בגידה בתחום דיני המשפחה

בגידתם של בני זוג במסגרת מערכת יחסים מחייבת היא אינה בשורה טרייה או חדשה מרעישה, שכן מראשית ההיסטוריה המתועדת וכחוט השני לאורכה, בגידות היו תמיד מנת חלקו של המין האנושי. לכן, לא מפתיע לגלות כי שועי עולם ואושיות תרבויות ראשונות במעלה, כדוגמת אלברט איינשטיין, וויליאם שייקספיר, ארנסט המינגווי ואפילו בנג'מין פרנקלין נתפסו בקלקלתם אל מול התחייבותם חסרת הפשרות לשמור אמונים למי שהתייחדו עימו בברית נישואין.

עם זאת, לקיומה של בגידה עדיין טרם התרגלה העין והנפש האנושית, שכן היא עודנה נתפסת כמעשה חסר תקדים אשר מוגדר כאירוע שבעקבותיו נעו אמות הספים. כמו כן, לאור תפקידה החברתי הרב של בגידה, ניתן למצוא לה התייחסות או השפעה גם בעולם המשפט, כאשר לתופעת הבגידות יש השפעה ישירה על קיומו של הליך הגירושין, וככזה הוא משפיע על כלל עולם דיני המשפחה.

לכן, לאור שכיחותם הרבה של מקרי גירושים דווקא על רקע בגידה, במאמר הקרוב נסקור ונבחן את מערכת היחסים הייחודית אשר קיימת בין בגידה, לבין הליכים משפטיים בדיני משפחה.

סוגיה שנחלקת ל- 2 ערכאות שונות

ראשית כל, בטרם את נפרוס כלל היבטיה של בגידה והשפעותיהן על הליכים משפטיים, חשוב לציין כי בישראל קיים מצב ייחודי אשר נובע מקיומן של 2 ערכאות משפטיות, אשר דנות ועוסקות במקרים אשר עלולים במידה רבה להיות זהים, כאשר ההתייחסות נעשית לפי דין שונה.

רוצה לומר, בישראל אדם יכול לבחור האם ברצונו להישפט תחת בית הדין הרבני, אשר רואה לנגד עיניו במידה רבה יותר את תקנות המשפט העברי על כלל הנחיותיו, בעוד שאותו פלוני רשאי לבקש כי ידונו בענייניו דווקא במסגרת בית המשפט לענייני משפחה, אשר נוהג לבחון את המקרים בראייה מעט מודרנית יותר ושאינה פועלת עקב לצד אגודל עם אשר נקבע בהלכה.

מנגד, חשוב לציין כי רק לבית הדין הרבני קיימת הזכות להתיר קשר נישואין, כאשר תפקידו של בית המשפט לענייני משפחה הוא לפסוק ולחלוט כאשר מובאים אליו מקרי ממון ורכוש, כדוגמת ניסוח חלוקת הון משותף, קיומו של הסכם ממון, חלוקת משמרות ילדים וכן הלאה.

לאור זאת, ישנם מקרים אשר מקבלים נפח ופרשנות שונה כאשר לכך יש השפעה ישירה על גילומו של גזר הדין בעניינם, כאשר קיים צורך לבצע הסדרי ממון, לקבוע משמורת ילדים, כמו גם לנסח דמי מזונות עבור הן האישה והן הילדים המשותפים.

 

מה היא בגידה?

בהמשך לכך, דוגמה ראשונה להבדל בין 2 הערכאות הללו בעודן בוחנות מקרים בדיני משפחה, היא הגדרתן למונח בגידה. זאת כאשר הערכאה הרבנית, קרי בית הדין הרבני, בוחר להגדיר את קיומה של בגידה כהוכחה מגובת עדים אודות קיומם של יחסי מין מצד האישה, עם גבר שאינו נשוי לה.

בגידה בתחום דיני המשפחה
בגידה בתחום דיני המשפחה

מנגד, בית המשפט לענייני משפחה אינו ממהר לקבוע מה היא בגידה לראות עיניו, שכן מדובר בתחום אפור וסובייקטיבי, אשר משתנה ולובש צורה בהתאם לדוברו ולזהות הנבגד ו/או הבוגד. כמו כן, בית המשפט לענייני משפחה מאמין כי אין זה תפקידה של הרשות השופטת להטיף מוסר ולרחף כחרב אשר תלויה מעל חדר המיטות של אדם, כל עוד זה לא ביצע עבירה פלילית.

זאת בנוסף לקביעתו על פי פקודת הנזיקין סעיף 62(ב) אשר קבע כי יחסים אשר נוצרו על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה, כאשר לאור קיומה של בגידה אף צד אינו מוגדר כקורבן או כעבריין, רוצה לומר, לאף צד אין זכאות או זכות לפיצויים לאור תביעת נזיקין בשל בגידה.

 

היבטים שונים של הפרת אמון במסגרת נישואים

בנוסף לכך, לאור היותו של מונח כדוגמת בגידה בעל היבטים רבים וכזה אשר אינו ניתן לדחוס לכדי הגדרה אחת בלבד, קמו לו הגדרות שונות אשר נובעות מתפיסת המשפט העברי ותקנותיו.

כלומר, על פי המשפט העברי בגידה היא מנת חלקה של האישה בלבד, כאשר בכדי לטעון לקיומה קיים צורך אינהרנטי מצד הבעל בהוכחת הטענה, כאשר אילו מדובר הן בבגידה מצד גבר, או שמא לא קיימות לבעל הוכחות מוצקות, בית הדין הרבני מגדיר מקרים אלו אחרת מאשר בגידה.

 

בגידה שלא ניתן להוכיח – מעשה כיעור

כמו כן, אילו מדובר בחשד לקיום יחסי מין מצד אישה עם גברים זרים, כאשר לא קיימות לבעלה הוכחות מוצקות שעומדות בתקן בית הדין הרבני בכדי שייחשבו כקבילות, רשאי אותו גבר לטעון לכדי מעשה כיעור.

זאת כאשר הגדרתו של מעשה כיעור הוא מעשה שאישה צנועה לא תבצע בעודה נשואה, כאשר הרמיזה לקיומה של בגידה שאינה ניתנת להוכחה קיימת, רוצה לומר – מעשה כיעור הוא מעין זיכוי בשל חוסר ראיות, אך "זיכוי" אשר עלול לגבות מאותה אישה מחיר כלכלי.

אותו מחיר יגולם בעוד אישה אשר תמצא ככזו אשר ביצעה מעשה כיעור, עלולה במידה רבה לאבד חלק מזכאותה לכתובתה השלמה, כמו גם להפחתת דמי המזונות אשר מיועדים לה מטעם בעלה, כאשר להפחתת המזונות הזו אין שום השפעה על דמי המזונות אשר ייפסקו לטובת ילדיהם המשותפים, אשר אינם חלק מן ההליך המשפטי הנ"ל.

 

בגידה מן הצד הגברי – רועה זונות

מיותר לציין, כי אף על פי כי בגידה מוגדרת כמנת חלקה של האישה בלבד, קיומן של הפרות אמונים מן הצד הגברי שכיח לא פחות, כאשר מחקרים מסוימים אף מראים שיותר. לאור זאת, קמה לה התייחסות משפטית גם לקיומן של הפרות אמונים שכאלו, כאשר אילו גבר נתפס בקלקלתו אל מול אשתו, האחרונה יכולה לדרוש את הגדרתו כ-"רועה זונות".

המונח "רועה זונות" מהווה מושג הלכתי אשר מתאר גבר בוגדני אשר לאור נטייתו לקיים יחסי מין עם נשים אשר אינן אשתו, כמעין הקבלה להגדרה של אישה שבגדה ככזו אשר "זנתה תחת בעלה". לכן, בדומה לאישה אשר בגדה, גם כנגד גבר שבגד עלולות להופיע סנקציות מצד בית הדין הרבני.

 

השלכותיה של בגידה בעת ניסוח הסכם הגירושין

עד כה עסקנו בעיקר בהבדלי ההגדרות בין הערכאות המשפטיות, כאשר בית הדין הרבני בוחר להתמודד עם הסוגייה ולכתת רגליו אליה, בעודו קובע ומגדיר את כלל המרחב האישי אינטימי של אדם ומקטלגו בהתאם לראות עיניו.

לאור העובדה כי הסכמי גירושין נערכים בבלעדיותם של בתי הדין הרבניים, בניגוד לעריכת חלקו ההוני של גירושין אשר מתבטא בחלוקת ממון וקביעת משמרות ילדים וכן הלאה, אשר בהם לבתי המשפט לענייני משפחה מותר לפסוק, השלכותיה של בגידה מתגלמות בעיקר בהיבטים הכלכליים של סיום נישואין על פי ההלכה.

 

השלכות כלכליות אל מול האישה לאור בגידה

כלומר, בעת קיומה של בגידה במסגרת הסכם גירושין אשר נערך על ידי בית הדין הרבני, אישה אשר בגדה צפויה לאבד כליל את כתובתה, כמו גם עשויה לאבד את דמי המזונות אשר קיימים לה מתוקף גירושיהם על פי הדת.

 

השלכות כלכליות אל מול הגבר לאור הגדרתו כרועה זונות

מנגד, גבר אשר הוגדר כרועה זונות, עתיד להיות מחויב לתשלומה המלא של כתובתה של אשתו, כאשר כפי שפורסם לאחרונה בעיתונות הכתובה, לאור בגידתו של גבר עם אישה שאינה יהודייה בטרם הותר קשר נישואיהם, חויב האחרון בתשלום כתובה בסך – 1,000,000 ש"ח, כאשר הגדרתו כרועה זונות היא זו שחייבה אותו בכך.

 

השפעתה של בגידה על הסכם משמורת

זאת ועוד, כי לעתים יכול מי מבין בני הזוג לטעון כי לאור קיומה של בגידה נתפס אותו הורה בקלקלתו, כאשר הדבר מעיד על יכולתו הפחותה לשמור מוסר וכפועל יוצא מכך לחנך הלאה את ילדיהם המשותפים. המשמעות של טענה זו אילו תתקבל עתידה להתגלם בכריתת הסדר הראייה והמשמורת על הילדים, אף על פי כי בכדי להעניק לטענה זו משקל מהותי לרוב יהיה צורך בהמצאת חוות דעת סוציאלית אודות אופיו ויכולותיו התפקודיות של אותו הורה.

 

השפעתה של בגידה על הסכם ממון

זאת ועוד, כי לעתים בוחרים בני הזוג לעגן את נישואיהם בטרם עת במסגרת הסכם ממון, אשר נועד להבטיח כי אם וכאשר יאלצו להיפרד, יוכלו לעשות זאת באמצעות הליך מהיר, כמו גם לאור הסכמה אשר נעשתה תחת מי מנוחות ושנקבעה בטרם נכרת הסכם הנישואין.

לאור זאת, אילו נוסח במסגרת הסכם הממון סעיף בגידה, אזי שבעת קיומה ניתן לפעול אודותיו, כאשר הסוגייה מקבלת עניין רב לאור היעדרו של סעיף שכזה, שכן אז לעתים עלול הצד הנבגד לטעון כי הופר ההסכם, כאשר לאור זאת הוא אינו מחויב לקיים את חלקו במסגרת הסכם הממון, כמובן כתלות של כל מקרה לגופו.

 

לסיכום – בגידה כרעידת אדמה עבור התא המשפחתי

כפי שניתן להבחין, בגידה משפיעה במידה רבה וחסרת תקדים אודות התנהלותו של התא המשפחתי, בין אם החליט שברצונו להתגרש או שמא הוא תוך כדי ההליך עצמו. כמו כן, בגידה מקבלת נופך ותפקיד רב בעת הצורך לכונן את הסכם הגירושים, מתוך הבנה ותפיסה כי הייתה זו הבגידה אשר השפיעה במידה לא מבוטלת על התרחשותו מלכתחילה, כאשר קיימת מחלוקת משמעותית בין האופן הרפה וחסר המשקל שמשווה לה בית המשפט לענייני משפחה, לעומת תפקידה הקרדינלי בעיניו של בית הדין הרבני.

לכן, לאור ההבדל הדרמטי אשר קיים, כמו גם לאור העובדה כי במדינת ישראל מן הרגע שבו נפתח הליך גירושין במסגרת מי מבין הערכאות הללו, כלל ההליך יתרחש באותו מוסד עד תומו והצורך להבאתו לאישור על ידי בית הדין הרבני, גדלה החשיבות גם להסתייעות בעורך דין גירושין טוב ומקצועי אשר בקיא ומודע לכלל חידודי הגירושין, ולפיכך יכול לסייע לצלוח את ההליך על הצד הטוב ביותר.

חלוקת הרכוש בעת הליך גירושין מושפעת מהיבטים רבים הנבחנים בכל מקרה לגופו. עם זאת, במקרים בהם העילה לגירושין היא בגידה, ישנה השפעה לכך בהתאם לערכאה המשפטית. בבית הדין הרבני, במקרים, למשל, בהם יוכח כי הגבר "רועה זונות", הוא יידרש לשלם את מלוא הכתובה.
השפעת בגידה על היבטים בגירושין תלויה רבות בערכאה המשפטית. בבית המשפט לענייני משפחה לרוב לא תתקבל החלטה בנוגע לנזקים ופיצויים לאור בגידה, בנוסף לשמירה קפדנית על הפרטיות. עם זאת, היבטים כגון הסדרי הראייה והמשמורת ובהתאמה תשלומי המזונות יושפעו מהשפעת הבגידה על התא המשפחתי.
בישראל קיימות שתי ערכאות משפטיות – בית הדין הרבני ובית המשפט. מצב ייחודי זה נובע משתי תפיסות משפטיות שונות. בעוד בית הדין הרבני פוסק לפי חוקי המשפט העברי (וכך נוצרות פסיקות מחמירות בנושא בגידת אישה בבעלה), בית המשפט בוחן ופוסק באופן אובייקטיבי.
ההבדל בין גבר לאישה אשר מבצעים מעשה בגידה בא לידי ביטוי אך ורק בבית הדין הרבני. לפי המשפט העברי, אישה המבצעת בגידה לא תיוותר נשואה לבעלה, ולעתים אף יוטלו עליה סנקציות כלכליות. לעומת זאת, גבר לא ייחשב לבוגד ויחויב לרוב לשלם את הכתובה.
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

מהם כללי הבוררות בהתחדשות עירונית?

התחדשות עירונית היא מושג המתאר תהליכי שיקום, שיפוץ ובנייה מחדש במרקמים עירוניים קיימים. מטרתה לשפר את איכות החיים בערים, לייעל את ניצול הקרקע ולחזק את