בתי-המשפט

ביתֿ המשפט לענייני משפחה מחוז ת"א
 תמש007710/08
 
בפני כב' השופט יהושע גייפמן  

בעניין: פלוני 
 ע"י ב"כ עו"ד אלון קלמנסון התובע
 נ  ג  ד 
 אלמוני 
 ע"י ב"כ עו"ד זוהר לנדה הנתבע

פסק דין

1. תובענה למנות דירקטור מכריע בחברת י.מ בע"מ. החברה הינה חברה משפחתית בבעלות שני אחים בחלקים שווים. האחים הם התובע והנתבע.

 לכל אחד מהאחים 50% מהמניות בחברה.

2. התובע טוען, שהאחים אינם יכולים להגיע לעמק השווה, לא ניתן לקבל החלטות בחברה והחברה משותקת.

 עוד מדגיש התובע (ראו עמ' 11-4 לפרוטוקול), שיש שורה של עניינים דחופים שעל החברה לטפל בהם:

א. הערעור בבית המשפט העליון שהגיש בנק לאומי. החברה זכתה בבית המשפט המחוזי כנגד הבנק ב- 24 מיליון ₪. 12 מיליון ₪ שולם ומופקדים בנאמנות. על המחצית השנייה של הסכום (12 מיליון ₪) ניתן צו עיכוב ביצוע בערעור.

ב.  הסדרת החוב בסך 1.6 מיליון ₪ לבית השקעות פיבי.

ג. הסדרת החוב למס רכוש. הוגשה דרישה על סך 2.2 מיליון ₪. הובא לידיעת בית המשפט שהצדדים הגיעו להסכמות שכנגד תשלום של 400,000 ₪ יימחק החוב.

ד. הסדרת החוב למס הכנסה בסך 5.3 מיליון ₪, והסדרת החוב למרכז ההשקעות בסך 17 מיליון ₪.

ה. הסדרת החוב לעו"ד ג. ולרו"ח ב.מ. . 

ו. טיפול בתביעה כנגד האגודה למען החייל. המקרקעין של החברה הושכר לאגודה למען החייל עבור שיקום חיילי צד"ל ונטען שלכפר הנופש נגרמו נזקים. 

ז. ביטוח נכס המקרקעין בטבריה, שכיום אינו מופעל ככפר נופש. תשלומי משכורת לשומר על המקרקעין של החברה וחתימה על חוזה עבודה.

ח. הסדרת חוב הארנונה למועצת מגדל בסך 5 מיליון ₪.

3. עוד הובא לידיעת בית המשפט שעו"ד ג. הינו חתנו של התובע. נטען שהחברה חייבת לו שכר טרחה בסך 1.6 מיליון ₪. על חוב זה חולק הנתבע. כך למעשה השתרבבה מחלוקת הקשורה לקשר משפחתי לנושא החלטות שיש צורך לקבל בחברה.

4. התובע העיד בחקירתו בעמ' 13: "ש: מחלוקת בינך לבין אחיך מתי התגלעה המחלוקת? ת: המחלוקות התחילו בערך לפני שנתיים שהוא ניסה לגזול ממני כספים...פנינו לעו"ד מ. שמלווה את המשפחה כבר 50 או 60 שנה...עו"ד מ. ניסה במשך תקופה ארוכה מאוד להציע הצעות פשרה שונות...תמיד היה לו (לנתבע - י.ג.) איזשהוא...שטירפד את כל הפשרות. כשכלו כל הקיצים הגשנו את הבקשה".

 עוד העיד התובע בחקירתו: "רצונו של המשיב שאני אשתף איתו פעולה להבריח כספים מן החברה שלא כדין...ש: אתם הקמתם פרוייקט תיירות בכנרת. ת: כן...חלק מהמימון בא ממרכז ההשקעות...ש: הפרוייקט הושכר לאגודה למען החייל על מנת לשכן את חיילי צד"ל? ת: כן... ש: כשהם עזבו הם די הותירו אחריהם פרוייקט הרוס? ת: כן. הם גרמו נזקים רבים...יש מכתב של מרכז ההשקעות , שמאחר והתמנה כונס נכסים הם מודיעים על ביטול המעמד של החברה כמפעל מאושר ודורשים את הכסף בחזרה...ש: אחת מהדרכים לבטל את אותה הסכנה...לשפץ את הפרוייקט? ת: חלק מהעניין בוודאי צריך...ש: אתה יכול להראות לי פנייה אחת בכתב לנתבע   בוא נשפץ את הפרוייקט שבה הנתבע התנגד לך? ת: יש הרבה מכתבים...ש: מס הכנסה, אם יוסדר עניין מרכז ההשקעות בעצם לא יהיה חוב למס הכנסה? ת: נכון...הייתה הצעה לפנות לרו"ח ב.מ. שיטפל בזה, אחר כך הייתה הצעה לפרופ' ס. ושניהם סירבו בטענה...עד שד"ר ג. לא יקבל את שכרו. אנחנו לא מצליחים להגיע להבנה בשום נושא...יש שומר על האתר, יש את רוה"ח, יש את עוה"ד שעובדים למען החברה...פניתי לעו"ד מ....שיערוך הסכם עבודה לשומר...השומר בעצה אחת עם המשיב (הנתבע - י.ג.) החליטו שהשומר לא צריך לחתום על ההסכם הזה...הוא הסית את השומר לא לחתום על ההסכם...נתתי הוראה שביום שהשומר יחתום על ההסכם - לשלם את שכרו מינואר 2008 רטרואקטיבית...הנתבע לא הסכים. הוא הסכים רק לשלם 2,028 ₪ למועצה המקומית מגדל...המשיב התחייב לבצע ביטוח...ועד היום לא נעשה דבר בעניין. המקום נמצא ללא ביטוח. מישהו ייכנס לשם וישבור רגל. אין ביטוח...כל דבר שאין "סכין על הצוואר" הוא לא הסכים לשום דבר...לא הצלחנו להגיע לשום הבנות וצריך למנות מנהל מכריע בחברה...שכר טרחה החדש של עו"ד גו.  לא הוסדר...צריך מנהל מכריע שיציל אותו ואותי מהפלונטר שאנו נמצאים בו..."

5. הנתבע העיד בחקירתו הנגדית: "יש מחלוקת בין התובע לביני, אני הייתי מוכן...שהכסף לא יעבור לחברה מבנק לאומי מחשש שהתובע ישים יד עליו ויקח את הכסף הזה ויברח מן הארץ...אני מוכן למשוך את זה לשני חשבונות של החברה...ש: אני מבין שאתה חושב שצריך למשוך כספים מהחברה לבעלי מניות? ת: ביקשתי את זה...החשש הגדול שלי שלא יהיה לי שליטה על ה- 50% שלי...ש: אני מבין שיהיה נכון לתאר את מערכת היחסים בינך לתובע כחוסר אמון מוחלט? ת: לי אין אמון בתובע... מה ששמעתי פה אין לו (לתובע - י.ג.) אמון... ש: אני אומר לך שכל הסדר פשרה בנוגע לניהול החברה לא צלח כי אתה התנית את זה במשיכת כספים לך ולתובע לחשבונות הפרטיים? ת: ... לשני חשבונות נפרדים של החברה, שהתובע ישמור על ה- 50% שלו...ש: לג. (חתנו של התובע - י.ג.) מגיע שכר טרחה? ת:... הבן אדם עם חיפוי של חמו...מנסים לגזול ממני 5-6 מיליון ₪ כשכר טרחה לעו"ד ג. ולהוריק את כל הכסף שיש בחברה...הגענו לעניין הזה שאני לא מוכן לחתום על שום דבר, ולא אחתום על שום דבר...ש: החוב למס רכוש טבריה. איך מתקדם הנושא הזה? ת: התובע מטרפד אותם כמו כל הדברים. לא קרה כלום...ש: יש ביטוח למקום? ת: אין ביטוח...עם התובע אי אפשר לעשות שום דבר, כולל לשלם 1,500 ₪ לשומר שעובד...10 שנים...השומר בוכה שאין לו אוכל לילדים...התובע לא מוכן לשלם".

6. מחומר הראיות שהונח בבית המשפט עולה בבירור שיש חוסר אמון מוחלט בין האחים - בעלי המניות בחברה, לא ניתן לקבל החלטות בחברה, והחברה משותקת ובמבוי סתום.  בחברה שורה של סוגיות שיש צורך לקבל לגביהן החלטות, ולא ניתן לטפל בסוגיות הנ"ל בהעדר שיתוף פעולה ובהעדר אמון בין הדירקטורים.

 לחברה נכס מקרקעין, 12 מיליון ₪ וזכות לקבל 12 מיליון ₪ נוספים אם הערעור שהוגש ע"י הבנק ידחה.

7. בע"א 275/89 דוידזון נ' אורנשטיין פ"ד מו (1) 125, 131 הביע בית המשפט העליון את דעתו, שחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח. 

 לעניין קשת הסעדים להסרת הפיקוח, ראו ע"א 226/85 שאשא חברה לניירות ערך נ' בנק אדנים  פ"ד מב (1) 14, 23-22.

8. ניתן להורות על שינוי תקנון החברה כדי לאפשר מינוי דירקטור נוסף על ידי בית המשפט ולהתגבר על הבעיה של קיפאון בניהול החברה עקב סכסוך בין שני הדירקטורים [ראו: ה.פ. (ת"א) 715/00 יזהר נוזיק נ' חברת שפילמן שירותי רכב
(1989)].

 גם בעניין ה.פ. (ת"א) 2113/94 צנה בע"מ ומוזס נ' פולן בע"מ ארנון מוזס ואחרים, התערב בית המשפט בהרכב הדירקטור וקבע כי יש לכונן דירקטוריון שחברים בו נציג אחד מכל בית אב.

 גם החוק הקנדי מאפשר מינוי דירקטורים במקום הדירקטורים של החברה או בנוסף לאלה שמכהנים. הוראה דומה קיימת גם בחוק החברות של פנסילבניה.

 סעיף 191 לחוק החברות מעניק סמכות לבית המשפט ליתן סעדים נוספים ככל שיראה לו בעניין ניהול ענייני החברה בעתיד. התרופה הניתנת היא למקרה של חולי בניהול ענייני החברה. כאשר החברה פועלת תוך קיפוח מי מבעלי מניותיה היא חורגת מההרשאה שהוענקה לה, ולכן יש מקום להתערבות בית משפט לפי סעיף 191 לחוק החברות.

 עוד ראו: לעניין מינוי דירקטור מכריע: ה.פ. (ת"א) 1134/00 סדובניק נ' עדגל השכרת רכב בע"מ.
 
9. מינוי דירקטור מכריע בחברה הינו סעד מידתי שיאפשר קבלת החלטות בחברה לטובת החברה.

 פירוק חברה יבוצע רק במקרים קיצוניים. פירוק חברה סולבנטית מטעמים הנוגעים לסכסוך בעלי מניות יתאפשר רק אם לא צלחו הסעדים של תיקון הקיפוח.

 זאת ועוד פירוק חברה אף עלול לגרום נזקים לחברה בהיבט של דרישת מרכז ההשקעות להחזר כספים שניתנו לחברה כמפעל מאושר.

10. אשר על כן הנני ממנה בזה כדירקטור מכריע בחברה את עו"ד צבי מורג מרח' דיזינגוף 30 תל אביב.

 הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

11. ניתן לפרסם את פסק הדין ללא שמות הצדדים.

ניתן היום, ט"ו בסיון, תשס"ט (7 ביוני 2009) בהעדר.

יהושע גייפמן, שופט

 

קלדנית: א.ק.