האם יולדת זכאית לתבוע פיצויים אם לתינוקה נגרם נזק שהיה עשוי להתגלות אם רק היו מפנים אותה לסריקת מערכות רחבה? מתי יולדת תופנה לסקירה שלישית ומה ניתן לאתר במהלכה שלא ראו קודם? במאמר זה נציג את חשיבות ההפניה לסריקת מערכות רחבה ומתי אי המלצה לביצועה נחשבת כרשלנות רפואית:
מהי סריקת מערכות רחבה?
סריקה (סקירה) שלישית הנקראת גם סריקת מערכות רחבה (וגם: סקירה מורחבת או סקירה מאוחרת) נערכת בשבוע הריון מתקדם, לרוב בין השבוע ה-30 ועד השבוע ה-32. זוהי בדיקת אולטרסאונד שדומה באופן כללי לסקירה הראשונה והשנייה: בדיקת כלל מערכות הגוף והאיברים של העובר, בדגש על חדרי הלב והמוח, מבנה הכליות, מערכת השתן, המעיים ומבנה השלד הכללי.
אבל למה סקירה שלישית?
בחלק מההריונות, מתרחשים שינויים התפתחותיים מסוימים בין שבוע הסקירה השניה (סביב השבועות 22-24) ועד השבוע ה-30, מה שעשוי להצריך בירור נוסף על ידי סריקת מערכות נוספת.
בשלב הזה ניתן לאתר דברים שלא היה ניתן לאתר קודם לכן, כמו הרחבת חדרי המוח, ריבוי מי שפיר, בעיות בשלד העובר, עצירה בגידול היקף הראש, גמדות ועוד. איתור ואבחון המומים הא קריטי, מאחר ומרבית המומחים מאותרים באמצעות הסקירות שמתבצעות לנשים הרות.
כשהרופא לא מפנה לסריקת מערכות רחבה:
האם הרה שלא הופנתה לסריקת מערכות רחבה/ מורחבת על אף הגדרת הריונה כהריון בסיכון, תוכל לתבוע בגין רשלנות רפואית אם תינוקה נולד כשהוא סובל ממום או נזק שלא אובחן?.
הנה דוגמה טובה בנושא: אם שילדה זה עתה, גילתה שתינוקה נולד ללא כף ידו הימנית ובגופו קיימות פגיעות נוספות. היא תבעה בגין רשלנות רפואית בלידה, מאחר וטענה כי צוין בפניה בסקירות המוקדמות, שגפי העובר תקינות.
האם היא יולדת "מבוגרת" (בת 39 בעת הלידה) ובעלת רקע של הפלות קודמות, מה שמשייך את הריונה אוטומטית לקבוצת הסיכון. לפיכך, היה על רופאיה לפעול על פי חובת הזהירות המתבקשת.
נוסף על תקינות הגפיים שתועדה במסמכים שברשות האם, יש לציין שטפסי הבדיקה שנמסרו מטעם הגורמים הרפואיים, ציינו כי היה צורך בבדיקה ספציפית של גפי העובר. למרות זאת, היולדת לא הופנתה לביצוע סקירה מורחבת ואף לא הוסבר לה בשום שלב כי ישנן מגבלות לסריקות שכבר ביצעה.
עוד טענה האם בתביעתה, כי מאחר וטופלה אצל רופא פרטי, היה ניתן לצפות שהוא ישתף אותה בכל סיכון שכרוך בבדיקות אלו, מאחר ואחת ההפלות בעברה הייתה יזומה, כתוצאה מפגמים שהתגלו בעובר.
ההורים רצו להיבדק, הרופא התעלם
מקרה זה אירע בשנת 1986, מה שלכאורה מטיל ספק באיכות הסקירה של אותם ימים. אלא שהמומחים הרפואיים בתיק קבעו שבשנים אלו בדיקות האולטרסאונד בהחלט היו מסוגלות לאתר מומים כמו זה שהתינוק נולד עמו.
עוד צורמת מאוד הטענה, לפיה ההורים הביעו את רצונם לבצע כל בדיקה אפשרית ובדיקת רשות שאיננה נדרשת כדי להבטיח את שלומו ובריאותו המוחלטים של עוברם.
מסיבה זו, הם פנו לקליניקה של רופא פרטי והעדיפו לשלם סכום כספי גבוה מאוד, מאשר לקבל את הטיפול השגרתי שמבוצע דרך קופות החולים הרגילות.
בית המשפט פסק כי ההתנהלות של הרופא ושל כלל הצוות הרפואי במקרה זה היא בבחינת רשלנות רפואית ברורה ומובהקת.
חשיבות סריקת המערכות בהריון
הסריקה הראשונה והשנייה מוכרות לכל אישה הרה, אך לא כולן מכירות או מבצעות סקירת מערכות שלישית. סקירה זו נועדה לאיתור מומים שלא היה ניתן לגלות לאורך הטרימסטר השני בו מתבצעות שתי הסקירות הרגילות והיא תחול בטרימסטר השלישי, בו ייתכן שיתגלו דברים נוספים.
בדיקת שקיפות עורפית נערכת בין השבועות 12-14 ובאמצעותה ניתן לזהות עוברים בעלי סיכון מוגבר ללקות בתסמונת דאון.
סריקה ראשונה נערכת בין השבועות 14-16 והיא כוללת שיקוף לאיברי העובר: לב, מוח, בטן, גפיים, כליות ועוד.
סריקה שניה נערכת בין השבועות 22-24 ובה בודקים שוב את כלל האיברים ומערכות העובר, במטרה לוודא שהם מתפתחים כראוי ושלא חלה בעיה התפתחותית כלשהי בין הסריקה הראשונה לשנייה.
מבחינה סטטיסטית, שתי בדיקות אלו מכסות כ-85% מכלל המומים.
לאחר סריקה זו, יתרחשו כמובן התפתחויות נוספות בגופו של העובר, אך למעשה עד ללידתו אין כל בדיקה נדרשת כדי לעקוב אחרי הנושא.
מאחר וישנה חשיבות רבה לבדיקת התפתחותם התקינה של המוח ומעטפת המוח, איברי הלב, הכליות, הסרעפת, מערכת השתן ומבנה העצמות, ניתן לבצע סקירה שלישית, המהווה את 15% החסרים לכיסוי המומים הפוטנציאליים בקרב עוברים.
אילו מומים יאותרו בסקירה מאוחרת?
סקירה שלישית או סריקת מערכות רחבה בשמה התקין, מסוגלת לאתר מומים או גידולים בעובר עצמו: מומים שלא אותרו בסקירה השנייה או כאלו שהתפתחו אחריה וכן מומחים שייתכן והעובר לקה בהם בעקבות זיהומים או וירוסים שאליהם האם הייתה חשופה. המומחים השכיחים ביותר לזיהוי בסקירה זו הם מומים במוח ובכליות.
מומים במוח – הסקירה השלישית תוכל לאתר הצטברויות בלתי תקינות של נוזלים במוח ומצב של הרחבת חדרי המוח. הסיבות לתופעות אלו שונות ורבות, חלקן קשורות לבעיות התפתחות נוירולוגיות שיצריכו בירורים גנטיים, חלקן גם אינן ידועות אך יצריכו המשך בדיקות סונוגרפיות ולעתים גם MRI.
מומים בכליות – המום המרכזי ביותר הוא הרחבת אגני הכליה. אם מדובר בהרחבה מעל 10 מ"מ, נדרש מעקב גם אחרי הלידה, לרבות יידוע של רופא הילדים העתידי.
לעתים יהיה צורך לטפל בתינוק באנטיביוטיקה, כדי למנוע דלקות חוזרות ונשנות בשתן. בנוסף, בסקירה זו יאותרו מחלות או מומים אחרים בכליות, שלא היה ניתן לאתרם לפני כן.
מומים במערכות גוף אחרות – ייתכן שיאותרו התפתחויות בלתי תקינות במערכת השלד והעצמות או כלי הדם, פערים בגדלי עצמות וכד'. בשלב זה קל יותר לזהות מקרים של בעיות גדילה קשות כמו גמדות.
מומים נוספים שיאותרו קשורים למערכת העיכול: הרחבת לולאות המעי או חסימת מעי, הימצאות נוזל בתוך חלל הבטן, תסביב מעי המביא לירידה בכמות הדם (מצב נדיר אך מסוכן), בקע בסרעפת, מומים לבביים (כמו חורים, היצרות עורקים וכד'), ציסטות בשחלות אצל נקבות ועוד.
בכל אחד מהמומים שיאותרו, על הרופא להפנות את ההרה להמשך בדיקות ומעקבים אצל הגורם הרפואי המתאים. לדוגמה, ביצוע אקו לב או בדיקה סונוגרפית.
רשלנות רפואית – היעדר המלצה על סריקת מערכות רחבה
כפי שקראתם, ישנם מצבים שמצריכים סקירה שלישית ולכל הפחות המלצה לביצוע סקירה זו, מאחר והיא עשויה לגלות מומים שלא היה ניתן לגלות קודם לכן, או "איתותים" שהיה צורך להמשיך ולעקוב אחרי התפתחותם.
כאשר הסקירה השלישית איננה מבוצעת והתינוק הנולד סובל ממום שהיה ניתן לאתר, מתקיימות עוולות רבות כמו כאב וסבל, אבדן יכולת ההשתכרות העתידית ובמקרים חמורים גם מצבים של לידה בעוולה.
מכוח כל אלו, הורים לתינוק בעל מום שלא אותר בסקירה שלישית מאחר והרופא המטפל לא המליץ עליה/ סירב להפנות אליה, יוכלו לתבוע פיצויים כספיים בגין רשלנות רפואית בלידה.
כדי להתמודד היטב עם הסוגיות המשפטיות המורכבות שהנושא חובק, יש לפנות לעורך דין רשלנות רפואית הריון ולידה בעל ניסיון וידע עשירים ולבדוק מהו גובה הפיצויים האפשרי בהנחה ותביעתכם תתקבל.
