היפוך עובר הוא פעולה שמתבצעת לקראת מועד הלידה, במצב שבו העובר נמצא במנח עכוז כך שאיננו יכול לצאת מתעלת הלידה באופן רגיל. ההיפוך מתבצע על ידי הפעלת לחץ מתון ומבוקר על בטנה של היולדת במטרה להשפיע על המנח. רשלנות בהיפוך עובר נחשבת לכל מצב שבו נגרם נזק לאם ולתינוקה כתוצאה מהפעולה, או כתוצאה מהיעדר הפעולה.
מדוע ומתי מתבצע היפוך עובר?
לקראת מועד הלידה, צפוי התינוק להתהפך עם ראשו כלפי פתח תעלת הלידה. התנוחה האידיאלית ביותר נקראת "מצד עורף קדמי שמאלי": התמקמות העובר על צדה השמאלי של בטן האם, כשגבו פונה לדופן הבטן ומבטו מופנה ימינה. מנח זה מאפשר לראש העובר להמשיך את גבו בקו ישיר תוך כיפוף קל של הסנטר לחזה ומבטיח כניסה חלקה ומוצלחת מאוד לתעלת הלידה.
אך מה קורה כשהעובר לא בכיוון? כ-3% מהעוברים בשבוע 37 ומעלה, צפויים להישאר במנח לידה בלתי אופטימלי, שבו העכוז או הרגליים מופנים אל תעלת הלידה. חלק מהעוברים יתהפכו באופן טבעי בשלב מסוים, אך בשבוע 37 המקום ברחם קטן ומקשה עליהם לזוז.
מצג עכוז, הנסיבות והסיכונים
הסיבה לכך שעוברים מוסיפים להימצא במצג עכוז לקראת הלידה איננה ידועה. אך מדובר בסיטואציה נפוצה במצב של הריונות צפופים, הריון מרובה עוברים, מיעוט או ריבוי מי שפיר, עובר במשקל גוף נמוך, עבר של לידות מוקדמות, מבנה רחם בלתי תקין, ראש עובר מוארך ושליית פתח (מצב שבו השלייה מסתירה את פתח צוואר הרחם).
עוברים במצג ראש, למעשה מעבירים את חלק גופם הגדול ביותר דרך התעלה וכך מפלסים את הדרך ליתר חלקי גופם, על ידי הרחבת הפתח בצוואר הרחם. במצג עכוז, למעשה החלקים המובילים קטנים מהראש וקיים חשש שהראש ייתקע בסופו של דבר בתעלת הלידה, מה שעלול לגרום לחוסר חמצן ושטפי דם במוח. ישנם רופאים שמיומנים בלידות עכוז, אך הם נחשבים לאחוז קטן מאוד מכלל הרופאים המיילדותיים. מעבר לכך, הצוות הרפואי אמור להימנע מנקיטת סיכונים מיותרים ולהיכנס ללידה בטוחה ככל האפשר, תוך בחינת כל השיקולים הקיימים.
ניתוח קיסרי במצגי עכוז
מצג עכוז כאמור, לא יכול להתבצע בלידה וגינלית ולכן היולדת תופנה לניתוח קיסרי. אם היא איננה מעוניינת בניתוח קיסרי, ניתן לנסות לבצע היפוך עובר, על ידי הפעלת לחץ חיצוני על בטן האם שעשוי להשפיע על שינוי תנוחת העובר. זוהי פעולה שאורכת כמה דקות ואיננה נעימה ליולדת, אך שיעורי ההצלחה שלה לא רעים ועומדים על 50%-70%.
מתי ההיפוך עלול להיכשל?
1. כאשר קיימים מעט מי שפיר (כמות המים המועטה מונעת מהעובר להסתובב)
2. שלייה קדמית (מצב שבו השלייה מונחת בין בטן האם לעובר, כך שהיא עשויה להפריע לפעולה)
3. עובר במשקל שמעל 3.5 ק"ג
4. מצב של דופן בטן עבה אצל האם
5. מצג עכוז שנמצא כעת במיקום נמוך בתעלת הלידה, כך שיהיה קשה להוציאו משם ולהפוך אותו.
מתי אסור לבצע היפוך עובר?
1. אם ישנה המלצה ללדת (מסיבות אחרות) בניתוח קיסרי
2. אם הלידה כבר פעילה (צירים מפעילים לחץ כלפי תעלת הלידה ולכן הסיכוי להפוך את העובר קלוש)
3. ירידת מים (מהווה מיעוט מי שפיר)
4. ירידה בדופק העובר
סיבוכים אפשריים של היפוך עובר
שיעור הסיבוכים בפעולות אלו, כל עוד הן מבוצעות בזמן ובתנאים תקינים, הוא נמוך ואף נדיר. הסיבוך המרכזי שעשוי להתקיים הוא ירידה בדופק העובר, בעקבות מתיחת השלייה או חבל הטבור. למרות זאת, במרבית המקרים המתיחה תפסיק עם סיום ניסיון ההיפוך. רק במקרים נדירים וחריגים מאוד תחול האטה ממושכת בדופק העובר, שעשויה להצביע על סימני מצוקה. במצב זה, היולדת תופנה מיד לניתוח קיסרי חירום. כדי למנוע כל סיכון פוטנציאלי, ההיפוך מבוצע באופן קבוע תחת ניטור אולטרסאונד בו ניתן לעקוב אחרי דופק העובר ולזהות אותו.
סיבוך נוסף (גם הוא נדיר במיוחד) הוא היפרדות שלייה. זהו מצב שמסכן את חיי העובר ומצריך פעולות דחופות ומידיות מטעם הגורמים הרפואיים. כדי להימנע מסיבוך זה, האישה ממשיכה להיות מחוברת למוניטור כשעתיים לאחר מכן.
מהי רשלנות רפואית בהיפוך עובר?
רשלנות רפואית בהיפוך עובר מתרחשת כאשר ניסיונות ההיפוך מבוצעים באופן שגורם נזק לעובר או ליולדת. הביטוי הנפוץ והחמור של רשלנויות אלו, הוא ביצוע ההיפוך ללא הסכמה מדעת: היולדת לא מקבלת הסבר לגבי הפעולה ומצב העובר ולפיכך לא מסוגלת לקבל החלטה אישית בנושא. מעבר לכך, היא חווה פגיעה באוטונומיה על גופה.
אפשרות נוספת שתיחשב כרשלנות רפואית במקרים של היפוך עובר, היא כאשר לא בוצעה או נשקלה כלל האפשרות להיפוך, מה שיכול היה למנוע ניתוח קיסרי שעשוי לגרום לנזקים ולסכנות לאם ותינוקה.
התביעה נדחתה – הרשלנות לא הוכחה
דוגמה למקרה של דחיית תביעת הרשלנות בהיפוך עובר, אירע כאשר היולדת שהייתה בשבוע 40 להריונה, הגיעה לבית החולים בעקבות ירידה בתנועות העובר. היא נבדקה על ידי הרופא ונמצא שמנח העובר רוחבי, כשגבו לאחור. יתר הבדיקות היו תקינות. אלא שיומיים קודם לכן, בבדיקה אחרת, העובר היה במנח ראש ולפיכך, היה צורך לנסות לבצע היפוך לעובר.
משלא כך קרה והפעולה כלל לא נשקלה, היולדת הופנתה לניתוח קיסרי ותבעה פיצויים בגין נזקים שנגרמו לה ולתינוקה.
חשוב לציין שישנם גורמים רפואיים שיחלקו על הסוגיה והם סבורים שכן צריך למנוע את ההיפוך בחלק מהמקרים. ראשית, ידוע שלמרות שההיפוך מסתיים בהצלחה, קיים תמיד סיכוי שהתינוק יסתובב שוב ויחזור למנח הקודם. שנית, ידוע שגם ללא פעולת ההיפוך, העובר עשוי להגיע בעצמו למנח ראש המתאים ללידה רגילה, על אחת כמה וכמה במקרה זה, שבו ידוע שהעובר אכן היה במנח ראש תקין יומיים קודם. שלישית, ההיפוך נוגע גם לרופא המבצע ועליו להיות מומחה ומנוסה בביצוע היפוכים. והסיבה הרביעית היא שיש צורך לבחון גם את הצוות הפועל במקום בזמן ניסיון ההיפוך. במקרה המדובר, התובעת התקבלה למחלקה בבית החולים בשבת, מה שגרם לכך שהצוות הפועל מולה הוא מצומצם יותר וייתכן שפחות אופטימלי למקרה האישי שלה.
בית המשפט קבע לאחר ששמע את גרסת התובעת וגרסת הרופא, לקבל את גרסתו של הרופא ולדחות את התביעה. זאת מכיוון שלא ניתן להוכיח את הרשלנות, מאחר והרופא החליט להמתין לביצוע הליך ההיפוך ואכן הסביר לתובעת שתינוקה לא יוכל לצאת דרך תעלת הלידה. החלטה זו על פי קביעת המומחים איננה שגויה ולפיכך לא מדובר ברשלנות.
מה בית המשפט בודק במעמד התביעה?
רשלנות במקרים של היפוך עובר מצריכה בדיקה משפטית מעמיקה של הסוגיה ועליה לסתור באופן מוכח וודאי את הטענה של הנתבעים, לפיה פעולת ההיפוך עצמה הייתה עלולה לגרום לנזק גדול יותר. בית המשפט יבחן האם ליולדת הוסברו השלכות הפעולה והוצגו בפניה הסיכונים ושיעורי ההצלחה האפשריים, האם הרופא ביצע החלטה על סמך מבחן "הרופא הסביר" – מצב שבו קבלת ההחלטה הרפואית עומדת בקנה אחד עם כל החלטה של רופא מטפל אחר והאם לא התרחשה פגיעה באוטונומיה, שמנעה מהאם לקבל החלטה בנוגע לביצוע ההיפוך או הימנעות ממנו.
סיכויי קבלת הפיצויים ברשלנות היפוך עובר
מכיוון שמדובר בתביעה מורכבת שתצריך חוות דעת מומחים ודיונים משפטים שנסובים על כמה וכמה סוגיות רפואיות שמתייחסות למקרה, חשוב לבחור בעורך דין מנוסה מאוד במקרים אלו. אם התביעה תתקבל ויוכח כי קיים קשר בין ביצוע ההיפוך או היעדר ההיפוך לבין הנזק לאם או לתינוקה, הפיצויים הכספיים עשויים להגיע לעשרות אלפי שקלים.
