כל אחד מאיתנו מוכן ויכול להגן על שלמות גופו ונפשו במצב של פגיעה אלימה. אך כאשר מדובר בקטינים, קשישים או חסרי ישע, מבין החוק כי זוהי קבוצת אזרחים שיש לפרוש עליה חסות מיוחדת, שכן הם אינם יכולים להגן על עצמם ועלולים להיות מנוצלים כתוצאה מכך על ידי אחרים.
כאשר התקיפה מתבצעת על ידי גורם האמור להבטיח את צרכיהם, שלומם ובריאותם של אנשים אלה, הרי שמדובר בעבירה פלילית קשה מאוד ורבת השלכות הגוררת עונש מאסר לתקופה של בין 7-9 שנים, ביצוע מעצרים, תסקיר שירותי מבחן ועבודות שירות, קנסות כספיים גבוהים, כתם פלילי לכל החיים ומעורבות של גורמים רבים מאוד באירוע לרבות בית המשפט, המשטרה והפרקליטות, גורמים רפואיים ועובדים סוציאליים, חוקרי ילדים ונוער, שירותי הרווחה, המוסד בו בוצעה התקיפה, האחראים האחרים ועוד.
מהי תקיפה?
חוק העונשין בישראל מגדיר תקיפה כהכאה, דחיפה, נגיעה או הפעלת כוח בדרך ישירה או עקיפה כלפי אדם מסוים וללא הסכמתו, או בהסכמה תוך ביצוע תרמית, לרבות הפעלת כוח בדרכי חום, קור, חשמל, גז, אור, ריח או כל חפץ וחומר שהפעלתו עלולה לגרום לאי נוחות ונזק.
מיהו האחראי?
אדם המוגדר כאחראי הוא אדם שבחזקתו קטין, קשיש או חסר ישע ועליו מוטל לדאוג לכל צרכי שלומו, מחייתו ובריאותו. האחראים הינם הורים, סבים, אחים, גיסים, דודים ומשפחות אומנה שמלאו להם 18 והם אינם מוגדרים בעצמם כחסרי ישע. האחראי מוגדר גם כאדם שעמו הקטין נמצא בדרך קבע: מורים, גננות, חונכים ומטפלים שמלאו להם 18 כאשר קיימת בינם לקטין/ הקשיש/ חסר הישע מערכת יחסים של תלות או מרות.
החוק וגם הציבור כולו מחשיבים תקיפה בידי אחראי למעשה אנושי חמור ופסול. העונש הצפוי על כך הינו 7 שנות מאסר עבור תקיפה הגורמת לחבלה של ממש או חבלה חמורה, כאשר אחראי המבצע תקיפה שכזו צפוי ל-9 שנות מאסר, בתוספת הסנקציות הרבות הנלוות לאישום.
גננות וסייעות הפוגעות בפעוטים
אחד הנושאים הטעונים ביותר בסוגיה הוא זה של פגיעה בילדים ותינוקות בגני ילדים. ריבוי המקרים עורר בשנים האחרונות את הציבור לדרוש שמערכת המשפט לא תספק מנגנוני הרתעה בלבד, אלא גם ענישה במלוא חומרת העונש לכל אדם הפוגע בילדים.
מקרה אחרון לדוגמה הוא סייעת בפעוטון בבאר שבע, שהורשעה בגרימת חבלה לפעוט בגן שבו עבדה. כתוצאה מניסיון לרתק את הפעוט אליה ולהרחיק אותו מיתר הילדים, משכה אותו בחוזקה וגרמה לחבלה אורתופדית בידיו. סרטון מצלמות הגן חושף כיצד הפעוט שוכב מרותק וחסר אונים על הרצפה, כאשר מעליו הסייעת שממשיכה לצפות באדישות בסלולרי שלה. השופט קבע כי התנהגותה בעת האירוע "חמורה" ו"מכוערת" וכי פגעה הן בגופו של הקטין והן באמון הוריו, יתר הורי הילדים בגן וחברותיה לצוות.
בתי המשפט השונים רואים לנכון להמשיך ולהחמיר באופן הדרגתי בענישה ביחס לתקיפות בקרב גננות וסייעות. על מנת לתת ענישה מתאימה, נשקלים רקע פלילי קודם, אפשרות השיקום, מעורבות הקטין ומשפחתו, היעדר חרטה, גילוי אמפתיה או הפנמת האירוע. במקרה זה הוטלו על הנאשמת מאסר ל-3 חודשים בדרך של עבודות שירות, קנס בסך 2,000 ₪ ופיצוי להורי הפעוט בסך 5,000 ₪.
איבוד עשתונות לרגע
ישנם מקרים שבהם הגבול בין חינוך לבין פעולות הנתפשות כהתעללות הוא דק מאוד ומחייב את בית המשפט לבחון פרמטרים נוספים כדי להסיק את מסקנותיו לגבי מתחם הענישה המתאים.
"שי" הוא אב לתלמיד בכיתה ה', שהוזמן לחדר המנהל לאחר שבנו תקף פיזית תלמיד אחר. בסיום השיחה ולאחר שיצאו מהחדר, שי בעט בחוזקה בבנו. מורה שהייתה עדה לכך זימנה את שירותי הרווחה ושי זומן לחקירה עם הגשת כתב אישום בצילה. בחקירתו העיד כי השיחה השפיעה עליו קשות כמי שבילדותו סבל מהתעללות מצד חבריו לכיתה ולכן איבד את עשתונותיו באופן רגעי ומנותק כל קשר לאופיו.
במקרה אחר, הורשעה אם שנצפתה כאשר היא גוערת קשות בבנה ואף חובטת בחוזקה ברגלו עם מקל שמצאה באותו הרגע. בחקירתה טענה כי כלל לא ידעה כי שיטת חינוך באופן הזה הינה פסולה.
במקרים אלה, מקפיד בית המשפט לבחון את המניעים והסיבות של האחראי לביצוע התקיפה: האם התבצעה מתוך כעס או שנאה? האם מתוך קשיחות במטרה להגן על הילד ולחנך אותו למידות טובות? האם השימוש בכוח פיזי נקשר בתרבותו של האחראי או במידת מוסכמות מסוימות המוכרות לו בנושאי חינוך? האם התקיימה כוונה לפגוע? האם התקיפה בוצעה באופן מכוון לצורך גרימת כאב או שמא מתוך שגיאה? האם הייתה אימפולסיבית או תוכננה מראש? האם נוצרה בעקבות מצב לחץ רגעי ואיבוד שליטה או בשל אופי מובנה שיטתי וקבוע החוזר על עצמו?
חובת הדיווח
בכל מקרה שבו לאדם מסוים יש חשד סביר להניח שבוצעה תקיפה בידי אחראי, חלה עליו החובה לדווח על כך למשטרה או לעובד סוציאלי ומהר ככל האפשר. אם אותו אדם יכול היה או אמור היה לדווח ולא ביצע זאת, הוא מסתכן ב-3 חודשי מאסר בפועל.
כאשר מדובר באי דיווח שבוצע על ידי גורם מקצועי כמו פסיכולוג, קרימינולוג, עובדים סוציאליים, שירותי רווחה, רופאים, אחיות, מנהלים ואנשי צוות במוסד בו שוהה המותקף, הענישה תהיה ל-6 חודשי מאסר בפועל.
במצב שבו ישנו אחראי החושד כי אחראי אחר ביצע או מבצע תקיפה, אי הדיווח מטעמו עלול לגרום לבית המשפט להטיל עליו 6 חודשי מאסר בפועל.
זימון לחקירה במשטרה: רגע קריטי לשכור בו שירותי עורך דין פלילי
כמעט בכל המקרים, תקיפה בידי אחראי תגרום למשטרה להזמין אותו לחקירה בתחנה וכתב אישום יוגש אם יש כנגדו ראיות מוצקות. החקירה תעמת את האחראי עם הראיות ונסיבות התקיפה והחוקרים יפעילו עליו מניפולציות רבות במטרה לחלץ ממנו הודאה מתאימה.
החקירה מלווה בתחושות של מועקה, סטרס אדיר ובלבול לנחקרים. במקביל, יכולה להתרחש גם חקירת הקטין המותקף לכאורה על ידי חוקר ילדים מוסמך. חוקרים אלה מנועים מלעמת את הקטין עם שקרים או סתירות אם יתגלו בדבריו ואוסרים עליו מלהעיד בבית המשפט, אם יקבעו שהדבר עלול לפגוע בו נפשית. לכן יכולים להיות הבדלי גרסאות רבים לאורך התהליך, שיקשו על האמת לצאת לאור.
סיבות אלה הן גורם מכריע לקבלת ייצוג מאת סנגור פלילי מומחה לעבירות תקיפה, שילווה את הנחקרים לאורך התהליך ויפעל החל מאותו רגע בעקביות על מנת להמתיק את העונש ואף להביא לחפות מלאה, אם תתברר אמת המנוגדת לאישום. עורכי הדין מכינים נחקרים רבים לחקירה במשטרה ומנחים כיצד להשיב לשאלות ולמסור טיעונים באופן מתאים.
אם קיימת הזמנה לשימוע, עורכי הדין יוכלו למסור את טענות החשוד ולהסביר מדוע אין להגיש נגדו כתב אישום. מאחורי הזכות הזו נמצאת הזכות להליך פלילי הוגן והיא ניתנת לניצול תוך 30 ימים מיום קבלת המכתב המיידע על השימוע. בזמן זה ניתן לצלם את חומר הראיות המשטרתי (כל עוד אין הגבלות מיוחדות), להגיע להסכמות והסדרי טיעון עם הפרקליטות ולבצע תסקיר שירותי מבחן שיקבע האם ראוי להרשיע.
