תיבת הדואר האלקטרוני של העובד

עובדים רבים נוהגים להשתמש בתיבת הדואר האלקטרוני שלהם במהלך עבודתם לצרכים אישיים שאינם בהכרח קשורים בתפקידם. נשאלת אם כן השאלה: האם מדובר בהתנהלות לגיטימית מצד

חישוב שעות נוספות בימי מנוחה

בסעיף 17 בחוק “שעות עבודה ומנוחה – תשי”א, 1951” מוגדרת התמורה שתינתן לעובדים שהועסקו בימי המנוחה השבועית או בחגים. במדריך זה נסביר כיצד מתבצע חישוב

חוק פיצויי פיטורים – משכורת 13

ישנם עובדים במשק הישראלי הזכאים לקבלת משכורת תמורת חודש עבודה נוסף כהטבה מצד המעסיק. המונח המשמש לאזכור הטבה זו הינו “משכורת 13” היות ומדובר על

חוק פיצויי פיטורים – הלנת שכר

חוק פיצויי פיטורים התשכ”ג 1963, קובע כי עובד שהועסק לפחות במשך שנת עבודה מלאה ורצופה אחד אצל מעסיק מסוים ופוטר מעבודתו, יהיה זכאי לקבלת פיצויי

חובת הקטנת הנזק במשפט העבודה

חובת הקטנת הנזק במשפט העבודה במדינת ישראל, נגזרת מסעיף 14 בחוק החוזים (“תרופות בשל הפרת חוזה”), תשל”א – 1970. החובה הזו הופכת רלוונטית כאשר מתבצעת

חוקי מגן בתחום דיני העבודה

יחסי העבודה בין עובדים ומעבידים בישראל מוסדרים באמצעות חקיקה אשר מחייבת כל מעביד לספק זכויות אלמנטריות לעובדיו. החוקים הללו אלו נחשבים כחוקי מגן בתחום דיני

יחסי מרות במקום עבודה

יחסי מרות בעבודה הם נושא שנדון לא מעט בערכאות משפטיות ובפרט בהקשר של תביעות בגין הטרדה מינית בעבודה. אין ספק כי זהו נושא רגיש, הטומן

יחסי מרות בעבודה

יחסי מרות בעבודה והטרדות מיניות הם נושאים שנדונו לא מעט בערכאות משפטיות. מדובר בנושא רגיש, המקפל בתוכו דילמות לא פשוטות. הדילמות הללו נוגעות לקונפליקט בין

חוק פיצויי פיטורים

פוטרתם מעבודתכם? רוצים לדעת האם מגיעים לכם פיצויי פיטורים? הגעתם למקום הנכון! במאמר זה נפרט רבות על נושא הזכאות לקבלת פיצויי פיטורין על פי חוק

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נחקק בעקבות הצורך באכיפתה של צורת העסקה הוגנת, מכבדת ושוויונית של כל שכבות האוכלוסייה בישראל. חוק זה מאפשר לשכבות אוכלוסיה מוחלשות

ארנסט גדייב עורך דין דיני עבודה
בּוֹרוּת תִרְמוֹס את הזכויות שלך, אל תתמודד לבד! עו"ד שראה הכל - זמין עכשיו לייעוץ מנצח!