החדרת טובוס לוושט היא פעולת הנשמה מקובלת בניתוחים הכוללים הרדמה מלאה, לרבות לידות קיסריות שהתרחשו בחירום, או כאשר מצבה של היולדת יצא מאיזון.
אז מתי נחשבת פעולת האינטובציה לרשלנות רפואית? מהם הסיכונים בהחדרת טובוס לוושט בניתוח קיסרי? והאם נזקים מאוחרים יותר נחשבים גם הם לרשלנות מהסוג הזה? כל התשובות במאמר הבא:
הטובוס לא הוחדר כראוי, נזק נגרם לתינוקת
מעשה בשתי תובעות – אישה מבוגרת שהרתה בטיפולי פוריות ובתה שסובלת ממצב רפואי מכמיר לב הכולל שיתוק ועיוורון.
היולדת הגיעה לבית החולים בעקבות צירים וחוברה למוניטור, בו אובחנו שתי ירידות דופק סמוכות. לאחר מספר דקות אירעה ירידה נוספת וחמורה, מה שהדליק נורה אדומה בפני הצוות הרפואי לגבי העובדה שהעובר נמצא במצוקה קשה. כתוצאה מכך הוחלט לבצע ניתוח קיסרי מיידי.
במהלך הניתוח, הבחין המנתח בדם כהה מאוד של היולדת, מה שמבשר שקיימת בעיה בהנשמה. אז התברר שבמהלך פעולות האינטובציה שביצע הרופא המרדים, הוא חיבר בטעות את הטובוס (צינור ההנשמה) אל הוושט ולא לקנה הנשימה. טעות זו גרמה לעיכוב בניתוח, עד שהטובוס יוחדר שנית והפעם למקום הנכון.
רק לאחר שבוצע התיקון, המשיך הצוות הרפואי בניתוח הקיסרי. כתוצאה מכך קבע בית המשפט שהרופא המרדים התרשל מאחר ולא זיהה מיד את מקום ההחדרה שביצע.
התרשלות זו עלתה לאם בארבע דקות ללא הנשמה ולתינוקת בעשר דקות קריטיות שבהן עוכב החילוץ שלה מהרחם. זאת למרות שהמצוקה התקיימה באופן חמור ומובהק לפני כן ובמצב זה, קיים חשש חמור לחיי העובר.
מתי מתבצעת הרדמה בניתוח קיסרי?
ניתוח קיסרי נחשב לאופרציה כירורגית מקובלת ונפוצה בתחום הלידות, שבה מתבצע חיתוך הבטן והרחם של היולדת, במטרה ליילד את העובר באופן בטוח יותר, לאור נסיבות רפואיות מסוימות שלא יאפשרו לידה נרתיקית.
חלק מניתוחים אלו מוזמנים מראש, כאשר היולדת מקבלת תאריך לביצוע ניתוח קיסרי אלקטיבי וההליך עובר בצורה יחסית בטוחה ואף מרגשת, במצב של הרדמה חלקית. חלק מהמקרים, מחייבים בניתוחי חירום שלא תוכננו או נצפו מראש בעקבות סיבוכים שונים או התרחשויות לידה פתאומיות.
באחוז מסוים מניתוחי החירום, תתרחש הלידה בהרדמה מלאה.
מהלך הניתוח והסיכונים בו
הסיבות ללדת בניתוח קיסרי הן רבות ומגוונות, אך הבסיס להן זהה: הבטחה גבוהה יותר של שלום האם והעובר בהליך, בייחוד כאשר אחד מהם (או שניהם) נמצא בסיכון גבוה בלידה נרתיקית. ויחד עם זאת, כל ניתוח באשר הוא איננו חף מסיכונים.
הניתוח הקיסרי כולל חיתוך בבטנה ורחמה של היולד לטובת הוצאת העובר והשלייה. בסיום יבוצעו תפרים. בישראל עומד אחוז הלידות הקיסריות על למעלה מ-20% כאשר כ-30% מהן מלווים בסיבוכים רפואיים כלשהם, מדלקות בדרכי השתן ועד מצבים מסכני חיים כמו קריש דם או תסחיף ריאתי.
סוגים נפוצים של רשלנות רפואית בניתוח קיסרי
כדי שההסתברות ללידה קיסרית מוצלחת יעלו ככל האפשר, על הרופאים ליידע את היולדת לגבי כל סיכון אפשרי וכל סיבוך שעלול להיווצר אחריו.
היידוע, לרבות הסכמתה של היולדת מתבצעים בחתימה על טופס הסכמה בחתימתה וכתב ידה בלבד. בנוסף, אם הדבר אפשרי, על הרופאים להציג חלופות ללידה הקיסרית ולאפשר ליולדת לבחור את הדרך העדיפה לאחר שקיבלה את מלוא המידע על כל אחד מהליכי הלידה האפשריים.
אי הסכמה מדעת – מצב שבו היולדת לא מקבלת את האפשרות לבחור ומתוך צלילות והכרה מלאה את דרך הלידה שלה ועוברת בעל כורחה ניתוח קיסרי שמסתבך.
חריגה מהסטנדרט הרפואי – אם בוצע כשל בביצוע ההליך על פי הנהלים או אמות המידה הרפואיות המקובלות וכתוצאה מהם נגרמו נזקים ליולדת או לעוברה.
הרדמה במהלך ניתוח קיסרי – ביצוע הרדמה ברשלנות, ללא בדיקה מעמיקה של ההיסטוריה הרפואית של היולדת או תוך ביצוע לקוי של ההרדמה, שגורם לנזקים ליולדת או לעוברה.
היעדר טיפול רלוונטי – רשלנות רפואית תוגדר גם כהתעלמות, או חוסר מעקב אחר היולדת לאחר שהניתוח הסתיים והדבר מביא לחוסר טיפול רפואי נדרש שגורם לנזקים רפואיים למנותחת.
רשלנות רפואית בהרדמה בניתוח קיסרי
כל ניתוח בהרדמה מצריך הכנסת טובוס לתוך קנה הנשימה על ידי גורם רפואי מומחה ומוסמך בלבד. מדובר בפעולה מקובלת ושכיחה מאוד בחלק עצום מהניתוחים, שההחלטה עליה מתקבלת כתוצאה מהחלטות שונות שקשורות לאי יציבות האפשרית של המנותחים במהלך הפעולה.
הדבר מתקבל לאחר בדיקות או הערכות רפואיות שנערכות טרם הניתוח ובהתאם לנהלים מקובלים. כשחל אי מילוי אחר נהלים אלו, כמו למשל ההחלטה להפסיק את ההנשמה, שלום המנותחים מתערער ויהיה צורך לבצע בחלק מהמקרים הנשמה חוזרת, על ידי החדרה של הטובוס מחדש לקנה הנשימה.
פעולה זו עשויה לגרום להיווצרות בצקת בקנה הנשימה. אם לא זוהתה הבצקת וניתן לה טיפול מתאים בזמן – עלול להתרחש כשל נשימתי הכולל חנק ואף מוות. במקרים אלו אפשר לעמוד על הרשלנות שהתרחשה ולתבוע פיצויים.
הטובוס הוחדר פעם נוספת, ללא אבחון בצקות
במקרה לדוגמה, בוצע בבית חולים בצפון הארץ ניתוח קיסרי בחירום ליולדת שלידתה החלה כלידה רגילה וזוהתה מצוקה אצל העובר שלה.
בשלב מסוים חלה צניחה במדדי האם והוחלט לבצע את ההליך בהרדמה מלאה, תוך הנשמה על ידי החדרת טובוס לוושט. אולם לאחר מכן נצפתה אי יציבות נשימתית אצל היולדת והוחלט להוציא את הטובוס ולגמול אותה מההנשמה המלאכותית.
פעולה זו בוצעה ללא עמידה בנהלים מתאימים להפסקת ההנשמה ומצבה של האם הוסיף להידרדר, כך שהרופאים נאלצו להנשים אותה שנית, על ידי הכנסה של הטובוס פעם נוספת לקנה הנשימה (רה-אינטובציה). ההליך הסתיים בלידה תקינה אך מבלי לשלול בשום שלב בצקות בקנה הנשימה, מה שהביא בסופו של דבר למותה המצער של היולדת.
בחוות הדעת שהוגשה מטעם התביעה, קבע פרופסור בכיר לטיפול נמרץ ולהרדמה כי הצוות הרפואי התרשל, מאחר ולא הקפיד על הנהלים בביצוע ההנשמה.
חוות דעת זו התקבלה לאחר שהמומחה עיין היטב בתיק הרפואי והשתלשלות ההליך שתועדו בבית החולים. כתוצאה מכך, בית המשפט קבע כי מדובר ברשלנות שבוצעה מתוך טיפול אסור שבשום מקרה לא היה אמור להתבצע.
בשל הליקויים בטיפול הנשימתי שהובילו להחמרה ומותה של היולדת בעקבות כשל נשימתי חמור, קבע בית המשפט שלא היה מדובר במוות פתאומי אלא בהידרדרות קבועה והדרגתית שהחלה מהרגע הראשון – מה שמעיד על כך שהיולדת לא קיבלה שום טיפול סביר. בנוסף, בצקת שנגרמה לה בקנה הנשימה כלל לא אובחנה וטופלה כפי שנדרש.
איך מוכיחים רשלנות ומהו גובה הפיצויים?
כדי להוכיח שנגרמה רשלנות רפואית בהרדמה במהלך ניתוח קיסרי, יש לאסוף את מלוא החומר והתיעוד הרפואי שמתייחסים למקרה, לרבות כל בדיקה וטיפול שבוצעו לפניו ואחריו.
במקרים מהסוג הזה, העילה לתביעה משתנה בין יולדת ליולדת, כך שלא כל מקרה יוגדר בוודאות כמקרה רשלנות המזכה במתן פיצויים. לכן חשוב להתייעץ עם עורך דין רשלנות הריון ולידה מוביל בתחומו, שידע כיצד להצביע על גרימת הרשלנות. כדי לחזק את התביעה, יש להסתייע בחוות דעת מומחה מהתחום.
עורך הדין יוכל לסייע וללוות את תהליך איסוף החומרים, לדון מול בית הגוף הנתבע בבית החולים ולצפות את הצלחת התביעה וסדר גודל הפיצויים. אם התביעה תתקבל ויוכח קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין ביצוע לקוי של האינטובציה (הליך ההנשמה שבו מוחדר הטובוס לוושט), יעמדו הפיצויים על סכום גבוה במיוחד שנע בין עשרות ועד מאות אלפי שקלים.
