עורך דין מתמחה בביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי הוא אולי המוסד המשמעותי ובעל ההשפעה הרבה ביותר על אזרחי ישראל. החשיבות הגדולה של המוסד הזה, הוכחה בדרך הטובה ביותר בזמן מגפת הקורונה אשר בעת כתיבת שורות אלה נמצאת עדיין בשיאה. המוסד לביטוח לאומי אמון על מתן פתרונות פיננסיים ואחרים למגוון רחב של אוכלוסיות, כאשר כמעט בכל המקרים התלות של מקבלי התשלומים או הקצבאות ממנו היא רבה במקרה הטוב, ומוחלטת במקרה הפחות טוב. הפיטורין הנרחבים של עובדים במדינת ישראל, והמגמה המתרחבת של הוצאת עובדים לחל"ת (חופשה ללא תשלום) רק מדגישים את ראיית הנולד של מי שיזמו את הקמת המוסד לביטוח לאומי מצד אחד, וחייבו בחקיקה הפקדת כספים לטובת המוסד הזה, כחלק אינטגרלי מההתחייבויות הסוציאליות השגרתיות של עובדים שכירים ועוסקים עצמאיים, מצד שני. בשורות להלן נעסוק בביטוח לאומי – דיני עבודה הרלוונטיים לנושא זה, בחשיבות תשלומי הביטוח הלאומי והקצבאות שהמוסד משלם.

ביטוח לאומי – דיני עבודה – סוגיות חשובות

מהו בעצם המוסד לביטוח לאומי? מהן המטרות של המוסד הזה ולמה הוא כל כך חשוב? אילו אוכלוסיות באופן מיוחד נזקקות לשירותי הביטוח הלאומי ונתמכות על ידיו? מהן הסכנות העומדות לפתחו של המוסד לביטוח לאומי בישראל? מתי מתעורר הצורך בשירותיו הטובים של עורך דין דיני עבודה, בהתדיינות עם המוסד לביטוח לאומי? על כל הנושאים הללו ועוד, ניתן את הדעת בשורות הבאות.

המוסד לביטוח לאומי – מהו בעצם?

בשנת 1953 עבר בכנסת חוק הביטוח הלאומי, המהווה עד היום בסיס לקיומו ולפעילות של המוסד הסוציאלי המשמעותי ביותר בישראל. המוסד לביטוח לאומי הוקם על פי דגם של מוסדות דומים, במדינות בהן קיימת חקיקה סוציאלית מתקדמת ומסודרת המכסה את המגוון הרחב של ההיבטים הסוציאליים במדינה. הרעיון של המוסד לביטוח לאומי איננו זר ליהדות, והוא מבוסס בעיקרו על המוטו של תמיכה וערבות הדדית.

כל אדם שהוא אזרח מדינת ישראל, תושב או עובד בתחומי המדינה, ישלם חלק מהשכר או ההכנסה שלו לטובת המוסד לביטוח לאומי. ואולם לא כל אדם ייהנה במידה שווה מהיתרונות הכספיים של המוסד לביטוח לאומי, הקצבאות היחידות שמגיעות בסיכומו של עניין לכולם, הן קצבאות הזקנה וכן קצבאות הילדים.

מצד אחד, החוק מחייב כל אזרח וכל תושב במדינת ישראל, להפקיד חלק מההכנסה החודשית שלו לטובת המוסד לביטוח לאומי. מצד שני, כל אדם שזקוק לתמיכה כספית ולסעד, זכאי לקבלת תמיכה מהמוסד הזה. זאת, כמובן, בתנאי שיש בידו להוכיח שהוא אכן נזקק לשירותיו.

ביטוח לאומי - דיני עבודה
ביטוח לאומי – דיני עבודה

סוגי קצבאות שהמוסד לביטוח לאומי משלם

הביטוח הלאומי אחראי להעברת קצבאות למגוון רחב של אוכלוסיות. להלן רשימה חלקית של האוכלוסיות הנהנות מהשירותים והתמיכה הכספית של המוסד הסוציאלי החיוני הזה:

קצבת נכות

כל מי שסובל ממגבלה פיזית או נפשית, אשר הוכח שהיא עלולה להשפיע על היכולת שלו להתפרנס יהיה זכאי, לאחר שעמד בתנאים הנדרשים ועבר את הביקורת של ועדה רפואית מתאימה, לקבלת קצבה חודשית.

זאת, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו. מדובר בתהליך ארוך ומסובך, שעלול להימשך לא מעט זמן ודורש הרבה סבלנות ואורך רוח. לעיתים מזומנות, מתעורר הצורך בסיוע של עורך דין מיומן המכיר את הנושא לעומק, על מנת לקבל מהמוסד לביטוח לאומי את ההכרה הנדרשת.

קצבת ניידות

בנוסף לקצבת הנכות, מעביר המוסד לביטוח לאומי קצבאות שונות כסיוע לנכים, שאחת המוכרות בהן היא קצבת ניידות. הקצבה מועברת לאדם שמפאת המגבלה הפיזית, ולעיתים גם מגבלה נפשית, הוא איננו יכול לנוע בחופשיות ונזקק לסיוע כספי על מנת לממש את הזכות הלגיטימית שלו לניידות.

כחלק מהעניין, זוכים אנשים הסובלים מנכות פיזית כלשהי, מעיוורון ומשלל בעיות אחרות, באפשרות לרכוש רכב בהנחה משמעותית, הנובעת באופן עקרוני מן הפטור שהם נהנים ממנו מתשלום מיסים.

זכויות נוספות לאנשים עם מוגבלות

מעבר למענקים וקצבאות, שהם בבחינת הכנסה העוברת ישירות לחשבון הבנק של המבוטחים, זכאים מי שהוכרו כנכים ויש להם אחוזי נכות מוכרים, גם לשלל זכויות אחרות, כולל הנחות של ממש ברכישת מוצרים לבני בית או מוצרים שונים שעשויים לסייע להם. לדוגמה – כבד ראייה עשוי להיות זכאי בכל תקופה מוגדרת להחלפת משקפיים.

קצבת נכות ועבודה

מי שהוכר כנכה, זכאי לעבוד ולהרוויח שכר נוסף על קצבת הנכות שלו. המצב לא היה כך תמיד, והשיניים הוכנסו לחקיקה בעקבות ההבנה שקצבת הנכות עלולה שלא להספיק מצד אחד, ומצד שני יש נכים שיכולים להשתלב במקומות עבודה ולהגדיל את ההכנסה שלהם.

נכון להיום, נכה 100% שמקבל קצבת נכות, יכול לעבוד ולהרוויח משכורת של עד חמשת אלפים ושלוש מאות שקלים, בלי שהדבר יפגע כלל בקצבה שלו. עם זאת, גם אם השכר יהיה גבוה יותר, הפגיעה בקצבת הנכות תהיה חלקית בלבד. גובה השכר המותר משתנה מעת לעת, בהתאם לפרמטרים שונים.

למרות האמור לעיל, זה המקום לציין כי אם לרשות הנכה עומדות הכנסות שלא מעבודה, הן לא תפגענה בקצבה שלו כלל ועיקר. כך, נכה שירש דירת מגורים והוא משכיר אותה, שכר הדירה לא יפגע בקצבת הנכות שלו. בנוסף, מי שמוגדר כנכה ומקבל קצבאות שונות מהביטוח הלאומי ונהנה מהכנסות אחרות שלא מעבודה, גם הוא יכול להיות בטוח שההכנסות הללו לא ישפיעו על עצם הזכאות לקצבה.

קצבת זקנה

כל אזרח וכל תושב במדינת ישראל, אשר הפקיד במהלך השנים כספים לטובת המוסד לביטוח לאומי, זכאי לקצבת זקנה. יש קצבה בסיסית, והיא עשויה להיות גבוהה יותר, בהתאם לוותק של מקבל הקצבה. יוצאים מכלל זה הם עולים חדשים, שהגיעו לישראל בגיל הפנסיה או קרוב אליו וזכאים לקצבאות למרות שלא עבדו ולו יום אחד בישראל.

בנוסף, מקבל הקצבה יכול לעבוד ולהגדיל את ההכנסה שלו. עד גיל שבעים, שכר גבוה מדיי עלול להשפיע על גובה הקצבה. מגיל שבעים ומעלה, קצבת הזקנה לא תיפגע, בלי כל קשר לגובה ההכנסה מעבודה.

הבטחת הכנסה

מי שאינם עומדים באמות המידה לקבלת דמי אבטלה, אבל אינם מועסקים ועומדים באמות המידה לקבלת הבטחת הכנסה, ייהנו מהקצבה הזאת. עם זאת, לצורת קבלת הקצבה מחושבת ההכנסה המשפחתית ולא רק ההכנסה של המובטל.

כך למשל אם אדם שהיה עובד שכיר, פוטר ויצא לאבטלה וסיים את מכסת ימי האבטלה שלו, יקבל הבטחת הכנסה אם הוא רווק או אם גם בן או בת הזוג שלו אינם עובדים. מובטל שאשתו עורך דין, למשל, לא יקבל דבר, וכך גם מובטלת שלבעלה יש הכנסות גבוהות מעבודה או מהעסק.

דמי אבטלה

זוהי הקצבה המוכרת ביותר בימים אלה, שבהם מאות אלפי ישראלים נמצאים מחוץ למעגל העבודה, בעקבות מגפת הקורונה. בדרך כלל, התנאים לקבלת דמי אבטלה הם ידועים, וכל מי שחורג כהוא זה מהתנאים הללו, ימנעו ממנו דמי האבטלה. בתקופת הקורונה הבינו קברניטי המשק שאין להחיל את אותם התנאים או לכל הפחות יש להקל על המובטלים בנושא הפרוצדוראלי.

בנוסף להקלות המתבקשות, גם האריכה המדינה את תקופת האבטלה לכלל המובטלים עד יוני 2021, עם אפשרות ממשית להארכה נוספת, אם לא יתגלה עד אז חיסון יעיל מפני המגפה. המגמה היא להעביר לידי הציבור באמצעות הביטוח הלאומי גם מענקים נוספים, במטרה לשפר את כוח הקנייה שלו.

בין אם עובד נמצא בחל"ת ואמור לחזור למקום העבודה שלו ובין אם נותקו יחסי עובד – מעביד והעובד פוטר, בשני המקרים יקבל העובד דמי אבטלה, שהגובה שלהם מושפע מגובה ההכנסה של העובד לפני היציאה לאבטלה.  גם ההתייצבות בלשכת העבודה כתנאי לקבלת דמי אבטלה, בטלה לתקופה לא מוגדרת.

מלבד הקצבאות הללו, מעביר המוסד לביטוח לאומי עוד מגוון רחב של קצבאות ותומך באוכלוסיות חלשות, אשר בהעדר התמיכה הזאת עלולות לשקוע בעוני מחפיר. למרבה הצער, חלק ניכר ממקבלי הקצבאות עדיין לא נמצא מעבר לקו העוני, ונזקק לסיוע של ארגוני חסד שונים. עם זאת, העובדים של המוסד לביטוח לאומי עושים ככל שניתן על מנת לסייע לנתמכי הביטוח הלאומי.

המטרה של המוסד לביטוח לאומי

המטרה של המוסד לביטוח לאומי, היא לסייע לאוכלוסיות שאינן יכולות בשום צורה אחרת לפרנס את עצמן, לקבל הכנסה חודשית ראויה או לכל הפחות הכנסה חודשית מינימאלית.

התמיכה של הביטוח הלאומי יכולה להיות זמנית, כמו במקרה של דמי אבטלה, או קבועה, כמו במקרה של אדם המוכר כנכה לצמיתות וזכאי לקצבה. כך או אחרת, כל אזרח וכל תושב במדינת ישראל, יכול להיות בטוח שלרשותו עומדת לכל הפחות קצבת קיום בסיסית.

מה בין ביטוח לאומי ושיקום?

מעבר לקצבאות השונות, השאיפה של המוסד לביטוח לאומי היא לשקם את מי שתובע ממנו קצבאות. השיקום הוא, לרוב, מתן האפשרות למבוטח ללמוד לימודים אקדמיים או מקצוע אחר שהוא יכול לעסוק בו על חשבון המוסד לביטוח לאומי, תוך שהמוסד תומך בסטודנט לאורך כל תקופת הלימודים.

מעבר לשכר הלימוד, משולמות לסטודנט גם הוצאות שונות, החל משכר דירה, עבוד דרך קצבת קיום וכלה בהוצאות שונות הכרוכות בלימודים עצמם – ספרות מקצועית, עזרי לימוד וכיוצא באלה. השאיפה היא לנתק בתום התקופה לחלוטין את הקשר של המשוקם עם המוסד לביטוח לאומי ולהעניק לו את היכולת להשתלב בשוק העבודה.

בעידן המודרני, שבו עלתה קרנם של מקצועות המחשוב, האפשרויות הללו התרחבו. גם נכה יכול לתכנת, לקדם אתרים או לכתוב מחקרים אקדמיים, וכל זאת מבלי לעזוב את שולחן הכתיבה שלו בבית.

אילו אוכלוסיות נתמכות על ידי המוסד לביטוח לאומי

למעשה, כל תושב וכל אזרח במדינת ישראל נתמך, בשלב כזה או אחר בחייו, על ידי המוסד לביטוח לאומי. מי שהוא ילד, נתמך באמצעות קצבת ילדים. בגילאים מבוגרים יותר, אדם יכול להיות נתמך על ידי הביטוח הלאומי בישראל אם הוא מובטל או אם הוא נכה שאיננו מסוגל לפרנס את עצמו ויש לו נכות מלאה או חלקית.

כשאדם מגיע לגיל מבוגר, שהוא גיל הפנסיה, הביטוח הלאומי תומך בו באמצעות קצבת הזקנה. מי שמעוניין בכך, יכול לקבל מימון להכשרה מקצועית, שיעניק לו יכולת משופרת להתפרנס.

על חובת תשלום דמי ביטוח לאומי במדינת ישראל

החוק במדינת ישראל מחייב כל עובד שכיר וכל עצמאי, להפריש אחוז מסוים מהשכר שלו לטובת ביטוח לאומי. זאת, בנוסף להפרשה לטובת ביטוח בריאות ממלכתי, ולהפרשה לטובת קרנות הפנסיה או קרנות ההשתלמות.

אחוז ההפרשה מהשכר משתנה בהתאם לגובה ההכנסה. עם זאת, אפשר לומר שהתשלום הממוצע לביטוח הלאומי עומד על כחמישה אחוזים בערך. מההכנסה של העובד. מנגד, גם המעסיקים חייבים להפקיד את חלקם לטובת הביטוח הלאומי.

ככל שההכנסה גבוהה יותר, האחוז מהשכר שיעבור לביטוח הלאומי יהיה גבוה יותר. עובד עצמאי יעביר לטובת הביטוח הלאומי אחוז גבוה יותר מההכנסה, עד כדי 12.83% מהשכר.

האם חובה להפריש כספים לביטוח לאומי?

על פי חוקי העבודה, אין אפשרות לשכיר וגם לעצמאי, להימנע מהעברת הכספים למוסד לביטוח לאומי. היכולת של המוסד לביטוח לאומי לגבות את החובות היא משמעותית, ואף שכיר או עצמאי איננו יכול להתחמק מהתשלום.

השכירים, ממילא הסכום מנוכה ישירות מהשכר שלהם. עצמאיים – אלה עלולים להיתקל בסנקציות אם ימנעו, מסיבות שונות, מהעברת הכספים המגיעים למוסד לביטוח לאומי בישראל.

מי הנהנים העיקריים מהקצבאות השונות של המוסד לביטוח לאומי

כבר הוזכרה לעיל העובדה שכל אזרח וכל תושב בישראל נהנה, בזמן כזה או אחר בחייו, מתמיכה של המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, הנהנים העיקריים ממנו הם, בדרך כלל, השכבות היתר חלשות של החברה. לרוב, מדובר באנשים שיש להם מוגבלויות פיזיולוגיות או נפשיות ושהם אינם יכולים, מסיבות כאלה ואחרות, לפרנס את עצמם. נכים, אנשים הסובלים מבעיות נפשיות או פיגור שכלי, אנשים שהם מוגבלים בתנועה, עיוורים, כבדי ראייה ועוד.

באופן כללי, המוסד לביטוח לאומי נוטל את חלקו מכלל ההכנסות של אנשים נורמטיביים שעובדים ומשלמים את חלקם, ומעביר את הכספים המצטברים לאנשים שהיכולות שלהם נמוכות יותר, הן מבחינת היכולת שלהם להתפרנס והן מבחינות אחרות כגוון ניידות. אפשר לומר שהביטוח הלאומי הוא במידה רבה ה"רובין הוד" של העידן המודרני.

היכן פוגש הנושא של ביטוח לאומי את עולם דיני העבודה וחוקי העבודה?

המפגש של המוסד לביטוח לאומי עם חוקי העבודה ודיני העבודה, הוא בעיקר בשני צמתים עיקריים: האחד – גביית דמי הביטוח הלאומי מעצמאים ושכירים.

הצומת השני הוא הענקת קצבאות שונות, בהתאם לצורך של מקבל הקצבה, אם כתוצאה מפגיעה או בעיה אחרת הוא לא יכול לעבוד באופן זמני או באופן קבוע. עובד שהיום הפקיד חלק מהשכר שלו לביטוח לאומי, יוכל מחר להיות האדם שיזדקק לקצבת נכות או זקנה.

כיצד עורך דין דיני עבודה יכול לסייע בהגשת תביעות למוסד לביטוח לאומי

כבר הוזכרה לעיל עובדה שבמקרים מסוימים, יש צורך להסתייע בשירותיו הטובים של עורך דין מנוסה על מנת למצות את הזכויות המגיעות למאן דהוא. לכאורה, כשמתעורר הצורך בהגשת תביעה, אפשר לפנות למשרדי המוסד לביטוח לאומי בעיר המגורים. הנציגים במקום יפנו את התובע לטפסים המתאימים ויעניקו לו, במידת הצורך, סיוע במילוי הטפסים.

עם זאת, לא אחת קורה שיש צורך להיכנס לעומק העניין על מנת להצליח בתביעה שלו. הסתייעות בעורך דין מנוסה ומיומן המכיר את תהליכי העבודה השונים ואת האפשרויות להגיע למטרה במהירות וביעילות, עשויה לקצר מאוד את זמן ההמתנה עד לאישור התביעה.

לאילו כישורים נדרש עורך דין דיני עבודה המסייע בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי?

עורך הדין הנבחר צריך להיות מנוסה ולהכיר היטב הן את אופי התביעה הנדרש והן את אופן ההתנהלות של המערכת. עורכי דין העוסקים באופן קבוע בסיוע ללקוחות שלהם, מכירים לרוב גם עובדים מסוימים, לפעמים בכירים, שיכולים לסייע בפתרון בעיות פרוצדוראליות או לזרז את אישור התביעה. כיוון שבתביעות מסוימות עלולה להיווצר המתנה של חודשים ואפילו שנים, עדיף לעיתים לשלם לעורך דין מיומן, במטרה לקצר את התהליכים ולהבטיח את השגת המטרה עם כמה שפחות עיכובים.

למען הסר ספק – המוסד לביטוח לאומי משלם רטרואקטיבית קצבאות שונות, אם התביעה נמשכה זמן רב. ההכרה בזכויות התובע, בעיקר בכל מה שקשור בתביעות נכות, היא החל ממועד ההגשה של התביעה ולא ממועד ההכרה בה.

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד.

המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.