פסילת תוקף הצוואה כאשר המצווה הינו קטין או פסול-דין

מילוי רצונו האחרון של המנוח הינו ערך עליון בעיני החוק הישראלי, ומבטא מימוש חירותו של האדם לצוות ככל העולה על דעתו. חירות זו, המובעת ב"עקרון חופש הציווי", מבקשת לתת תוקף משמעותי לרצונו של האדם ללא התייחסות למידת הסבירות שבציוויו או להוגנות שברצונו. לעיתים בית המשפט נאלץ להגביל חופש ציווי זה, כאשר מתעורר החשש שהאדם אינו כשיר לבטא את רצונו האמיתי בצורה ישרה.

 

פסילת צוואה על פי סעיף 26

בסעיף 26 בחוק הירושה נאמר כי: "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה".

מלשון החוק עולים שלושה סוגי פסולים לצוואה:

  1. מצווה המוגדר כקטין.
  2. מצווה המוגדר כפסול-דין.
  3. מצווה אשר אינו יודע להבחין בטיבה של צוואה.

 

מצווה קטין

קטין לענייני צוואות הינו אדם אשר טרם מלאו לו 18 שנים. צוואה אשר נכתבה כאשר המצווה היה מוגדר כקטין – נפסלת על פי סעיף 26, אף אם היה מודע לטיבה של הצוואה והביע גמירות דעת מלאה.

 

קטין שבגר

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המתייחס לביטול פעולה אשר נעשתה בקטנותו של אדם, נאמר כי במידה והפעולה לא בוטלה על ידי הבוגר או נציגו תוך חודש ימים היא מקבלת תוקף. ניתן להרחיב ולומר כי אף בדיני צוואות הדין יהא זהה, ובמידה והמצווה לא ביטל את צוואתו במשך תקופה של חודש לאחר שהגיע לבגרות – הצוואה תקבל תוקף.

מנגד שתיקת החוק בנושא זה, ואי הזכרתו את האפשרות הזו לאשרור הצוואה[1], מחלישה את אפשרות תיקון זו. מסתבר כי שתיקת החוק נועדה לאפשר מרחב הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט. כך למשל מסתבר כי ככל שהצוואה נכתבה בשלב מקודם יותר בחיי הבגיר כך היא מאבדת מחוזקה ותוגדר כמעשה שובבות ותו לא, וכל מקרה נתון לשיקול דעתו של השופט.

פסילת תוקף הצוואה כאשר המצווה הינו קטין או פסול-דין
פסילת תוקף הצוואה כאשר המצווה הינו קטין או פסול-דין

פסול-דין

פסול-דין הוא אדם אשר עקב ליקוי נפשי או שכלי המוגדרים כקבועים (אינם ברי חלוף) הוכרז על ידי בית המשפט כפסול-דין. לאדם זה ממונה אפוטרופוס אשר תפקידו לקבל החלטות משפטיות עבור הפסול-דין. בית המשפט נותן עדיפות בהגדרת האפוטרופוס לקרובי משפחתו של הפסול-דין, ובמקרים מסוימים ימונה אפוטרופוס חיצוני. כל עוד לא הוגדר המצווה כפסול-דין אין כל פסול בצוואתו, אף אם הוא נמצא לוקה במצב נפשי, אם כי ייתכן ואדם זה יוגדר כמצווה אשר אינו יודע להבחין בטיבה של צוואה, וצוואתו תיפסל.

 

מעמדו של מינוי אפוטרופוס

אין במינוי אפוטרופוס להביא לכדי פסילת צוואה, כיוון שמינוי אפוטרופוס יכול להתרחש גם במקרים בהם אין האדם מוגדר כפסול-דין. במילים אחרות, אדם בעל אפוטרופוס קרוי חסוי ולא כל חסוי הוא פסול-דין. החוק המפרט את רשימת החסויים כולל סוגי אנשים רבים אשר אינם מוגדרים כפסולי דין, ועל כן מינויו של אפוטרופוס למצווה אינו מביא בהכרח לפסילתה של הצוואה.

 

פסול-דין הצלול מבחינה מנטלית

בית המשפט נדרש להכריע בדינו של פסול-דין אשר לאחר מספר שנים התבטל מעמדו ככזה, ולאחר מותו התברר כי רשם צוואה מספר ימים לפני שינוי מעמדו. בית המשפט הכריע כי אף אם יוכח שהפסול-דין היה צלול וכשיר מבחינה שכלית לצוות, עדיין צוואתו בטלה עד לביטולו הרשמי של הסטטוס "פסול-דין". לבית המשפט אין כל מקום להפעלת שיקול דעת בעת הבחנתו האם הפסול-דין היה צלול או לא, והדבר תלוי בהגדרה הפורמלית בלבד.

 

אדם אשר אינו יודע להבחין בטיבה של צוואה

כל צוואה כוללת בתוכה שלושה יסודות:

  • למצווה יש מודעות לכך שזו צוואה.
  • למצווה יש מודעות להיקף נכסיו באופן כללי.
  • המצווה מבין את השלכותיה של הצוואה.

בבואו של בית המשפט להגדיר האם האדם מבין את טיב הצוואה יש הנוקטים גישה מצמצת המתייחסת לשלושת הסעיפים הללו בלבד, ויש המבקשים להרחיב את ההגדרה למכלול ההיבטים הנוגעים לצוואה.

 

על מי חובת ההוכחה?

בדיני ירושות חובת ההוכחה לגבי פסילתה של הצוואה מוטלת על כתפי המבקש לערער על תקפותה. בית המשפט מייחס לכל צוואה תקפות וחזקת כשרות עד שיוכח אחרת. על מנת להוציא מחזקה זו יש צורך בראיות מוחלטות ואין די בהעלאת חשדות בלבד. במידה והצוואה מכילה פגם צורני אזי חובת ההוכחה עוברת לידי המבקש לקיימה. על מנת לאשר צוואה פגומה על בית המשפט להפעיל את סעיף 25 המאפשר לו לתקן צוואות פסולות, אולם רק במידה ולבית המשפט אין כל ספק באמיתותה, ועל כן נטל ההוכחה לאמיתות הצוואה עובר לידי המבקש לקיימה דווקא.

 

מה עושים עם הנכסים במקרה בו נפסלת הצוואה?

כאשר בית המשפט מגדיר צוואה כלשהי כפסולה אנו רואים אותה כאילו לא התקיימה מעולם וחוזרים למצב הקודם: במידה וישנה צוואה קודמת פועלים על פיה, ובמידה וזוהי הצוואה הראשונה אנו מתנהגים כאילו לא נרשמה צוואה כלל, שבמקרים כאלו מחלקים את הנכסים על פי החלוקה הרשומה בחוק הירושה.

 

סיכום

כתיבת צוואה הינה מעשה המכוון לעתיד הרחוק ונועד להבטיח כי רכושכם יחולק בצורה הטובה ביותר על פי ראות עיניכם. צוואות וירושות הן עולם סבוך ומורכב מבחינה משפטית וכוללות רגשות עזים ואמוציות חזקות. על מנת להבטיח כי צוואתכם תתמלא בצורה מלאה וכי לא תתעוררנה בעיות בקיומה באופן מלא רצוי להשתמש בשירותיו של עורך דין מומחה ובעל ניסיון בתחום הצוואות. שירותים אלו יבטיחו כי הצוואה תיעשה בצורה חוקית וישרה וחלוקת הירושה תבוצע בצורה הטובה ביותר.

[1] שתיקת החוק היא משמעותית, במיוחד אם נבחן אותה בהשוואה לסעיפים אחרים, כמו למשל סעיף 31 בו נאמר כי במידה ועברה שנה מאירוע ההשפעה הבלתי הוגנת – מתבטל הפגם והצוואה נעשית תקפה. החוק מציין מספר פעמים דרכים רטרואקטיביות לתיקונם של פגמים בצוואה ועל כן שתיקתו בסעיף זה מקבלת משנה משמעות.

אודות המחבר

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

פסילת צוואה בשל השפעה בלתי הוגנת

אנשים רבים מבקשים לחלק את נכסיהם וממונם בצורה ספציפית ומיוחדת, ועל מנת לעשות זאת הם כותבים מסמך צוואה. לעיתים מתעורר החשד כי החלוקה הרשומה בצוואה

פסילת צוואה וירושה

צוואה, מתוקף תפקידה, מקוימת רק לאחר מות מחברה. מכיוון שכך, פעמים רבות מתעוררות שאלות ובעיות, אשר לא ניתן לקבל עליהן תשובות מידי כותב הצוואה. ישנם

פסילת צוואה נוטריונית

צוואה הינה מסמך בה מביע המנוח את רצונו שייעשה בנכסיו לאחר לכתו. החוק מעניק תוקף למספר סוגים של צוואות, ולכל סוג ישנם היתרונות והחסרונות שלו.

פסילת צוואה בעל פה

ע"י צוואה, אדם מביע את רצונו החופשי מה ברצונו שייעשה בנכסיו לאחר מותו. בנסיבות מסוימות ניתן להסתפק בצוואה בעל פה, אולם עליה לעמוד בתנאים מסוימים

מחלקת צוואות וירושות - משרד עו"ד רחל שחר
משרד עו"ד רחל שחר - מחלקת צוואות וירושות

משרד עו"ד רחל שחר – מחלקת צוואות וירושות עוסק בתחום דיני משפחה וירושה ונחשב למוביל בתחומו. המשרד מנהל תיקי משפחה רבים, בדיסקרטיות ואמינות מרבית.

צריכים סיוע וליווי משפטי?

עורכי דין מומלצים נוספים: