בשנים האחרונות עלתה מאוד המודעות לנושא תאונות העבודה, פגיעה בעבודה וכן מחלות מקצוע שונות, המאפיינות סוגים מסוימים של עבודות או עיסוקים מסוימים שבהם הסיכויים לפגיעות פיזיות הם גבוהים. המודעות עלתה עקב העובדה שפעם אחר פעם נחשף הציבור באמצעות כלי התקשורת לתאונות עבודה המתרחשות מעת לעת, חלקן תאונות קטלניות, אשר התרחש במקומות שונים ובמקומות עבודה שנים בתוך מדינת ישראל.
למרבה הצער, מרבית תאונות העבודה הקטלניות ובכלל, מתרחשות בענף הבנייה. עם זאת, תאונות ופגיעות בעבודה מתרחשות גם במקומות עבודה שאינם בהכרח אתרי בנייה. מדובר במפעלים יצרניים, מפעלי אריזה וכן בעובדי כפיים המקומות אחרים שנפגעים כתוצאה מן התאונות הללו. למרבה הצער, רבים אינם יודעים מה לעשות וכיצד לפעול במקרה של תאונת עבודה. בשורות הבאות ננסה לשנות את המצב הזה.
ישנן מספר סוגיות מפתח שקריטי להכיר בהקשר לנושא הכאוב של תאונות עבודה.
מה ההבדל בין תאונת עבודה לבין פגיעה בעבודה, מחלת מקצוע או תאונה שהיא בחזקת תאונת עבודה? אילו אמצעים נקט המחוקק על מנת לצמצם ככל האפשר ואילו למנוע את האפשרות להתרחשות של תאונות עבודה במקום העבודה? מה צריך אדם שנפגע בתאונת עבודה לעשות? ומתי צריך לפנות לעורך דין דיני עבודה? בשורות להלן נרחיב את היריעה בסוגיות שהוזכרו לעיל ונעסוק בנושא חשוב, שהיחס אליו בקרב רבים מהמעסיקים והעובדים כאחד הוא לעיתים קרובות יחס של אדישות, ולעיתים אפילו יחס של זלזול.
במהלך עבודתו, כל אדם נחשף לכמות כזאת או אחרת של סיכונים, מרביתם סיכונים בריאותיים. הסיכונים נובעים או יכולים לנבוע מאופי העבודה אשר כרוכים בו סיכונים לפגיעה מצטברת או מחלת מקצוע.
אולם הסיכונים יכולים להיות גם לקיומה של תאונת עבודה, שהיא אירוע חד פעמי שנגרם לרוב עקב אי שמירה על הוראות הבטיחות בעבודה. לחילופין, תאונת עבודה היא תוצאה של העדר אמצעי הגנה מספיקים על העובדים. דוגמא פשוטה לאמצעי הגנה חסר, הוא מעקה בטיחות לצד מדרגות לולייניות, שבהעדרו הסיכויים למעידה ולנפילה במדרגות גדלים מאוד.
למרבה הצער, נפילה בגרם מדרגות היא תאונת עבודה שכיחה, גם במקומות עבודה שסוג העבודה המתנהל בהם הוא משרדי מעיקרו. תאונות עבודה הן פגיעות שנפגעים בהן עובדים במהלך שעות העבודה שלהם, וכן בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה בחזרה הביתה. יש מקרים שבהם תאונות שונות מוכרות כתאונות שהן בחזקת תאונת עבודה, ובהן נעסוק בסעיף נפרד.
פגיעה בעבודה איננה תאונת עבודה במובן המקובל של המילה ובכלל. מדובר בפגיעה פיזיולוגית מצטברת שהיא תוצאה של סוג העבודה שבו העובד מועסק ושל פעולות יום יומיות חוזרות ונשנות אשר העובד הזה מבצע במהלך העבודה. דוגמא למחלת מקצוע שכיחה היא מחלות גב או מחלות ברכיים אצל רצפים.
מדובר בבעלי מקצוע המבצעים את מרבית העבודה שלהם בכריעה על הברכיים ובגב כפוף. כתוצאה, חלק ניכר מהם מפתח בעיות גב לאורך השנים. בעיות דומות קיימות גם אצל סוורים וסבלים, המעמיסים משאות כבדים על הגב שלהם כעניין שבשגרה.
אולם לא רק במקצועות כפיים יכולה להיווצר פגיעה בעבודה, אלא אפילו במקצועות משרדיים. זאת, עקב ישיבה ממושכת על כיסא ועבודה מול שולחן עבודה, כאשר לא הכיסא ולא השולחן לא הותאמו לעובד מבחינת הגובה והארגונומיה. בעיות גב ומחלות מפרקים שונות, עשויות בהחלט להיות מוכרות כפגיעות בעבודה.
מחלת מקצוע היא מחלה או בעיה רפואית, הנגרמת לעובד אשר נחשף זמן רב לתנאי עבודה אשר סביר להניח שהביאו לידי היווצרות המחלה. מחלות מקצוע יכולות לכלול סוגים שונים של הרעלה, בעיות שמיעה, בעיית ראייה, אלרגיות ואפילו סוגים מסוימים של סרטן.
הפגיעה מוגדרת כמחלת מקצוע, אם אדם לקה בה כתוצאה מאופי העבודה שלו ומהעובדה שהוא עסק בה לאורך תקופה ארוכה, שיכולה לגרום להיווצרות המחלה הזאת. תקנות הביטוח הלאומי כוללות, לצורך העניין, את הרשימה המלאה של מחלות מקצוע מוכרות.
יש מקרים שבהם עובד נפגע מתאונה בזמן העבודה, אבל לא בהכרח כתוצאה מעיסוק ישיר בתפקיד או בעיסוק הרגיל שלו. הדוגמא הטובה ביותר לסוג הזה של תאונות היא תאונה הפוקדת את העובד בדרך מהבית למקום העבודה, או בדרך ממקום העבודה הביתה. על פי החוק, מרגע שהעובד עזב את פתח הבית שלו הוא נכנס תחת כנפי הביטוח המגן עליו במקרה של תאונת עבודה.
בנוסף, מרגע שהעובד עזב את מקום העבודה ועד שחצה את סף ביתו, הוא עדיין מכוסה על ידי הביטוח. זאת, כמובן, בתנאי שלא עשה עצירת ביניים או שינה את המסלול הקבוע שלו. מקרה נוסף הנחשב כתאונת עבודה, היא תאונה שאירעה לעובד בזמן העבודה, אבל לא בהכרח בעמדת העבודה הספציפית שלו. זאת, אם הוא נפגע מכלי עבודה או מחפץ שנמצא במקום באופן קבוע.
מקרה נוסף ולא פחות חשוב שמוגדר בחזקת תאונת עבודה, הוא מקרה של עובד שנפגע בעת שניסה להושיט עזרה לעובד אחר שנפגע או להגן על מקום העבודה. לדוגמא – עובד שנפגע בעת שניסה לכבות או לעכב שריפה שפרצה, במטרה לאפשר לעובדים שנכלאו במקום סגור להיחלץ בשלום, אבל נפגע בעצמו.
גם חבר ועד העובדים היוצא ממקום העבודה לפגישה הנוגעת לענייני הוועד, ונפגע בדרך לפגישה, במהלכה או בדרך חזרה ממנה. הוא בחזקת נפגע תאונת עבודה. מלבד המקרים שהוזכרו לעיל, יש עוד מגוון מקרים שהחוק מכיר בהם במעמד של "בחזקת תאונת עבודה" והם מזכים את העובד שנפגע בכל הזכויות, כאלו נפגע בתאונת עבודה ממש.
המחוקק מכיר בעובדה שבכל עבודה קיימים סיכונים ברמה כזאת או אחרת. על מנת לצמצם או אפילו למנוע פגיעות בעבודה, הוציא המוסד לבטיחות וגיהות, את פקדת הבטיחות בעבודה. בנוסף, יצאו במהלך השנים תקנות שונות שנועדו להרחיב את הפקודה ולהשלים אותה.
התקנות כאמור עוסקות בסוגים של סיכונים מקצועיים שלא הוכרו בחוק או בפקודה. עם הסיכונים כאמור ניתן למנות עבודה עם מזיקים וחומרי הדברה, עבודה בגובה וכן תקנות המסדירות את נושא ציוד המגן והבטיחות שהמעסיק חייב לספק לכל עובד שנמצא בסיכון.
בנוסף, קיימת חקיקה הנוגעת בנושא הפיקוח על העבודה וכן פקודת התאונות והמחלות. ואם בכל אלה לא די, כל קבלן המבקש היתר בנייה של מבנה כל שהוא, חייב לעמוד בתנאי מינימום בעניין שמירה על בטיחות העובדים, על מנת להיות זכאי לאישור הזה. החקיקה והתקנות השונות הן מורכבות, ובשורות דלעיל הבאנו רק חלק מזערי מהן.
אם לסכם את הכל – המעביד חייב לספק לעובדים שנמצאים תחת אחריותו את ציוד הבטיחות הנדרש ואת תנאי העבודה הנאותים, שיסייעו לעובד לשמור על עצמו ועל הבריאות שלו. בנוסף, המעסיק חייב לבצע הדרכות מסודרות לעובדים, במטרה להקנות להם כישורים מינימליים לשימוש בעזרים שונים, במקרה של תאונת עבודה או בעיה אחרת.
כך למשל, החוק מחייב מקומות עבודה שבהם יש מספר גדול של עובדים, אורחים או לקוחות, להעביר את כלל העובדים השתלמות בסיסית בכיבוי אש לפחות פעם אחת בשנה. זאת, בכדי לחשוף גם עובדים חדשים להנחיות וכן לרענן את הידע של עובדים ותיקים.
כל מקום עבודה מסודר, ממנה את אחד המנהלים במקום לאחראי על יישום המדיניות של המעסיק בכל מה שקשור לבטיחות במקום העבודה. במרבית המקרים, הממונה הוא גם האדם האחראי על הביטחון במקום העבודה, שהתפקיד הזה משתלב היטב אם הראייה הכללית של התפקיד שלו.
הממונה על הבטיחות יהיה אחראי על העברת הדרכות כלליות לעובדים, וכן על הדרכה של עובדים חדשים בנושא. כל זאת, במטרה למנוע תאונות עבודה מכל סוג שהוא. בנוסף, הממונה אחראי גם לשמור על תקינות של ציוד הבטיחות בעבודה: בגדי עבודה, משקפי מגן, כפפות, מעילים לעבודה בקירור והקפאה וכן מיכלי חומר ומטפים לכיבוי אש וצינורות כיבוי אש.
כאשר עובד נפגע בתאונת עבודה, יש לדווח בהקדם האפשרי על המקרה לגורמים המוסמכים במשרד העבודה והרווחה. זאת, במקביל לטיפול רפואי או אחר שניתן לעובד ובלי כל קשר אל הטיפולים הללו. הדיווח יכול להתבצע בצורה מקוונת או בכל צורה שהממונים על הנושא במקום העבודה ימצאו לנכון. על מנת להסיר כל ספק – כל פגיעה בעבודה שבעקבותיה נעדר העובד שלושה ימים או יותר ממקום העבודה, דורשת דיווח.
בנוסף, האחראים על הנושא במקום העבודה חייבים למלא טופס דיווח מפורט, שבו הם מציינים את נסיבות המקרה ואת השתלשלות העניינים שהובילה להתרחשות האירוע. הדיווח חייב להיות אובייקטיבי ולהימנע מהשמטת פרטים מטעמים כאלה ואחרים, או מהוספת פרטים או אירועים לדיווח.
המטרה היא לזהות בצורה המדויקת ביותר את הסיבות לאירוע ולתת בידי הנפגע מסמך שמאוחר יותר ישמש אותו, ביחד עם המסמכים הרפואיים שיתקבלו במהלך הבדיקות והטיפולים השונים, להגשת תביעת פיצויים או קצבה מהמוסד לביטוח לאומי.
באופן עקרוני, הגוף האחראי על פיצויים וקצבאות הוא המוסד לביטוח לאומי והוא גם הגורם שיש לפנות אליו. זאת, כמובן, בליווי כל המסמכים הנדרשים. במקומות עבודה מסודרים יש נוהל קבוע לעניין הזה, שמחלקת כוח אדם מכירה אותו על בוריו. ואולם בנוסף למוסד לביטוח לאומי, יש מקרים שבהם ניתן להגיש גם תביעה כנגד המעסיק. תביעה כזאת היא אפשרית, אם קיים סיכוי טוב שהתאונה נגרמה עקב פעולה רשלנית של המעסיק, או לחילופין העדר פעולה.
למשל – מכשול או בור שעובדים התריעו על קיומו כמה פעמים והוא לא טופל, עובד שנפגע כתוצאה מנפילה בגללו יכול בהחלט לתבוע גם את מקום העבודה, ולרוב התביעה תתקבל. אם למעביד יש ביטוח כנגד תביעות כאלה, הביטוח יכסה את הפיצויים לעובד. למען הסר ספק – אין מניעה לכך שעובד יתבע את מקום העבודה ויזכה, ולאחר מכן יחזור לעבוד באותו מקום. הגשת תביעה איננה עילה לניתוק יחסי עובד ומעביד.
הדבר הראשון שחשוב לעשות, הוא לפנות לעורך דין מומחה המכיר את הנושא על בוריו ויכול להעניק סיוע יעיל לעובד שנפגע בתאונת עבודה. עורך הדין ינחה את העובד הן בהקשר למסמכים השונים שהוא צריך לספק, והן בהתנהגות הקשורה באירוע עצמו. לדוגמא – אם מישהו מטעם המעביד מזמן את העובד לפגישה על רקע האירוע, הוא חייב ליידע את עורך הדין, שסביר מאוד שיצטרף לפגישה הזאת.
בנוסף, העובד חייב לדאוג שיהיו ברשותו כל המסמכים הקשורים באירוע בו נפגע, כולל טופס הדיווח על האירוע וכל מסמך רפואי הקשור אליו. בכל מקרה, עורך הדין רשאי לבקש מהמעביד גם את כל המסמכים המצויים אצלו.
בנוסף, בזמן הבדיקות הרפואיות, ובמיוחד בשלבים הראשונים לאחר הפגיעה, רצוי שהעובד ילווה על ידי מישהו שיהיה נוכח בזמן הבדיקה. כשפונים לעורך הדין, חשוב גם להכין מראש רשימה מסודרת של תלונות וטענות. הרשימה הזאת תשמש בסיס לטענות שהעובד יעלה כשתגיע העת לוועדה הרפואית שתקבע את חומרת הנזק ואת אחוזי הנכות, אם יהיו כאלה.
פנייה לעורך דין אשר יסייע בטיפול בתביעה כנגד המעסיק או בתביעה למוסד לביטוח לאומי, חייבת להתבצע בסמוך ככל האפשר למועד התאונה. בשלב זה, הנפגע עדיין זוכר היטב את הפרטים ויכול לשחזר אותם בפני עורך הדין. אמנם כבר הוזכר לעיל שהמעסיק חייב למלא טופס שבו הוא מסביר בצורה מפורטת את נסיבות האירוע, אבל לעיתים קרובות מעוניין עורך הדין לשמוע זאת ישירות מפיו של הנפגע.
עורך הדין המתמחה בסוגיות הללו הוא עורך דין המתמחה בדיני עבודה ומכיר על בוריו את התחום הרחב ורצוף המהמורות של פגיעה כתוצאה מתאונות עבודה. ככל שעורך הדין שנבחר הוא מנוסה יותר ומכיר את ההליכים השונים, כך ההתנהלות שלו משפרת את הסיכויים לכך שתביעת הפיצויים תוכתר בסיכומו של עניין בהצלחה.
למען הסר ספק – האפשרות להתנהל באופן עצמאי – הן מול המעסיק והן מול המוסד לביטוח לאומי קיימת ועומדת לזכותו של כל אדם בישראל. עם זאת, הסבך הבירוקרטי בנושאים הללו הוא כל כך גדול, שאדם בלתי מנוסה שלא מכיר את הנושא על בוריו, ספק אם יצליח להיחלץ ממנו בשלום. חשוב להדגיש כי כל טעות, ואפילו אם היא בירוקראטית גרידא, עלולה לדחות את הצלחת התביעה או לגרום לכישלון מוחלט שלה.
הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות אם נפגעת בתאונת עבודה, הוא לחפש עורך דין דיני עבודה עם ניסיון רב והמלצות מלקוחות מרוצים. מדד נוסף שיכול לעזור בבחירת עורך דין מומלץ, הוא הכימיה שנוצרת בין עורך הדין לבין הלקוח, ומידת האמון ביניהם.
ככל שעורך הדין משכיל ליצור יחסי אמון כבר בשלבים המוקדמים יותר של התביעה, כך יהיה קל יותר לנווט אותה בהמשך למקומות שיהיו רצויים לתובע ויניבו עבורו את התוצאות הטובות ביותר.
אם נפגעת בעקבות תאונת עבודה והפגיעה שספגת גרמה לך לנזקים שעלולים להשפיע על המשך ההעסקה או על המשך הדרך המקצועית שלך, כדאי מאוד ליצור קשר עם עורך דין מומחה לדיני עבודה ותביעות בגין תאונות עבודה, בהקדם האפשרי.
עורך דין דיני עבודה מנוסה יוכל לסייע לך לבנות את תיק התביעה שלך בחוכמה, וילווה אותך לאורך כל הדרך, החל מיצירת הקשר הראשוני ועד לסיום המוצלח של התביעה וקבלת פיצוי כספי, קצבת נכות או שניהם. בהצלחה!
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד.
המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.
