שכר שלא שולם על תקופת הכשרה בבר

שכר עבודה הוא אחד הנושאים הרחבים והחשובים ביותר בכל מה שקשור ביחסי עבודה, זכויות עובדים וזכויות סוציאליות. כל אדם אשר מבצע עבודה, עושה זאת תמורת שכר ועקב הרצון שלו להתפרנס בכבוד ולספק אוכל וקורת גג עבור עצמו ובעבור בני משפחתו. תשלום שכר עבודה היה נהוג מאז ומעולם, וכבר משחר ההיסטוריה הבינו בני אדם את המשמעות של תשלום תמורת עבודה.

עם זאת, בעידן המודרני חלו שינויים משמעותיים בנושאי השכר, שחשוב לתת עליהם את הדעת. לנושא השכר יש היבטים רבים, חלקם פילוסופיים וחלקם ריאליים לחלוטין.

בשורות להלן נדון בעיקר בהיבטים הריאליים של השכר: מהו בעצם שכר עבודה? מהן התפיסות השונות באשר לשכר הוגן עבור עבודה? איך נקבע השכר של אדם עבור העבודה הספציפית שאותה הוא מבצע? על מה חשוב להקפיד כאשר מנהלים משא ומתן על השכר? מהם מרכיבי השכר השונים? מהם ניכויי חובה? מהם ניכויי זכות משכר העבודה? מתי נדרשים שירותיו של עורך דין כשהדברים נוגעים לשכר? ואיך יכול עורך דין לענייני עבודה לסייע הן למעסיק והן לעובדים המבקשים ממנו סעד? במאמר זה נדון בנושא מעניין במיוחד, שנוגע כמעט לכל אחד בצורה כזאת או אחרת.

שכר עבודה – קצת היסטוריה

כאמור, עבודה תמורת שכר הייתה ידועה ומוכרת כבר בעת העתיקה, ואולי אפילו לפני כן. השכר מוזכר כבר בכתבי הקודש היהודיים, בעיקר בהקשרים של אזהרה למעסיקים שלא לקפח את שכרם של עובדים. אחת הדוגמאות הטובות ביותר להנחיות חד משמעיות בעניינים סוציאליים בתנ"ך היא ההנחיה, או הציווי האלוהי למעסיקים שלא להלין שכר.

המושג הקרוי הלנת שכר הוא מושג תנכי שפירושו, שעל המעסיק לשלם את שכרו של אדם שעבד עבורו בעבור העבודה כבר בתום יום העבודה. עיכוב בתשלום, נקרא "הלנת שכר", כיוון ששכרו של העובד כביכול מוחזק בידי המעביד במהלך הלילה.

גם בחוקי העבודה המודרניים, ובכלל זה חוקי העבודה במדינת ישראל, הלנת שכר היא עבירה ומעסיק המלין שכרו של עובד יחויב בתשלום פיצויים. החוק בישראל קובע שאת השכר החודשי יש לשלם לא יאוחר מאשר ביום התשיעי של החודש העוקב. אולם בחלק ניכר מהגופים העסקיים והממשלתיים, השכר משולם הרבה קודם. במערכת הביטחון, השכר משולם מראש עבור החודש העוקב.

שכר עבודה בעידן המודרני

בעידן המודרני, השכר מוערך ביחס לשווי העבודה שאותה מבצע העובד. כיוון שהשכר משולם בכסף, אפשר להעריך בקלות יחסית את שווי העבודה בערכים כספיים. הערכת השכר עבור העבודה, היא תולדה של האפשרות להשיג עובדים בתחום מסוים או של המחסור בהם.

שכר עבודה
שכר עבודה

בנוסף, השכר הוא תולדה של התפוקה של העובד. בהייטק השכר גבוה, כיוון שמדובר בעובדים בעלי ידע והשכלה ייחודיים, שהתמורה שלהם לשכר היא עצומה. מנגד, במלונאות השכר נמוך, כיוון שמדובר בענף עתיר כוח אדם, ובמרבית התפקידים במלונאות לא נדרשת השכלה ולא נדרש ידע מיוחד. עם זאת, בדרגי הביניים ובדרגים הגבוהים, השכר בענף המלונאות הוא דווקא די גבוה.

איך נקבע שכרו של העובד?

במהלך השנים, נוצרה חלוקה של שוק העבודה למגזרים שונים, כאשר בכל מגזר התגבשה מערכת שכר המאפיינת אותו. נקודת ההשוואה לקביעת השכר, היא השווי של התפוקה של העובד אל מול השכר המשולם לו. בהייטק, מתכנת שיוצר תוכנה או חלק ממנה ששווה מאות שקלים בשעה אחת, בהחלט ראוי לשכר גבוה עבור כל שעת עבודה.

מלצר, לעומת זאת, לא תמיד יקבל שכר גבה עבור העבודה. זאת, כיוון שהרווח עבור מנה ממוצעת הוא של אחוזים בודדים בלבד ובתהליך לקראת הייצור של המנה וההוצאה שלה ללקוח, יש לא מעט משתתפים. התפוקה מול ההשקעה היא הסוד לקביעת השכר.

המרכיבים השונים של שכר עבודה

בשורות לעיל דיברנו בעיקר על הפן ההיסטורי וקצת גם על החלק הפילוסופי של אופן קביעת השכר. בשורות להלן נסקור את השכר כפי שאנו מכירים אותו כיום. בדרך כלל, שכר עבודה הוא השכר השעתי, היומי או החודשי אשר המעסיק משלם לעובד עבור העבודה שלו. במרבית המקרים, גם כאשר נקבע עבוד העובד שכר חודשי קבוע, השכר הזה מתורגם לשעות עבודה.

זאת, על מנת לאפשר למעסיק להתאים את החלק היחסי של השכר שאכן מגיע לעובד, למספר שעות הנוכחות של העובד במקום העבודה. על פי החוק במדינת ישראל, מספר שעות העבודה הרגילות לא יעלה על 42 שעות בשבוע, שהן בערך 182 שעות בחודש עבודה. כל מה שמעבר לשעות האלה, נחשב שעות נוספות.

בענפים שונים נקבעו בהסכמי עבודה שעות אחרות. כך למשל בענף המלונאות עובדים שיש להם קביעות צריכים לעבוד 176 שעות בלבד, כלומר 40 שעות בשבוע נטו, לא כולל הפסקות. יש מקרים שבהם קובע המעסיק לעובד שכר קבוע (גלובלי), בלי כל קשר לשעות העבודה שלו בפועל. למרות שהדבר נשמע מפתה, האמת היא שדווקא סוג כזה של עבודה מזמין בעצם הרבה שעות נוספות. לכן מצא המחוקק לנכון לקבוע מספר מרבי של שעות עבודה ביום, גם עבור שכר גלובלי.

שבתות, חגים וחופשים ותוספת שכר – במה מדובר?

בדרך כלל, עובדים קבועים במקומות העבודה שלהם, מקבלים מהמעביד שכר גם עבור ימי חג, בהם העסק לא היה פעיל. במדינת ישראל יש מספר ימים שהוגדרו מראש כחגים, ובהם ישולם שכרו של כל עובד קבוע, גם אם לא עבד בימים האלה.

מנגד, עובד שעבד בימי חג, זכאי לתמורה מיוחדת עבור העבודה. הסכמי עבודה ענפיים מעניקים לעובד ביום חג, מעבר לשכר מוגדל לשעה, גם יום חופש נוסף שמתווסף לימי החופשה שלו. זה המקום לציין כי עובד שעתי איננו זכאי לתגמול עבור ימי חג ומועד שבמהלכם הוא לא עבד.

כיצד מתייחס החוק בישראל לנושא של תשלום שעות חג, שבת, ושעות נוספות?

כבר הוזכרו בסעיף הקודם שעות החג. על פי החוק במדינת ישראל, עבודה בחגים ושבתות אמורה לזכות את העובד בתוספת של חמישים אחוז. עובד ששכרו 30 ₪ לשעה, יקבל 45 ₪ אם יעבוד בחג. הסכמי עבודה פרטניים, עשויים לזכות את העובדים בתוספת גדולה יותר, וכן ביום חופש שיתווסף לסך ימי החופשה המגיעים לעובד על פי חוק.

ימי חופשה, ימי הבראה וחופשת מחלה

מעבר לתשלום עבור שעות העבודה, המחוקק מחייב את המעסיק לשלם לעובד גם דמי הבראה וגם ימי חופשה. זאת, בנפרד ובלי קשר לתשלום השכר החודשי של העובד. הסכמי עבודה ענפיים יכולים לשפר את מספר ימי ההבראה השנתיים הנצברים ואת מספר ימי החופשה השנתיים המגיעים לכל עובד על פי הוותק שלו בעבודה.

בנוסף, בכל חודש יצטברו לזכות העובד ימי מחלה, שאותם יוכל לנצל בתשלום ובהתאם לעמידה בדרישות החוק, במקרה של מחלה. ימי החופשה וימי ההבראה שייכים לעובד, והמעסיק חייב לשלם לו את תמורתם במקרה של הפסקת ההעסקה. ימי המחלה, לעומת זאת, אינם משולמים לעובד. רק במספר מצומצם של מקומות עבודה, ובהסכמי עבודה ייחודיים, יכול עובד לפדות גם את ימי המחלה שלו.

איזה שכר עבודה משולם תמורת שעות נוספות?

המחוקק מכיר בעובדה שעבודה מעבר למספר שעות ביום, שזה אומר בדרך כלל שמונה שעות, שווה יותר. לפיכך המחוקק מתיר למעסיק להעסיק עובד יותר שעות מהרגיל, בתנאי שהתשלום לשעה יהיה גבוה יותר. ככל שמספר השעות הנוספות היומי גבוה יותר, כך תוספת עבור שעות נוספות היא גבוהה יותר.

עם זאת, במקרים חריגים ובענפים שכמות העבודה ולחץ העבודה בהם משתנה בצורה קיצונית, המחוקק מתיר להעסיק את העובד יותר שעות מספר ימים בחודש, ולתת לו מנוחה בימים שבהם העבודה חלשה יותר. ואולם שיטת ההעסקה הזאת מאפיינת נכון להיום רק מגזרים מסוימים. מכל מקום, גם במקרים הללו, כל שעה שהיא מעבר למספר הקסם של 42 שעות בשבוע, תיחשב שעה נוספת עם כל המשתמע מכך.

תשלום בעד נסיעות וארוחות

המעסיק חייב לממן עבור העובד את התשלום עבור הנסיעות למקום העבודה ובחזרה. עם זאת, התשלום עבור נסיעות חייב במס, כמו כל רכיב אחר בשכר. בניגוד לנסיעות, אין חובה למעסיק לממן את הארוחות של העובד.

יש מקומות שמתוקף הסכמי העבודה בהם, מפעילים חדר אוכל המספק ארוחות לעובדים. במקומות אחרים, המעביד מחויב לתת לעובד הפסקה ומקום מנוחה, אבל לא ארוחה. ואולם מעסיקים המממנים ארוחות לעובדים, רשאים לגבות עבורן מהשכר של העובדים השתתפות עצמית וכן את המע"מ עבור הארוחות.

מתנות ושי לחגים

מעסיקים רבים מעניקים לעובדים שלהם שי, תלושים או תווי קנייה. השי ניתן לעובדים בדרך כלל בפסח או בראש השנה. לעיתים, מקומות עבודה מסוימים מעניקים שי פעמיים בשנה. בכל מקרה, המעסיק חייב לגלם את השי הזה בשכר, והעובד משלם תמורתו מס הכנסה כחוק.

האם בונוסים לעובדים חייבים במס בדומה לשכר עבודה?

אם מעסיק מחליט להעניק לעובדים מענקים עבור העבודה שלהם, המענקים הללו חייבים גם הם במס, שינוכה בדרך כלל באותו החודש שבו הם ניתנו לעובדים.

ניכויים והורדות בשכר העבודה

עד עתה עסקנו בצד הזכות – כלומר בתשלומים המגיעים לעובדים עבור העבודה או רכבים נלווים לה. בשורות הבאות נעסוק בניכויים משכר העבודה – ניכויי חובה וניכויי רשות.

כיצד מס הכנסה מנוכה משכר העבודה?

במדינת ישראל, מס ההכנסה הוא פרוגרסיבי. אחוזי המס עולים, ככל שההכנסה ברוטו של העובד היא גבוהה יותר. מנגד, מעניקה מדינת ישראל נקודות זיכוי לגברים ונשים אזרחי ישראל, שנועדו למעשה להפחית את תשלומי המס. בשכר נמוך, מס ההכנסה כמעט ולא מורגש. יתרה מזאת – מעת לעת מעניקה מדינת ישראל מה שמקרא "מס הכנסה שלילי" – קרי החזרי מס בגין שכר עבודה נמוך.

מנגד, ברמות השכר הגבוהות מגיעים תשלומי המס עד כדי מחצית מהשכר ברוטו של העובד. לצורך העניין גם תוספת רכב, תוספת אש"ל, בונוסים, מענקים על מכירות ועוד מגוון רחב של תוספות, נחשבים לחלק מהשכר ברוטו של העובד לצורך מס הכנסה.

ההיגיון בחלוקה של השכר לתשלומים הללו, היא שהם אינם חלק מהשכר ברוטו לצורך הפנסיה. גם בשנת 2021 יש מגזרים שלמים, שבהם השכר החודשי בתקופת העבודה הוא גבוה מאוד, בגלל תוספות שונות – כוננות, אש"ל, בונוסים, תוספת מקצוע ועוד – אבל השכר הקובע לפנסיה הוא זעום, וקצבת הפנסיה לפורשים במקצועות הללו נמוכה מאוד.

על חובת תשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מתוך שכר העבודה

על פי החוק, כל עובד חייב לשלם אחוזים קבועים מהשכר ברוטו שלו, עבור ביטוח לאומי וביטוח רפואי ממלכתי. סך כל הניכויים עד לגובה השכר הממוצע במשך, מגיעים לכדי עשרה אחוזים מגובה השכר ברוטו. בנוסף, כל עובד חייב על פי החוק להפריש משכרו לטובת קרנות הפנסיה שלו. אחוז ההפרשה של עובד מהשכר שלו יעמוד על שישה אחוזים.

מנגד, המעביד חייב להפריש 12.5 אחוזים נוספים, שביחד יוצרים את ההפקדה החודשית של עובד לטובת הפנסיה שלו. חלק מהפקדת המעביד היא לטובת פיצויים, שאותם רשאי העובד לפדות אם וכאשר יפוטר מהעבודה, או בהגיעו לגיל הפנסיה – 62 לשנים, 67 לגברים. עם זאת, חשוב להדגיש כאן במאמר מוסגר, שייתכן מאוד שבמהלך שנת 2021 יעלה גיל הפנסיה לנשים. בנוסף, אישה רשאית להימנע מיציאה לגמלאות ולהמשיך לעבוד עד גיל 67.

ניכויי רשות אחרים משכר העבודה

כל הניכויים שהוזכרו לעיל, הם ניכויי חובה משכרו של העובד. בנוסף, כחלק מתנאי העבודה וכחלק מההשתייכות של העובד לארגוני עובדים, רשאי העובד לנכות משכרו לטובת חברות בארגון העובדים אחוז קבוע מהשכר. כמו כן, מקומות עבודה מאורגנים גובים תשלום עבור הפעילות של ועד העובדים, שאמור לממן פעולות חברה או לחילופין לסייע בהגנה על עובדים במקרה הצורך.

ניכוי רשות נוסף משכר העבודה יכול להיות תשלום עבור ארוחות, כפי שכבר הוזכר לעיל. בכל אחד מהמקרים הללו, העובד רשאי להימנע מלשלם, אבל הדבר עשוי למנוע ממנו הטבות שהתשלומים הללו מביאים איתן.

מתי נדרשים השירותים של עורך דין דיני עבודה בנושא שכר עבודה?

לא אחת קורה שעובדים במקום עבודה מרגישים מקופחים, לעיתים קרובות בצדק. לעתים, ישנם מעבידים הנמנעים מלשלם לעובדים את מלוא השכר, בתואנות שונות. בנוסף, לא אחת קורה שעובד המגיע לעבודה נשלח הביתה, כי אין מספיק עבודה. במקרים אחרים, מעסיק מתחכם ומשנה את הרכב ההורדות הקבועות מהשכר תוך כדי ההתנהלות השוטפת, נמנעים עובדים רבים מלתבוע את המעסיק.

רק עם סיום העבודה, הם פונים לבקש סעד משפטי אצל עורך דין מיומן, שיכול לסייע להם להגיש תביעה נגד המעסיק ולקבל ממנו את כל מה שמגיע להם. עם זאת, יש הבדל בין התחושה הסובייקטיבית לבין המציאות ולא תמיד התחושה מוצדקת. כך או אחרת, שווה לבדוק את הנושא ולפנות לעורך דין המתמחה בדיני עבודה.

אילו מסמכים דרושים כדי להגיש תביעה בגין הלנת שכר או פגיעה אחרת בזכויות העובד?

על מנת שאפשר יהיה לפנות להגשת תביעה באמצעות עורך דין, חייב העובד לשמור כל מסמך שנמצא ברשותו, לרבות: תלושי שכר, תלושים המפרטים את שעות העבודה, בקשת מיוחדות של המעסיק מהעובדים וכל מסמך אחר שמגיע לידיו. לא אחת מתברר שמעסיק כלל את הבונוס החודשי שהגיע לעובד בשכר שלו.

לעובד הדבר נראה סביר, אבל המעסיק מבחינתו חסך לעצמו הפרשות לפנסיה, לביטוח לאומי ולביטוח רפואי עבור העובד. לאורך שנים, מדובר בחיסכון של אלפי שקלים, ולעיתים עשרות אלפים.

כיצד עורך דין דיני עבודה יכול לסייע במקרים של פגיעה בזכויות העובד או פגיעה במעסיק?

עורך דין מיומן הבקיא ברזי דיני העבודה בישראל, יכול לחשוף טריקים מלוכלכים של מעסיקים ולהשיב לעובד סכומי כסף נכבדים שמגיעים לו. אבל גם המעסיק, מצידו רשאי בהחלט להיעזר בשירותיו של עורך דין דיני עבודה, שייעץ לו מראש מה אפשר ומה אי אפשר לעשות ואיך להימנע מתביעות מיותרות ומתשלומי קנסות גבוהים לרשויות.

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד.

המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.