כל יולדת מייחלת ללידה טבעית תקינה ומרגשת, אך לא כולן זוכות לה. אם הליך הלידה מתעכב ונשקפת סכנה משמעותית לעובר, לא יהיה מנוס מהתערבות מכשירנית שתסייע לתינוק לצאת מהתעלה. כאשר הפעולה עצמה מתעכבת, לקויה או מרושלת, היא עשויה לגרום לתשניק חמור ולמות התינוק.
מהי לידת וואקום ומתי מבצעים אותה?
לידת וואקום מתבצעת כאשר ישנו עיכוב מעבר לזמן הרצוי ביציאה של התינוק מפתח תעלת הלידה, או כאשר מתפתחת מצוקה עוברית שמצריכה פעולות מידיות.
לידות באמצעות וואקום יכולות להתרחש גם כאשר קיימת ליולדת בעיה בלחץ הדם או מחלת לב, שהלחיצות בלידה עשויות לעורר בצורה שתשפיע על האם ותינוקה. סיבה נוספת ללידות וואקום היא כאשר הלידה ממושכת מאוד והיולדת התשושה כבר איננה מסוגלת ללחוץ עוד. הרבה פעמים לידות וואקום מהוות "הליך אחרון" לפני הפניית היולדת לניתוח קיסרי.
מכשיר הוואקום עצמו הוא מעין כיפת סיליקון המחוברת למשאבה וצינור גומי. הכיפה מוצמדת לראש התינוק וכאשר מופיע ציר, מתרחשת משיכה. את לידה זו מבצע רופא מיילד או רופא נשים מקצועי ומנוסה בלבד. אם לאחר שלוש משיכות הפעולה לא צולחת, יהיה צורך להמשיך בניתוח קיסרי.
לידת הוואקום לא חפה כלל מסיכונים, מקרעים ברצפת האגן ודימום קשה ועד שטפי דם בגולגולת היילודים, או דימום מוחי.
מהו תשניק סב לידתי?
תשניק סב לידתי הוא סוגיה טראגית ומצערת, הנגרמת כתוצאה מסיבוך לידה שבו נפגעת אספקת הדם והחמצן לגופו של העובר. ככל שחולף זמן רב יותר של מחסור בחמצן, הוא מביא לנזק קשה לאיברי הגוף השונים, לרבות לב, ריאות מעיים, כבד וכליות.
מעל כולם מתבלט הנזק המוחי, הבלתי הפיך. סיבוך זה נחשב לשכיח למדי בלידות סביב העולם: מיליוני תינוקות נולדים עם נזקים מוחיים ורבים מקפחים את חייהם במהלך הלידה, מה שהופך את התשניק לאחת הסיבות הנפוצות למות יילודים.
תשניק עשוי להיגרם כתוצאה ממגוון רחב של מקרים וביניהם: לחץ על חבל הטבור, קרע ברחם, היפרדות שליה, ירידה תלולה בלחץ הדם של האם, אי ספיקת לב אצל האם, דימום תוך רחמי, זיהומים, התכווצויות ממושכות מאוד ברחם, חוסר התאמה בראש-אגן, מצבי פרע כתפיים וכן סיבוכים הקשורים ללידות מכשירניות, כמו הוואקום.
סימני התשניק האפשריים הם ירידה בתנועות עובר, או ירידות דופק, האטות וחוסר התאוששות לאחר ציר ועוד. אם נגרם ליילוד מחסור קשה בחמצן, תוך זמן קצר הוא עשוי ללקות בנזק חריף ובלתי הפיך. לכן בכל מצב של חשד למצוקה עוברית קיים גם חשד לתשניק ומחייב חילוץ דחוף של העובר, בין אם בלידה קיסרית ובין אם לידה באמצעות וואקום או מלקחיים.
מתי ייחשבו השימוש בוואקום והתשניק הנלווה לו כרשלנות?
כאשר לא אובחן מצב חירום חמור במהלך הלידה, או שאירע איחור באבחון זה או איחור בחילוץ העובר עצמו, הדבר פעמים רבות יביא לנזקים חמורים, לרבות שיתוק מוחין, פיגור שכלי ואף מוות.
חובת הזהירות הרפואית בלידות מכשירניות
לידת וואקום תלויה רבות במיומנות רופא ומקצועיותו, אך היא נחשבת לאחת הסיטואציות השכיחות ביותר של תביעות רשלנות רפואית בלידה. הנזקים האפשריים כתוצאה מלידת וואקום, נגרמים בעיקר כאשר לא חלה הקפדה יתרה על כל כללי הזהירות המתבקשים, או כאשר מיומנותו של הצוות הרפואי והרופא עצמו הייתה בלתי מספקת.
בנוסף, לעתים לידת הוואקום מתבררת כבחירה שגויה לקביעת הליך הלידה ובהמשך מתגלה ששיטה אחרת, הייתה מונעת את הנזק שנגרם.
על מנת שהלידה תהיה מוצלחת, הרופא מחויב להיצמד לפרוטוקול ספציפי: תחילה יש לוודא פתיחה מלאה, משום שבלעדיה לא ניתן להתחיל לבצע את תהליך הלידה. בעת השימוש בווקאום, החתירה היא לכמות המועטה ביותר של לחיצות, תוך שמירה על לחיצות זהירות כדי למנוע נזקים לקרקפת וראשו של העובר.
אם הרופא נמנע מלהקפיד על אחד או יותר מהתנאים הללו, הוא מפר למעשה את חובת הזהירות בה הוא מחויב כלפי היולדת. יתרה מכך, התנהגות שלא נשמעת לכללים אלו מכשילה את אותו רופא מלעמוד בסטנדרט הטיפול הסביר ומגבירה את הסיכון לנזקים חמורים ואף בלתי הפיכים בקרב העובר.
כאשר העובר במצוקה
אם הבחירה בלידת וואקום התבצעה כתוצאה ממצוקה שמחייבת את סיום הלידה בהקדם, הרי שעל הרופאים לקבל החלטה שקולה ומדויקת לגבי הנושא.
זאת במטרה להימנע מהחלטה שגויה לגבי לידת הוואקום שתגרום לנזקים חמורים. הרופא ששוקל לידה בוואקום, אמור להביא בחשבון את כל הנתונים בנוגע למצב היולדת ומצב העובר ולקבל החלטה לאור מיומנותו וניסיונו.
מהם סוגי הרשלנות האפשריים?
רשלנות רפואית בלידת וואקום, שהביאה למותו של תינוק כתוצאה מתשניק עשויה להיגרם ממספר נסיבות:
- כאשר לא בוצעו בדיקות חשובות, חלה התעלמות מסימנים המעידים על מצוקה עוברית והיולדת לא מופנית לבדיקות רלוונטיות כמו אולטרסאונד או מוניטור, כאשר הפענוח של הבדיקות היה רשלני או מעוכב מידי.
- כאשר הטיפול בלידה עצמה היה איטי מידי או רשלני, באופן שחייב בסופו של דבר לידת וואקום שהביאה לתשניק, או שחשפה את מצב התשניק של התינוק מסיבה אחרת.
- כאשר הלידה המכשירנית (ביצוע הוואקום) היה רשלני, או שהתבצע על ידי רופא בלתי מוסמך/ מיומן מספיק, או כאשר הרופאים נמנעים מניתוח קיסרי, למרות האינדיקציות שמצביעות על הצורך לנתח.
- מתן טיפול שגוי או בלתי מספק ליילוד שחולץ עם פגיעה: אי הזמנתו של רופא ילדים על אף הפגיעה שהתרחשה לעובר, חוסר השימוש בטכניקות מתאימות או מקובלות לביצוע החייאה ואי פעילות למען צמצום הנזקים הנלווים כמו היעדר טיפול תרופתי וכד'.
מהו גובה הפיצויים על תשניק שגרם למוות?
במקרה לדוגמה בו חלה רשלנות רפואית שהביאה למותו של תינוק בעקבות תשניק חמור, האם הופנתה לבית החולים בשבוע ה-37 להריונה בעקבות ירידת מים וצירים.
הוחלט על לידת וואקום במטרה לחלץ את העובר והוא נולד עם כריכה כפולה של חבל הטבור סביב גופו, ללא נשימה וללא דופק. הצוות הרפואי ניסה לבצע החייאה אך המאמצים לא צלחו ולמרבה הצער, התינוק נפטר כתוצאה מתשניק חמור כ-7 שעות לאחר הלידה. בתיק זה נפסקו פיצויים כוללים של 1,275,000 שקלים.
מקרים שבהם נוכחים וואקום ותרחיש של מצוקה עוברית שעשוי להצביע על תשניק (או כאשר התשניק נגרם כתוצאה ממכשיר הוואקום), מצריכים ניהול משפטי אצל גורם מומחה ועתיר ניסיון.
זאת מאחר וצריך לעמוד בצורה מדויקת שאיננה משתמעת לשתי פנים בנוגע לקשר הסיבתי שבין לידת הוואקום למות העובר, לרבות ההוכחה כי הרופא או הצוות הרפואי כשל במבחן הרופא הסביר והפר את חובת הזהירות כלפי האם ותינוקה.
בדיקת עילת התביעה האפשרית
על מנת להבין האם קיימת עילה לתביעת פיצויים, נדרש חומר רפואי רב כאשר בבסיסו התיעוד הרפואי מבית החולים, לרבות הגיליון שניתן ליולדת עם שחרורה מבית החולים.
לאור הפרוטוקולים הרפואיים הקיימים, הידע הרב של הרופאים והמכשור הרפואי המתקדם בו משתמשים כדי לנטר את מצבם של האם והעובר וכדי לבצע לידה תקינה וחלקה, מרבית המקרים שמסתיימים במוות מתבררים בסופו של דבר כרשלנות רפואית ומזכים בקבלת פיצויים בשיעורים גבוהים.
