דיוקן אישי – עו"ד ומגשר רונן סטי

 

 

®Martindale-Hubbell ישראל עושה לכם היכרות אישית עם עו"ד רונן סטי ממשרד רונן סטי ושות'. עו"ד סטי עוסק בגישור ובבוררויות בתחום המסחרי, כולל בוררויות בינלאומיות.

 

 

1.  במשרדך פועלות, בין השאר, מחלקת ליטיגציה ומחלקה ליישוב סכסוכים מחוץ לבית משפט בהליכי בוררות וגישור. מבחינת הלקוח, מה היתרונות שאתה רואה בקיום שני סוגי השירותים, זה בצד זה, באותו המשרד?

משרדנו מקיים מחלקה ייחודית בתחום הבוררות ויישוב סכסוכים. מחלקה זו מקנה ללקוחות המשרד 3 סוגים של שירותים: האחד, ניהול הליכי בוררות, גישור ויישוב סכסוכים על ידי כבורר וכמגשר. השני, ייצוג לקוחות בסוגיות של דיני בוררות בבתי משפט ובכלל זאת, בקשות לאישור וביטול פסקי בוררות. השלישי, ייצוג לקוחות בהליכי בוררות מסחריים, לרבות בבתי דין בינלאומיים לבוררות כדוגמת בית הדין הבינלאומי לבוררות  של ה – ICC הנחשב למוביל בבוררויות בינלאומיות בעולם, במטרה לפתור את הסכסוך ביעילות תוך ניצול יתרונות הליך זה לטובת הלקוח. מעניין לציין כי ייצוג בתחום דיני הבוררות בבתי המשפט הנו נישה בפני עצמה בה המשרד רכש התמחות מיוחדת והצליח לאשר פסקי בוררות למול בקשות ביטול אינטנסיביות כמו גם לאתגר בהצלחה התנהלות שהיתה בלתי מקצועית. במקרים אלה קיימת חשיבות מכריעה להבנה מעמיקה של דיני הבוררות וכרגיל, נקיטת הליכים מוקדם ככל האפשר. השילוב של מחלקת הבוררות ויישוב סכסוכים ומחלקת הליטיגציה העוסקת בייצוג הלקוחות בבתי המשפט יוצר שילוב חשוב בין היכולת לנהל את הסכסוך באסרטיביות בבית המשפט ובין היכולת לפתור אותו במשא ומתן משפטי וגישור. הלקוח יוצא מורווח שכן מטרתו בדרך כלל היא לפתור את הבעיה ולא רק לנהל אותה בבתי משפט.

בנוסף, קיימות המחלקה המסחרית ומחלקת הליטיגציה המסורתיות כאמור. המחלקה המסחרית מייעצת משפטית לעסקים ישראליים ובינלאומיים בתחום הסחר, הבניה, עסקאות בינלאומיות המבוססות על אשראי דוקומנטרי וכללי הסחר הבינ"ל, ה – Incoterms וייעוץ שוטף לתאגידים ואנשי עסקים. מחלקת הליטיגציה פועלת במשרדנו עוצמה רבה לשם ייצוג לקוחות בבתי משפט בעניינים עסקיים שונים בדגש על ניהול תביעות כספיות חוזיות, בתחום הבניה ובמגוון תחומים נוספים. לאורך השנתיים האחרונות התפתחה במשרדנו נישה ייחודית לטיפול בעסקים משפחתיים בדגש על סכסוכים עסקים בין בני משפחה. הטיפול בנישה זו מחייב שילוב בין גישה אגרסיבית והליכים רבי עוצמה בבתי משפט ובין גישת משא ומתן המסייעת ליישב הסכסוך בהסכם היכן שנכון לעשות כן. 

2.  כחבר הנהלה בלשכת המסחר הבינלאומית (ICC), שעוסקת בבוררויות בינלאומיות, וכחבר בוועדותיה, היכן היית ממקם את ישראל במפת הבוררות הבינלאומית מבחינת השימוש במוסד זה?

ישראל הולכת ותופסת מקום מכובד בזירת הבוררות הבינ"ל, אם כי ישנן עוד משימות רבות לפנינו. תיקון מס' 2 לחוק הבוררות, המאפשר שילוב ערכאת ערעור בבוררות הנו חשוב. קיומו של הערעור אם לאו הנו בשליטת הצדדים כך שהם יכולים להמשיך בדרך המסורתית לפיה פסק הבוררות סופי ללא אפשרות ערעור, או לעבור לדרך החדשה המאפשרת ביקורת רצינית על תוצאות הבוררות. גם אנגליה ממנה "ירשנו" את דיני הבוררות תקנה את חוק הבוררות בשנת 1996 וכללה בו אפשרות ערעור. כך גם הדין הצרפתי ודין מחוז אונטריו בקנדה כמו גם מקומות נוספים בעולם.

בנוסף, פעילות רבה ומוצלחת ביותר של ICC – ישראל, הלא היא לשכת המסחר הבינ"ל בישראל בראשות תת אלוף במיל' אורן שחור ובניהולו של מר ברוך מזור תרמה תרומה מכריעה לייצוג נאות של ישראל בזירת הבוררות הבינ"ל בבית הדין הבינ"ל לבוררות של ה – ICC הנחשב בעולם למוביל בתחומו. הפעילות הרבה, במסגרתה גם צפוי להיות מוקדם בשיתוף פעולה עם ה – ICC העולמי ה – JAC – Jerusalem Arbitration Center אשר יאפשר פתרון סכסוכים מסחריים בין ישראלים ופלסטינים במרכז בוררות משותף מלמדים על חיזוק מעמדה של ישראל בזירה הבינ"ל בתחום הבוררות.

יחד עם זאת, נדרש מהלך הסברתי חשוב בדבר הטמעת סעיפי בוררות ויישוב סכסוכים בהסכמים מסחריים וכן מספר תיקוני חקיקה נוספים הנדרשים. קיים פער בין המציאות של היום ובין התפישה "העתיקה" של הליך הבוררות. בוררות היא הליך שיפוטי לכל דבר. לעיתים נדמה כי אנשים עדיין חיים בתקופה העותומנית בה יפנו ל"חכם בשער" ויקבלו פסק בורר ב"רגע". החיים המסחריים היום מורכבים בהרבה ובוודאי אלו המשפטיים. לכן ה"חכם בשער" חייב להבין היטב את דיני הבוררות וככל שמדובר בתיקים מסחריים מורכבים ובינ"ל עליו גם לרכוש ניסיון מתאים טרם טיפול בתיקים כאלה. לכן, יש לבחור בוררים בקפידה. יש לקבוע כללים אשר יאפשרו הכרעה יעילה ומקצועית. ככל שדברים אלו ואחרים יוטמעו כך ישתפר המצב. כאשר אני נדרש לניסוח סעיף בוררות הסכמי אני עומד על כך שתנאי סף למינוי הבורר יהיו 15 שנות ניסיון בתחומו ו – 1ם בוררויות מסחריות אותם ניהל כבורר קודם לכן. כך, אני יודע שגם אם לא נסכים על זהותו, ימונה בורר עתיר ניסיון ע"י ראש לשכת עורכי הדין או סמכות ממנה אחרת.
נקודת אור אחרונה נוגעת לכך שאף היועץ המשפטי לממשלה שינה בשנת 2009 את הנחייתו ואפשר למדינה לקחת חלק בהליכי בוררות. פתיחת שערים אלה לצד הצעת חוק ביוזמת משרד המשפטים בדבר בוררות חובה מלמדים על חשיבותה של הבוררות כאן וחיזוק מעמדה בזירה הבינלאומית.

לכן הייתי אומר כי ניתן למנות את ישראל בתחום הבוררות כאחת ממדינות אירופה לעניין זה וקבלתה ל – OECD משקפת את מעמדה. יחד עם זאת, נדרשת עוד עבודה הסברתית רבה לשם הכרה בה ככזו ברובד הבינ"ל. על רקע מטרה זו אני עומד להוציא לאור ספר חדש בשפה האנגלית על בוררות בינלאומית בישראל אליו נתייחס בוודאי מאוחר יותר.

3.  אין ספק שאתה ממקדמי הליכי הגישור והבוררות בישראל – הן בעשייה יומיומית, הן בכתיבת ספרים ומתן הרצאות בנושאים אלה. האם המשוב שאתה מקבל מציבור המשתמשים בהליכים אלה עומד בקנה אחד עם נתח השוק שתופסים הגישור והבוררות בארץ. אם קיים פער – ממה הוא נובע לדעתך?

ראשית, תודה על ההכרה וההוקרה. נכון להיום עדיין קיים פער בין הפוטנציאל של הליכים אלה ובין מידת השימוש שבהם. הפער נובע, בחלקו לפחות, מגישה מסורתית של אנשי עסקים ופרקליטים לשלב סעיפי "סמכות שיפוט" בהסכמים מסחריים השולחים את הצדדים לבית משפט, במקום סעיפי בוררות ויישוב סכסוכים. או אז, כאשר פורץ סכסוך כולם יוצאים ל"שדה הקרב" במערכת בתי המשפט ופחות חשובים על אופציות אחרות. אני רואה לעצמי מטרה חשובה ביותר לפעול לשם שינוי גישה זו. ככל שחקרתי את העניין מדובר על פעולה של כמעין "טייס אוטומטי" בדרך כלל מבלי שנתנה מחשבה כלל ליישוב סכסוכים מחוץ לבית המשפט. לעומת זאת, אם תנהל מו"מ עם עו"ד אמריקאי, הרי הסיכוי שתוכל לחתום חוזה בלא שיוסכם על סעיף בוררות רציני הוא קלוש. שם, נחשב סעיף הבוררות ויישוב סכסוכים לאחד מן החשובים ביותר, אם לא מעבר לכך. אני שואף למצב דומה בישראל.

היום כאשר תוקנו תקנות סדר הדין וצדדים מודעים לכך כי הם יהיו חייבים לפנות להליכי גישור מיד אחר הגשת תביעה משפטית וכאשר שר המשפטים רוצה להשיק "בוררות חובה" נדמה לי כי השוק עומד בפני תפנית בתחום זה. מכל מקום, עבור לקוחותינו אני בונה סעיפי בוררות ויישוב סכסוכים מתקדמים המשלבים בין הליך מקצועי, הוגן ובעלויות סבירות ככל שרק ניתן, בין אם מדובר בתיקים בהם אני בורר או בתיקים בהם אני מייצג לקוחות המשרד בזירה המסחרית.

4.  כחבר בוועדה המיוחדת לבחינת כללי הבוררות של ה-ICC – מה להערכתך יהיה כיוון הכללים החדשים שיונהגו?

כללי בית הדין הבינ"ל לבוררות של ה – ICC יוצאים במהדורה חדשה ביום 1.1.2012. כללים אלו יחליפו את המדורה שחוברה בשנת 1998. הכללים החדשים נותנים מענה לצרכי הקהילה העסקית הבינ"ל שעברו מהפיכה טכנולוגית וגלובאלית במהלך העשור האחרון. כך, כוללים הכללים החדשים הוראות מיוחדות המטפלות בסכסוכים בהם מעורבים חוזים וצדדים רבים; הם כוללים הנחיות מפורשות על פיהן מתבקשים הבוררים לקיים ישיבה במסגרתה יקבעו באופן מפורש סדרי הדיון ולוחות הזמנים לבוררות בהתאם לנסיבות התיק. ישיבות אלה יכולות להתנהל גם בוידאו קונפרנס. כולנו יודעים שתכנון נכון חוסך זמן וכסף. ה –ICC שם על כך דגש רב בכללים החדשים. הליך חדש נוסף מאפשר מינוי "בורר חירום" (An Emergency Arbitrator") ממש עם הגשת הבקשה לקיום הליכי בוררות וטרם מינוי הבוררים עצמם למקרים בהם נדרשים צווים זמניים דחופים. שינוי נוסף חשוב ביותר הנו הצעת סעיפי בוררות להסכמים מסחריים בינלאומיים במתכונת חדשה הכוללת אפשרות של מהלך מובנה הכולל הליך גישור טרם בוררות. כל אלה יחד עם כללי הבוררות האיכותיים המסורתיים של ה – ICC  הנם בגדר בשורה לכל מי שנדרש לפתור ביעילות והגינות סכסוכים מסחריים בינ"ל בבוררות.

5.  כעשור לאחר צאת ספרך "דרך גישור להסכם" – האם היית משנה, בדיעבד, מן הדברים הכתובים בו?

"דרך גישור להסכם" הנו ספרי הראשון אשר חגג לאחרונה עשור שנים להשקתו. אין ספק שאחר 10 שנים בהם נפלה בידי הזכות לגשר במאות רבות של גישורים ולטפל בעשרות בוררויות כמייצג או כבורר ישנן תובנות רבות אותן הייתי מעוניין לעדכן בספר. הניסיון בגישור הנו כ"תורה שבעל פה" המצויה ב"קופסה השחורה" של המגשר ואני תקווה כי יעלה בידי להוציא מהדורה מעודכנת לספר חשוב זה. נוסף לכך, הייתי נותן דגש על החלק המשפטי שהתפתח ובכלל זאת בנוגע ליחסי המגשר והצדדים וייצוג לקוחות בהליך הגישור.

לעניין ספרות חדשה, אני שמח לבשר כי ביום 1.1.2012 ייצא לאור ספרי החדש, הרבעי במספר אך הראשון בשפה האנגלית, על "International Arbitration in Israel" בהוצאה פרטית של משרדי ובשיתוף לשכת המסחר הבינ"ל בישראל.  הספר שהנו הראשון בישראל על בוררות בינלאומית ובשפה האנגלית בתחום זה מנתח את דיני הבוררות בישראל וסוגיות משפטיות בינלאומיות בדיני בוררות: כך למשל, כיצד מממשים פסק בוררות שניתן מחוץ לישראל, בישראל, לפי אמנת ניו-יורק, כיצד נקבע הדין שחל בבוררות בינלאומית, מהם כללי הראיות, כיצד נקבע שפת הבוררות, מה מעמדו של פסק הבוררות ועוד. הספר סוקר את דיני הבוררות ב – 10 מדינות שונות בהקשרים שונים ובכלל זאת בסין, הונג – קונג, מצרים, צרפת, אנגליה ועוד.

 

6.  מהי לדעתך הסיבה החשובה ביותר בגינה צדדים לסכסוך צריכים למצות הליך של גישור לפני שהם פונים לבית משפט?

הסיבות החשובות ביותר בגינן על צדדים למצות את הליך הגישור טרם משפט נעוצה בשמירת היחסים ביניהם, בריאותם, חיסכון בכסף ובתוצאות לוואי. כמי שמייצג לקוחות רבים גם בבתי משפט, שכן לא תמיד יש פרטנר עמו ניתן לסיים את הסכסוך מחוץ לכתליו, ראיתי, הן בקרב אלו שניצחו בהתדיינות המשפטית ובוודאי בקרב אלו שטענותיהם לא נענו, כי מערכת היחסים שלהם עם הצד שכנגד קרסה. אנו מטפלים בסכסוכים משפחה עסקיים כמו גם בסכסוכי ירושה שם הדבר כואב ביותר. הגישור, אם וכאשר, מתקיים בעיתוי הנכון יכול לחסוך משפט. אחד מלקוחות המשרד ביקש לקבל ייעוץ לפתרון סכסוכים טרם משפט. במהלך השנים האחרונות בהן אנו עובדים ביחד נחתך מספר תיקי הליטיגציה אצלו בעשרות אחוזים והוא שומר על יחסים עסקיים עם לקוחותיו וספקיו, גם כאשר מתרחש אירוע סכסוך ביניהם. די אם נחשוב מה המשמעות של חסכון ב – 30% עלויות משפטיות וסכסוכים בחברה מסחרית כדי להבין את המשמעות במבחן ה"שורה התחתונה". 

7.  האם התיקון לחוק הבוררות בדבר ערעור על פסק בורר אכן העלה את מספר הבוררויות שהתנהלו בארץ במהלך 3 השנים מאז נכנס לתוקפו (ביחס למספר התיקים שהוגשו לבית המשפט באותה תקופה)?

אין בידי  סטטיסטיקה המלמדת על שינוי מספר הבוררויות מאז תיקונו של חוק הבוררות. יחד עם זאת, ברור כי הדבר גרם למהפכה בתפישת הבוררות בישראל: לשכת עורכי הדין הקימה בקול תרועה את המוסד לבוררות שלה בו מכהנים כבר כ – 1,000 בוררים, היועץ המשפטי לממשלה שינה ביום 12.10.09 את הנחייתו ופתח את שערי הבוררות בפני המדינה במקרים בהם היא משמשת בעל דין, מוסדות בוררות חדשים קמו והם מציעים ערכת ערעור, שר המשפטים מבקש לחוקק חוק על פיו הבוררות תהא חובה במקרים רבים בישראל. נדמה לי כי שינויים אלה מבשרים כי מעמדה של הבוררות נסק ומספר התיקים עלה. יש לציין כי במשך 40 שנה מאז חוקק החוק ועד תיקון מספר 2 שעבר בכנסת בשנת 2008 לא אירעו כל אירועים משמעותיים. עתה מדובר במהפכה בתקופה בת 3 שנים. ארשה לעצמי לציין כי הייתי מיזמי ומובילי תיקון מס' 2 לחוק הבוררות וזכורני כי במו ידי חברתי את טיוטת הצעת החוק לתיקון מס' 2 בשנת 2004 עד שבשנת 2008 ישיבת ביציע הכנסת וזכיתי לראות כיצד חבר הכנסת בזמנו, מר גדעון סער, מעביר אותה פה אחד ואף מצא לנכון לתת לי קרדיט אישי על יוזמה זו.

 

8.  במשפט אחד, כיצד היית מאפיין את משרדך?  

במשפט אחד, רונן סטי ושות' הנו משרד עו"ד המוביל את תחום הבוררות בישראל ועוסק בתחום המסחרי והבינ"ל. אנו מאמינים כי על עורך הדין לעשות את המיטב לפתור סכסוכים בתבונה מחוץ לבית המשפט ויחד עם זאת לנהל אותם בכל העצמה כאשר אנו מבקשים לשכנע בצדקת הלקוח ועמדתו המשפטי. נישה מיוחדת המטופלת במשרדנו הנה של סכסוכים עסקיים בין בני משפחה המחייבים איזון עדין בין תפישת משפטית וגישורית נכונה. השילוב בין היכולת לפתור סכסוכים בבוררות, מו"מ וגישור ובין ייצוג משפטי מקצועי ואסרטיבי הנו חשוב ביותר בעיני בתקופה הנוכחית.

9.  מה לדעתך עושה שופט לשופט טוב?

שופט טוב ומוערך הנו תמהיל של אישיות מתאימה וראויה לצד יכולת מקצועית גבוהה. כמי שמכהן רבות בתפקידים שיפוטיים כבורר אני מקפיד בכבודם של הצדדים ועורכי הדין. אני מצפה לכך משופט טוב וראוי. אין ספק כי הכנה מקצועית קפדנית היא חשובה ביותר. מדובר בנכסים החשובים ביותר לצדדים ועורכי הדין אחר בריאותם ודאגתם לבני משפחתם. יש להתייחס לכך במלוא הרצינות. בסופו של יום אני סבור כי גישה חיובית של השופט עשויה ליצור רושם מצוין ואווירה טובה המאפשרת לכולם לחוש כי הם מטופלים היטב. כאשר התהליך נכון, התוצאה תהא ברב המכריע של המקרים ראויה.

10.  מה לדעתך עושה מגשר למגשר טוב?

באחת ההרצאות שלי על תחום הגישור ואחר שתיארתי מה כוללת עבודה זו בקורס גישור, ביקשתי לקבל תשובה לשאלה זו מן הצדדים. קבלתי 30 תשובות אשר לימדו כי נדרשת אישיות כה מיוחדת ומוכשרת שכנראה קשה לאתרה בעולמנו. מכל מקום, מגשר טוב הוא חיבור של יכולת מנהיגות, תפישה מהירה, הגינות ואינטגריטי ברמות הגבוהות ביותר ויכולת יוצאת דופן של יחסי אנוש. כל אלה צריכים להשתלב בתיקים משפטיים עם יכולת משפטית גבוהה. כך, תושג הדרך להסכם בגישור בירת קלות. מגשר טוב צריך להיות "Peacemaker".

11.  על אילו דברים שבאים עם הטריטוריה המקצועית היית מוותר?
בעיקר על ההתלהמות המיותרת ועל "תחכום עודף" או במלים פחות יפות "תחמנות משפטית". ברב המקרים הן לא משיגות דבר, אלא פוגעות במי שנקט בהן לאורך ובוודאי בסיכויים לפתור את הבעיה.

12.  ספר על אנקדוטה (ללא ציון פרטים מזהים) בקריירה שלך.
באחד הגישורים שגישרתי נדרשתי לסכסוך בין אחים מן המגזר הערבי - ישראלי. קודם לגישור, קלטתי כי הדברים עומדים על סף פיצוץ אלים. הסכסוך אירע, בין היתר, על רקע אי העברת כספים שנתקבלו מעבודה לאח הבכור מאח צעיר יותר בניגוד למסורת המשפחתית. ברגע המפנה בגישור ביקשתי לרדת לרגע לחצר המשרד. אספתי מספר ענפים והנחתי אותם על השולחן. בקשתי מכל אחד מהם לשבור ענף אחד. אח"כ ביקשתי מהם לנסות ולשבור את כל הענפים כולם יחדיו – הם לא הצליחו. שאלתי אותם איזה קשר הם רוצים ביניהם, של "ענף אחד שבור" או של "אסופת ענפים" מאוחדת? התשובה היתה ברורה  והחיבוק חזר לחיק המשפחה תוך עריכת איזון כספי ראוי ומכובד.

13.  אילו סוגי תיקים או לקוחות לא היית מוכן לקבל (אם יש כאלה) ומדוע?
נראה לי שתחום הפלילים הנו מחוץ לגבולות משרדי. איני מתאים לכך.

14.  מה הייתה הסוגייה המשפטית המרתקת ביותר שבה עסקת?
קשה להצביע על הסוגיה המעניינת ביותר. הייתי אומר שהמתח והאיזון בין האות הכתובה ובין הבנות הצדדים הוא המרתק ביותר במישור המשפטי – מסחרי, כמו גם בעת בה אתה נדרש להכריע בין אלו כבורר.  זהו המתח שבין האדם ובין הדין שיש עמו התנגשות המחייבת איזון.

15.  האם יש משהו שלשם עשייתו היית מוכן לעזוב את המקצוע, ואם כן – מהו?
אני סבור שאני מצוי בהתמחות הנכונה במקצוע הנכון. הייתי רוצה להקדיש יותר זמן על מנת להביא בפני הקהילה העסקית והמשפטית כלים לפתור בעיות וסכסוכים בתובנה ביעילות ובהגינות. כפי שאמר לי פעם חבר למקצוע, סכסוכים יהיו פה גם ב – 100 השנים הבאות. אני רוצה לתרום את תרומתי לפתור אותם בדרך אחראית ולסייע לאנשים רבים ככל הניתן לפתור אותם וככל הניתן גם מחוץ לבתי המשפט. אני מעדיף שבתי המשפט יעסקו בעניינים שחייבים להיות שם כמו הטיפול בתיקים פליליים ביתר מהירות, דבר שישפר את פני החברה הישראלית. מבחינתי אנשי עסקים כמעט ואינם צריכים להגיע לבתי משפט. אם היה תפקיד שעבורו הייתי מוכן לצאת מן המקצוע לתקופה משמעותית הנו תפקיד מנהיגותי חשוב וראוי מטעם ישראל בזירה הבינלאומית או כזה שאעריך כי אוכל לתרום מהותית לשלום אזורי.

 

10 בנובמבר 2011