משמורת של זוגות חד מיניים

אף שסוגיית הסכמי המשמורת והסדרי הראייה נדונה בדרך כלל בהקשר של הליכי גירושין בין זוגות נשואים, גם זוגות חד מיניים המגדלים ילדים יחדיו נדרשים לסוגיה זו בבואם להיפרד. במאמר זה נבדוק כיצד מטופלים ענייני המשמורת ודמי המזונות בין זוגות חד מיניים העומדים לקראת פרידה.

איך מתנהלים גירושין של זוגות חד מיניים?

היות וכיום נישואים בין בני זוג מאותו המין עדיין לא מוכרים בארץ, זוגות חד מיניים רבים בוחרים להתחתן בחתונה אזרחית בחו"ל. הרישום כזוג נשוי, מתבצע לאחר מכן מול מרשם האוכלוסין בישראל באמצעות הצגת האישור על הנישואין שנערכו בחו"ל. פתרון אחר שמאמצים זוגות חד מיניים כחלופה לנישואין אזרחיים, הוא חתימה על הסכמי חיים משותפים או הסכמי ממון.

בהתאם לזאת, במידה וזוג חד מיני מעוניין להפרד ולפרק את משק הבית המשותף, לרוב ניתן לפנות בנושא לבית דין למשפחה ולבקש את התרת הנישואין וביטול הרישום במרשם האוכלוסין.

מי מבני הזוג מקבל משמורת מלאה בגירושין של זוגות חד מיניים?

בכל הליך גירושין בין בני זוג שיש להם ילדים במשותף, עולה סוגיית המשמורת על הילדים. לעתים מגיעים בני הזוג להסכמות משותפות בנוגע לחלוקת זמני השהות עם הילדים, במקרים אחרים הם מסכימים ביניהם על זהותו של ההורה שיקבל משמורת בלעדית על הילדים והסדרי הראייה שיקבל ההורה השני, ובמקרים נוספים, עשויים בני הזוג המתגרשים לבחור גם בפתרון של משמורת משותפת.

במידה ובני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמות בנושא המשמורת והסדרי הראיה בשיתוף פעולה במסגרת הידברות או הליכי גישור, הנושא עובר בדרך כלל להכרעת בית המשפט לענייני משפחה. גם בכל הנוגע לפרידה של זוגות חד מיניים אין הבדל מהותי באופן בו מטופלים נושאים אלו.

מה בין עקרון טובת הילד וקביעת משמורת של זוגות חד מיניים בבית המשפט

כאשר זוג חד מיני בוחר להתיר את הנישואין או להפרד, ומביא את נושא המשמורת על הילדים להכרעת בית המשפט, בית המשפט פוסק בראש ובראשונה כשטובת הילדים לנגד עיניו. עיקרון טובת הילד הוא הקו שמנחה את הפסיקה של בתי הדין בישראל בכל הנוגע להסכמי משמורת והסדרי ראיה, ואין זה שונה גם כשמדובר בילדים של זוגות חד מיניים.

לכן בבואו של בית המשפט להכריע מי מבני הזוג הנפרדים יהיה ההורה המשמורן, העוסקים במלאכה ידרשו לבחון מספר פרמטרים ובכללם: אופי היחסים בין הילד לכל אחד מן ההורים, סביבת המגורים של כל הורה, מידה הקרבה של הילד לכל אחד מהוריו, הקרבה של כל הורה למסגרות החינוכיות, מסגרות הפנאי וחבריו של הילד, ועוד. הכל במטרה להגיע להסדר משמורת שימקסם את רווחתו של הילד.

כיצד ההכרעה בנושא משמורת של זוגות חד מיניים משפיעה על דמי המזונות?

ככלל, כאשר נחתמים הסכמי משמורת בין הורים שמתגרשים שאינם חד מיניים, את דמי המזונות נדרש לשלם ההורה שאינו משמורן (לרוב יהיה זה האב). זאת למעט מקרים שבהם נחתם הסכם משמורת משותפת בין ההורים, או אז יתחלק ביניהם נטל המזונות באופן שוויוני, במרבית המקרים.

אולם במקרים של גירושין בין זוגות חד מיניים, אין חקיקה המסדירה באופן חד משמעי את חלוקת נטל המזונות בין בני או בנות הזוג. על מנת להכריע בנושא זה, נהוג לבחון כל מקרה לגופו, תוך בדיקת הנסיבות הכלכליות, האישיות והמקצועיות של כל אחד מהצדדים. עקרונית, הצד אשר נושא במרבית ההוצאות הכרוכות בגידול הילדים המשותפים אמור לקבל דמי מזונות מהצד השני, ככל שישנו דמיון ברמת ההכנסות של שני הצדדים.

משמורת של זוגות חד מיניים: מה בין הורים ביולוגים ובין הורים מגדלים?

במקרים רבים בתי הדין לענייני משפחה בישראל, מניחים כי ייטב לילד אם יגדל בביתם של הוריו הביולוגים. זאת גם כאשר הקשר של הילד עם ההורים הביולוגיים פחות מוצלח מהקשר שלו עם זוג ההורים שמגדל אותו הלכה למעשה. למותר לציין כי בכל הנוגע לפרידות בין זוגות חד מיניים, מצב העניינים הופך מורכב אף יותר.

כך לצורך העניין, במצב בו זוג גברים בוחר להביא לעולם ילד באמצעות זוג נשים, ייתכן תרחיש שבו בעת פרידה בין הגברים שמגדלים את הילד, המשמורת עליו תעבור לידי אמו הביולוגית על פי עיקרון "חזקת הגיל הרך" (בהנחה ולילד טרם מלאו 6 שנים), אשר בתי המשפט בישראל נוהגים להכריע על פיו בתביעות משמורת. זאת ללא התחשבות באיכות הקשר בין האם הביולוגית לילדה הקטין.

פתרונות אפשריים בסוגיית המשמורת של זוגות חד מיניים

ישנם מספר פתרונות מקובלים שמאפשרים לזוגות חד מיניים לשמור על טובת הילד וטובתם הם במידה ויבחרו להפרד:

• הסכמי חיים משותפים – כשילד חדש מצטרף לתא המשפחתי ניתן להוסיף סעיף בהסכם החיים המשותפים של בני הזוג ובו ישנה התייחסות מפורשת לנושא המשמורת במידה ובני או בנות הזוג יחליטו להיפרד. אולם יש לשים לב כי סעיפים מסוג זה לא בהכרח יתקבלו בבית המשפט אם נוספו להסכם מראש, קרי – לפני לידת הילד בפועל.
• הכרה בצו הורות או אימוץ – במידה ומדובר בילד מאומץ, ניתן להתמודד עם בעיית "חזקת הגיל הרך" על ידי רישום של ההורה שחפץ בקבלת משמורת על הילד, בתור הורה מאמץ. יחד עם זאת, היות והליכי אימוץ נוטים להתארך, לרוב נמנעים ההורים לבחור בפתרון כזה.
• פנייה להליכי גישור – זהו הפתרון הסביר ביותר, שמאפשר להסדיר משמורת של זוגות חד מיניים ללא צורך בפנייה לערכאות משפטיות. כאשר נמנעים מהגעה לבית הדין לטובת התרת הזוגיות, לבית המשפט אין סמכות להכריע בנושא המשמורת על הילדים של בני הזוג, מה שמאפשר לבני הזוג לבחור בפתרון של הליך גישור. במסגרתו של הליך גישור בתיווך של עורך דין דיני משפחה, ניתן להגיע להסכמות משותפות בעניין הילדים שיהיו תקפות מבחינה משפטית.
• צווי הורות פסיקתיים – לפני שנים מספר הוכרז במסגרת פסיקה תקדימית בבית המשפט העליון, כי ישנם מקרים מסוימים שבהם ניתן יהיה לקבל הכרה בצו הורות גם ללא הליך אימוץ רשמי. פסק הדין המדובר, ניתן בתיק משמורת של זוגות חד מיניים שבו לכל אחת מבנות הזוג הייתה בת ביולוגית מתרומת זרע משותפת, מה שהפך את הקטינות לאחיות חורגות. במסגרת התובענה ביקשה אחת מבנות הזוג שנפרדו כי בית המשפט יאפשר את קיומם של הסדרי ראייה בין האחיות במטרה לשמור על הקשר ביניהן. בת הזוג השנייה מנגד, טענה שלבית המשפט אין סמכות לפסוק לגבי הסדרי ראייה בהינתן שזוגתה לשעבר אינה אימה הביולוגית של ילדתה. כאשר התיק הגיע להכרעת בית המשפט העליון, בו נתבקש מתן צו הורות ללא תהליך אימוץ, ניתן צו הורות פסיקתי, שהכיר באם הלא ביולוגית בתור אמא לילדה לכל דבר ועניין הזכאית להסדרי ראייה מולה כחוק. מתוקף פסיקה זו, ניתן כיום לאפשר במקרים דומים את קיומה של משמורת משותפת של זוגות חד מיניים.

בשורה התחתונה

היות וגם כיום, נישואין חד מיניים עדיין אינם מוכרים במדינת ישראל, הטיפול בנושא המשמורת של זוגות חד מיניים הוא עדיין מאתגר למדי ועלול להקשות מאוד הן על ההורים והן על ילדיהם. אי לכך, אם החלטתם להיפרד מבני או בנות זוגכם, מוטב להיוועץ בהקדם עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה, בנוגע לעריכת הסכם משמורת בהסכמה או הגעה להבנות משותפות במסגרת הליכי גישור, שיטיבו גם עמכם וגם עם הילדים.