לקראת סוף המאה העשרים חלו שינויים ביחס לילדים, אשר הגדירו מחדש את היחסים בין הורים לילדים, ובין אפוטרופוסים לבין חסרי ישע הנתונים לאחריותם ולמרותם. אחד המרכיבים של השינויים הללו הוא הענישה – שההגדרה שלה בחוק הישראלי היא אכן מחמירה.
אילו שינויים משמעותיים התחוללו ביחס לילדים במהלך העשורים האחרונים? מהו המרכיב המשמעותי ביותר בחוק הישראלי ובחוקים המדינות המתקדמות, ששינה בצורה יסודית את היחס החוקי לילדים? מהו העונש הקבוע בחוק על פגיעה בילדים? אילו גורמים חוקיים מעצימים את הענישה וגורמים להחמרה שלה?
כיצד יכול עורך דין פלילי לסייע בהגנה על הורים הנאשמים בתקיפה ובהתעללות בקטין? כדאי לקרוא – כל התשובות בהמשך המאמר.
על השינויים המשמעותיים ביחס לילדים בעשורים האחרונים
היחס לילדים עבר כאמור שינויים משמעותיים במהלך מאות השנים האחרונות. השינויים הבולטים ביחס לילדים, בעיקר במדינות אירופה וארצות הברית, היו הפסקת ההתייחסות אל הילדים כאל רכוש ההורים מחד והדגשת המחויבות של ההורים לדאוג להשכלתם ולרווחתם של הילדים מאידך.
למרבה הצער, השינויים הללו לא חלחלו לאזורים אחרים, שבחלקם נותרו בנחשלותם, כמו המזרח התיכון. בשנת 1989 אירע ציון דרך חשוב בדמות חתימה על האמנה לזכויות הילד. האמנה הזאת התקבלה על ידי חלק ניכר מהמדינות באו"ם והעבירה את היחס לילדים שלב אחד קדימה.
לא עוד רכוש ההורים, וגם לא עוד יצורים טעוני הגנה. אמנת הזכויות הדגישה את זכויות הילדים ואת העובדה שיש להם זכויות והם לא זקוקים לחסדים.
כיצד השתנה השיח הציבורי בנושא זכויות הילד במדינות המתקדמות בעולם?
כאמור, השינוי המשמעותי ביותר הוא ההתמקדות של השיח הציבורי בזכויות הילד. אם הילד הוא אישיות שיש לה זכויות, הרי שפגיעה בזכויות הללו ראויה לגנאי. זאת ועוד – פגיעה בזכויות הילד ראויה לענישה מתאימה. וכך, במלוא הנחישות, נוצרה ההתייחסות הנוכחית לילדים.
ככל שעברו השנים התרחבה מאד קשת העבירות שהחוק מגדיר אותן כהתעללות בקטינים. בין השאר, חל איסור להכות ילדים, כמו גם איסור להתעלל בהם התעללות נפשית. גבולות האסור והמותר התרחקו והותירו לילדים מרווח גדל והולך למימוש האישיות והעצמיות שלהם, בלא חשש להגבלות מצד ההורים. הורה כיום הוא דמות חינוכית, אבל החוק מונע ממנו להיות דמות מרתיעה, מפחידה ופוגענית.
איזה עונש קבוע בחוק העונשין בגין התעללות בקטין?
עם השנים התגבשה ענישה מחמירה יחסית על פגיעה בילדים, לא כל שכן התעללות בהם. להלן רף הענישה כפי שנקבע בחוק הפלילי בישראל:
- תקיפת קטין וגרימת חבלה: העונש בגין תקיפת קטין וגרימת חבלה עלול להגיע לכדי חמש שנת מאסר.
- תקיפת קטין על ידי אחראי: אם התוקף הוא האחראי על הילד, שזה אומר הורה או אפוטרופוס, ואם נגרה לילד חבלה, עונש המאסר יכול להגיע לכדי שבע שנים.
- תקיפת קטין וגרימת חבלה חמורה: במקרה הזה, העונש הוא שבע שנות מאסר.
- תקיפת קטין וגרימת חבלה חמורה על ידי אחראי על הקטין: במקרה הזה, העונש עלול להגיע לכדי תשע שנות מאסר.
- התעללות בקטין: העונש על התעללות בקטין מתחיל משבע שנות מאסר. אם ההתעללות בוצעה על ידי האחראי על הקטין, דינו תשע שנות מאסר.
מהי בעצם התעללות בקטין?
המחוקק קובע במפורש שהתעללות בקטין איננה בהכרח תקיפה שלו או הכאה. באשר לשתי שיטות החינוך הללו, החוק פסל אותן מניה וביה כבלתי מקובלות. אם עד לפני קצת יותר משלושה עשורים סטירה הגונה הייתה אמצעי חינוכי לגיטימי, הרי שהיום אותה סטירה יכולה להיחשב תקיפה במקרה הטוב והתעללות במקרה הפחות טוב, ולשלוח את ההורה שנקט בשיטה הזאת לתשע שנים בכלא.
אם הכאה של הילדים היא עניין שבשגרה, הדבר ממילא יכול להיחשב כהתעללות. אולם לא רק תקיפה תיחשב כהתעללות בקטין הגוררת עונש בצידה. גם מניעת מזון, מניעת אפשרות להתקלח ומגוון עונשים שבעבר נחשבו לגיטימיים, יכולים בהחלט ליפול בקטגוריה של התעללות. המחוקק הוא בהחלט בעד חינוך, אבל מצד שני אינו כורך את חינוך הילדים בשיטות אלימות או פוגעניות.
התעללות בקטין – עונש הנגזר מהנסיבות בהן בוצעה העבירה
מכל האמור לעיל אפשר ללמוד שחומרת הענישה למי שמתעלל בילדים, מתייחסת לשלושה מרכיבים עיקריים:
- חומרת העבירה: ככל שהעבירה, קרי ההתייחסות הבלתי הולמת של אדם, מחנך או הורה של הילד אליו היא קשה וחמורה יותר, כך רף הענישה עולה. אף שיש רבים הסבורים שהענישה עדיין לא מספקת, הרי שהיא חמורה הרבה יותר ממה שהיה נהוג בעבר.
- קרבת הפוגע לילד: אם מי שפגע בילד הוא גם האפוטרופוס שלו, הענישה עלולה להיות הרבה יותר קשה. במקרים שבהם הפגיעה בילד הייתה חמורה, העונש הצפוי יכול להגיע לעד תשע שנות מאסר.
- התעללות: התעללות בקטין היא עבירה קשה. עם זאת, בעשורים האחרונים התחוללה החמרה זוחלת בהתייחסות לנושא ההתעלות ובהגדרת המרכיבים המאפשרים למחוקק ליחס למבצע העבירה התעללות בקטינים.
על חשיבות הפנייה לסיוע משפטי בחשד להתעללות בקטין
ככל שהוצרו שולי הבטיחות של ההורים בבואם לחנך את הילדים שלהם, כך התרבו המצבים שבהם הורים נתבעים על תקיפה קטין או התעללות בקטין. בחלק ניכר מן המקרים הללו, ההאשמות לא מבוססות ומסתמכות על עדויות בלתי מהימנות של אנשים שלכאורה ראו את ההתעללות.
לעיתים, מדובר באמצעי חינוכי לגיטימי שרק ההצגה שלו בהקשרים הלא נכונים הפכה אותו לכאורה להתעללות. בדיוק במקרים כאלה חשוב להסתייע בעורך דין פלילי מיומן, המכיר את הנושא ויכול לחלץ את הנאשמים מעונש חמור שעלול להיגזר עליהם על לא עוול בכפם.
התוכן המוצג במאמר שלהלן מובא לידע כללי בלבד, אינו בגדר מידע משפטי מחייב, ואין לפעול על פיו או להסתמך עליו בשום צורה שהיא. במידה ועולה הצורך בהכוונה משפטית, ליווי משפטי או ייצוג משפטי הנועד לסייע במקרה ספציפי, יש לפנות ישירות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין פלילי בעל רישיון.
