תשניק סב לידתי (המכונה גם: אספיקציה) הוא סיבוך הנגרם לעובר במהלך הלידה או בסמוך לה, בעקבות הפרעה באספקת החמצן בהיותו עדיין ברחם.
ההפרעה מקשה על נשימתו התקינה של העובר ועלולה לגרום לו לנזק מוחי קשה ולנזקים גופניים בנוסף.
מקרים חמורים מאוד אף יובילו לדום לב ולמוות.
רשלנות רפואית בעקבות תשניק סב לידתי מתייחסת לחוסר אבחון, חוסר טיפול ואף התמהמהות בסוגיה מטעם הצוות הרפואי.
כיצד מטפלים במצב של תשניק סב לידתי?
אם חל תשניק סב לידתי שכלל מחסור מלא בחמצן, יתרחש נזק מוחי תוך כ-15 דקות לכל היותר.
אם המחסור היה חלקי, הנזק המוחי יתרחש לאחר זמן ממושך יותר, לפעמים גם שעות. התסמינים שלפני הלידה כוללים שינויים בסימנים החיוניים כמו תנועות עובר ולכן חשוב מאוד לאבחן את הבעיה ולהעלות את ההשערה לאספיקציה מהר ככל האפשר.
מרגע זה, המיקוד יהיה בחילוץ מהיר של העובר מרחם אמו ככל האפשר. לרוב השאיפה תהיה לבצע זאת בסקציה (ניתוח קיסרי) משום שכל עיכוב ולו קטן ביותר בטיפול יגדיל את הסיכויים לנזק בלתי הפיך לעובר, לרבות סכנת חיים הנשקפת לו.
תשניק שהתרחש אחרי הלידה עצמה
אם התשניק התרחש לאחר הלידה, הוא יתבטא בחיוורון של היילוד, כיחלון או סימנים נוספים שמעידים על הפרעה בתפקוד המוחי.
התינוק עשוי להפגין אפטיות או שינויים במצב הערנות, טונוס שרירים רפוי וללא תנועות נשימה, לחץ דם נמוך, פרכוסים, דופק איטי ועוד. הטיפול הניתן במקרים אלה כולל החייאה והנשמה ומתן טיפול תרופתי אם יש צורך.
מהם הגורמים האפשריים לאירוע?
הגורמים להיווצרות של תשניק סב לידתי הם רבים מאוד.
ביניהם ניתן למנות בעיות רפואיות שמהם סובלת האם לאורך הריונה כמו: לחץ דם נמוך, קריסת התפקוד הלבבי, סכרת הריון, דימום חמור, היפרדות שלייה, כריכת חבל הטבור סביב צוואר העובר, פרע כתפיים ועוד.
כיצד ניתן להוכיח רשלנות בעקבות תשניק סב לידתי?
כדי להוכיח כי אכן התקיימה רשלנות רפואית בעקבות תשניק סב לידתי, נדרשת הוכחה של שני תנאים מקבילים, לרוב על ידי חוות דעת מטעם מומחה בתחום המיילדותי.
התנאי הראשון הוא הוכחת רשלנותו של הצוות הרפואי באבחון כל הסימפטומים שמעידים על תשניק סב לידתי והטיפול או אי הטיפול בו, לרבות המהירות שבה בוצע חילוץ של העובר מהרחם.
התנאי השני מתבסס על גרימת הנזק שנגרם לתינוק ועל הקשר הסיבתי שמתקיים בינו לבין רשלנות הצוות הרפואי.
הקשר הסיבתי והקריטריונים להתקיימותו
כדי לעמוד על הקשר הסיבתי, מקובל שמתייחסים לקריטריונים שנקבעו במסגרת שני מסמכים רפואיים מוכרים: האחד הוא מסמך הקונצנזוס – נייר עמדה תקף משנת 1997 מטעם איגוד המיילדים האוסטרלי.
השני הוא דו"ח ACOG שפורסם בשנת 2002 על ידי האיגוד האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה ומתייחס לשיתוק מוחין ופגיעה מוחית בקרב ילדים.
במסמך הקונצנזוס מופיעים 3 קריטריונים המצביעים על כך שחוסר חמצן גורם לנכות נוירולוגית צמיחתה:
- עדות לחמצת מטבולית בדם טבורי בלידה עצמה, או בבדיקת דם שנלקחה מיד לאחריה. ה-PH יהיה פחות מ-7 וערך הבסיס גדול או שווה ל-12.
- התחלה של תסמיני אנצפלופתיה נאונטלית בינונית עד קשה, אם מדובר ביילוד שנולד אחרי השבוע ה-34 להריון.
- שיתוק מוחין מסוג קוודריפלגיה דיסקינטית או ספסטית.
בנוסף ישנם 5 קריטריונים נוספים, שעשויים להצביע על האירוע המיילדותי אך הם אינם מתייחסים ספציפית לקשר הסיבתי הדרוש והשימוש בהם יתבצע רק לטובת תמיכה באירוע האספיקציה:
- אם האירוע התרחש ממש לפני הלידה או במהלכה.
- אם נצפה שינוי פתאומי, ממושך ומהיר של קצב לב העובר, להבדיל מקצב הלב התקין קודם לכן.
- ציון האפגר עומד על טווח שבין 0-6 במשך יותר מחמש דקות.
- עדות מוקדמת למעורבות רב מערכתית
- עדות הדמייתית לפגיעה מוחית קשה.
דו"ח ACOG כולל אף הוא קריטריונים המצביעים על אירועים קשים בלידה כגורמים לשיתוק מוחין. קריטריונים אלה דומים ברובם לאלו שבמסמך הקונצנזוס אם כי קיימים בהם שינויים מסוימים.
אמנם בבתי המשפט בישראל אין חובה להשתמש במסמכים אלה כדי לעמוד על הקשר הסיבתי לעניין הרשלנות, אך התפתח עיקרון שעל פיו חשוב שיוכח קשר סיבתי בין מקרים סב לידתיים לבין נזק נוירולוגי שנגרם ליילוד.
תחום מורכב שמצריך עורך דין מקצועי
כל הוכחת רשלנות רפואית מטעם הצוות במקרה של תשניק סב לידתי, תהיה מורכבת מאוד והדבר מצריך מיומנות רבה, בקיאות מטעם עורך הדין שתמסרו לידיו את הטיפול בתיק וכמובן חוות דעת של מומחים מוכרים בתחום, שיאשרו את הקשר הסיבתי.
תוכלו לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בכל זמן, אך רצוי שתבצעו זאת מראש אצל עורך דין וותיק ומנוסה, שמכיר את הסוגיה וטיפל בתיקים דומים בעבר. תוכלו להיפגש עם מספר עורכי דין לפני שתקבלו החלטה ולקבל תמונה רחבה יותר לגבי הערכת סיכויי התביעה שלכם.
האם קיימת התיישנות על מקרים של תשניק סב לידתי?
החוק מתיר הגשה של תביעות רשלנות רפואית בעקבות תשניק סב לידתי עד אשר ימלאו ליילוד 25 שנים. דהיינו, 7 שנות התיישנות מיום הפיכתו לאדם בוגר על פי החוק.
תביעות אלו יוגשו כנגד בית החולים שבו התרחשה הלידה וניתן לעשות זאת גם אם חלף זמן רב.
המסמכים הדרושים לגיבוש תיק התביעה
על מנת לגבש את התיק, תצטרכו לאסוף את מלוא המסמכים המתעדים את הלידה ואת האשפוז בבית החולים, את הניירת, המסמכים, חוות הדעת, הבדיקות והאולטרסאונד הנלווים למהלך ההריון וכל תיעוד לטיפולים, השיקום או ההתנהלות הכרוכים במהלך חייו של היילוד.
לדרישתכם או דרישת עורך דינכם, מחויב בית החולים להמציא את המסמכים הרלוונטיים מטעמו.
מהו גובה הפיצויים על רשלנות רפואית בגין תשניק סב לידתי?
מאחר והסיבוכים שנוצרים כתוצאה מהתשניק הם רבים ומשמעותיים ליילוד ומשפחתו, עשויים להגיע דמי הפיצויים גם לכמה מיליוני שקלים.
דמי הפיצויים מביאים בחשבון את מצבו של התובע (היילוד) ואת הפגיעה הקשה באיכות חייו, את קיצור תוחלת החיים (לרוב מתקצרת תוחלת החיים בכ-10%), עזרה מצד ג' בנוגע לגידול הילד, הסעתו והימצאותו במסגרת ביתית עד לגיל 3, מסגרות בית ספריות וסיוע עתידי גם בחייו הבוגרים, ניידות, כושר ההשתכרות העתידי (בהנחה ולא יוכל היילוד הנפגע להשתכר, או אם נפטר למרבה הצער והדבר הינו עובדתי), דיור, הוצאות רפואיות, הכרה בכאב ובסבל ועוד.
בית המשפט יידרש לפסוק כלפי הסעיפים המתאימים לעניין הרשלנות ואת רף הפיצויים בכל אחד מהם. הסכום הסופי לרוב יתקבל בניכוי הוצאות.
ממנו בדרך כלל נהוג להפריש לעורך הדין המטפל את חלקו לאור חוזה ההתקשרות עמו.
