סרבנות גט

לאור היותה של מערכת המשפט בישראל ככזו אשר מכילה בתוכה מרכיבים מודרניים וחילוניים כיאה למדינה דמוקרטית, לצד אלמנטים דתיים ומסורתיים בהתאם לאופייה כמדינה יהודית, קיימים במערכת המשפט כחוט השני עדויות וסימנים לנוהגים והליכים אשר מקורם עוד בימי קדם.

מבין אותם הליכים קיים גם הליך המצאת הגט אשר מוכרח להינתן על ידי בעל לאשתו, כאשר מתן אותו מסמך מהווה למעשה עדות ונסיכת תוקף לתוף הסכם הגירושין, כאשר לאחר מכן ולאור ביצוע אקט שכזה חדלים הזוג מלהיקרא עוד בעלה ואשתו.

עם זאת, לנוכח תפקידו הרם במעלה שמקבל הגט במסגרת הגירושין, ישנם כאלו אשר אינם מעוניינים למסור אותו או לקבלו בשעת הצורך, כאשר לאור סירובם הם למעשה מונעים מאדם אשר חפץ להתגרש מהם את הזכות לעשות זאת. כאשר לנוכח התנהגות בריונית שכזו, מושתות על אותם אנשים גם סנקציות ממגוון גופים שונים.

לפיכך, במאמר הקרוב נרחיב ונסקור את מאפייניה של סרבנות גט, כמו גם כיצד יש לנהוג לאורה, בכדי לאפשר לאלו אשר מעוגנים במסגרתה לצאת לחופשי.

מה הוא גט?

בכדי לבאר את נסיבותיה של סרבנות גט, קיים צורך להתייחס ראשית למסמך אותו מסרבים אותם אנשים להעניק. לכן, גט הוא מסמך אשר ניתן בעת הצורך לקיים גירושים בין בעל ואישה, הגט ניתן לרוב במסגרת בית דין רבני אשר ממציא ומפקח את הגט ועל ההליך הנלווה לו, כאשר לגט ישנם מנהגים וסימנים אשר מוכרחים להתקיים כסדרם, בכדי להעניק לו תוקף ומעמד מחייב.

מועד המצאתו של הגט

כמו כן, ניתן למצוא עדויות וסימנים לגט עוד מראשית היהדות, כאשר ישנם כאלו אשר מתארכים את קיומו עוד לימיו של אברהם אבינו, כאשר התייחסויות כירורגיות לגט ניתן למצוא בספר דברים וישעיהו, כאשר מאז ועד היום חלו שינויים מסוימים בגט ובהליך מסירתו.

תמורות שחלו בהליך הגט

דוגמה לכך היא החרגה אשר נעשתה במהלך ימי הביניים על ידי רבנו גרשום, אשר קבע כי אין למסור גט לאישה אשר אינה חפצה בכך, כאשר אילו נדמה במבט ראשוני שמדובר בצעד אשר הרחיב למעשה את האפשרות לסרבנות גט גם עבור הצד הנשי, מדובר בפסיקה אשר מנעה את השלכתן האכזרית של נשים רבות, במיוחד בזמנים בהם הסביבה הייתה פטריארכלית במיוחד.

בנוסף לכך, כיום היחס עבור סרבני גט, אשר מהווה חלק בלתי נפרד מן הגט כשלעצמו, השתנה במידה רבה לאור הסרת חסם אשר היה קיים בעבור בתי דין רבניים לאורך כלל הגלות.

השפעת גלות ישראל על היחס כלפי סרבני גט

לאור גלות ישראל השנייה אשר פיזרה את כלל העם היהודי ברחבי תבל ללא ריבונות עצמית וכנגזר מכך גם יכולת ממשל ושיפוט עצמית, התקשו לאורך השנים בתי דין רבניים אשר פעלו תחת ממשל זר, לאכוף ולהילחם בתופעת סרבנות גט, קרי להטיל סנקציות על מבצעיה.

לדוגמה, בימי השלטון הבריטי בארץ ישראל, כיבדו הבריטים את פסיקותיהם של בתי דין רבניים בהקשר צווי כספיים בלבד, כאשר צווים שבמסגרת דיני משפחה כדוגמת סרבנות גט חמקו מאכיפה.

לעומת זאת, בשנים האחרונות ניתן לחזות בהתמודדות ניכרת אל מול הופעתה של סרבנות גט, הן בשל ממדיה הרחבים והן בשל היותה חריגה בנוף המודרני והנאור של המאה ה- 21, בה לא יעלה על הדעת כי תישלל מן האדם הזכות לבחור אל מי להיות נשוי או כליאתו של אדם אל קשר ומערכת יחסים אשר אינו חפץ להיות בה.

מניעיהם של סרבני הגט

הסיבה לכך שישנם כאלו אשר מלכתחילה מסרבים לקבל או לתת גט עבור מי שעד כה חלק עימם בית ומשפחה, כמו גם לעתים רבות מהווה הורה משותף לילדיהם, נובעת מן הרצון של רבים להטיב את עמדתם כחלק מהסכם הגירושים, כאשר למעשה אחד הצדדים מנסה לגבות כופר בכדי לאפשר לצד הנגדי להשתחרר מן אותם נישואים ולצאת לחופשי.

בנוסף לכך, לעתים רבות ישנו צורך או רצון מצד סרבן הגט להקשות ולמרר את חייו של בן/ת זוגו/תו עד לאחרונה, כתולדה מאוחרת של הנסיבות אשר הובילו אותם מלכתחילה להתגרש ולהיפרד כזוג נשוי.

התעלמות מן הצורך בגט – וההשלכות של כך

בהמשך לכך, אי אפשר שלא להתייחס לשאלה מדוע על אדם לכבד את דיני הגט, כלומר מדוע עליו להמתין לקבלתם במקום לחיות את חייו כאילו אינו נשוי עוד לאותו אדם שמסרב לקבלו או למסור אותו.

הסיבה לכך טמונה ביחס אשר מדינת ישראל משוועת לגט, כאשר לאור הסתכלותה על ענייני נישואין וגירושין כנושאים אשר טמונים תחת החלטתה הבלעדית של הרבנות הראשית ובאי כוכה בפועל – בתי הדין הרבניים, כל עוד אדם לא יוכרז כגרוש על פי מתן גט, אזי שעודנו נשוי על כלל המשמעויות של כך.

כמו כן, אילו אישה אשר בעלה מסרב לתת לה גט תמשיך לקיים מערכת יחסים עם אדם זר ותקיים עימו יחסי אישות, אזי שהיא ובן זוגה מוגדרים כנואפים, כמו גם כי ילדיהם אילו יבואו לעולם יוגדרו כממזרים, כאשר די בעובדה זו בכדי לפסול אותם לחיתון עתידי עם כל יהודי למשך כל חייהם.

מנגד, בעבור גבר אשר אשתו מסרבת לקבל את גיטו קיים אפיק עוקף, כאשר אילו יקבל את אישורם של לא פחות מ- 100 רבנים, אזי שהוא יכול לעקוף את צו פסיקתו של רבנו גרשום, כאשר הוא למעשה מגרש את האישה אף על פי כי זו אינה חפצה לקבל את גיטו.

סנקציות כנגד סרבני גט

בנוסף לכך, לאור תחייתה של מדינת ישראל וכפועל יוצא מכך, השבתו של המשפט והדין העברי יהודי, כיום נגבה מחיר כלכלי וחברתי מסרבני גט, כאשר ישנם כאלו אשר מעוניינים להרחיבו אף כדי הכללת הפעולה כעבירה פלילית.

סנקציות כלכליות וחברתיות על הגבר

כלומר, אף על פי כי בהלכה מצוין כי יש להכות אדם אשר מסרב לתת גט עד אשר יתרצה ויעשה זאת מרצון, כיום נהוג לפסוק על סרבני גט חובת תשלום מזונות חודשיים לאישה לה הוא מסרב למסור אותו.

בנוסף לכך, כחלק מן הסנקציות החברתיות אשר מושתות על סרבן גט, כמנוף לחץ נוסף אשר תכליתו לשכנעו לשוב בו מהחלטתו לסרב לשחרר את אשתו, ישנו מגוון של עיצומים והגבלות אשר רובן קשורות לקיום אורח חיים דתי, כאשר מבינן ניתן למנות נידוי חברתי, איסור על עלייה לתורה ו/או החשבתו כחלק ממניין, לימוד תורה, מילת בניו ולבסוף קבורת בני משפחתו בבית קברות יהודי על פי דת משה וישראל.

לאור חומרתן הרבה של גזירות אלו הן נעשות רק במקרים חריגים, כצעד אשר הלכה למעשה מקומם חרם והפרדה בין אותו אדם, בנוסף להפצת עניינו הפרטי לנוכח רבים, כמו גם שימוש בצעד זה אך ורק כנגד סרבני גט ולא כנגד סרבניות.

זאת ועוד, כי לאחרונה החלה תופעה גם של שיימינג סרבני גט, כאשר לאור סירובו של גבר לתת גט, פרטיו ושמו עלולים להתנוסס בעיתונות ובשלטי חוצות, כצעד נוסף אשר נועד להפעיל לחץ עליו לסור בו מסירובו.

סנקציות כלכליות על האישה

מנגד, בעבור גבר אשר אשתו מסרבת לקבל את גיטו, מונחת האפשרות להכריז עליה כאישה מורדת, קרי אישה אשר אינה דרה עימו ואינה מקיימת יחסי אישות עימו, כאשר אילו תתקבל טענה זו ובית הדין יראה באותה אישה כמורדת, אזי שפטור אותו גבר מתשלום מזונות בעניינה.

כלומר, מניעו של הגבר הוא למעשה לשכנע את אשתו לבוא עימו בהסכם בדרכי נועם שמא אילו תבחר אחרת תאבד זכותה לתשלום אשר כרוכה בגירושים.

סנקציות כלכליות על זכאי קצבה בביטוח לאומי

בנוסף לכך, במקרים חריגים כאשר ישנו סרבנ/ית גט אשר באופן עקבי מסרבים לתת או לקבל את הגט בעודם למעשה כובלים את אדם אחר ומונעים ממנו להגשים את שאיפותיו הפרטיות והאישיות, ניתן להגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי בכדי שזה יפסיק את תשלומי הקצבאות עבור אותו סרבן, כאשר לעתים רבות מדובר אף בהעברת אותן קצבאות לידי העגון/נה.

סנקציות אזרחיות

יתרה מכך, לאור הימנעות בית הדין הרבני מאכיפת אשר כתוב בהלכה (הכאת הסרבן), החוק בישראל מאפשר לו לפעול בערוצים עקיפים אשר מטילים גם הם עיצומים אודות הסרבן, כאשר מבין אותם עיצומים ניתן למנות את הגבלת יכולתו של הסרבן להחזיק ברישיון נהיגה ו/או חשבון בנק, הטלת צו עיכוב יציאה מן הארץ, שלילת דרכון, שלילת הזכות להיבחר למשרה ציבורית או גוף ממשלתי ואף פסילת רישיון מקצועי אשר אילולא הוא לא ניתן לעבוד במסגרת אותו משלח יד.

בנוסף לכך, ישנם מקרים חריגים אשר לאור סירובו של אדם לתת גט לאשתו, הוא עלול אף להיאסר במאסר עד כדי 10 שנים, כאשר הוא יכול להשתחרר בכל עת אילו יבחר לשחרר את אשתו ולהעניק לה את הגט המיוחל.

סנקציות פליליות

זאת ועוד, כי לאחרונה קמו קולות רבים אשר טוענים ומבקשים להכליל את סרבנות הגט כעבירה פלילית, זאת בכדי להפעיל לחץ נוסף והרתעה אל כל אלו אשר מסרבים כיום, כמו גם אלו אשר שוקלים שימוש ציני בכלי שכזה.

המשמעות של סנקציה פלילית היא רבה, לנוכח העובדה כי בניגוד למאסר אזרחי, מאסר בגין עבירה פלילית לא יסתיים לנוכח מתן הגט, כמו גם כי מדובר במאסר תחת מוסד כליאה נוקשה ובעל תנאים פחותים לעומת מקבילו האזרחי.

לסיכום – סרבנות גט כמשחק שחמט אכזרי

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, בעודו של אדם בוחר לסרב לקבל או למסור גט, הוא למעשה כובל ומכריח את מי שעד לאחרונה חלק עימו בית ומשפחה לחיים אשר אינו חפץ בהם, תוך כדי שהוא מתעלם מזכויותיהם ושאיפותיהם בצורה אגוצנטרית ומקוממת.

לנוכח התנהגות שכזו, מצאו לנכון הערכאות המשפטיות השונות לפעול ביד קשה אשר מתגברת לאורך השנים, כנגד כל מי שבחר לפעול בצורה שכזו, כאשר המחיר אשר נגבה מהם ממשיך לעלות ולהתגבר.

בנוסף לכך, לאור היותו של הליך מתן הגט מסרבן ארוך וכזה אשר עלול להימשך מספר שנים, קיימת חשיבות רבה להסתייעות בעורך דין גירושין בשלב מוקדם ככל האפשר, בכדי שזה יוכל לסייע להפעיל את כלל מנגנוני הלחץ אשר קיימים במסגרת החוק כנגד סרבני גט, בכדי למנוע את הימשכות ההליך ולקצרו עד כמה שניתן.