השוטר עצר את הרכב שבו נסעו 4 חברות שחזרו מבילוי בפאב קרוב. הוא שאל את אירית, הנהגת, האם שתתה דבר מה לפני שעלתה להגה והיא השיבה שלא שתתה דבר, אך כן עישנה ג'וינט שהיה ברשותה. השוטר ביקש ממנה לצאת מרכבה ולאחר חיפוש קצר ביותר נמצאה שקית מריחואנה בכמות של 25 גרם.
אירית נלקחה לתחנת המשטרה וטענה לשימוש עצמי ושוחררה לביתה, ללא הגשת כתב אישום וללא הפעלת כל ענישה כלפיה. האם זו הכנות של אירית שהצילה אותה מפני אישום חמור? האם תקנות החוק החדשות בנוגע לגראס? מדוע היה צורך לחקור אותה, אם לא הוגש כתב אישום בסופו של דבר?
מה החוק קובע?
פקודת הסמים בישראל קובעת כי כל אדם שנתפס עם כמות סמים גבוהה מהמותר נחשד בעבירה של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי ומכאן שעונשו עלול להגיע עד 20 שנות מאסר ויוטלו עליו סנקציות רבות נוספות כמו פסילת רישיון הנהיגה ורישום פלילי, קנס כספי גבוה, מאסר מותנה, ביצוע עבודות שירות וחילוט (החרמה) של רכושו וכספו.
אמנם "חוק הוא חוק" והוא איננו מבדיל בין סוגי הסמים השונים והכמות שנתפסה, אך הוא רואה לנכון לבצע באמצעות גורמי האכיפה ובתי המשפט הבחנה שנשענת על הבדל בין סם "קל" ל"קשה", רקע פלילי קודם, כמות החומר, נסיבות העבירה ונסיבות אישיות, לרבות הוכחת השימוש עצמי – גם אם הכמות גבוהה מהמותר בחוק.
נסיבות האישום הם הסיבה העיקרית שבגינה יש צורך בייצוג מאת עורך דין פלילי עתיר ידע וניסיון בתיקי סמים, שידע לשפוך אור חיובי על הנחקר או הנאשם ולאפשר לו לקבל הליך פלילי הוגן וצודק, שמסתמך גם על תקנות החוק החדשות לשימוש בקנאביס ומריחואנה.
במקרה של אנשים רבים כמו אירית שמנהלים חיי אזרחות תקינים ונורמטיביים ללא כל עבר פלילי, הם אינם מודעים לעובדה שהחוק מחייב כל אדם הנתפס עם סמים, תהיה הכמות אשר תהיה, יובל מיד לחקירה בתחנה כשאחריה תשקול המשטרה האם להגיש כנגדו כתב אישום.
לאור העובדה כי אירית נתפסה עם כמות לא גבוהה מידי מהמותר (החוק מגדיר כמות של עד 15 גרם לשימוש עצמי) ואין לה כל עבר פלילי, החקירה כנגדה שימשה כנוהל משטרתי שגרתי, כאשר אין בו די כדי לטעון מעבר לכך כלפי המסוכנות הציבורית שלה ועל כן ניתנה ההחלטה לוותר על הגשת כתב האישום ולמחוק את ההרשעה.
"תפסו עלי כמה ג'וינטים. האם זה עדיין נחשב חוקי?"
החוק מבדיל בין החזקת סמים לשימוש עצמי ובין החזקת סמים שנועדה לסחר ולהפצה. מאחר וכל פעולת הפצה של סמים הינה חמורה יותר בעיני החוק מאשר הצריכה העצמית שלהם, נקבעו איסורים חמורים ביותר כאשר במקרה של שימוש עצמי, ישנה "כמות סף" מסוימת להרשעה ועונשה הינו מאסר של עד 3 שנים. מכאן שאם הג'וינטים שנתפסו חורגים מהכמות המותרת וגם מ"כמות הסף" צפוי המחזיק בהם לעונש פלילי כבד, גם אם נועדו לצריכה עצמית.
כאשר נקבע כי אכן מדובר בסחר, העונש כאמור הינו עד 20 שנות מאסר. מכאן שכל ייבוא וייצוא סמים, ביצוע עסקאות עם או בלי כוונת רווח עלולים להוביל להגשת כתב אישום.
ניתן להשוות את "כמות הסף" להגבלות המהירות על הכביש: כאשר אדם נוסע למשל בכביש המוגבל ל-90 קמ"ש, הוא עלול להתבקש לעצור בצד אם תימדד לו מהירות גבוהה יותר, אך רק החל מפער מסוים במהירות נסיעתו, יוכל השוטר מבחינה חוקית לתת לו דו"ח או זימון לבית המשפט.
שימוש עצמי בקנאביס
חקיקה חדשה הנוגעת לסם זה באופן מיוחד, קובעת כי כל אדם המחזיק בכמות המותרת (עד 15 גרם) יקבל קנס מנהלי כחלופה לפתיחת תיק פלילי, כאשר בעבירה חוזרת יוכפל גובה הקנס. רק בעבירה השלישית יועבר הטיפול לפאן הפלילי כאשר ניתן יהיה להגיע להסדר מותנה ללא הגשת כתב אישום בתמורה להודאה באשמה והמלצת תסקיר שירותי מבחן. בשלב זה קיים סיכון לפסילת רישיון הנהיגה ושלילית רישיון נשק. בעבירה רביעית ומעלה ייפתח תיק פלילי עם כתב אישום והעמדה לדין.
בקרוב תצטייד המשטרה בטכנולוגיה המתאימה שתאפשר לה לאתר נהגים הנוהגים בהשפעת סמים על ידי דגימת רוק, כשם שהיא מבצעת לאיתור נהגים בהשפעת אלכוהול על ידי דגימת אוויר בנשיפה. יש לציין כי סירוב לבדיקה יעלה את חשד השוטר, אך לנהג עומדת הזכות לדרוש במקום בדיקות אלה ביצוע של בדיקת דם פשוטה.
חובת ההוכחה המשטרתית לעומת חובת ההוכחה של הנחקר
א' הסיע בתמימותו טרמפיסט חביב ובהמשך נסיעתו התבקש לעצור בצד על ידי שוטר לשם בדיקה שגרתית. בתיקו של אותו טרמפיסט התגלתה כמות רבה מאוד של אקסטזי, מה שגרם למשטרה לעצור מיד את השניים, להחרים את הסם ואת רכבו של א' שהוגדר כרכב חשוד. באמצעות עורך דינו סיפק הסבר מניח את הדעת לכך שהסמים שנמצאו ברשותו לכאורה אינם שלו כלל וכי איננו ידע כי הוא מחזיק בהם. הוא הצהיר בנוסף כי איננו צורך סמים כלל ואין ברשותו סוג סמים אחר.
סעיפי פקודת הסמים קובעים את סף הצריכה העצמית לכל סוגי הסמים הקיימים. למרות זאת, כדי להרשיע, לא מספיקה רק הוכחת הכמות הגבוהה על מנת לקבוע כי מדובר בסחר. לכן כעת על המשטרה להוכיח "כוונה פלילית" – שאכן התבצע או אמור היה להתבצע סחר בין מחזיקי הסם לקונה מסוים ובזמן שבו כל הצדדים – הן המחזיקים בסם והן הרוכש העתידי שלו, מודעים לעובדה כי מדובר בהחזקת סם מסוכן ובכמות האסורים על פי חוק.
כאשר אדם הנתפס עם כמות סמים גבוהה מהמותר טוען בחקירתו כי הם נועדו לשימושו העצמי, יתבקש להוכיח בעצמו כי אכן כך היה. כדי לבצע זאת באופן שמניח את הדעת, עליו לסתור את חזקת הכמות הגבוהה ולהסביר את תדירות השימוש העצמי לעומת הכמות, עלויות החומר מול מספק הסם, יכולותיו הכלכליות, אופן ההחזקה וטיבה וכל סיבה נוספת שתחזק את טענותיו שאכן מדובר בהחזקה לשימוש עצמי.
"טענתי לשימוש עצמי ובכל זאת הואשמתי. מה עליי לעשות?"
שלומי הינו בן 38 ואב לשניים, ללא עבר פלילי ועובד בעבודה מסודרת כנהג רכב מסחרי. בשנת 2016 הוא יצא מביתו כדי לבדוק מדוע הופעלה אזעקת הרכב שלו, כאשר שוטרים שהוזעקו במקביל על ידי שכן בחשד לפריצת רכבו, מצאו בכיסו 5 מנות קוקאין וכמות נוספת נמצאה לאחר מכן בביתו.
נגד שלומי הוגש כתב אישום בגין החזקת סמים שלא לשימוש עצמי ומאחר שלא הצליח להוכיח כי אכן המדובר בשימוש עצמי. למרות שהתביעה ביקשה עונש של שנת מאסר אחת בפועל, התחשב בית המשפט בנסיבותיו האישיות של הנאשם כמפרנס עיקרי הזקוק לרישיונו והמשך מקום עבודתו והטיל עליו חמישה חודשי עבודות שירות, קנס נמוך ומאסר מותנה בלבד.
גם אם הוגש כתב אישום בסופו של דבר חרף טענותיו של הנחקר – עדיין יש מה לעשות! עורך הדין הפלילי הופך לנכס הקריטי ביותר בעבור אותו נאשם, הבודק היטב ולעומק את נסיבות האישום ומנסח קו הגנה מתאים. משרדנו מצויד בניסיון והמומחיות המתאימים כדי לסייע לאורך כל ההליך, להכין חשודים לחקירה ולייצג אותם כהלכה בדיון המשפטי.
נוכל לעיין בחומרי החקירה המשטרתיים ולקבוע האם הליך החיפוש והחקירה התבצעו בהתאם לנהלים תחת סמכות מתאימה ועל בסיס חשד סביר, גם עד מצב אפשרי של פסילת הראיה המפלילה שנתפסה. העובדה כי הוגש כתב אישום עדיין אינה הופכת אוטומטית שום נאשם למורשע ועל כן התייעצות מוקדמת ככל שתהיה עמנו תוכל למזער משמעותית נזקים עתידיים ואף להביא לביטול כתב האישום.
